גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"המדינה רצתה לתת לנו קרקעות בתוך הכנרת וים המלח"

יו"ר קק"ל אפי שטנצלר: "מינהל מקרקעי ישראל נגוע בהרבה בעיות. הרפורמה תאפשר לתת שירות הרבה יותר טוב. אין סיבה שאזרח שרוצה לבצע שינוי בביתו יצטרך להתרוצץ מהרשות המקומית למינהל, לחכות שנה ולחזור"

אקשן כזה לא זכור בקרן הקיימת מאז ימי גאולת הקרקע העליזים לפני קום המדינה. כמי שמחזיקה בבעלות על כ-12% מהקרקעות בישראל - 2.1 מיליון דונמים, חלקן אדמות יקרות מאוד באזור המרכז - מצאה עצמה קק"ל לאחרונה בעין סערת המאבק סביב רפורמת הקרקעות.

אפי שטנצלר, יו"ר קק"ל, נע באי-נוחות בכיסאו למשמע הדברים. מה רוצים מהקרן הקיימת, הוא תוהה, הכנסת העבירה חוק, אנחנו לא קשורים לכל זה. "מינהל מקרקעי ישראל הוא ארגון שנגוע בהרבה בעיות, ואני חושב שהרפורמה תאפשר לתת שירות הרבה יותר טוב לאזרח", הוא אומר. "אין שום סיבה בעולם שאזרח שרוצה לבצע שינוי בביתו יצטרך להתרוצץ מהרשות המקומית למינהל, שם לחכות שנה, ושוב חזרה לרשות המקומית".

אתה עונה על החלק הקל, סוגיית המרפסת המפורסמת. אפשר היה לפתור אותה ללא הפרטת קרקעות. בוא נדבר על החששות שהועלו.

"באשר לרוכשים זרים, היה פה ניסיון להפחדת הציבור. אם זר רוצה לרכוש אדמה, חייבת להיות פרוצדורה נפרדת של בדיקה לגביו, כפי שאני מניח שנעשה גם היום".

והעברת אדמות מדינה לבעלי הון?

"את קנית פעם מגרש? גם אני לא. מי קנה, או חכר, עד היום? אלה שאין להם כסף או אלה שיש להם? כלומר בעלי ההון. החשש להשתלטות זה אגדה. זה הפרחת סיסמאות".

נעשה סדר בדברים. הרפורמה בקרקעות, שהוצגה כאילו מטרתה העיקרית היא להקל את העומס הביורוקרטי המוטל על מי ש"רוצה לסגור מרפסת", מורכבת בפועל משני עיקרים: האחד אכן קשור למרפסת המיתולוגית - רפורמה מבנית במינהל מקרקעי ישראל; השני, קונטרוברסלי יותר, הוא מכירת קרקעות במקום החכרתן, באמצעות רשות המקרקעין החדשה שתקום (רמ"י).

כדי להוציא את הרפורמה לפועל היה על המדינה להגיע להסכמות עם הקק"ל, שמסיבות שונות אינה רשאית לשווק את אדמותיה בעצמה, ועושה זאת באמצעות מועצת מקרקעי ישראל (ממ"י) - הגוף המפקח כיום על מינהל מקרקעי ישראל (עוד על כך בהמשך). הפתרון שנמצא (שאמור לאפשר את פירוקה של המועצה והקמת הגוף החדש) היה החלפת קרקעות: קרן קיימת תיתן אדמות בשטחים בנויים, ותקבל בתמורה כ-70 אלף דונמים לא בנויים בנגב ובגליל.

כשפרץ המאבק זיהו רבים את הקק"ל כגוף שדרכו ניתן לטרפד את הרפורמה. ח"כים ניסו לשכנע את חברי מועצת קק"ל בנימוקים שונים ומשונים; חלקם שירטטו תמונת אימים של שייח'ים שונאי ישראל המשתלטים בעורמה על קרקעות מדינה. אחרים איימו בהשתלטות בעלי הון על קרקעות. נערי תנועות נוער הלכו להרעיש בקופות כחולות כדי להזהיר מפני סופה של הקרן הקיימת אם תסכים להסדר והרשימה עוד ארוכה.

