גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

רכשת ביטוח נגד רעידות אדמה ולא בדקת מה עשו השכנים?

בבניין שבו לא כל הדירות מבוטחות, המבוטח עדיין צריך לשקם את כל הבניין - ולכך נדרשים כל הדיירים ■ במקרים כאלה אין תשלום מלא למבוטח עבור הדירה או הבטחה לחזור לדירה ברמה של זו שנהרסה ■ בדיקת "גלובס": האם הממשלה וחברות הביטוח ערוכות לרעידת אדמה עוצמתית?

רעידת אדמה בדרגה 8.8 בסולם ריכטר בצ'ילה, רעש בדרגה של כ-7 בסולם ריכטר בהאיטי, רעידה באפריל 2009 בדרגת 6 בל'אקווילה שבאיטליה ורעידת אדמה בעוצמה 7.5 שהתרחשה במאי 2008 במחוז סצ'ואן שבמערב סין - אלו הן רק כמה מהדוגמאות המוחשיות מהשנים האחרונות לקטסטרופה המאיימת ביותר על ישראל. זהו גם אחד האיומים המרכזיים על ענף הביטוח המקומי ועל הממשלה, ומבדיקה שערכנו - הציבור אינו נערך כיאות לקראתו, וגם לא הממשלה. גם תמ"א 38 לחיזוק מבנים אינה ממריאה.

קטסטרופות מתרחשות כל הזמן בעולם, אם זה רעידות אדמה, הצפות או הוריקנים. בישראל ההיערכות לאפשרות של קטסטרופה מתייחסת למעשה רק לרעש אדמה. לפני כעשור מונתה מטעם הממשלה ועדת היגוי להיערכות לרעידות אדמה, על בסיס "סקרים ותחזיות של מוסדות מחקר מוסמכים, הצופים רעידת אדמה חזקה בישראל".

מעבר למועד התרחשותו, גם למיקום הרעש משמעות של ממש מבחינת חברות הביטוח, הפרטים והחברות שהן מבטחות, ומבחינת הממשלה והציבור בכלל. זאת, מכיוון שרעידת אדמה המתרחשת באזור בלתי מיושב אינה גורמת בדרך כלל לנזק בעל חשיבות, גם אם עוצמתה גבוהה מאוד. כלומר, אין דין רעידת אדמה בבקעה או באזור צפת כדין רעש הרסני באזור חיפה או גוש דן. אסון גדול באזור לא מבוטח או דל באוכלוסיה ורכוש, אינו משמעותי מבחינה ביטוחית, ולדוגמה הצונאמי במזרח אסיה.

רעידות אדמה משפיעות על חברות הביטוח במספר תחומי ביטוח מרכזיים: ביטוחים מקיפים לדירות, לבתי עסק, ביטוחים הנדסיים וריסקים (ביטוח טהור למקרי מוות). בביטוחי הדירות, ההנדסיים ובתי העסק, עיקר הסיכון נמצא מלכתחילה אצל חברות ביטוח-המשנה בחו"ל. בריסקים, רמת הכיסוי של חברות הביטוח בביטוח משנה נמוכה יותר, הגם שהיא עדיין קיימת, ובמקרי קטסטרופות (למשל 1,000 הרוגים מאירוע בודד) יש חוזי ביטוח משנה מסוג EXCESS OF LOSS, המגדרים את כלל הסיכון של חברות הביטוח מרעידות אדמה.

עיקר הסיכון הביטוחי של חברות הביטוח בנוגע לרעידות אדמה נמצא בכלל מחוץ לישראל, לאחר שהועבר למבטחות המשנה. כך שבפועל, לדברי בכיר בענף הביטוח, "החברות שמות את יהבן על מבטחות המשנה". זהו בסך הכל מהלך טבעי בענף הביטוח, ויש לציין כי ניסיון העבר בעולם מלמד שחברות ביטוח המשנה עומדות בהתחייבויותיהן.

עדיין, לכל חברות הביטוח הישראליות יש אחריות ביטוחית לסכומי הביטוח בשייר (סכומים שהן מכסות, ולא חברות ביטוח משנה) בביטוחים אלו, ויש גם גבולות כיסוי לביטוח המשנה, במידה שהנזק הנגרם יהיה אי שם בשולי הסבירות הסטטיסטית של החברות.

