גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"המדינה רצתה לתת לנו קרקעות בתוך הכנרת וים המלח"

יו"ר קק"ל אפי שטנצלר: "מינהל מקרקעי ישראל נגוע בהרבה בעיות. הרפורמה תאפשר לתת שירות הרבה יותר טוב. אין סיבה שאזרח שרוצה לבצע שינוי בביתו יצטרך להתרוצץ מהרשות המקומית למינהל, לחכות שנה ולחזור"

אקשן כזה לא זכור בקרן הקיימת מאז ימי גאולת הקרקע העליזים לפני קום המדינה. כמי שמחזיקה בבעלות על כ-12% מהקרקעות בישראל - 2.1 מיליון דונמים, חלקן אדמות יקרות מאוד באזור המרכז - מצאה עצמה קק"ל לאחרונה בעין סערת המאבק סביב רפורמת הקרקעות.

אפי שטנצלר, יו"ר קק"ל, נע באי-נוחות בכיסאו למשמע הדברים. מה רוצים מהקרן הקיימת, הוא תוהה, הכנסת העבירה חוק, אנחנו לא קשורים לכל זה. "מינהל מקרקעי ישראל הוא ארגון שנגוע בהרבה בעיות, ואני חושב שהרפורמה תאפשר לתת שירות הרבה יותר טוב לאזרח", הוא אומר. "אין שום סיבה בעולם שאזרח שרוצה לבצע שינוי בביתו יצטרך להתרוצץ מהרשות המקומית למינהל, שם לחכות שנה, ושוב חזרה לרשות המקומית".

אתה עונה על החלק הקל, סוגיית המרפסת המפורסמת. אפשר היה לפתור אותה ללא הפרטת קרקעות. בוא נדבר על החששות שהועלו.

"באשר לרוכשים זרים, היה פה ניסיון להפחדת הציבור. אם זר רוצה לרכוש אדמה, חייבת להיות פרוצדורה נפרדת של בדיקה לגביו, כפי שאני מניח שנעשה גם היום".

והעברת אדמות מדינה לבעלי הון?

"את קנית פעם מגרש? גם אני לא. מי קנה, או חכר, עד היום? אלה שאין להם כסף או אלה שיש להם? כלומר בעלי ההון. החשש להשתלטות זה אגדה. זה הפרחת סיסמאות".

נעשה סדר בדברים. הרפורמה בקרקעות, שהוצגה כאילו מטרתה העיקרית היא להקל את העומס הביורוקרטי המוטל על מי ש"רוצה לסגור מרפסת", מורכבת בפועל משני עיקרים: האחד אכן קשור למרפסת המיתולוגית - רפורמה מבנית במינהל מקרקעי ישראל; השני, קונטרוברסלי יותר, הוא מכירת קרקעות במקום החכרתן, באמצעות רשות המקרקעין החדשה שתקום (רמ"י).

כדי להוציא את הרפורמה לפועל היה על המדינה להגיע להסכמות עם הקק"ל, שמסיבות שונות אינה רשאית לשווק את אדמותיה בעצמה, ועושה זאת באמצעות מועצת מקרקעי ישראל (ממ"י) - הגוף המפקח כיום על מינהל מקרקעי ישראל (עוד על כך בהמשך). הפתרון שנמצא (שאמור לאפשר את פירוקה של המועצה והקמת הגוף החדש) היה החלפת קרקעות: קרן קיימת תיתן אדמות בשטחים בנויים, ותקבל בתמורה כ-70 אלף דונמים לא בנויים בנגב ובגליל.

כשפרץ המאבק זיהו רבים את הקק"ל כגוף שדרכו ניתן לטרפד את הרפורמה. ח"כים ניסו לשכנע את חברי מועצת קק"ל בנימוקים שונים ומשונים; חלקם שירטטו תמונת אימים של שייח'ים שונאי ישראל המשתלטים בעורמה על קרקעות מדינה. אחרים איימו בהשתלטות בעלי הון על קרקעות. נערי תנועות נוער הלכו להרעיש בקופות כחולות כדי להזהיר מפני סופה של הקרן הקיימת אם תסכים להסדר והרשימה עוד ארוכה.

