גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הקופירייטרים של הציונות

הספר המיתולוגי "ילקוט הכזבים", שראה אור לראשונה ב-1956 והיה ספר חובה בכל בית ישראלי גאה, רואה כעת אור במהדורה מחודשת, מוערת ומצוירת. הסוציולוג פרופ' עוז אלמוג, שחקר את דמות הצבר הישראלי, טוען שחיים חפר ודן בן-אמוץ מחברי ה"ילקוט" הם "הקופירייטרים הגדולים של התרבות הישראלית"

"בעצמם הם כותבים להם שיר, ואפילו ספרים כבר נתנו", כתב אלתרמן על הפלמ"ח בשירו "מסביב למדורה". "זהו טיב הפלמ"ח, הוא איננו משאיר כל מלאכה לשלא משלנו", כתב אז בהערצה. הנה דוגמה לכך שהפלמ"ח כותב הכל בעצמו. אחרי מלחמת השחרור הקימו קבוצת סופרים בני דור הפלמ"ח - משה שמיר, אהרן מגד, ט' כרמי וחיים גורי - את כתב העת "משא".

ב"משא" פירסמו דן בן-אמוץ וחיים חפר את "ילקוט הכזבים" - רצף של סיפורים קצרים ומשעשעים, מעשיות, גוזמאות והפרזות המכונות צ'יזבטים, שסופרו בידי חברי הפלמ"ח. כך זכתה התרבות הישראלית להכיר את סמוך הקטן וסמוך הגדול, עבד, אבו ליש, ירוחם הג'ינג'י (שכונה כך על אף מוצאו התימני), ואפילו סורמלו, נהג המונית הירושלמי.

חפר ובן-אמוץ נעזרו לשם כך במיטב הפלמ"חניקים - שאול ביבר, חיים לבקוב, ירוחם כהן, חיים זינגר, מוסה פינקל ואחרים. "ילקוט הכזבים" ראה אור לראשונה ב-1956 והיה ספר חובה בכל בית ישראלי גאה. מאז הוא יצא לאור בכמה מהדורות, וכעת רואה אור בהוצאת אריה ניר מהדורה מחודשת, מוערת ומצוירת של "ילקוט הכזבים". יש בה 12 כזבים חדשים שהוסיף חיים חפר על פי זכרונו, ועוד 120 ציורי צבע ורישומים נפלאים של דני קרמן.

לא מזמן סיפר שאול ביבר כי הרוח הפלמ"חניקית שאפה למצוא את הקליל והחיובי בכל סיטואציה קשה, ובאמצעות ההומור להילחם בייאוש. המיתוס מוכר לכולם: הישיבה מסביב למדורה עם "ספלי אלומיניום קמוטים וקורבן ורעות לאין אומר", אבל גם גניבת תרנגולות מהלול ולא למטרת ביצי חופש, שירה בצוותא לפי מיטב רפרטואר התקופה, וכמובן - סיפור צ'יזבטים שמתארים את חיי היומיום שלהם, המאבקים, הקרבות, היחסים הבינאישיים, המאמצים הפיזיים - הכל בחן ובהגזמה פרועה.

סביב המדורה

עד כמה רלוונטי "ילקוט הכזבים" לתרבות הישראלית היום? האם הוצאתו לאור המחודשת היא חגיגה של נוסטלגיה בלבד, או שמא הצ'יזבטים של הפלמ"ח הם חלק מהפולקלור הישראלי?

הספר הזה הוא בראש וראשונה ספר לימוד. הוא מעין מוזיאון שמתעד עולם שהיה ונעלם. "הרעיון להוציא אותו לאור מחדש היה של המו"ל אריה ניר, שהלך לעולמו לפני חודשיים", מספר דני קרמן, שליווה את הספר בציורים ובהערות השופכות אור על דמויות ואירועים היסטוריים.

"בתרבות הישראלית הכל סובב סביב העכשווי, מה שנכתב לפני יותר משבועיים כבר לא קיים. בלונדון ובפריז יודעים להתייחס לנכסי העבר שלהם, ברכבת התחתית אני רואה אנשים קוראים ג'יין אוסטין ווילקי קולינס. פה אני רואה שקוראים רק מה שנכתב עליו בעיתון בשבוע האחרון".

"אני בכלל לא נוסטלגי", מוסיף קרמן. "יש לי אפילו רתיעה מנוסטלגיה. אני רק חושב שיש לנו בעבר דברים טובים שכדאי לזכור".

* מה אפשר ללמוד מהספר הזה היום?