קק"ל, גוף מסובך שבו נציגים לזרמים פוליטיים שונים בעולם היהודי-ישראלי, שיקפה בסערות הפנימיות את הוויכוח הציבורי שבחוץ. השיא הדרמטי היה ההצבעה באסיפה הכללית של קק"ל ביוני האחרון, שבה נרשם ניצחון בהפרש קטן למצדדים בהחלפת הקרקעות - 62 בעד, 55 נגד, ו-13 נמנעים. אולם מיד לאחר מכן הכריזה אחת הצירות, צופיה דימנט-יוסף, מנכ"לית קדימה הנוער הציוני, שהצביעה גם בשם עוד 12 צירים, כי התבלבלה, ורשמה בפתק שלה "נמנע" במקום "מתנגד" (ההצבעה נערכה באנגלית), וכי 13 הנמנעים הם למעשה מתנגדים, מה שהופך את ההצבעה על פיה.

כיוון שדימנט-יוסף ושאר הצירים שבשמם הצביעה לא הסתירו בעבר את התנגדותם לעסקת חילופי הקרקעות, בית המשפט המחוזי בירושלים התרשם כי לפחות יש לדון בנושא, והוציא צו מניעה זמני על ההחלטה. לפני כחודש נכשל ניסיונה של קק"ל לבטל את צו המניעה בבית המשפט העליון, וכיום ממתינה עסקת החלפת הקרקעות בין המדינה לקק"ל להחלטה בית המשפט.

"הייתה דיסאינפורמציה שמישהו העביר לאורך כל המאבק, שלפיה אנחנו נותנים קרקע פנויה לבנייה", אומר שטנצלר, שמעדיף היה לעסוק ביום שאחרי החלפת הקרקעות, ובאופן שבו קק"ל תוכל למלא ביתר שאת את ייעודה האמיתי - בנייה ופיתוח, ולא בבעלות על בתי מגורים במרכז הארץ. "עשו את המאבק על גבה של קק"ל, על חשבון האינטרסים של קק"ל, ובניסיון לפגוע, אולי לא בכוונה, בקק"ל. מה שקורה זה שנגרם נזק נטו לקק"ל. אנחנו נעביר רק קרקעות בנויות, וכל יום נוסף שזה מתעכב גורם לנו נזק בלתי הפיך".

יכול להיות שאין לכם בכלל עסקה.

"זה כבר נתון לשיקול בית משפט".

ואם בית המשפט יגיד שההצבעה מבוטלת? הרי 13 הקולות של דימנט-יוסף מטים את הכף לצד השני.

"כשנגיע לנחל נעבור אותו".

המדינה תשלם?

אף שאין מדובר בנחל אכזב אלא בנהר גועש ושוצף, שטנצלר אפילו לא רוצה לחשוב על האפשרות שעסקת החלפת הקרקעות תבוטל. יש לו בטן מלאה על מועצת מינהל מקרקעי ישראל, שאחראית על שיווק קרקעות הקרן הקיימת, ועל מדינת ישראל מימים ימימה, ואם תשאלו אותו - הרפורמה שתפריד בין הצדדים לא מגיעה אפילו רגע אחד מוקדם מדי.

"מועצת מינהל מקרקעי ישראל נהגה בכספי קק"ל כמו בקופה ב' שלה", הוא תוקף. "בדקתי אחורה, ומצאתי שהיא הייתה מנכה כספים שלא מגיעים לה, לעתים אפילו בלי להודיע לקק"ל. כדברי השיר, פתאום קם אדם בבוקר, מחליט שהוא מנכה וממשיך ללכת".

האשמות קשות. יש לך דוגמאות?

"בשעתו, וזו רק דוגמה אחת, התשלום שקק"ל העבירה עמד על כשליש מהוצאות המועצה. אני ביקשתי שיראו לי הסכם, איפה כתוב שאנחנו צריכים לשלם שליש. עד היום מחפשים את ההסכם הזה. לכן דרשתי, ויש על כך הסכמה, שההשתתפות של קק"ל בהוצאות פיתוח השטח ובמכירתו יהיו תמיד בהתאם לחלקה בשטח ולא אוטומטית שליש".