קק"ל, גוף מסובך שבו נציגים לזרמים פוליטיים שונים בעולם היהודי-ישראלי, שיקפה בסערות הפנימיות את הוויכוח הציבורי שבחוץ. השיא הדרמטי היה ההצבעה באסיפה הכללית של קק"ל ביוני האחרון, שבה נרשם ניצחון בהפרש קטן למצדדים בהחלפת הקרקעות - 62 בעד, 55 נגד, ו-13 נמנעים. אולם מיד לאחר מכן הכריזה אחת הצירות, צופיה דימנט-יוסף, מנכ"לית קדימה הנוער הציוני, שהצביעה גם בשם עוד 12 צירים, כי התבלבלה, ורשמה בפתק שלה "נמנע" במקום "מתנגד" (ההצבעה נערכה באנגלית), וכי 13 הנמנעים הם למעשה מתנגדים, מה שהופך את ההצבעה על פיה.

כיוון שדימנט-יוסף ושאר הצירים שבשמם הצביעה לא הסתירו בעבר את התנגדותם לעסקת חילופי הקרקעות, בית המשפט המחוזי בירושלים התרשם כי לפחות יש לדון בנושא, והוציא צו מניעה זמני על ההחלטה. לפני כחודש נכשל ניסיונה של קק"ל לבטל את צו המניעה בבית המשפט העליון, וכיום ממתינה עסקת החלפת הקרקעות בין המדינה לקק"ל להחלטה בית המשפט.

"הייתה דיסאינפורמציה שמישהו העביר לאורך כל המאבק, שלפיה אנחנו נותנים קרקע פנויה לבנייה", אומר שטנצלר, שמעדיף היה לעסוק ביום שאחרי החלפת הקרקעות, ובאופן שבו קק"ל תוכל למלא ביתר שאת את ייעודה האמיתי - בנייה ופיתוח, ולא בבעלות על בתי מגורים במרכז הארץ. "עשו את המאבק על גבה של קק"ל, על חשבון האינטרסים של קק"ל, ובניסיון לפגוע, אולי לא בכוונה, בקק"ל. מה שקורה זה שנגרם נזק נטו לקק"ל. אנחנו נעביר רק קרקעות בנויות, וכל יום נוסף שזה מתעכב גורם לנו נזק בלתי הפיך".

יכול להיות שאין לכם בכלל עסקה.

"זה כבר נתון לשיקול בית משפט".

ואם בית המשפט יגיד שההצבעה מבוטלת? הרי 13 הקולות של דימנט-יוסף מטים את הכף לצד השני.

"כשנגיע לנחל נעבור אותו".

המדינה תשלם?

אף שאין מדובר בנחל אכזב אלא בנהר גועש ושוצף, שטנצלר אפילו לא רוצה לחשוב על האפשרות שעסקת החלפת הקרקעות תבוטל. יש לו בטן מלאה על מועצת מינהל מקרקעי ישראל, שאחראית על שיווק קרקעות הקרן הקיימת, ועל מדינת ישראל מימים ימימה, ואם תשאלו אותו - הרפורמה שתפריד בין הצדדים לא מגיעה אפילו רגע אחד מוקדם מדי.

"מועצת מינהל מקרקעי ישראל נהגה בכספי קק"ל כמו בקופה ב' שלה", הוא תוקף. "בדקתי אחורה, ומצאתי שהיא הייתה מנכה כספים שלא מגיעים לה, לעתים אפילו בלי להודיע לקק"ל. כדברי השיר, פתאום קם אדם בבוקר, מחליט שהוא מנכה וממשיך ללכת".

האשמות קשות. יש לך דוגמאות?

"בשעתו, וזו רק דוגמה אחת, התשלום שקק"ל העבירה עמד על כשליש מהוצאות המועצה. אני ביקשתי שיראו לי הסכם, איפה כתוב שאנחנו צריכים לשלם שליש. עד היום מחפשים את ההסכם הזה. לכן דרשתי, ויש על כך הסכמה, שההשתתפות של קק"ל בהוצאות פיתוח השטח ובמכירתו יהיו תמיד בהתאם לחלקה בשטח ולא אוטומטית שליש".

כמה כסף הם חייבים לכם?

"על-פי הנתונים שבידינו, מועצת מינהל מקרקעי ישראל חייבת לקק"ל למעלה מ-600-500 מיליון שקל. היא כמובן מתכחשת לעניין".

