בחודש שעבר זכתה ענקית התרופות אלי-לילי בניצחון משמעותי נגד חברת התרופות הישראלית טבע, כשבית המשפט המחוזי באינדיאנפוליס קבע כי הפטנט של אלי-לילי על תרופת "אוויסטה", המיועדת לטיפול באוסטיאופורוזיס, עדיין תקף, ומנע מטבע לשווק את הגירסה הגנרית שלה לתרופה עד מארס 2014. מכירות "אוויסטה" בעולם נאמדות ב-1.1 מיליארד דולר בשנה, כך שלאלי-לילי היה המון מה להפסיד אילו הפטנט שלה לא היה זוכה להגנה. לשמחתה, היא כבר לא צריכה להתמודד עם הבעיה הזו.
מי שיכול לזקוף לזכותו את השמחה של אלי-לילי, הוא משרד עורכי הדין האמריקני הגדול בעולם בתחום הקניין הרוחני, משרד פניגן, המייצג את החברה בכל מלחמותיה להגן על הפטנטים שלה, וכן בתביעות נגד טבע.
אלי-לילי לא לבדה. המשרד שנוסד ב-1965 ומעסיק כ-400 עורכי דין, מייצג חברות פארמה אתיות גדולות בעולם, בהן ביוג'ן איידק, אסטרה-זנקה, ג'נזיים, סנופי אוונטיס; וכן קונצרנים רבים מתחומים אחרים הזקוקים להגנה על הקניין הרוחני, בהם חברת הטלקום וריזון, יצרנית הציוד הרפואי בוסטון סיינטיפיק, קוקה-קולה, לוריאל, סוני, LG, טושיבה, טויוטה, AOL, אמזון ועוד.
עכשיו, גם החברות הישראליות יוכלו ליהנות משירות המשרד הוותיק, ואפילו לא יצטרכו לטוס לארה"ב לשם כך. לאחר שביססו סניפים מצליחים בארה"ב, אירופה, יפן ובסין, החליטו בפניגן שגם השוק הישראלי מעניין אותם.
פוטנציאל אדיר בישראל
החודש ערך המשרד כנס תל-אביבי ראשון, בהשתתפות מאות מנהלי פטנטים וקניין רוחני בחברות הטכנולוגיה הישראליות, שבמסגרתו הסבירו עורכי דין בכירים מהמשרד כיצד טעויות ניסוח קלות עלולות לפגוע קשות בערכו של הפטנט, כיצד להבטיח הגנה מקסימלית על פטנט, ומה הן 17 הדרכים לתקוף את משרד הפטנטים האמריקני.
הישראלים יצאו מרוצים ועמוסי ידע והכנס גרף הצלחה, אך הוא היה רק יריית הפתיחה של המשרד לקראת פעילות רחבה בישראל, שתחל עם פתיחת סניף תל-אביבי שישרת חברות ישראליות בכל הקשור בצרכים שלהן בתחום הקניין הרוחני בארה"ב. האם מדובר בבשורה משמחת לממציא הפטנטים הישראלי? האם למשרדי עורכי הדין הישראליים יש סיבה לדאגה? והאם יש צורך במשרד כזה בישראל?
רגע לפני שהם עלו למטוס בדרך חזרה לניו-יורק, פגש "גלובס" את עוה"ד טום ארווין, גרשון פניטש, ד"ר מארק פלדשטיין וד"ר מירית שניר מהמשרד, לשיחה על הסיבות לכך שהשוק הישראלי מושך אותם, על "המוחות הישראלים" שמייצרים פטנטים, ועל ההפכפכות והלהטטנות של בתי המשפט האמריקניים בתחום הפטנטים. חוץ מזה, הם גם מבקשים להרגיע את משרדי עורכי הדין הישראליים: "אין לנו כוונה להתחרות בכם", הם אומרים.
