שטייניץ: "נתחיל להוריד מסים החל מ-2011"

גלובס tv שר האוצר מסביר מדוע הממשלה לא הזרימה כספים למשק בניגוד לממשל בארה"ב: "שום הזרמה לא היתה גורמת לישראלים לקנות יותר מוצרים של תעשיות ביטחוניות בישראל. הזרמת הון ע"י הממשלה היתה מסייעת ליבוא, לא ליצוא" ■ "ב-2010 נפריט גם את בנק דיסקונט וגם את לאומי"

מדינת ישראל נמצאת בתהליך של התאוששות כלכלית שהואץ בחודש ספטמבר, אולם התאוששות זו רק בתחילתה וישנם עוד אתגרים בהמשך הדרך. כך אמר היום (א') שר האוצר יובל שטייניץ במסגרת כנס שערכה אגודת הידידים של אוניברסיטת ת"א, בראשותה עומד מנכ"ל סלקום עמוס שפירא. תחת הכותרת "המשק הישראלי האם המשבר מאחורינו?", תיאר שטייניץ את ההפתחויות הכלכליות בישראל וצוטט את כלכלני בנק ההשקעות הבריטי ברקליס קפיטל באומרם: "ישראל מאופיינת כבעלת ההתאוששות החזקה ביותר בעולם".

"יש מקום לאופטימיות זהירה", אמר שטייניץ, "אך יש להדגיש כי אנו לא בסופה של ההתאוששות אלא רק בתחילתה. אם לא נשמור על התנאים שהביאו לשיפור אנו עלולים להיקלע לקשיים". שר האוצר ציין כי הקו שהנחה את הממשלה לאורך המשבר הוא כי יש לנצל את המשבר כדי לקדם את מעמדה של ישראל בעולם, תוך הסתכלות לטווח הארוך.

הגירעון יהיה נמוך מהצפי

"בזמן שבמדינות המערב הייתה תחושה שהכלכלה טובעת ושהכל קורס, ההתמודדות שלנו הייתה שונה", אמר שטייניץ. "העברנו תקציב דו-שנתי כדי להתמודד עם המשבר. אם התחושה במשבר הייתה לחשוב לטווח קצר ולעשות הכל כדי להציל את הספינה הטובעת אנחנו העברנו תקציב לשנתיים. בנוסף, קבענו יעדי גירעון ל-5 שנים קדימה". שטייניץ רמז גם באופן רשמי כי יעד הגירעון הממשלתי השנה, שעמד על 6% מהתוצר, יהיה נמוך מהצפוי.

כלכלת ישראל צמחה ב-1% ברבעון השני של השנה, לאחר 2 רבעונים רצופים של צמיחה שלילית, ובכך יצאה באופן רשמי מהמיתון. הממשלה הטילה מסים כדי לעמוד ביעד הגירעון, כדוגמת היטל הבצורת והעלאת מס הבלו על הדלק, בשעה שבשאר העולם סיפקו ממשלות המערב דווקא הקלות במס. עם זאת, שטייניץ מבטיח היום כי בשנת 2011, כאשר בעולם יחלו להעלות את המסים כדי להתמודד עם הגירעונות הגדולים בישראל יתחולל תהליך הפוך.

"רוב מדינות העולם יעלו מסים משנת 2011 ואנחנו נוריד מסים, כולל את מס החברות, מ-2011 זו ועד 2016". שטייניץ הסביר כי העלאות המסים נועדו לשלוט בגירעון הממשלתי, וציין כי "ישראל היא לא ארה"ב" וכי היה חשש שסוכנויות הדירוג הבינלאומיות יורידו את הדירוג של ישראל. שר האוצר הדגיש גם שהזרמות הון על ידי הממשלה לא היו מסייעות למשק הישראלי, שכן הזרמות אלו לא היו מצילות את הייצוא.

"שום הזרמה לא הייתה גורמת לישראלים לקנות יותר מוצרים של תעשיות ביטחוניות בישראל או יותר דברים מישראל", אמר שטייניץ. "הזרמת הון על ידי הממשלה הייתה מסייעת לייבוא, לא לייצוא".

פילוסוף, לא נביא

שטייניץ, ד"ר לפילוסופיה בהשכלתו, חזר גם על טענות פילוסופיות שהשמיע בעבר, לפיהן אין תחזיות כלכליות ודאיות כיוון שאם הייתה תחזית כלכלית ודאית היא הייתה משפיעה על התנהגות הצרכנים ומכאן שהיא אינה יציבה, שכן המציאות צריכה להיות אובייקטיבית לחלוטין ואל לה לתיאוריה להשפיע על המציאות.