שמעתי שאתם כבר מכינים תביעה.

"אני מקווה שלא נצטרך להגיע לערכאות בעניין הזה". (תגובת המינהל לא התקבלה עד למועד סגירת הגיליון).

כמעט מחצית מהנציגים במועצת מקרקעי ישראל הם אנשי קק"ל. למה לא שמעו אותם? יש בכלל החלטות שהשפעתם עליהן?

"צריך להביא בחשבון שלמועצת המינהל יש רוב מראש. יחד עם זאת, היו החלטות מספר שבשלהי תקופתו של זאב בוים כשר חקלאות (בממשלת אולמרט, ש' ל'), שבלי נציגי קק"ל הייתה פגיעה בהתיישבות. לדוגמה בנושא הרחבות יישובים, בכ-500 יחידות דיור.

"צריך גם לזכור שלא ישבנו בהנהלה אלא במועצה. בנוסף, את נציגי קק"ל במועצת המינהל, שהיו חברי מושבים וקיבוצים, היו מוציאים כשהיו דנים בנושאים הללו, על מנת שלא יהיה ניגוד עניינים. אז ההשפעה הצטמצמה. חוץ מזה, המטרייה של ניהול מקרקעין אינה פשוטה".

כלומר נציגי קק"ל במועצה היו מינויים פוליטיים ולא בהכרח מבינים גדולים?

"כיום זה לא ככה. לראשונה בהיסטוריה שלנו, מאז כניסתי לתפקיד, שיבצתי בתוך מועצת המינהל גם שלושה עובדי קק"ל מהתחום המקצועי. היום הפיקוח שלנו הרבה יותר צמוד. יש לנו רפרנט שבודק כל חשבון שמגיע מהמינהל, ועולים כמובן גם על טעויות".

לפני זה פשוט אכלו אתכם בלי מלח?

"משהו כזה. אני לא רוצה להאשים אף אחד, ואני לא רוצה לחשוב שזה בזדון; אבל אני חושב שבסדר העדיפות של מועצת מינהל מקרקעי ישראל הקופה שלה הייתה לפני קק"ל. בהסכם בין מועצת המינהל לבין קק"ל נאמר שהם הנאמנים שלנו על הכסף והקרקעות, את חובת הנאמנות הזאת הם לא מילאו עד סופה".

והיום?

"היום יש למועצת המינהל מנכ"ל מצוין (ירון ביבי, ש' ל'), יוצא האוצר, וגם הפיקוח שלנו הדוק יותר. דרכי העבודה המשותפת הרבה יותר ברורות, כך שאני מקווה שמספר הטעויות ירד לאפס. אבל זה עדיין לא שם".

היו באסיפה הכללית שלכם גם קריאות להפריד את קק"ל ממועצת מינהל מקרקעי ישראל או מהרשות שתחליף אותה. למה לא, בעצם?

"קודם כול, זה יחייב את הקרן הקיימת לשווק בעצמה את אדמותיה, והיועץ המשפטי לממשלה בשעתו, אליקים רובינשטיין, אמר לנו שכבעלי 12% מקרקעות המדינה אנחנו נחשבים למונופול, וככזה, לא נוכל, בשל עקרונות השוויון, לשווק רק ליהודים. שנית, פעלנו מראייה ממלכתית. הרפורמה חשובה לישראל וקק"ל היא חלק ממדינת ישראל. בנוסף, בדרך הזאת נישאר תמיד עם שטחים נוספים לבנות עליהם. כך נוכל להמשיך לפתח את הנגב ואת הגליל".

ומה בנוגע לתמורה הכספית שתקבלו?

"מדובר על כך שקק"ל תקבל 1.3 מיליארד שקל, פרוסים על-פני עשר שנים, כלומר 130 מיליון שקל מדי שנה. התעורר ויכוח שבו אנחנו טענו שהתמורה הכספית שמגיעה לקק"ל גבוהה הרבה יותר מזה, והמדינה טענה שהיא נמוכה ואפילו שואפת לאפס. אמרתי שכנאמן של הקרקעות של העם היהודי, אני לא מוכן שזה יהפוך לשוק. לכן אנחנו לא רוצים שום תמורה עכשיו, אלא שהתמורות יתקבלו בהתאם לכסף שהנכסים יניבו, מחכירה, מהיוון וכדומה. אין לי ספק שהתמורות הכספיות הריאליות יהיו גבוהות בהרבה מ-1.3 מיליארד שקל".