מבחינה כספית, החשיפה הישירה הכוללת ברוטו של ענף הביטוח המקומי לרעידות אדמה מסתכמת לפי ההערכות בכ-400 מיליארד דולר, בביטוחי הרכוש למיניהם. על פניה, חשיפה אדירה הגדולה בכמה מידות על המשק המקומי, אבל יש לזכור שהרוב המכריע של החשיפה הזו נמצא מעבר לים.

מדובר על חשיפה ברוטו של כ-200 מיליארד דולר בביטוח המקיף לדירה (הנמכר ישירות על ידי החברות וכן על ידי הבנקים למשכנתאות), חשיפה של כ-150 מיליארד דולר בביטוחי בתי עסק, ועוד כ-40-50 מיליארד דולר בביטוחים הנדסיים. ואולם, בניכוי ההסכמים של החברות המקומיות עם חברות ביטוח משנה זרות, ובשקלול ביטוחי EXCESS OF LOSS, החשיפה של חברות הביטוח בסבירות של 98%-99% ביחס לתסריטים האפשריים מבחינתן עומדת על כ-60-90 מיליון דולר בלבד. זהו ללא ספק סכום לא מאיים ברמה מצרפית, ובהתחשב בהון העצמי שלהן. אך כל זאת בהנחה שלא ייגרם נזק שלא צפו, ובהנחה הסבירה שביטוחי המשנה יחזיקו מים.

כדי לסבר את העין על אילו מקרים סטטיסטיים נערכים המודלים של חברות הביטוח, נציין שבדו"חות מגדל לשנת 2008 מצוין כי "הקבוצה מגינה על עצמה כנגד אירועי רעידת אדמה, אף כאלו בעוצמה המתרחשת אחת לכ-350 שנים". בכלל ביטוח ציינו כי הקבוצה מגינה על עצמה כנגד אירוע רעידת אדמה בעוצמה שהסתברות התרחשותה הינה אחת לכ-250 שנה; בהראל מדובר ככל הידוע על הגנה מפני רעידת אדמה בעוצמה שהסתברותית תקרה רק אחת לכ-200 שנה; ובמנורה מבטחים - אחת ל-500 שנים. על בסיס נתונים אלה החברות מחליטות איזה סיכון סטטיסטי הן לוקחות, וככלל בשוק המקומי מדובר על השארת זנב סטטיסטי קטן מאוד. כלומר, אומדן הנזק המרבי האפשרי בהתממש הסיכון (M.P.L.) שלהן עומד על 1% או 2%.

חוסכים בפרמיה - מוותרים על הכיסוי

אבל לא הכל טמון בהסכמי ביטוח המשנה של חברות הביטוח הישראליות ובסכומי החשיפה. השאלה היא האם הציבור - פרטים וחברות - נערכים כיאות למקרה של רעידת אדמה הרסנית.

מבדיקתנו עולה, שב-2009 בוטחו כ-1.25 מיליון מהדירות בישראל בביטוח מבנה. ככלל, הדירות המבוטחות על ידי הבנקים למשכנתאות כוללות כיסוי לרעידת אדמה, בעוד שבביטוחי הדירה הפרטיים 'הרגילים' רק כ-70%-80% מהדירות מכוסות גם במקרים שכאלה. הסיבה לכך פשוטה: חלק ניכר מהמבוטחים מחפשים לחסוך בפרמיה החודשית, ומוותרים על הרכיב היקר-יחסית מבחינתם של כיסוי לרעידת אדמה. בביטוחי בתי עסק וביטוחים הנדסיים שיעור הכיסוי לרעידות אדמה גבוה מהותית, ושם יש מודעות לסיכון זה.

