אין דבר ששאול אלוביץ' מחכה לו יותר מאשר להגיע לאפריל 2010, לשלם 6.5 מיליארד שקל, לקבל 30.6% ממניות בזק, ולסיים את אחת העסקאות הגדולות ביותר במשק. זה מה שהוא רוצה - שהכול יהיה מאחוריו, ושהוא יוכל להמשיך ולהתפנות לעשיית עסקים חדשים. בבזק הוא כנראה יסתפק בישיבה בדירקטוריון, יותר מזה הוא לא צריך.

יחד עם זאת, כניסתו לבזק מעלה כמה שאלות: האם הוא מתכנן מהפכות? איך הוא רוצה להחזיר את החובות שלקח על עצמו? ואיך יצליח לרסן את המנהלים שלו ביורוקום, שמפנטזים על תפקידים חדשים בקבוצת בזק?

ובכן, בינתיים אלוביץ' לא מתכוון ליצור שום מהפכות. הוא לא עומד לגעת במנהלים והוא לא ימהר להחליף אף משרד פרסום או משרד ראיית החשבון. אלוביץ' רואה כיצד בזק מנוהלת, והוא בהחלט מקשיב למה ששלמה רודב, היו"ר הנוכחי, ממליץ לו: להמשיך באותו קו אסטרטגי.

אין ספק שבמהלך הזמן, לאחר שהוא ואנשיו ייכנסו לעניינים וילמדו להכיר את החברה מקרוב, יהיו שינויים - אבל נכון לעכשיו, כל המנהלים שעסוקים בספקולציות יכולים להירגע, ולהמשיך להתרכז בתפקידיהם הנוכחיים.

גם אלוביץ' יכול להיות רגוע, לאחר שהשלים את מכירת אחזקותיו ב-012 סמייל לקבוצת אמפל של יוסי מימן, לפי שווי חברה של 1.2 מיליארד שקל.

מתחת לרדאר. היקף הנושאים שאלוביץ' מתעסק בהם הוא עצום. יורוקום-דיגיטל, נוקיה, חלל תקשורת, גילת סאטקום ועוד שורה ארוכה של חברות, הם עניין שבשגרה במטה שלו, ואת הרוב הוא עושה מתחת לרדאר. צוות מצומצם שכולל את בנו ויד ימינו אור, הפועל במטה, את עו"ד עמיקם שורר, המכהן כסמנכ"ל פיתוח עסקי, ועוד כמה נספחים, הם היחידים שממש יודעים ומעורבים בכל פרטי העסקאות שבהם הקבוצה מעורבת.

העסקה הגדולה ביותר בענף התקשורת הופכת את אלוביץ' לאיש הכי משפיע בשוק הטלקום, ובכלל לאחד המשפיעים ביותר במשק הישראלי. כפי שניהל את עסקיו עד עכשיו וכפי שהוא מתנהל, ניתן להעריך שעסקת בזק היא לא השיא, היא בעיקר התחלה חדשה.