"אפשר ללמוד איך בעצם המציאו את ההומור הצברי. רק בשנות ה-50 צץ מן הומור של דן בן-אמוץ וחיים חפר ושאול ביבר וחיים לבקוב, הומור ישראלי גאה שבסך הכל אסף סיפורים מכל מיני מקומות. יאיר גרבוז חזר עכשיו מבולגריה, ושם המדריך סיפר על משאית שסחבה בור והבור נפל לתוכה - זה מופיע ב'ילקוט', אבל זה כנראה לא סיפור שהמציאו בארץ.

"הכזב הראשון נוצר סביב המדורה, וכל אחד היה מספר את הסיפור שלו. לדעתי המנגנון הזה של הכזב תחילתו בגרעין של אמת, אבל חלק מהדברים מקורם באיזו מתיחה או בדיחה או סיפורים ששמעו.

"חלק מהסיפורים הסתובבו בין ותיקי הגליל, ותיקי השומר, והם איכשהו הגיעו לפלמ"ח. וכמו שקורה בחבורה מגובשת שחוזרת על סיפור יותר מפעם אחת, הסיפור עובר תהליך של קריסטליזציה. האוסף האקלקטי הזה הפך להיות חלק מהחיים שלנו. בנערותי אני וחבריי דיברנו ילקוטית. כך דיברו בארץ בשנות ה-50".

היעדר מוחלט של הפוליטיקלי-קורקט

הנהייה של אנשי הפלמ"ח אחרי הערבים, מנהגיהם, שפתם ותרבותם, נראית היום אירונית, כמעט נוגעת ללב. יחסי האהבה, הערצה, דחייה, שנאה האלה נראים בחלקם תמימים ובחלקם מתנשאים. היות שהמילה כזב קשורה קשר פונטי למילה הערבית צ'יזב, והיות שהצ'יזבטים מזכירים במובנים רבים את תרבות מספרי הסיפורים הערבית - קשה להפריד בין תרבות הפלמ"ח ותרבותם של אלה שבהם לחמו, הערבים.

עיניים מפוכחות וביקורתיות של היום יכולות לקרוא את "ילקוט הכזבים" ולהזדעק עד לב השמיים על ההיעדר המוחלט של הפוליטקלי-קורקט, על הנימה הגזענית, השוביניסטית, שיש בה קורטוב של קהות רגשית וחופן של חיספוס. היום סיפורים כאלה לא היו עוברים את הדיון הציבורי.

"יש משהו די מחוספס בהומור הזה, ואפילו לא כל-כך שנון כמו ההומור של הדור שלנו", מאשר קרמן."אבל יותר מהפואנטות והחידודים יש שם סוג של אמירות וביטויים והווי שהשפיעו על חיינו פה. בתור בדיחות, הספר של דרויאנוב מוצלח יותר, אבל 'ילקוט' הפך לשפה המדוברת של שנות ה-50.

הילקוט המקורי כלל 167 כזבים שנבחרו מתוך קרוב ל-400 סיפורים. בהקדמה כתב בן-אמוץ על ההבדל בין שקר, מתיחה וכזב: "שקר הוא כשאיש אינו יודע את האמת, פרט למספר עצמו. מתיחה היא שכולם יודעים את האמת, פרט לקורבן המתיחה, וכזב הוא כשכולם יודעים שהסיפור אינו אלא שקר ובכל זאת מוכנים לחזור ולשמוע אותו שוב ושוב".

האם ההומור היה הנשק האמיתי של הפלמ"חניקים, כפי שטוען יאיר גרבוז? האם המציאות הייתה עד כדי כך איומה שהם נאלצו לעקוף אותה, להגזים אותה ולצחוק עליה? האם "ילקוט הכזבים" הוא בסך הכל מנגנון הישרדות, אמנם יצירתי ומוצלח אבל מסווה מערך הדחקה קלאסי? בהחלט ייתכן. הרי לא צריך להיות פסיכולוג כדי להבין שלעתים קרובות הגאווה והחיספוס מחפים על כאב גדול.

הסוציולוג פרופ' עוז אלמוג, שחקר את דמות הצבר הישראלי, טוען שחיים חפר ודן בן-אמוץ הם בין הקופירייטרים הגדולים של התרבות הישראלית. "ילקוט הכזבים" בעיניו הוא מסמך תשתיתי שמסביר את האופי הישראלי המיוחד. יש משהו צובט לב בספר הזה, בהוויה שהיתה ואיננה עוד, שלוותה באמונה בצדקת הדרך, בפשטות. מי שרוצה לדעת למה אנחנו נראים כמו שאנחנו נראים - על הטוב ועל הרע שבכך - ימצא לפחות חלק מהתשובות ב"ילקוט הכזבים". *

עוד כתבות

קריסת גשר פרנסיס סקוט קי בבולטימור / צילום: ap, Steve Helber

אמריקה סופקת כפיים וחוששת: עד כמה חסינים הגשרים שלה?

