דורית סלינגר: "עדיין לא רואים את הקץ של המשבר הכלכלי"

הדברים נאמרו בכינוס הכלכלי פיננסי של איגוד החברות הציבוריות ■ עו"ד דוד חודק: "ועדת השקעות היא הגוף העליון בתחום ההשקעות בחברות הביטוח" ■ שי פרמינגר: "אין לגופים קטנים בשוק ההון זכות קיום"

"ההמלצות שלנו לגבי השפעות שינוי שליטה בחברה לווה ושיעבוד שלילי ריכזו עניין. בנושא שינוי שליטה, יש בעיה שנצטרך להתמודד איתה במסקנות הסופיות ולשקול זאת. יש בעיה כשהמשק הישראלי בנוי מקונצרנים ויש השפעות רוחב כך שיכול להיות שיש לבחון זאת. נקווה שעד סוף נובמבר נוכל לגבש המלצות סופיות", כך אמר היום (ד') עו"ד דוד חודק בכינוס הכלכלי פיננסי של איגוד החברות הציבוריות, שהתייחס לסערה שנוצרה לאחרונה כשגופים רבים בשוק המקומי תקפו בחריפות את המלצות הביניים של ועדת חודק לקביעת פרמטרים להתייחסות גופים מוסדיים המעמידים אשראי באמצעות רכישת אג"ח לא ממשלתית, שהוא עומד בראשה, ולפחות בנושא אחד הבהיר כי ייתכן שהוועדה טעתה בהמלצות הביניים שלה, כשהוא הבהיר כי בכוונת הוועדה לפרסם את המלצותיה הסופיות עד סוף החודש.

את דבריו החל חודק באומרו כי "אחד מבכירי השוק אמר לי לאחרונה: איך אתה יכולת ללכת עם הרגולטור? התשובה שלי היא שבעיני מעורבות רגולטורית היא לא פילוסופית אלא של צורך, מידתיות ומינון נכון. מטרת הוועדה הייתה להגן טוב יותר על כספי החיסכון הפנסיוני. חשבנו שנכון לעשות זאת באמצעות השקעות המוסדיים ולקראת גל ההנפקות החדש", הסביר.

חודק פירט שוב את עיקר המלצות הביניים שהוציאה הוועדה בראשותו לאחרונה. "קובננטס מינימליים, על זה רעשה הארץ. אבל לא נורא. זה דבר שצריך להיות - קובננטס מינימליים. בהמלצות הביניים של הוועדה כתוב שבכל מקרה ועדת השקעות היא הגוף העליון בתחום ההשקעות בחברות הביטוח והיא רשאית לוותר על כל דבר במסגרת ניהול הסיכונים שלה. היא יכולה להחליט לעשות כל דבר, כולל להחליט להתאבד", אמר חודק.

בהתייחס לנקודות המרכזיות בדיון כיום סביב המלצות הביניים של הוועדה הוא הוסיף כי "השיעבוד השלילי ראוי ואומר 'אל תיתן לאחרים אם לא נתת לי'. זה לא אומר אל תיתן אלא אם אתה רוצה לתת לאחרים תיתן גם לי. כמובן שזה לא חל על הניירות שבמחזור. זה גם לא חייב להיות ממחר על השקל הנוסף, אפשר לנתח ולהפעיל בשכל בכל חברה וחברה".

"בחו"ל, 75%-80% כוללות שיעבוד שלילי, כמעט כל האג"ח בארה"ב כוללות מגבלות מיזוג וכ-75% מהאג"ח בבריטניה ובגרמניה כוללות סעיף חדלות פירעון צולבת (קרוס דיפולט), מה גם שבחו"ל יש מגוון רחב של קובננטס", הסביר את ההיגיון בחלק מהמלצות הוועדה, שספגו ביקורת רבה בשוק, הגם שהם מוכרים בעולם הרחב.

דורית סלינגר: "עדיין לא רואים את הקץ של המשבר הכלכלי"

"עדיין לא רואים את הקץ של המשבר הכלכלי", כך אמרה היום דורית סלינגר, מנכ"ל S&P מעלות, שנשאה דברים היום בכנס בנושא "השלכות המשבר על סיכוני האשראי של חברות". לדבריה, "אופק הדירוג לכ-50% מהחברות שאת האג"ח שלהן דירגנו הוא שלילי. התחומים הבולטים עם אופק שלילי הם ענף הנדל"ן, בנקאות, ביטוח וענף הבנייה. עומס פירעונות החוב בשנים הבאות הוא עצום ויוסיף ללחץ על איכויות האשראי של החברות", אמרה.

עם זאת, סלינגר הניבה גם קצת אופטימיות כשאמרה כי "שיעורי החברות חדלות הפירעון ב-2009 אינו שונה מהותית משיעורי חדלות הפירעון שחווינו בעולם במשברים הקודמים, בתחילת שנות ה-90 ובתחילת שנות ה-2000", והוסיפה כי "עם זאת, יכולים להיות עוד מקרי חדלות פירעון".