כמה כסף הם חייבים לכם?

"על-פי הנתונים שבידינו, מועצת מינהל מקרקעי ישראל חייבת לקק"ל למעלה מ-600-500 מיליון שקל. היא כמובן מתכחשת לעניין".

שמעתי שאתם כבר מכינים תביעה.

"אני מקווה שלא נצטרך להגיע לערכאות בעניין הזה". (תגובת המינהל לא התקבלה עד למועד סגירת הגיליון).

כמעט מחצית מהנציגים במועצת מקרקעי ישראל הם אנשי קק"ל. למה לא שמעו אותם? יש בכלל החלטות שהשפעתם עליהן?

"צריך להביא בחשבון שלמועצת המינהל יש רוב מראש. יחד עם זאת, היו החלטות מספר שבשלהי תקופתו של זאב בוים כשר חקלאות (בממשלת אולמרט, ש' ל'), שבלי נציגי קק"ל הייתה פגיעה בהתיישבות. לדוגמה בנושא הרחבות יישובים, בכ-500 יחידות דיור.

"צריך גם לזכור שלא ישבנו בהנהלה אלא במועצה. בנוסף, את נציגי קק"ל במועצת המינהל, שהיו חברי מושבים וקיבוצים, היו מוציאים כשהיו דנים בנושאים הללו, על מנת שלא יהיה ניגוד עניינים. אז ההשפעה הצטמצמה. חוץ מזה, המטרייה של ניהול מקרקעין אינה פשוטה".

כלומר נציגי קק"ל במועצה היו מינויים פוליטיים ולא בהכרח מבינים גדולים?

"כיום זה לא ככה. לראשונה בהיסטוריה שלנו, מאז כניסתי לתפקיד, שיבצתי בתוך מועצת המינהל גם שלושה עובדי קק"ל מהתחום המקצועי. היום הפיקוח שלנו הרבה יותר צמוד. יש לנו רפרנט שבודק כל חשבון שמגיע מהמינהל, ועולים כמובן גם על טעויות".

לפני זה פשוט אכלו אתכם בלי מלח?

"משהו כזה. אני לא רוצה להאשים אף אחד, ואני לא רוצה לחשוב שזה בזדון; אבל אני חושב שבסדר העדיפות של מועצת מינהל מקרקעי ישראל הקופה שלה הייתה לפני קק"ל. בהסכם בין מועצת המינהל לבין קק"ל נאמר שהם הנאמנים שלנו על הכסף והקרקעות, את חובת הנאמנות הזאת הם לא מילאו עד סופה".

והיום?

"היום יש למועצת המינהל מנכ"ל מצוין (ירון ביבי, ש' ל'), יוצא האוצר, וגם הפיקוח שלנו הדוק יותר. דרכי העבודה המשותפת הרבה יותר ברורות, כך שאני מקווה שמספר הטעויות ירד לאפס. אבל זה עדיין לא שם".

היו באסיפה הכללית שלכם גם קריאות להפריד את קק"ל ממועצת מינהל מקרקעי ישראל או מהרשות שתחליף אותה. למה לא, בעצם?

"קודם כול, זה יחייב את הקרן הקיימת לשווק בעצמה את אדמותיה, והיועץ המשפטי לממשלה בשעתו, אליקים רובינשטיין, אמר לנו שכבעלי 12% מקרקעות המדינה אנחנו נחשבים למונופול, וככזה, לא נוכל, בשל עקרונות השוויון, לשווק רק ליהודים. שנית, פעלנו מראייה ממלכתית. הרפורמה חשובה לישראל וקק"ל היא חלק ממדינת ישראל. בנוסף, בדרך הזאת נישאר תמיד עם שטחים נוספים לבנות עליהם. כך נוכל להמשיך לפתח את הנגב ואת הגליל".

ומה בנוגע לתמורה הכספית שתקבלו?