לפניגן יחסים עם פירמות עריכת דין בכל העולם. "אנחנו מעבירים את לקוחותינו לפירמות סיניות כשהם צריכים התמחות סינית, ופירמות סיניות מעבירות אותם אלינו לצורך התמחות אמריקנית", אומר עו"ד ארווין, הוותיק מבין הארבעה, ומוסיף: "אנחנו לא מתכוונים לפעול לרישום ולהגנה על פטנטים בישראל, אלא רק על פטנטים ישראליים שנרשמים בארה"ב. חברות ישראליות שמגישות בקשת פטנט בארה"ב צריכות עורך דין שרשום בארה"ב.
"אנחנו ניכנס לתמונה כשחברה ישראלית צריכה מומחיות אמריקנית, ולא נתחרה בפירמות עו"ד ישראליות, אלא ניתן שירותים שהן לא יכולות לתת. במקרים מסוימים עורכי דין ישראלים יכולים לעשות את העבודה ההתחלתית, את טיוטות בקשת הפטנט ועוד, ואנחנו נהיה בתפקיד היועצים. זה נהדר לישראלים. ניתן להם את הערך המוסף כדי להגן בדרך הטובה ביותר על הפטנט שלהם בארה"ב".
נזק של מיליונים
* מהו אותו ערך מוסף?
ארווין: "כשאתה כותב מילה אחת לא נכונה בבקשת פטנט, אפילו מילת קישור לא נכונה, אתה יכול להרוס פטנט אמריקני. אני בתחום משנת 1975 וראיתי מספיק פעמים איך שגיאה קטנה עלולה לגרום לנזק של מיליונים. צריך התמחות גבוהה כדי להגן על פטנט באמריקה, ולנו יש אותה. אנחנו קוראים על כל המקרים הבעייתיים, עוקבים כל הזמן אחרי החוק האמריקני, ועובדים קשה כעורכי דין על התעדכנות, כדי שלא ניפול למלכודות הרבות שיש בתחום הקניין הרוחני בארה"ב.
"אם חברת עריכת הדין הישראלית מביאה ללקוח 95% ממה שהוא צריך בארה"ב, אנחנו מביאים את ה-3%-4% הנוספים שיגרמו ללקוח להיראות הרבה יותר טוב ולהיות בטוח שהפטנט שלו יזכה להגנה מקסימלית".
* איך נולד הרעיון לפתוח סניף דווקא בישראל?
שניר: "עשיתי את הדוקטורט שלי בפקולטה לרפואה בטכניון, ואז גיליתי את הפוטנציאל שיש בחיבור בין הפירמה מספר אחת בעולם בתחום הפטנטים לבין המוח הישראלי. כמדענית לשעבר, אני יודעת כמה זה קשה להמציא את הפטנטים ואני גם יודעת כמה זה קשה לעבוד מול משרדי עורכי הפטנטים בארה"ב.
"אם יש כזה פוטנציאל אדיר בישראל, אז למה לא לחבר בין המשרד שלנו לבין הישראלים ולהקל עליהם בכך שהגישה למשרדנו תהיה ישירה, ליד הבית, ולא ביבשת אחרת? כך הרעיון צמח. עזרתי לגשר בין הפוטנציאל שקיים בישראל לבין פניגן. בנוסף, יש לנו קבוצה גדולה של יהודים במשרד, שתומכים בישראל, אז הרעיון להקים פה סניף קסם לכולם".
פלדשטיין מוסיף: "הישראלים רוצים להצליח בחו"ל. כולם באים אלינו לארה"ב. עכשיו אנחנו באים אל החברות הישראליות בארץ, ומגישים להן את הכול על מגש של כסף. את האסטרטגיה בדרך להגן על הרעיונות שלהן ואיך לקחת את הפטנטים שלהן ישר לשלב הבא".