מה לגבי חילופי הקרקעות?

"כאשר בדקנו אילו קרקעות רצתה המדינה לתת לנו ב-2006, התברר שחלק מהן היו בתוך הכינרת ובתוך ים המלח. לפני כן רצו שהקרן הקיימת תעביר גם שטחי מסחר, נופש ומשרדים שבבעלותה, ולזה לא הסכמתי. נעביר רק שטחי מגורים בנויים בערים. ההסכם המקורי גם לא הבהיר מה קורה בנושא היטלי השבחה (כל העברת קרקע נחשבת למכירה, כך שקק"ל עמדה בסכנת תשלום היטלי השבחה על כל הקרקעות שתעביר לידי המדינה, ש' ל'), ודאגתי שיהיה ברור שהקרן הקיימת אינה מחויבת בהם".

הסעיף האחרון שעליו התעקש שטנצלר היה מספר הנציגים של קק"ל ברשות המקרקעין המיועדת: בהסכם מ-2006 הוענקו לה שניים בלבד, ואילו לפי ההסכם הנוכחי יהיו לה שישה נציגים, מול שמונה של המדינה. "התעקשתי על כך כי היה לי די ברור", אומר שטנצלר, "שהפיקוח והבקרה של קרן הקיימת על הקרקעות שלה, בתוך מועצת המינהל, אינו מספיק חזק".

זה בלשון המעטה, לא?

"בלשון המעטה מאוד".

עוד כתבות

אביב גפן / רויטרס

אביב גפן מצטרף כיועץ תדמית ושיווק לחברת הקנאביס אינטליקנה

גפן יקבל על תפקידו בחברת אינטליקנה שכר ו-100 אלף אופציות במחיר מימוש של 6.6 שקלים - פרמיה של 28% על מחיר המניה הבוקר ● "הקנאביס הרפואי כאן כדי להישאר"

נוריאל רוביני/ / צילום: רויטרס Lucy Nicholson

פרופ' נוריאל רוביני על המטבע של פייסבוק: "אין לזה שום קשר לבלוקצ'יין"

הכלכלן היהודי אמריקאי, שחזה את המשבר הפיננסי העולמי של 2008, מתח ביקורת על פרויקט המטבע הדיגיטלי של פייסבוק בראיון לאתר Coindesk ● לטענת רוביני, מהמתנגדים הקולניים למטבעות הקריפטו, "מסדי נתונים מבוזרים של תאגידים אינם באמת בלוקצ'יין, אלא רק נקראים כך"

שלט אורקל במטה החברה בארה"ב / צילום: Shutterstock

גל הפיטורים באורקל הגיע לישראל: למעלה ממחצית מעובדי ראבלו יאבדו את עבודתם

אורקל רכשה את ראבלו בשנת 2016 תמורת כחצי מיליארד דולר ● במארס האחרון אורקל החלה בגל פיטורים ברחבי העולם. החברה פיטרה אלפי עובדים, אך עד היום גל הפיטורים לא הגיע לישראל

ניו יורק / צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

אי.בי.אי: "הרפורמה בניו יורק מחייבת מעקב אחר מכירת הדירות של דה זראסאי כדי לראות אם יש פגיעה בתזרים"

בבית ההשקעות אי.בי.אי טוענים כי שינוי החקיקה בשוק השכירות המפוקחת בניו יורק הוא הדרמטי ביותר שהושג זה עשרות שנים ● חברת הנדל"ן דה זראסאי, בעלת חוב אג"ח של 2 מיליארד שקל בבורסת תל אביב, מחזיקה ביותר מ-10,000 דירות בניו יורק

אסתר חיות / צילום: יונתן זינדל

העליון הכריע: "פסק דין הבוגדת" יעלה לדיון נוסף; האם לאישה שבגדה יש זכות בבית המשותף?