כלומר, המודעות בקרב הציבור אינה רחבה דיה. אך לא רק זאת. בביטוחי הדירות בישראל יש כמה בעיות אינהרנטיות שפוגמות בכיסוי של האוכלוסייה למקרה של רעידת אדמה הרסנית. ראשונה היא סוגיית ההשתתפות העצמית הגבוהה, כשהציבור נדרש לשלם מכיסו בעבור התביעה כ-10% מהנזק. כלומר בסך הכל חשיפה של כ-2 מיליארד דולר. סוגייה זו ניתנת לפיתרון, כשניתן לרכוש בחלק מהחברות השתתפות עצמית מופחתת (ואף לבטלה). מה גם, שמבחינת המבוטח הממוצע מדובר בתשלום של כ-60-100 אלף שקל בממוצע.

הבעיה השנייה נוגעת לכך שעשוי להיות חוסר באנשי מקצוע, והמנגנון לא יעבוד כיאות מבחינה תפעולית למשך זמן בצמוד לרעידה עצמה. כלומר, חברות הביטוח יוכלו לעמוד בכך כספית, אבל בפועל המערך לא "יתקתק".

הבעיה השלישית והאקוטית לגבי הכיסוי הביטוחי של הציבור נובעת מכך שככלל הציבור והחברות לא מבטחים גם את ערך הקרקע יחד עם הדירה. הדבר אינו בעייתי לבעלי בתים פרטיים, אך עשוי להיות מהותי לבעלי דירות בבנייני מגורים שלא כל דייריהם ביטחו את עצמם. או אז, אם לא כל הדירות בבניין מבוטחות, המבוטח עדיין צריך לשקם את כל הבניין, ובשביל זה צריך את כל הדיירים. במקרים כאלו אין תשלום מלא למבוטח עבור הדירה, או הבטחה לחזור לדירה ברמה של זו שנהרסה. בענף הביטוח מספרים שרק אחוזים בודדים ממבטחי הדירות קונים כיסוי גם לערך הקרקע.

מה ירעד בחברות הביטוח

ככלל, רעידת אדמה גדולה והרסנית מאיימת על חברות הביטוח בשלושה אופנים שונים. הראשון הוא כמובן הסיכון הביטוחי - ההיקף הכספי של התשלומים למבוטחים בעקבות האירוע - והוא מגודר בביטוח משנה (ובלעדיו הוא גדול מדי על השוק המקומי). השני הוא סיכון פיננסי, הנובע מתלותן הרבה של חברות הביטוח בשוקי ההון, ומניסיון העבר שמלמד כי בעת קטסטרופה הבורסות מגיבות בנפילה מיידית. הסיכון השלישי הוא כוללני וטמון בקורלציה הגבוהה של חברות הביטוח לפעילות במשק. משקים שנאלצו להתמודד עם אסונות גדולים, חוו במידה זו או אחרת גם ירידה בעושר של הציבור ובשינוי תשומת הלב לסיוע ולשיקום, הגם שבטווח הבינוני-ארוך הם בדרך כלל מגדילים את הביקוש לביטוח.

ואולם, נדמה שיש כמה בעיות גדולות בהרבה משאלת הביטוחים הפרטיים שנועדו לתת כיסוי לנזקים ישירים מרעידת אדמה, בצל חוסר ההיערכות של הציבור הישראלי ("אנשים פה לא מבינים שהמדינה לא תהיה שם לעזור בזמן אמת", אומר אחד מבכירי ענף הביטוח הכללי, וגורם אחר המעורה בנושא מציין: "שוק הביטוח ערוך טוב יותר מהמדינה לרעידת אדמה גדולה"). למשל, רובם המכריע של הרכבים בישראל לא מכוסים לנזקי רעידת אדמה. אלו אינם נכללים בפוליסה התקנית של הרכב-רכוש, וכמעט אף אחד לא רוכש את ההרחבה הזו. וכמובן, הבעיה הגדולה היא שבשעת רעידה המדינה תטפל בעצמה ובדברים הציבוריים ופחות תדאג לפרט.

רוב הרכוש של הממשלה, נציין, אינו מבוטח, ובמסגרת זו גם מרבית התשתיות, כשבמקרה של נזק עצום, שיקום התשתיות ייפול על המדינה. למדינה גם אין ייעודה לנושא בתקציב. התפיסה הגורפת היא שלאורך שנים למדינות פשוט יקר מדי לבטח את עצמן למקרי רעידת אדמה. כשכבר קורה משהו, הן צריכות, ויכולות, לשאת בעלות הפגיעה בעצמן, או לחילופין להיעזר בפעילות בינלאומית.