"מדובר על כך שקק"ל תקבל 1.3 מיליארד שקל, פרוסים על-פני עשר שנים, כלומר 130 מיליון שקל מדי שנה. התעורר ויכוח שבו אנחנו טענו שהתמורה הכספית שמגיעה לקק"ל גבוהה הרבה יותר מזה, והמדינה טענה שהיא נמוכה ואפילו שואפת לאפס. אמרתי שכנאמן של הקרקעות של העם היהודי, אני לא מוכן שזה יהפוך לשוק. לכן אנחנו לא רוצים שום תמורה עכשיו, אלא שהתמורות יתקבלו בהתאם לכסף שהנכסים יניבו, מחכירה, מהיוון וכדומה. אין לי ספק שהתמורות הכספיות הריאליות יהיו גבוהות בהרבה מ-1.3 מיליארד שקל".

מה לגבי חילופי הקרקעות?

"כאשר בדקנו אילו קרקעות רצתה המדינה לתת לנו ב-2006, התברר שחלק מהן היו בתוך הכינרת ובתוך ים המלח. לפני כן רצו שהקרן הקיימת תעביר גם שטחי מסחר, נופש ומשרדים שבבעלותה, ולזה לא הסכמתי. נעביר רק שטחי מגורים בנויים בערים. ההסכם המקורי גם לא הבהיר מה קורה בנושא היטלי השבחה (כל העברת קרקע נחשבת למכירה, כך שקק"ל עמדה בסכנת תשלום היטלי השבחה על כל הקרקעות שתעביר לידי המדינה, ש' ל'), ודאגתי שיהיה ברור שהקרן הקיימת אינה מחויבת בהם".

הסעיף האחרון שעליו התעקש שטנצלר היה מספר הנציגים של קק"ל ברשות המקרקעין המיועדת: בהסכם מ-2006 הוענקו לה שניים בלבד, ואילו לפי ההסכם הנוכחי יהיו לה שישה נציגים, מול שמונה של המדינה. "התעקשתי על כך כי היה לי די ברור", אומר שטנצלר, "שהפיקוח והבקרה של קרן הקיימת על הקרקעות שלה, בתוך מועצת המינהל, אינו מספיק חזק".

זה בלשון המעטה, לא?

"בלשון המעטה מאוד".

עוד כתבות

הראלי בוול סטריט יימשך? זה מה שמלמדת ההיסטוריה

מדד המניות המוביל S&P 500 עשוי לסיים את הרבעון הראשון עם עלייה של 10% ● האם ניתן להסיק מכך שהמשך השנה יתאפיין בראלי? לפי מחקרים של כמה גופי השקעות, החדשות הרעות נוטות להגיע במחצית השנה השנייה

גל בר-דעה, מנכ''ל וואן זירו / צילום: איל יצהר

הבנק הדיגיטלי כבר שרף כ-800 מיליון שקל; המנכ"ל: "המשקיעים ימשיכו לתמוך"

לוואן זירו כבר יש כ-100 אלף לקוחות והמנכ"ל גל בר דעה מעריך כי "נהפוך לרווחיים כשנגיע ל-200 אלף לקוחות" ● את 2023 סיים הבנק של אמנון שעשוע עם הפסד של 357 מיליון שקל, אך בר דעה אופטימי:  "ההכנסה מלקוח יותר גבוהה ממה שחשבנו. אם נמשיך כך ונגביר פעילות אנחנו על דרך המלך"

שר האנרגיה אלי כהן (משמאל) בפגישה עם שר האנרגיה של קפריסין ג'ורג' פפנסטאסיו / צילום: שלומי אמסלם, לע''מ

מתעלמת מטורקיה: ישראל מקדמת את חיבור רשת החשמל עם קפריסין ויוון

בפגישה עם שר האנרגיה של קפריסין, ג'ורג' פפנסטאסיו, דן שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן בנוגע לשיתוף פעולה בתחום האנרגיה ● השניים סיכמו כי פרויקט הכבל החשמלי התת-ימי שיחבר את רשת החשמל של ישראל לקפריסין וממנה ליוון, ואל רשת החשמל האירופית, יקודם בעדיפות גבוהה