בניגוד לעמדת היועמ"ש, נשיאת ביהמ"ש העליון קבעה כי ייערך דיון נוסף בהכרעה ● מדובר בפסק הדין שבמסגרתו בחר העליון שלא להתערב בפסק דינו של ביה"ד הרבני הגדול, ששלל מאישה את זכאותה לשיתוף בדירת מגורים עקב בגידה נטענת שלה בבעלה ● הדיון הנוסף יתקיים בהרכב מורחב של 9 שופטים

שלמה איזנברג / צילום: איל יצהר

"אני עדיין לא מבין את התופעה של WeWork; כשהם יראו מודל של רווח, ארוץ להשכיר להם שטחים"

שלמה איזנברג, בעלי קבוצת ישרס, בדיון על שוק המשרדים בכנס הנדל"ן של EY: "כשאני משכיר שטח משמעותי בנכסים שלי, הדבר הראשון שאני בודק זה את המאזן הכספי של השוכר, כי אני מאמין שחברה שלא מרוויחה לא יכולה לשלם שכר דירה"

הפגנה בברלין נגד עליית מחירי השכירות / צילום: רויטרס, Christian Mang

הקפאת מחירי השכירות לחמש שנים: עיריית ברלין מסירה את הכפפות מול בעלי הנכסים

הצעת חוק חסרת תקדים צפויה לאסור באופן גורף העלאת שכר דירה בחמש השנים הקרובות ● החוק המתוכנן יצר גל של העלאות מחירי של הרגע האחרון וגרר תגובה קשה מצד אגודות של בעלי דירות, שמאיימים בערעור לבית המשפט

דוד פורר / צילום: רפי דלויה	,

עסקת בזק: הראל ואלטשולר התנגדו והצעת סרצ'לייט לא זכתה לרוב הדרוש

(עדכון): באסיפת מחזיקי איגרות החוב (סדרה ג') של ביקום לא זכתה ההצעה לרוב מינימלי דרוש של 75% מקרב משתתפי האסיפה ● זאת לאחר ששניים מהמחזיקים העיקריים באג"ח - חברת הראל ובית ההשקעות אלטשולר שחם, הצביעו נגדה

זיהוי פנים/ צילום: שאטרסטוק

הסטארט-אפ התל-אביבי AnyVision השלים גיוס של 31 מ' ד'

הסטארט אפ שהוקם ב-2015 מפתח טכנולוגיית זיהוי פנים, גוף ועצמים ● בסבב הגיוס הראשון של החברה גויסו 74 מיליון דולר ● בין המשקיעות נמצאות הקרנות M12 של מיקרוסופט, קרן הצמיחה DFJ ו-OG של אייל עופר

הבית ברחוב מיכ"ל. / צילום: בר אל

סיפורו של הבית ברחוב מיכ"ל הוכרע: הדיירות אכן היורשות החוקיות

ביהמ"ש לענייני משפחה הכריע כי הדיירות להן הוריש בעל הבניין הערירי את דירותיו, הן היורשות החוקיות ● לאחר שהוגשה בקשה לקיום הצוואה לרשם לענייני ירושה, הגישו בני משפחתו של הנפטר התנגדות לקיום הצוואה בטענה שלא היה צלול בעת עריכתה ● חוות-דעת רפואית שהוגשה העלתה שהנפטר אכן היה צלול והמחלוקת הגיעה לסיומה

ערן אנצי'קבסקי, סמנכ"ל הכספים החדש של תע"א / צילום: אלון רון, תע"א,

אחרי חודשים של חיפושים: התע"א מינתה סמנכ"ל כספים חדש

הדירקטוריון אישר אמש את מינויו של ערן אנצי'קבסקי לתפקיד ● אנצ'יקבסקי עובד בשורות התע"א מאז 2002 והוא מילא שורה של תפקידי מפתח בתחום הכספים

עמירם ברקת/צילום:מתן פורטנוי

לכו להצביע: כמה באמת עולות לנו חמש דקות בקלפי?

