אחרי קמפיין של 100 מ' ד': בלומברג עדיין ראש עיריית ניו-יורק

נבחר ברוב דחוק של 51% לעומת 46% ליריבו האלמוני יחסית, וויליאם תומפסון, דמוקרט והחשב של עיריית ניו-יורק

לא היה ספק שמייקל בלומברג ייבחר לתקופת כהונה שלישית כראש עיריית ניו-יורק, אבל החלטתו להשקיע יותר מ-100 מיליון דולר מהונו האישי בקמפיין נגד מועמד אלמוני יחסית ולא כריזמטי במיוחד הניבה תשואה זעומה ומביכה לפוליטיקאי העשיר ביתר באמריקה: בלומברג נבחר אמש (ג') ברוב של 51% לעומת 46% ליריבו, וויליאם תומפסון, דמוקרט והחשב של עיריית ניו-יורק.

הבחירות לראשות עיריית ניו-יורק היו חוליה בשרשרת בחירות מקומיות ברחבי ארה"ב שנערכו אתמול: בחירות למשרות המושל בווירג'יניה ובניו-ג'רזי, בחירות לראשי ערים ומשאלי-עם ברמת המדינות בנושאים מקומיים, שהמענין ביותר מביניהם הוא משאל במדינת מיין האם לבטל חוק המתיר נישואין חד-מיניים. (התוצאות טרם נודעו עם מסירת הידיעה).

בימים שקדמו לבחירות, ניבאו הסקרים לבלומברג יתרון של עד 18% על יריבו. הפער החזוי היה כה גדול עד שמותחי ביקורת האשימו אותו בהפרזה שחצנית, בשימוש בפטיש כדי להרוג זבוב, בבזבוז מיותר של כספים ("שיתרום כסף לצדקה", כתב מישהו בבלוג). לאחר הכל, בבחירות הקדומות הוא גבר על יריבו בהפרש של 20%. לבלומברג לא היתה שום הצדקה להשיק את הקמפיין המוניציפלי היקר ביותר בתולדות ארה"ב.

עתה טוענים פרשנים, כי הפזרנות חסרת החשבון של בלומברג היתה בעוכריו. תומפסון, שנשען על תרומות, הוציא רק כ-10% מהסכום ששפך יריבו והוא לא היסס להזכיר זאת שוב ושוב במסע הבחירות שלו. בכך הוא פגע בנקודה רגישה. בתקופה של התמרמרות לאומית על הבונוסים לבכירים בוול סטריט ועל מיליארדי דולר שהזרימו משלמי המיסים לתאגידים הפיננסיים הגדולים, ההפרזות של בלומברג הצליחו להרגיז בוחרים רבים. לאחר הכל, הוא חלק מהממסד של וול סטריט, וזה לא קשר מוצלח במיוחד בימים אלה. יש אנליסטים שמעריכים שהניצחון הדחוק של בלומברג משקף הצבעת מחאה נגד וול סטריט.

וכך, ספג בלומברג מכות מכאיבות באזורי בחירה שחורים ברבעים פחות יוקרתיים של האזור המטרופוליטני. תומפסון הביס את בלומברג בשכונות כבדפורד סטאייוויסנט בברוקלין וג'מייקה בקווינס. הוא גרף את הארלם ואזורים היספניים בצפון מנהטן ובברונקס. אבל בלומברג הצליח לגבש רוב במנהטן, בעיקר באפר איסט סייד, שם הוא מתגורר, ובסטייטן איילנד, גוש הרבעים עם ריכוז גבוה של לבנים מהמעמד בינוני נמוך.

בלומברג הפסיד את המנדט שאיפשר לו לשלוט בניו-יורק ביד רמה, אומרים אנליסטים. הוא יצטרך להתחשב יותר במועצת העיריה ובדעת הקהל.

בבחירות בווירג'יניה ובניו-ג'רזי, הביסו מועמדים רפובליקניים את יריביהם הדמוקרטיים. בווירג'יניה גבר רוברט מקדולנד, רפובליקן שמרני, על הדמוקרט קרי דידס. בניו-ג'רזי הביס הרפובליקן כריסטופר קריסטי את המושל הדמוקרטי ג'ון קורזיין, לשעבר סנטור ומראשי גולדמן זאקס.

כצפוי, טוענים הרפובליקנים שהפסדי הדמוקרטים בשתי המדינות מבשרים על תחילת קיצו של עידן אובמה, שהנשיא הכוכב נפל מהשמים על קרקע המציאות, ושבבחירות הביניים לקונגרס ב-2010 יעלה בידי הרפובליקנים להחזיר לידיהם את השליטה בבית-הנבחרים.

אבל פעילים דמוקרטיים וגם אנליסטים עצמאיים אומרים, כי למרות הספין הרפובליקני, הנצחונות בניו-ג'רזי ובווירג'יניה משקפים פוליטיקה מקומית ואינטרסים אזוריים ואין לראות בהם הצבעת אי אמון באובמה או ביוזמתו להנהיג רפורמות בשירותי הבריאות. המועמד הדמוקרטי בווירג'יניה ניהל קמפיין כושל מההתחלה, ואפילו הבית הלבן שמר מרחק ממנו.

אובמה אכן תמך בקורזיין והופיע שלוש פעמים באסיפות בחירות בניו-ג'רזי לצידו של המועמד הדמוקרטי ואין ספק שהנשיא הפסיד הון פוליטי בגלל הפסדו של קורזיין. אבל בסקרים אמרו בוחרים בשתי המדינות, שהחלטותיהם הונחו ע"י אינטרסים מקומיים או ע"י חיבתם (או סלידתם) מהמועמדים, לא ע"י שיקולים של פוליטיקה ברמה הכלל-ארצית.