לסיכום, חלק ניכר מהמבנים בישראל נבנה לפני שנקבעו סטנדרטים מחמירים בנושא, ונראה שאם תהיה רעידת אדמה גדולה באזור מרובה אוכלוסיה, היא תגרום לנזק רב, בעיקר לבניינים שלא התמגנו על פי תמ"א 38. חלקו הגדול יהיה אמנם מבוטח, אך לא כולו בשוויו האמיתי, כשמבוטחים רבים יתקשו בנסיבות שכאלה לשחזר את הרכוש שאבד להם. בטח אם ויתרו על כיסוי לרעידת אדמה, ובוודאי בנוגע לרכבם. ואולם, נראה שהבעיה הגדולה כאן בהתרחש רעידת אדמה הרסנית, טמונה בהיערכות הממשלה ובצורך שלה להשקיע רבות בשיקום הנכסים הציבוריים, כשהפרט עשוי להידחק לקרן זווית.

עוד כתבות

ראסל אלוונגר, מנכ''ל טאואר סמיקונדקטור / צילום: ענבל מרמרי

ראסל אלוואנגר: "אני חייב הרבה לישראל. היא אפשרה לטאואר להפוך למה שהיא"

טאואר הייתה האקזיט המדובר של 2022, אולם הצעת הרכישה החלומית של אינטל נפלה ● המנכ"ל ראסל אלוואנגר ניצל אותה כדי להכניס רגל בדלת למפעל של אינטל בניו מקסיקו: "זו לא הייתה סטירת לחי גדולה. יש לנו עכשיו קיבולת ייצור" ● את דעותיו על המצב בישראל הוא שומר לעצמו: "להעיר על הנושא זה כמו להתארח אצל מישהו לארוחת ערב ולהגיד לו שהבית מבולגן"

פעילות יחידת מגלן במערב חאן יונס / צילום: דובר צה''ל

לוחם אגוז נהרג ו-16 נפצעו בדרגות שונות בדרום רצועת עזה

וושינגטון פוסט: ממשל ביידן אישר אספקה נוספת של נשק לישראל ● צה"ל: חיסלנו את סגן מפקד יחידת הרקטות והטילים של חיזבאללה ● גורם אמריקני: ישראל שיתפה עם ארה"ב חלקים מהתוכנית ההומניטרית שלה ברפיח ● בין ההרוגים בתקיפה בנמל התעופה בחלב ישנם גם חיילים מצבא אסד • דובר צה"ל עדכן כי בכיר חמאס חוסל בפעילות בבית החולים שיפא ● עדכונים בולטים

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר

מנות במחתרת התאילנדית / צילום: דניה ויינר

אחת המסעדות התאילנדיות הטובות בישראל מסתתרת בכלל בחצר של בית

עגלת קפה שמגישה מאפה פיסטוק נדיר, מרכז הוליסטי שגם הציניקנים יתמסרו לו, מיזם אמנות נשי ומסעדה שאפשר למצוא בה בננה לוטי משובחת ● יום בפרדס חנה כרכור

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

ביום האחרון לפני הפקיעה: מנכ"ל הפניקס אייל בן סימון מכר מניות

מנכ"ל הפניקס וסמנכ"ל הכספים שלו מימשו יחד 170 אלף אופציות במחיר של 37.48 שקל למניה ● המימוש בוצע יום לאחר שהחברה דיווחה על תוצאותיה הכספיות לשנת 2023, רווח של 1.1 מיליארד שקל המשקף תשואה להון של 10.5%

מישל וונטסוס, לשעבר מנכ''ל ביוג'ן / צילום: Quris

"ביוג'ן הייתה פסגת הקריירה שלי עד כה": המנכ"ל לשעבר מדבר על התוכניות לעתיד

מישל וונטסוס היה מנכ"ל ביוג'ן בתקופה שבה הייתה במוקד תשומת הלב בעקבות התרופה החדשנית שלה לאלצהיימר, אבל בסוף שילם בכיסאו על הכישלון שלה בשוק ● בראיון ל"גלובס", הוא מגיב על הביקורת שהושמעה נגדו, מספר אילו חברות מעניינות אותו עכשיו ומדבר על ההשקעה שלו בקיוריס הישראלית ● על המיזם החדש שהוא מקים בסינגפור, הוא עדיין לא מוכן לפרט