את הגשר בבולטימור הפילה ספינת ענק של 95 אלף טונות ● זו הייתה כנראה, אם כי לא בטוח, תוצאה בלתי נמנעת - הגשר קיבל ציון "מניח את הדעת" לפני שלוש שנים ● הנשיא ביידן רשאי לטעון שהשקעת טריליון דולר בשיקום תשתית מגינה על אמריקה מפני אסונות רבים כאלה

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר

מתחם חזית הים בחיפה / הדמיה: מן-שנער-יעד אדריכלים

נסגר המכרז הראשון של רמ"י בחזית הים בחיפה: כמה תשלם הזוכה?

יורו ישראל זכתה במכרז של רמ"י על קרקע של 23 דונם, להקמת 500 יחידות דיור ושטחי מסחר באחד מהמתחמים המסקרנים בישראל ● החברה תשלם על הקרקע, הסמוכה לבית החולים רמב"ם בחיפה, כ-205 מיליון שקל כולל הוצאות פיתוח

סם בנקמן-פריד / צילום: ap, Bebeto Matthews

סם בנקמן-פריד, מייסד בורסת הקריפטו FTX, נידון ל-25 שנות מאסר

בנובמבר האחרון חבר מושבעים בארה"ב מצא את סם בנקמן-פריד אשם ● היום, השופט בתיק קבע כי הוא ירצה 25 שנות מאסר ● "אני הייתי המנכ"ל ולכן האחריות היא עלי", אמר בנקמן-פריד עם מתן גזר הדין

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

כלל: רווח של 305 מיליון שקל ב-2023, השפעת רכישת מקס עוד קטנה

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: אימקו מסכמת את 2023 עם רווח כ-6.2 מיליון שקל לאחר שרשמה הפסד בתקופה המקבילה, כלל הציגה דוח רבעוני חזק, אך טרם רשמה רווח משמעותי מרכישת חברת כרטיסי האשראי מקס והרווח הנקי של מור השקעות זינק בכ-60% ● מדור חדש

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי / אילוסטרציה: Shutterstock

הטבת המס הגדולה שהבטיחה הממשלה נכנסה לתוקף. מה יקרה לנטו שלכם?

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי, אשר תגדיל להם את ההכנסה הפנויה ● ואולם, מומחים טוענים כי הטבת המס לא תשפיע על מי שבאמת זקוק לה

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

בורסת ת"א ננעלה ביציבות; אלקטריאון זינקה ב-18%, ישראכרט ב-8%

אל על השלימה גיוס של 100 מיליון דולר, המנייה עולה ב-4% ● הבורסה בת"א מסכמת רבעון ראשון בעליות נאות במדדים המובילים ● לאומי על הדולר המתחזק: "מציע למשקיעים הצעה שאי אפשר לסרב לה" ● באופנהיימר צופים "רוח גבית לשוק המניות האמריקאי לפחות עד שנת 2025"

חברת הסייבר הישראלית Coro (קורו) / צילום: CORO

המשבר בהייטק נגמר? סטארט-אפ ישראלי שני מודיע בתוך שבוע על גיוס של 100 מיליון דולר

חברת קורו (Coro) הישראלית, העוסקת במכירת מערכות סייבר לעסקים קטנים ובינוניים, הודיעה על גיוס של 100 מיליון דולר ● ככל שנודע, כספי הגיוס כולם הושקעו בחברה ולא בקניית מניות מיזמים או משקיעים קודמים ● כל הגיוס התבצע מקרנות הון סיכון זרות

צילומים: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת, אייל רדושיצקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

כועסים על היציאה לפגרה, אבל הבעיה עמוקה מזה

הבנקים כביכול תחת אש, אבל לא צפויים לספוג ריקושטים כבדים ● פגרת הכנסת מעוררת ביקורת, אבל לא היא הבעיה ● והטעם לפגם בפרס על צילום העיתונות ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

הפגנת חרדים נגד גיוס בני ישיבות,ירושלים / צילום: Reuters, Ammar Awad

מהתקציבים שייעצרו ועד לדיוני החירום באוצר: כל מה שכדאי לדעת על הצו הדרמטי בנוגע לחוק הגיוס

בהתאם לצו הביניים שהוציא בג"ץ, תקצוב הישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים ייעצר כבר בשבוע הבא ● בשלב זה, התמיכה בכ-44 אלף תלמידי ישיבות צפויה להיעצר ● באגף החשב הכללי במשרד האוצר, שאמונים על ביצוע התשלומים מתקציב המדינה, מבהירים כי בכוונתם ליישם את הצו במועד ● איך זה יעבוד? גלובס עושה סדר