עורכי הדין בפניגן לא מזלזלים ביכולות של המשרדים הישראליים. ממש לא. הם פשוט חיים ונושמים את התחום שלהם בארה"ב, את דרך המחשבה של בתי המשפט בארה"ב ואת הסכנות שיש בטעויות הקטנות, בצורה שכנראה אף משרד ישראלי שממוקם בארץ לא יכול להתקרב אליה. הם מתעדכנים בפסיקה המשתנה מדי יום כמעט בתחום, בחקיקה העקלקלה שמקשה על רישום והגנה על פטנטים, והם שותפים פעילים ביצירת חלק מהתקדימים בארה"ב בתחום הקניין הרוחני.
הם כל הזמן בזירת הפטנטים. לאחרונה ייצג המשרד את קבוצת FedEx בבית המשפט בקליפורניה, וזכה בצו המצהיר כי FedEx לא מפירה שום פטנט של Ronald A. Katz Technology Licensing, שדווח שהרוויחו יותר ממילארד דולר על הסכמי הרישוי שלהם. במקרה נוסף השנה, שבו ניהל המשרד משפט מושבעים בתביעה בסך 200 מיליון דולר של בעל פטנט נגד לקוח המשרד, ADT, זכה פניגן לניצחון מפתיע, כאשר ביום השלישי של הדיונים עצר השופט את המשפט ופסק נגד התובע. הזכייה במשפט של פניגן נפסקה בבית המשפט הפדרלי בטקסס, שנחשב אוהד לתביעות נגד חברות לא-אמריקניות.
לדברי עו"ד ארווין, השינויים התכופים בפסיקה האמריקנית בתחום הפטנטים משנים את פני התחום באופן משמעותי עד שההתעדכנות בהם כשלעצמה מהווה אתגר. "בתי המשפט האמריקניים משנים את הכללים לעיתים קרובות. עוה"ד בישראל לא ממוקדים על מה שקורה מדי יום בבתי המשפט בארה"ב. אנחנו, כליטיגטורים אמריקנים, חיים את זה. אני נותן הרצאות בסמינר ששמו "17 דרכים לתקוף פטנט אמריקני", אבל מזהיר את מי שמגיע לסמינר שיש המון דרכים נוספות לתקוף פטנט אמריקני, ורובן נובעות מכך ששופטים משנים את הכללים כל הזמן.
"הפטנט שלך עלול לאבד את ההגנה בן-רגע. אם אתה אומר X אתה עלול להפסיד את הפטנט לגמרי, ואם אתה אומר Y אתה יכול להגן עליו לעוד שנים ארוכות. הכול קם ונופל על מילה, ולכן אתה חייב להיות מעודכן. אם לא, תישאר מאחור ואפילו לא תבין את זה".
כשארווין, פניטש, פלדשטיין ושניר מדברים על פתיחת הסניף הישראלי נראה כאילו זהו מהלך טבעי ביותר שיכלו לעשות. לכל אחד מהם קשר ישראלי כלשהו (ראו מסגרת), והם רואים בישראל קרקע פורייה לפעילות בינלאומית ענפה. ולמרות זאת, אנחנו לא רואים פירמות אמריקניות מכות שורשים בארץ הקודש. לכל היותר, אנו רואים שיתופי פעולה בין משרדים ישראלים לאמריקניים בתיקים ספציפיים. אז מה בכל-זאת משך את משרד פניגן לישראל?
כל רעיון טוב מקודמו
"אנחנו רואים בישראל את מרכז החדשנות העולמי", אומרים עוה"ד פניטש ופלדשטיין. "ישראל תזרים מים חדשים ומרעננים בצנרת המתייבשת של העולם". "בשוק העולמי נגמרים הרעיונות, אך בישראל יש כל הזמן חידושים", מוסיף ארווין.
* ישראל הקטנה מתחרה מבחינת כמות החידושים והפיתוחים בה בארה"ב? איך יכול להיות ששוק קטן עם מעט חברות, באופן יחסי, מצליח להיות כל-כך אטרקטיבי מבחינתכם?