מטוס הקרב F-35 / צילום: Reuters, Nicolas Economou

למרות המתיחות: ממשל ביידן אישר אספקה נוספת של נשק לישראל

ארה"ב תמכור לישראל 25 מטוסי F-35, מנועים ופצצות ● מדובר בעסקת ענק: אך ורק המכירה של המטוסים ומנועים מוערכת בכ־2.5 מיליארד דולר ● "המשכנו לתמוך בזכותה של ישראל להגן על עצמה", מסר גורם בבית הלבן

מנכ''ל האוצר שלומי הייזלר בוועידת מרכז הנדל''ן באילת / צילום: נאו מדיה

מנכ"ל האוצר נגד מנהל רשות המסים: "מס דירה שלישית ירחיק משקיעים משוק הנדל"ן"

לפי מנכ"ל האוצר, שלומי הייזלר, החזרת "מס דירה שלישית" כבר בתקציב הקרוב לא נמצאת על הפרק ● על הביקורת שהעביר ינקי קוינט בכנס התשתיות של גלובס בשבוע שעבר, הוא עונה: "אמירות חמורות ואין בהן דבר וחצי דבר. באוצר יש אנשים מופלאים" ● וזו התוכנית שלו למלא את קופת המדינה, נוכח הגירעון המחמיר

קבוצת רוכבי אופניים עם טל ברודי. מימין: ריבה פרידמן בורוביק / צילום: דבורין תקשורת

מקבוצות אופניים ועד קבלת פנים בחזרה לבית: הארגון שמלווה מפונים במלחמה

מאז פרוץ המלחמה מלווה ארגון "הרוח הישראלית" אלפי משפחות של מפונים, ואף גייס תרומות בהיקף של 2.5 מיליון שקל ● מ"מ המנכ"לית, ריבה פרידמן בורוביק: "האתגר הגדול הוא שיקום הקהילות"

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

לאחר שלוש שנים של הפסד, אירופה עזרה לדוד פתאל לחזור להרוויח

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

מלך השכר של ת"א: המנכ"ל שהרוויח כ-90 מיליון שקל ב-2023

עיקר התגמול של מנכ"ל נייס ברק עילם – הוני ● במשך שנותיו כמנכ"ל נייס צבר תגמולים בהיקף של כ-460 מיליון שקל לפי שער החליפין הנוכחי ● שכר של כ-17 מיליון שקל למנכ"ל אלביט אשתקד

איל וולדמן / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

שר החינוך התקפל ולאיל וולדמן יוענק פרס ישראל

לפני מספר שבועות הודיע שר החינוך יואב קיש כי הוא מבטל את טקס פרס ישראל, זאת בין היתר על רקע הפרסומים כי אחד מן הזוכים הוא היזם איל וולדמן ● כעת, חזר בו קיש מעמדתו והוא מכריז כי הטקס יתקיים כסדרו בשדרות ● ומי עוד בין הזוכים?

וורן באפט, מחזיק את המפתחות לעתיד אפל / צילום: Associated Press, Nati Harnik

"האינדיקטור של וורן באפט" מאותת: אנחנו קרובים לבועה בוול סטריט, "המשקיעים משחקים באש"

סיטי גרופ: "מדד לבקוביץ הגיע לרמת 'אוטופיה'", אבל מדד הפחד לא מאותת על שינוי מגמה ● על איזה מניות שילם השבוע וורן באפט 370 מיליון דולר? ● מדד הליבה של ההוצאה לצריכה פרטית בארה"ב ירד ל-2.8%, כצפוי ● ג'רום פאוול: "התוצאות הן בהתאם למה שאנחנו רוצים לראות" ● מזרחי טפחות: "אי ההפתעה תומכת בתוואי הפד הנוכחי"