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: שלומי יוסף

העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות

פסק דין שאישר פשרה עם סופרגז ואמישראגז קבע תקדימים בעניין שכר טרחת עורכי דין בתביעות ייצוגיות ● בין השאר נקבע כי שר הטרחה יוגבל לפי מדרגות מקסימליות, ודרך היישום לתשלום הובהרה ● בשוק יש שמברכים על ההסדרה, ואולם אחרים מזהירים: תפגע בתמריץ להשיג פיצוי מרבי

עינת גנון / צילום: בר שניר

פרויקט הענק מתעכב: עוד פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו

עינת גנון, סמנכ"לית הרשות להתחדשות עירונית, הודיעה על פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו, לאחר שלאחרונה גם צחי דוד, סגן הממונה על התקציבים באוצר לשעבר, הסיר את מועמדותו לתפקיד ● כעת נותר מועמד אחד לבחירה, והמכרז עומד בפני ביטול

רשות המסים / צילום: איל יצהר

רשות המסים תפסה מסמכים של שני עורכי דין וחטפה ביקורת חריפה משופטי העליון

במסגרת חקירה קיבל פקיד שומה חקירות מבימ"ש השלום צו חיפוש במשרד של שני עורכי דין ● השניים טענו כי המסמכים נתפסו ע"י צו של בימ"ש השלום בהליך פלילי, אבל רשות המסים העבירה את ערעורם לביהמ"ש המחוזי בהליכים אזרחיים ● ביהמ"ש העליון פסק כי רשות המסים לא יכולה לזגזג בין הליך פלילי לאזרחי

בורסת לונדון / צילום: Shutterstock

עליות קלות באירופה; אסתי לאודר מזנקת בטרום המסחר

החוזים העתידיים בארה"ב נסחרים בירידות קלות ● בריטניה נכנסה למיתון ● באופנהיימר צופים "רוח גבית לשוק המניות האמריקאי לפחות עד שנת 2025" ● טסלה ממשיכה במומנטום השלילי, לאחר שבמורגן סטנלי הורידו את תחזית המכירות של החברה

מערכת ReDrone של אלביט / צילום: אלביט מערכות

הנקמה של פוטין בהודו, ומערכת יירוט הרחפנים החדשה של אלביט

אלביט הציגה ללקוחות אירופאיים את מערכת היירוט המתקדמת שלה, אלג'יריה מצאה מענה בסין מול עוצמת המל"טים מתוצרת ישראל, ארה"ב שמה את מבטחה בלייזר, והנקמה של פוטין בראש ממשלת הודו • השבוע בתעשיות הביטחוניות

הכפר פטריצ'ה באיטליה. ראש העיר מנסה למכור בתים באירו / צילום: Shutterstock

באיטליה מנסים למכור בתים באירו אחד. אז למה זה לא עובד?

ראשי עיירות קטנות באיטליה, שהתרוקנו מתושבים בשל מגמת עיור ארוכת־שנים, מציעים בתים למכירה באירו אחד בלבד, כאשר עלות השיפוץ מוטלת על הקונה ● התקשורת האמריקאית רווייה בסיפורים על בתים עתיקים שעברו שיפוץ והפכו לבתי נופש משפחתיים, אך בפועל, עסקי "הבתים באירו" עומדים בפני חסמים רבים

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון / צילום: רונן חורש

האוצר על הצעת משרד הבינוי לעזור לקבלנים: "לא ישימה בעליל"

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון יהודה מורגנשטרן אמר כי יבוצע פיילוט לסיוע לקבלנים שיאחרו במסירת דירה בשל המלחמה, תחילה בשלוש ערים - בשדרות, בקריית שמונה ובשלומי • מנכ"ל האוצר הייזלר: "לא מכיר את ההצעה"

יזמיות המגורים מדווחות על עלייה בקצב מכירת הדירות בחודשים האחרונים / צילום: שלומי יוסף

דוחות חברות הנדל"ן מגלים: "המשבר ההיסטורי" נמשך בקושי חודשיים

למרות נבואות הזעם והמחסור המתמשך בעובדי בניין בצל המלחמה, יזמיות המגורים מדווחות על התאוששות ● מחודש דצמבר נרשמת עלייה בקצב מכירת הדירות, לא נרשמים עיכובים במסירות, לפי בכירים בענף רוב אתרי הבנייה חזרו לעבוד, ואפילו מדד המניות הענפי רושם תשואת שיא