כמו כן, סלינגר הוסיפה והתייחסה לנושא האיגוח "המפנה מקורות לפעילות עסקית, לחברות ולפרטים ולצמיחה", לדבריה, וציינה כי "עסקאות איגוח פשוטות כמו איגוח משכנתאות למגורים חשובות למערכת הבנקאות ולמגזר העסקים בכלל על מנת לפנות משאבים למימון חברות ופרטיים ומאפשרת צמיחה ותעסוקה. היעדר איגוח, כפי שנוכחו לדעת קובעי מדיניות רבים בעולם, יותיר חור גדול בהיקף המימון הזמין לפרטים ולחברות". היא הוסיפה בהקשר זה כי "רגולציה של שוק האיגוח צפויה להוות מרכיב חשוב בבניית אמון והתנעת זרם בריא של הנפקות. הרגולציה צריכה להיות בינלאומית ועקבית ולהיבחן בזהירות רבה. במקביל, רגולציה צריכה להיות הוליסטית. שיפור הביטחון באיגוח צריך להתייחס לכל התהליך - מיצירת העסקה עד להשקעה בני"ע ולא רק לטפל במספר חוליות בשרשרת".

לבסוף ציינה כי "התפקיד של שווקי ההון לא היה אף פעם כה משמעותי כמו בתקופה הנוכחית. ההפסדים האדירים של הבנקים בעולם בשנתיים האחרונות ומדיניותם להפחתת המינוף ובניית ההון משמעותה אילוצים וצמצום יכולתם לממן היקפי מימון כפי שנהגו בשנים האחרונות והמערכת הבנקאית לא תוכל לממן את המשקיעים. לכן, תהיה הישענות גבוהה יותר על שווקי ההון".

שי פרמינגר: "אין לגופים קטנים בשוק ההון זכות קיום"

שי פרמינגר, מנכ"ל גאון החזקות, אמר כי "המשבר פה והוא יהיה גם מחר. אך אנשים שוכחים שבתקופה של משבר יש הרבה מאוד נכסים הנסחרים בחסר ויש הזדמנויות".

"זו תקופה בה צריך להתכונן ולהיערך להמשך הדרך עם תוכנית אסטרטגית, התייעלות וניהול תזרים, מיקוד, מיזוגים ורכישות ופיתוח עסקי", הוסיף פרמינגר. הוא התייחס גם למיזוג שנעשה לאחרונה בין גאון בית השקעות למיטב, אליו הצטרף גם ישיר בית השקעות. "הגענו למסקנה שלבית ההשקעות שלנו יש חיסרון בגודל. לכן עשינו את העסקה והפכנו אותו לצלע בחברה", אמר והדגיש כי "אין לגופים קטנים בשוק ההון זכות קיום".

ירום אריאב: "יש יותר ויותר סימנים שאנו בתהליך יציאה מהמשבר"

ירום אריאב, עד לפני שבועיים מנכ"ל האוצר, פתח את דבריו בכנס באופטימיות. "יש יותר ויותר סימנים שאנו בתהליך יציאה מהמשבר שתואר לפני כשנה באמצעות איתני הטבע. כעת אפשר כבר לסכם ולומר שעומק המשבר אצלנו הוא רדוד יותר וקצר יותר".

בהמשך דבריו הבהיר אריאב את עמדתו לגבי הצורך בשיפור הפעילות של הרגולטורים הפיננסיים בישראל, באמצעות שת"פ ביניהם. "עכשיו צריך לבצע תיאום בין רגולטורים", אמר והוסיף כי "זה באמת דבר שצריך לעשות בכל העולם אך בעיקר אצלנו. אני מקווה שתהיה הנחישות והכח הפוליטי לבצע את זה".

עם זאת, הוא ציין כי "יש עדיין קשיים שבדרך, הנוגעים לאסטרטגיית היציאה, בארץ ובעולם. אנו במצב טוב יחסית לשוק העולמי בגידול של יחס החוב לתוצר, וברור שאם זה עולה כה חזק בכל העולם יש דילמה מה עושים עם זה והדילמה הזו תלווה את העולם בשלוש-ארבע השנים הבאות לפחות ותעיק מאוד. זה לא מצב יציב. בסה"כ אנו תלויים בעולם, מה גם ששורשי המשבר טרם נפתרו".

רונית הראל, סמנכ"ל בכיר בבורסה, סיפרה כי 2009 מתאפיינת בהנפקות גדולות כאשר כ-60% מהגיוס נעשה על ידי 9 חברות בסך הכל, והסקטור הבנקאי היה כ-43% מסך הגיוס הכולל ורוב רובן של האג"ח הקונצרניות שהונפקו השנה הינו בסדרות מדורגות. כמו כן, בין השינויים, היא ציינה כי ב-2009 חברות הנדל"ן היוו 11% מגיוס ההון לעומת כ-37% ב-2007, כאשר בשוק המשני נדרשת פרמיה יותר גבוהה לחברות מתחום הנדל"ן מחברות אחרות עם אותם מאפיינים (כגון מח"מ). כלומר, חברות הנדל"ן נתפסות עדיין כחברות מסוכנות יותר מאחרות.

היא פירטה בנוסף כי מתוך 350 חברות עם אג"ח קונצרני סחיר, ל-47 חברות יש אג"ח בהסדר, וכן מתוך 646 סדרות אג"ח יש הסדרים בכ-78 סדרות (לא כולל אג"ח צים). כלומר, בסה"כ 13.5% מהחברות מצויות בהליך של הסדר חוב, בשלב זה או אחר. כמו כן, הראל פירטה כי מתוך החברות בהסדרים 26 הן של חברות נדל"ן בנוסף לאפריקה, ו-40 סדרות אג"ח (יחד עם 13 סדרות אג"ח נוספות של אפריקה) של ענף הנדל"ן נמצאות בהסדר.