יום שבתון בבחירות זה אולי כיף, אבל המחיר פשוט יקר מדי ● רוצים יום חופש? לכו להצביע

גיל קוטלר \ צילום: תמר מצפי

גיל קוטלר עוזב את אי.די.בי ועובר לקבוצת תשובה

כפי שנחשף ב"גלובס", קוטלר, סמנכ"ל הכספים של אי.די.בי, התפטר מתפקידיו בקבוצה ועובר לקבוצת תשובה ● קוטלר צפוי להתמנות לתפקיד סמנכ"ל כספים בחברה בת של דלק שתוקם ותרכז את עסקי האנרגיה במפרץ מקסיקו ובארה"ב כולה

ניו יורק / צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

בינתיים בניו יורק: אושרה הרפורמה ההיסטורית שמגינה על זכויות השוכרים

החוק נועד לסגור פרצות שאפשרו לבעלי נכסים להעלות את שכר הדירה בשיעורים גבוהים מדי שנה ● "המחוקקים יגרמו לאובדן של מאות אלפי משרות ומיליארדי דולרים בהכנסות מעסקים וממסים", אמר נשיא איגוד בעלי הדירות

כחלון ונתניהו בישיבת הממשלה / צילום: רויטרס

הפטנט התקציבי שאיפשר למשרד האוצר להזיז יותר מ-40 מיליארד שקל בארבע שנים

כך הפך הקיצוץ הרוחבי לפתרון קסם לכל סחטנות קואליציונית: במקום להתמודד עם הלחצים, בוחרים ראש הממשלה ושר האוצר לקצץ בתקציבי כל המשרדים ● כדי לעקוף את מגבלות חוק הנומרטור, הם אף דחו חלק מהקיצוצים לשנים הבאות - התחייבות שלא בטוח כי ניתן ליישם

מחכים להצביע בבחירות ליו"ר לשכת עורכי הדין / צילום: שלומי יוסף

המרוץ לראשות לשכת עורכי הדין: רק 5% הגיעו להצביע

(עדכון) - עורכי הדין שהיו אמורים לנהור בהמוניהם לכ-150 הקלפיות שנפתחו בשעה 8:00 בבוקר, כדי לבחור את עורך הדין הבא שינהיג אותם ואת הנבחרת שתלווה אותו - לא נוהרים בינתיים לשום מקום

ג'ק מא - מייסד עליבאבא / צילום: רויטרס

עליבאבא דוהרת על רקע כוונתה לרישום כפול בהונג קונג

מפעילת שירות המסחר המקוון הגישה בשבוע החולף בקשה להירשם למסחר בבורסת הונג קונג, באמצעות בצ'יינה אינטרנשיונל קפיטל קורפ ● שוויה של החברה מגיע כעת ל-435 מיליארד דולר

קמפוס המכללה למינהל / צילום: עינת לברון

הרוחות סוערות במכללה למנהל: הנשיא זומן לשימוע לפני פיטורים וטוען מצידו "לאי סדרים"

נשיא המכללה אורן קפלן זומן לשימוע בפני הדירקטוריון ביום ראשון הקרוב ● ברקע, טענות כי הוא נמנע מלטפל בהטבות יתר שניתנו לעובדים מאוגדים, קבוצה שהוא נמנה עליה וכן האשמות על כך שאינו מסתדר ניהולית עם הצוות ● קפלן מצידו מגיב בחריפות וטוען שהיו"ר והמנכ"ל עשו יד אחת נגדו כיוון שגילה והחל לטפל באי סדרים ובמנהל לא תקין

שדה התעופה רמון / צילום: ששון טירם

במקום תוכניות גרנדיוזיות, אפשר לשפר את התחבורה הציבורית לשדה התעופה רמון

עומס נוסעים, פקקים ואיחורים לטיסות - אלה ועוד גרמו להצעה שספק אם היא רצינית - להחזיר לשימוש את שדה התעופה באילת, דבר שיקשה על הפעילות בשדה התעופה החדש ברמון שבו הושקעו 1.7 מיליון שקל ● אבל אפשר למצוא לבעיה פתרון פשוט וזול בהרבה ● פרשנות

מנכ"ל אפל טים קוק/ Shannon Stapleton , צילום: רויטרס

האם המידע שלנו מוגן יותר בידיים של אפל?

חברת אפל רוצה שהמשתמשים יירשמו לשירותים ברשת באמצעות חשבון של החברה, ומנסה לשכנע אותם שהיא תגן על המידע שלהם טוב יותר מחברות כמו גוגל ופייסבוק ● המהלך כולו מציף מחדש את השאלה איך טכנולוגיה שפותחה לטובת המשתמשים הפכה להיות מקור ערך עצום לחברות הענק