עדי, עפרה ועירית שטראוס / צילום: אוסף פרטי

ילדיו של מיכאל שטראוס מוכרים מניות של החברה ב-327 מיליון שקל

שלושת ילדיו של מיכאל שטראוס, עפרה, עדי ועירית, מוכרים כ-4% ממניות שטראוס ● המכירה מגיעה לאחר שביולי אשתקד רכשו השלושה 24% מהקבוצה מילדיה של רעיה שטראוס בן דרור, אחותו של מיכאל

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

מלך השכר של ת"א: המנכ"ל שהרוויח כ-90 מיליון שקל ב-2023

עיקר התגמול של מנכ"ל נייס ברק עילם – הוני ● במשך שנותיו כמנכ"ל נייס צבר תגמולים בהיקף של כ-460 מיליון שקל לפי שער החליפין הנוכחי ● שכר של כ-17 מיליון שקל למנכ"ל אלביט אשתקד

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

לאחר שלוש שנים של הפסד, אירופה עזרה לדוד פתאל לחזור להרוויח

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין

משה ארבל, שר הפנים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בעקבות חשיפת גלובס: השר ארבל קורא לנתניהו לאפשר כניסת פועלי בניין פלסטינים לישראל

שר הפנים מציין במכתבו: "גוברות ההערכות כי אלפי פועלים פלסטיניים מיהודה ושומרון מועסקים שלא כדין בענף" ● הוא קורא לראש הממשלה לבחון הסדרה של הכנסת הפועלים לישראל, בין היתר על ידי בחינה פרטנית של כל פועל והגבלת גיל

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

עובדים שהוצאו לחל"ת בענף התיירות עומדים להישאר ללא דמי אבטלה

במשרד האוצר הניחו שאין צורך בקביעת מודל חל"ת ארוך־טווח וסברו כי המלחמה תסתיים לפני שהעובדים ימצו את ימי האבטלה והחופשה שצברו ● כעת, עסקים רבים טרם התאוששו, כשהמצוקה הגדולה היא בענף התיירות

אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה / איור: גיל ג'יבלי

בדיקת אי הסדרים בעיצומה, אז איך זה שאפשר להפקיד חיסכון לכל ילד בסלייס

רשות שוק ההון מצאה לאחרונה אי סדרים חמורים בהתנהלותו של בית ההשקעות סלייס ● למרות זאת, באתר הביטוח הלאומי סלייס מוצגת כאפשרות להפקדת כספים בתוכנית "חיסכון לכל ילד" ● עד תחילת מאי לא ניתן יהיה למשוך כספים מקופות סלייס, אך הרגולטור לא מודאג

מירי רגב, ליכוד / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

ועדות חקירה ממלכתיות תמיד הטילו אחריות אישית על ראש הממשלה?

עד כמה חריפה הביקורת שנמתחה על נתניהו בדוח מירון בהשוואה היסטורית? בדקנו ● המשרוקית של גלובס

קבינט המלחמה. ללא נשים במוקד קבלת ההחלטות / צילום: קובי גדעון-לע''מ

המלחמה חושפת את אוכלוסיית הנשים לסיכונים חריגים. איך אפשר להתמודד איתם?

מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות ● הפעם, בשיתוף שדולת הנשים, על האתגרים שמציבה המלחמה בפני נשים ● נשים סובלות יותר מהיעדר ביטחון אישי וכלכלי - ובכל זאת הן לא נמצאות במוקד קבלת ההחלטות

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

כלל: רווח של 305 מיליון שקל ב-2023, השפעת רכישת מקס עוד קטנה

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: אימקו מסכמת את 2023 עם רווח כ-6.2 מיליון שקל לאחר שרשמה הפסד בתקופה המקבילה, כלל הציגה דוח רבעוני חזק, אך טרם רשמה רווח משמעותי מרכישת חברת כרטיסי האשראי מקס והרווח הנקי של מור השקעות זינק בכ-60% ● מדור חדש