פניטש: "אנחנו מייצגים רק חברות של מוצרים חדשניים, וישראל מתבלטת בכך שיש בה הרבה חידושים מדעיים. הרבה אנשים מעורבים בפיתוח, נולדות פה נוסחאות מעניינות לתרופות בינלאומיות, והחינוך בישראל הוא ברמה מאוד גבוהה עד כדי שאנשים יוכלו לפתח רעיונות טובים. המוחות הישראליים כל הזמן עובדים, מפתחים וממציאים רעיונות חדשים. אלה חדשות טובות לצנרת המתייבשת של הפירמות המפתחות בארה"ב. אבל אם אין לך הגנת פטנט מושלמת, זה יהיה מכשול לגיוס הון סיכון ופתח לעוד בעיות, וכאן אנחנו נכנסים לתמונה".
פלדשטיין מסכם: "ישראל היא ענקית במכשור רפואי. ידוע בעולם שישראל מובילה בחדשנות. נכון שישראל קטנה - במונחי שטח היא נכנסת פעמיים לאגם מישיגן בארה"ב - אבל יש כאן משהו כמו 4,000 עסקים של מכשור רפואי, היי-טק וביוטק עם רעיונות נהדרים.
"היינו פה בביקור של שבועיים ביוני, שבמהלכו ערכנו פגישות עם 40 חברות ישראליות, וכל רעיון שראינו היה יותר טוב מקודמו. אנחנו כל הזמן רואים רעיונות, זו העבודה שלנו, אבל זה היה מאוד מרגש לעבור מחברה אחת לשנייה בישראל, ולראות את רמת המחשבה והחדשנות שקיימת במדינה הזו".
עו"ד תום ארווין
- התמחות: הגנה על פטנטים, עסקאות בתחום הפטנטים, ייעוץ ומתן חוו"ד/ביו-טכנולוגיה, כימיקל ופרמה
- הקשר הישראלי: "אני מ'ציון'. גדלתי על חופי אגם מלח גדול לצד 'נהר הירדן' במדינת יוטה. אנחנו קוראים ליוטה 'ציון'. אני לא-יהודי, אבל חש זיקה חזקה לישראל ואוהב את הישראלים. הם שורדים ויזמים. וזה גם לא מפריע, שישראל היא אחד המקומות היפים ביותר בעולם"
ד"ר מארק פלדשטיין
- התמחות: הגנה על סימני מסחר ופטנטים, עסקאות בתחום הפטנטים, ליטיגציה/ביו-טכנולוגיה, כימיקל ופרמה
- הקשר הישראלי: "אבי ישראלי. משפחתו חיה בישראל, ואחי הבכור עשה עלייה לפני 5 שנים, אז יש לי גם 6 אחייניות ואחיינים בארץ. אחרי שלמדתי כימיה בקולג' המשכתי לדוקטורט בכימיה פיזיקאלית, ועשיתי פוסט-דוקטורט, הגעתי לקורס קיץ בכימיה בישראל. כמובן שלא הבנתי מילה ממה שנאמר שם, כי הקורס היה בעברית"
עו"ד גרשון פניטש
- התמחות: ליטיגציה, עסקאות בתחום הפטנטים, ייעוץ אסטרטגי/מחשבים וטכנולוגיה, ייצור תעשייתי
- הקשר הישראלי: "יש לי משפחה בהרצליה. כשהייתי בן 4 בערך, גרנו זמן קצר בירושלים. אחד הזיכרונות הראשונים שלי הוא שאני עומד על המרפסת שמשקיפה אל העיר העתיקה, ואבי אומר לי: 'יום אחד נוכל ללכת לכם לשם'. אחרי 4 חודשים, לאחר מלחמת 67', אבי אמר ש'עכשיו אפשר', אבל כבר היינו בארה"ב. מאז, חזרתי לכאן פעמים רבות"
ד"ר מירית שניר
- התמחות: ליטיגציה, עסקאות בתחום הפטנטים/תעשייה, ביוטכנולוגיה ופרמה
- הקשר הישראלי: "אני ציונית מאוד. נולדתי בישראל ועשיתי את הדוקטורט שלי בטכניון. העבודה בפניגן היא הדרך הטובה ביותר עבורי לשלב בין שני דברים שאני אוהבת, האהבה הגדולה לישראל והאהבה הגדולה לקריירה שלי שעוסקת במדע ובקניין רוחני"
עם טבע הם אף פעם לא יעבדו / שירי חביב-ולדהורן
עורכי הדין של משרד עוה"ד פניגן נפגשו עם חברות ישראליות רבות והתלהבו מהרוח היזמית בארץ, אבל דווקא עם טבע - החברה הגדולה ביותר בישראל, וחברת התרופות הגנריות ("תרופות חיקוי") הגדולה בעולם, הם אף פעם לא יעבדו. בין לקוחותיה של פניגן יש חברות תרופות אינובטיביות (יצרניות תרופות מקור) ואחת מהן, אלי-לילי, ניצחה לאחרונה את טבע במשפט על תקפות הפטנט של תרופה לטיפול באוסטיאופורוזיס.