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP, דוברות הכנסת, שאטרסטוק

הדרך לאספקת הפגזים האמריקאיים לישראל עוברת בטורקיה

היחסים בין נשיא טורקיה, רג'פ ארדואן ונשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, מתהדקים למרות היחסים המעורערים שהיו בין השניים לאורך השנים ● מדיווח בלומברג, מתברר כי ארה"ב מנהלת מו"מ עם טורקיה לצורך רכישת פגזים וחומרי נפץ, שיאפשרו לה להאיץ את קצב הייצור שלה ולשלוח את חלקם לישראל

עינת גנון / צילום: בר שניר

פרויקט הענק מתעכב: עוד פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו

עינת גנון, סמנכ"לית הרשות להתחדשות עירונית, הודיעה על פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו, לאחר שלאחרונה גם צחי דוד, סגן הממונה על התקציבים באוצר לשעבר, הסיר את מועמדותו לתפקיד ● כעת נותר מועמד אחד לבחירה, והמכרז עומד בפני ביטול

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: שלומי יוסף

העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות

פסק דין שאישר פשרה עם סופרגז ואמישראגז קבע תקדימים בעניין שכר טרחת עורכי דין בתביעות ייצוגיות ● בין השאר נקבע כי שר הטרחה יוגבל לפי מדרגות מקסימליות, ודרך היישום לתשלום הובהרה ● בשוק יש שמברכים על ההסדרה, ואולם אחרים מזהירים: תפגע בתמריץ להשיג פיצוי מרבי

פרויקט תמ''א 38 בחיפה / צילום: פאול אורלייב

משרד המשפטים יוזם: יזמי התחדשות עירונית יתחייבו מראש על מועד מסירת הדירות

שורת תקנות שיזם משרד המשפטים, שיידונו בקרוב בוועדת הפנים של הכנסת, יחייבו יזמי התחדשות עירונית במתן מועדי מקסימום לאישור תוכנית הפרויקטים שלהם ואכלוס הדירות שהם מקימים ● תקנות בולטות נוספות הן חשיפת ערבויות מחייבות, גילוי ניגוד אינטרסים של היזמים, וידוא שהדיירים מבינים את ההסכם ועוד

גזירת סרט בפתיחת משרדי ASI, חברת הבת בהודו יחד עם שגריר ישראל בהודו, נאור גילאון / צילום: תעשייה אווירית

מתחת לרדאר: התעשייה האווירית הקימה חברה בת בהודו

התעשייה האווירית השיקה השבוע את חברת הבת ההודית שלה בניו דלהי ● החברה הוקמה במסגרת שיתוף הפעולה בין התעשייה האווירית לבין DRDO, גוף המחקר והפיתוח בנושאי הגנה של ממשלת הודו

בנק ההשקעות ג'יי. פי מורגן / צילום: Reuters, Mike Segar

האסטרטג של הבנק הגדול בעולם: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו"

בבנק ג'יי פי מורגן שוב מזהירים מפני ירידות בשווקים, למרות שהתחזיות שלהם לא פוגעות כבר שנתיים וחצי ● האם הפעם התחזיות שלהם יתממשו? ומה הם ממליצים למשקיעים?

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

מלך השכר של ת"א: המנכ"ל שהרוויח כ-90 מיליון שקל ב-2023

עיקר התגמול של מנכ"ל נייס ברק עילם – הוני ● במשך שנותיו כמנכ"ל נייס צבר תגמולים בהיקף של כ-460 מיליון שקל לפי שער החליפין הנוכחי ● שכר של כ-17 מיליון שקל למנכ"ל אלביט אשתקד

ייצור השבבים / צילום: Shutterstock, Golubovy

חברות השבבים הישראליות שמשלמות על הקשחת הכללים

ביטול רכישת חברת שבבים ישראלים על ידי הענקית האמריקאית קוואלקום מתווספת לנסיגת אינטל מרכישת טאואר אשתקד ● לפי מומחים, מדובר במגמה מתעצמת של הקשחת העמדות מצד רגולטורים בעולם ● "חברות צריכות להתחיל לחשוב מראש על אלטרנטיבות", הם אומרים

מערכת ReDrone של אלביט / צילום: אלביט מערכות

הנקמה של פוטין בהודו, ומערכת יירוט הרחפנים החדשה של אלביט

אלביט הציגה ללקוחות אירופאיים את מערכת היירוט המתקדמת שלה, אלג'יריה מצאה מענה בסין מול עוצמת המל"טים מתוצרת ישראל, ארה"ב שמה את מבטחה בלייזר, והנקמה של פוטין בראש ממשלת הודו • השבוע בתעשיות הביטחוניות

הראלי בוול סטריט יימשך? זה מה שמלמדת ההיסטוריה

מדד המניות המוביל S&P 500 עשוי לסיים את הרבעון הראשון עם עלייה של 10% ● האם ניתן להסיק מכך שהמשך השנה יתאפיין בראלי? לפי מחקרים של כמה גופי השקעות, החדשות הרעות נוטות להגיע במחצית השנה השנייה