טיקרו: ברונסון הוא "מטריד סדרתי" שניסה להשתלט על החברה

סטיבן ברונסון, בעל המניות בחברת טיקרו שתבע את החברה, את בעלי מניותיה ואת מנהליה - איציק תמיר, אריק פנט ואביב בוים - ניסה לקדם עסקה במסגרתה ישתלט על החברה - כך עולה מכתב ההגנה שהגישה טיקרו לבית המשפט

סטיבן ברונסון, בעל המניות בחברת טיקרו שתבע את החברה, את בעלי מניותיה ואת מנהליה - איציק תמיר, אריק פנט ואביב בוים - ניסה לקדם עסקה במסגרתה ישתלט על החברה. כך עולה מכתב ההגנה שהגישה טיקרו לבית המשפט.

טיקרו (סימול TIKRF.PK) התפצלה בתחילת העשור מאורכית. ב-2003 נמכרה פעילותה לחברת STMicro Electronics, והיא נותרה שלד בורסאי עם כ-10 מיליון דולר במזומן, ונסחרת לפי שווי של 7 מיליון דולר בלבד. החברה מנוהלת על-ידי איציק תמיר ואריק פנט, המשמשים גם כנשיא וכמנכ"ל חברת אורכית ומחזיקים ב- 12.4% ו-13.5% ממניותיה, בהתאמה. ביולי אשתקד ביצעה טיקרו השקעה ראשונה ויחידה, של 2.5 מיליון דולר בביוקנסל.

ברונסון, המחזיק כ-14.9% מהון המניות של טיקרו, הגיש ביוני האחרון באמצעות עוה"ד אלעד מן וצביקה ברק תביעה לבית המשפט המחוזי בת"א, בה טען לחוסר תום לב של מנהלי החברה. כן, הוא ביקש לחייב את טיקרו לקיים אסיפת בעלי מניות מיוחדת, בה התכוון להעלות הצעה לחלק את נכסי החברה, הכוללים מזומן בסך 7.8 מיליון דולר ואת ניירות הערך של ביוקנסל, למשקיעים.

ניסה להשתלט על חברות נוספות

טיקרו טעונת כי ברונסון ביקש להפעיל לחץ פסול על החברה כדי להשיג מטרות אישיות שלו. היא מציגה אותו כאיש עסקים מתוחכם, הידוע כ"מטריד סדרתי" של חברות, בעוד שברונסון מנסה להציג את עצמו כמשקיע אקראי. החברה מביאה דוגמאות למספר חברות אמריקניות בעלות שווי נמוך הנמצאות במצב דומה לטיקרו, שברונסון ניסה להתערב בניהולן ואף להשתלט עליהן.

לטענתה,שמהלך כזה הוא ניסה לבצע בטיקרו. ב-2007, נטען, פנה ברונסון לחברה והציע לה להתקשר בעסקה, שבמסגרתה תנפיק למשקיע אמריקני ולבנק שבשליטתו, מניות שיקנו להם את השליטה בחברה, כנגד השקעה מצידם.

טיקרו ניהלה מו"מ עם הנציג של המשקיע האמריקני, אשר בינו ובין ברונסון קיימים קשרים עסקיים. המו"מ הסתיים ללא הסכמה, לאחר שהמשקיע ביקש לרכוש את המניות במחיר נמוך מערכן ההוגן, ללא כל תשלום פרמיית שליטה עבורן. *

עו"ד אלעד מן מסר מטעם ברונסון כי "על אף שקיבלנו את כתב ההגנה רק אתמול וטרם הספקנו לעיין בו, ניכר מקריאה ראשונית כי אין בו תשובות אמיתיות לבעיות המהותיות הנכללות בתביעה, אלא הוא מתמקד בניסיונות הכפשה שלא לצורך של התובעים".