"לעולם לא נוכל לייצג חברה גנרית", אומר עו"ד מארק פלדשטין מהמשרד. "החברות הגנריות מאתגרות את הפטנטים הקיימים בהליך המוסדר בחוק האמריקני (Hatch-Waxman). "החוק שונה ב-1984 כדי לעודד גנריקה, אבל זה cycle - אם יהיה קל מדי לחברות הגנריות, לחברות האינובטיביות לא יהיה כסף והן לא ישקיעו בפיתוח תרופות חדשות", אומר פלדשטין. "ואם לא יפותחו תרופות חדשות, גם ה-pipeline של הגנריקה יצטמצם".
פלדשטין מודע לסביבה התומכת בגנריקה בארה"ב, על רקע הצורך בצמצום עלויות הבריאות, המשבר הכלכלי והעובדה שבבית הלבן יושב נשיא דמוקרטי. ובכל זאת הוא טוען, כי "אולי המאזן הפוליטי יקל על הגנריקה, אך המצב לא יכול להיות הרבה יותר גרוע לחברות האינובטיביות. אני חושב שאין מישהו שרוצה שזה מה שיקרה".
בימים אלה מתקיים דיון מתוקשר, לקראת החקיקה שתסדיר את תחום הביוגנריקה. הכוונה היא לתרופות גנריות שמבוססות על תרופות ביולוגיות, בניגוד לתרופות כימיות "רגילות". אחד הנושאים במחלוקת הוא מספר השנים שבהן החברה האינובטיבית תוכל לשווק את התרופה בבלעדיות.
"יש הרבה סימני שאלה בעניין", אומר עו"ד טום ארווין. "המלצת ועדה של הסנאט הייתה לקבוע 12 שנה לעומת 5 שנים לתרופה כימית. גם אם בסוף ייקבעו 8 שנים, זה עדיין טוב. למוצר שנמכר ב-1-2 מיליארד דולר זה החזר טוב על ההשקעה".
פלדשטין וארווין מזכירים, כי בלי קשר לחוקי הפטנטים, יש גם הליכים מול ה-FDA (מינהל המזון והתרופות). הקושי בפיתוח תרופה גנרית זהה לתרופת המקור, גדול יותר מאשר בתרופות כימיות, ולא תמיד ה-FDA יאשר שיווק. לפעמים גם יידרשו ניסויים קליניים. "בתחום הביולוגי מערכת הפטנטים הופכת ללא רלבנטית", אומר ארווין. הוא מציין כדוגמה את ה-lovenox, תרופה לטיפול בקרישת דם, שדומה למוצר ביולוגי במורכבות שלה. הפטנט שלה פג, אך ה-FDA עדיין לא אישר תרופה גנרית.
בהקשר זה, לטבע יש טיעונים דומים בנוגע למורכבות הקופקסון, תרופה מקורית של טבע לטיפול בטרשת נפוצה. חברות גנריות מעוניינות לאתגר את הפטנטים של טבע, אך היא טוענת שהן יצטרכו לבצע ניסויים קליניים לפני קבלת האישור.