ועדת השרים אישרה את הצעת חוק האכיפה המינהלית של רשות ני"ע

האכיפה המינהלית תהווה השלמה לאכיפה הפלילית בתחום ניירות ערך, ומטרתה לאפשר אכיפה יעילה בשוק ההון באמצעות גיוון כלי האכיפה והתאמתם להפרות החוק השונות

ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה את תזכיר חוק האכיפה המשלימה של רשות ניירות ערך. האכיפה המשלימה היא אכיפה מינהלית שתהווה השלמה לאכיפה הפלילית בתחום ניירות ערך, ומטרתה לאפשר אכיפה יעילה בשוק ההון באמצעות גיוון כלי האכיפה והתאמתם להפרות החוק השונות.

האכיפה המינהלית תאפשר להטיל סנקציות במקרים שעד כה נפלו בין הכיסאות, כגון מקרי רשלנות. היא תאפשר התאמה בין עוצמת הענישה לעוצמת ההפרה, כך שהשימוש בהליך הפלילי ייעשה רק במקרים המתאימים.

הטיפול בהפרות המינהליות ייעשה על-ידי ועדה מינהלית, שתוסמך להטיל על מי שביצע הפרה סנקציות שונות, לרבות קנס כספי והגבלת עיסוק לתקופה קצובה.

הרציונל העומד מאחורי הפעלת מנגנון האכיפה המינהלית הינו שההליך הפלילי הינו מורכב, מסורבל ואיטי, ובמקרים רבים ההרשעה מתקבלת שנים רבות לאחר הגשת כתב האישום. בנוסף, יש קושי להוכיח את היסוד הנפשי הנדרש להרשעה פלילית. בצד זה, קיים כיום אפיק של הטלת עיצומים וקנסות אזרחיים, במקרים של הפרות שאינן מצריכות בירור עובדתי מעמיק.

בין שני הקצוות הללו יש שורה שלמה של מקרים שנופלים בין הכיסאות: מצד אחד, אין בהם יסוד נפשי כמו במקרה פלילי; מצד שני, נדרש להוכיחם ולקיים בהם בירור. הליך האכיפה המינהלית נועד לטפל במקרים אלה באמצעות ועדת האכיפה המינהלית.

הוועדה תדון בהפרות של חוק ניירות ערך, חוק השקעות משותפות בנאמנות וחוק הייעוץ. היא תוסמך להטיל קנסות כספיים בהיקף משמעותי; לדרוש תשלום פיצויים לנפגעי ההפרה; לדרוש נקיטה של פעולות לתיקון ההפרה ולמניעת הישנותה; לאסור על כהונה בגופים מסוימים; להתלות רישיון או היתר למשך 3 שנים לגוף שנדרש לו רישיון או היתר, כמו בעל רישיון לפי חוק הייעוץ, מנהל קרן, נאמן או חתם; ולהטיל ענישה על-תנאי.

מנגנון נוסף שמציעה רשות ניירות ערך לקבוע במסגרת האכיפה המינהלית הוא הפסקת הליכים מותנית. יו"ר הרשות יוסמך להחליט שלא לפתוח בהליך מינהלי או פלילי, ובמקום זאת להגיע עם המפרים להסדר הפסקת הליכים מותנית.

משמעות ההצעה היא כי אם החשוד ימלא אחר ההוראות שיוטלו עליו במסגרת ההסדר - הוא לא יועמד לדין בשל המעשים שביצע. הסכמת החשוד להסכם האכיפה לא תיחשב כהודאה בביצוע עבירה או הפרה, ולא תשמש כראיה נגדו.

בתזכיר שאושר מוחמרת משמעותית רמת הענישה בעבירות ניירות ערך: כך, למשל, בגין שימוש במידע פנים בידי איש פנים ותרמית, ניתן יהיה להטיל על תאגיד קנס בגובה 5 מיליון שקל (לעומת מיליון שקל כיום), בעוד הקנס המירבי שיוטל על יחיד יישאר בגובה של כמיליון שקל; על עבירת שימוש במידע פנים שמקורו באיש פנים יוטלו עונש מאסר של 3 שנים (לעומת שנה כיום) וקנסות של 2.5 מליון שקל לתאגיד ו-500 אלף שקל ליחיד ליחיד (במקום 400 אלף לכל אחד מהם כיום).