"האמת המרה היא שאיש לא ניבא את המשבר הנוכחי", הוא אמר. "איש מהמומחים לא ניבא איום של ממש על כלכלת ארה"ב, אירופה ויפן. נשאלת השאלה מה זה אומר על מדע הכלכלה ועל יכולתנו לחזות את משברי העתיד. יש פה מקום לסקפטיות וזהירות. יכול להיות שאין בכלל תיאוריה כלכלית מאוששת ונכונה כי תיאוריה כלכלית נכונה שתהיה מוסכמת על הרוב תגרום בעצמה לשינוי התנהגות ברמה כזו שיפריך את התיאוריה עצמה".

שטייניץ הזהיר מפני הניסיונות לחזות את "גרף היציאה מהמשבר" ואמר כי מי שלא הצליח לחזות את המשבר צריך להיזהר בבואו לחזות את ההתאוששות, אך הדגיש: "אנחנו בדרך הנכונה".

הפרטת דיסקונט ולאומי: ב-2010

מאז נכנס שטייניץ לתפקידו הוא הספיק להתעמת מול בנק ישראל, בראשות הנגיד סטנלי פישר, בסוגיית השכר בבנק. היום, שטייניץ נשמע אחרת לגמרי, מפויס יותר, וחולק שבחים לנגיד בנק ישראל: "היחסים בין משרד האוצר ובנק ישראל הולכים ומשתפרים. סטנלי פישר הוא נגיד מצוין".

כפי שפורסם ב"גלובס", משרד האוצר מקדם בימים אלה תוכנית למכור את חלקה של המדינה בבנקים לאומי (11%) ודיסקונט (25%). שטייניץ ציין כי האוצר בוחן דרכים שונות להפריט את הבנקים, גם ללא היווצרות גרעין שליטה בהם, והדגיש כי "ב-2010 נפריט גם את בנק דיסקונט וגם את לאומי".

"משרד האוצר פועל כדי לתמוך בייצוא ובייצואנים", הוא אמר. "זו אחת הדאגות המרכזיות שלנו ב-7 החודשים האחרונים. אך אנו לא מתערבים בשערי המטבע. זה מנדט של בנק ישראל והוא אכן מתערב בשוק. כל שבוע-שבועיים אני וסטנלי פישר מדברים על סוגיית הדולר. צריך להבין שבכל העולם מתפללים להתחזקות הדולר. זו לא רק צרה שלנו".

נלחמים בבריחת המוחות?

נשיאה החדש של אוניברסיטת תל אביב, פרופ' יוסי קלפטר, שזו לו הופעתו הציבורית הראשונה, סיפר כי לא היה מקבל על עצמו את תפקיד הנשיא ללא אמונה בפוטנציאל האדיר שיש לאוניברסיטת תל-אביב. בהמשך פנה פרופ' קלפטר לשר ואמר: "אתה בא מן האקדמיה, ומכירה לפני ולפנים. מצבה של האקדמיה הישראלית חמור וקריטי ולא ניתן להתעלם מכך. זה אינו משבר של האוניברסיטאות - זהו משבר לאומי. מדינת ישראל מאבדת מדי יום, ובקצב גובר, את יתרונה האיכותי. ללא מערך אוניברסיטאות מחקר מעולה, לא ניתן יהיה להבטיח, לאורך זמן, את שגשוגה של מדינת ישראל: לא בתרבות וברוח, לא בביטחון ובטכנולוגיה ולא בכלכלה ובעסקים".

בסיום דבריו שאלה את שטייניץ חברת הכנסת לשעבר מלי פולישוק מדוע הוא מדגיש את "המוח היהודי" ואת ההון האנושי אשר חשוב כל כך למדינת ישראל ולצמיחה כלכלית, אך המשרד בראשו הוא עומד מקצץ בתקציבים ובמחקרים. פולישוק זכתה לתרועות הקהל. בהקשר זה נציין, כי עמוס שפירא עצמו ציין את בעיית "בריחת המוחות" כבעיה חמורה בישראל, ומסר כי איש העסקים נוחי דנקנר, יו"ר קבוצת IDB, יתרום 4 מיליון שקל במסגרת תוכניתו של שפירא למלחמה בתופעה זו.

"אנחנו נעשה מאמץ", ענה שטייניץ לפולישוק. "אנו מתאמצים מאוד לא לקצץ בהשכלה הגבוהה ונתאמץ מאוד לתרום את תרומתנו לרפורמה מקיפה לשיפור המצב. הבעיה העיקרית בהשכלה הגבוהה היא איננה כסף. אי אפשר לשפר את המצב באמצעות תוספת תקציבית גרידא. הנושא הזה מחייב לימוד והתעמקות בנתונים. התחרות היום קשה יותר מאשר בשנות ה-70 וה-80. יש צורך בשינויים ולא רק בכסף. יש לעודד את הצעירים והמצוינים ובצורת ההתנהלות הנוכחית יש כמעט דיכוי של הצעירים והמצוינים אך זה לא הכל כסף ולא בכל אשם האוצר".