חצי שעה של השראה. ערן גפן בשיחה עם ינון קוסטיקה / צילום: עומר הכהן, מנחם רייס

המייסד של החברה בעלת הצמיחה המהירה בעולם מגלה את הסוד

הסטארט-אפ הראשון שהקימו נמכר למיקרוסופט, חברת אבטחת הענן שלהם מכניסה 350 מיליון דולר בשנה, ורק החודש הם עשו עסקת ענק נוספת ● ינון קוסטיקה, שותף-מייסד ב-Wiz, בשיחה עם ערן גפן על הדרך שלו ושל שותפיו, שהתחילה על האוטובוס בדרך לבקו"ם, הרגע שבו הבינו איך הם הופכים את השוק והטריק שמאפשר להם לעבוד בצוות ● חצי שעה שלה השראה

ביתן של קבוצת צ'אנגן בתערוכת מכוניות בסין / צילום: ap, Ng Han Guan

קבוצת הרכב השלישית בגודלה בסין בדרך לישראל

משלחת בכירה של צ'אנגן (Changan) סינית נערכת לייצא לישראל, הכניסה של החברה לישראל היא חלק ממהלך ההתרחבות הגלובלית שעליו הכריזה השנה ● מרצדס E קלאס והקרוסאובר של פורד: הדגמים החשמליים שבדרך ● השבוע בענף הרכב

דם אברמוב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך

בלי אסקפיזם ועם לוחם בשיקום, הפרסומת של בנק הפועלים היא הזכורה ביותר

פרסומת הבנק, שבה מככב הלוחם הפצוע אדם אברמוב, היא גם המושקעת ביותר עם כ–1.6 מיליון שקל ● מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה עולה כי השבוע התברגו שתי פרסומות חדשות: מנורה מבטחים וטאצ' ● הפרסומת של ביטוח 9 היא האהודה ביותר גם השבוע

חברת הסייבר הישראלית Coro (קורו) / צילום: CORO

המשבר בהייטק נגמר? סטארט-אפ ישראלי שני מודיע בתוך שבוע על גיוס של 100 מיליון דולר

חברת קורו (Coro) הישראלית, העוסקת במכירת מערכות סייבר לעסקים קטנים ובינוניים, הודיעה על גיוס של 100 מיליון דולר ● ככל שנודע, כספי הגיוס כולם הושקעו בחברה ולא בקניית מניות מיזמים או משקיעים קודמים ● כל הגיוס התבצע מקרנות הון סיכון זרות

אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס

במשרד האנרגיה בוחנים: הקמת מתקן להנזלת גז בהשקעה של 7 מיליארד דולר

חלק משמעותי מיצוא הגז של ישראל תלוי היום במצרים, ומתקן הנזלה יאפשר יצוא לרחבי העולם כדי לבזר את הסיכונים ● מי יממן את עלויות ההקמה האדירות?

גזירת סרט בפתיחת משרדי ASI, חברת הבת בהודו יחד עם שגריר ישראל בהודו, נאור גילאון / צילום: תעשייה אווירית

מתחת לרדאר: התעשייה האווירית הקימה חברה בת בהודו

התעשייה האווירית השיקה השבוע את חברת הבת ההודית שלה בניו דלהי ● החברה הוקמה במסגרת שיתוף הפעולה בין התעשייה האווירית לבין DRDO, גוף המחקר והפיתוח בנושאי הגנה של ממשלת הודו

פליטים עזתים ברפיח / צילום: Reuters, IBRAHEEM ABU MUSTAFA

המומחה שמסביר: למה החליטו בעולם שרפיח היא הקו האדום

פלישת צה"ל לרפיח, בין המעוזים האחרונים של חמאס בעזה, עומדת בלב הדיון על עתיד המלחמה ● "העיר הפכה לסמל של המצוקה הפלסטינית והפליטות בעיני העולם", אומר ד"ר הראל חורב, מומחה לחברה הפלסטינית ● בראיון לגלובס הוא מסביר מדוע ישראל טועה בהתנהלותה ברפיח, מתייחס לפלונטר מול ארה"ב ומסביר מדוע חמאס ממשיך לסרב לעסקת חטופים