גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

רכשת ביטוח נגד רעידות אדמה ולא בדקת מה עשו השכנים?

בבניין שבו לא כל הדירות מבוטחות, המבוטח עדיין צריך לשקם את כל הבניין - ולכך נדרשים כל הדיירים ■ במקרים כאלה אין תשלום מלא למבוטח עבור הדירה או הבטחה לחזור לדירה ברמה של זו שנהרסה ■ בדיקת "גלובס": האם הממשלה וחברות הביטוח ערוכות לרעידת אדמה עוצמתית?

רעידת אדמה בדרגה 8.8 בסולם ריכטר בצ'ילה, רעש בדרגה של כ-7 בסולם ריכטר בהאיטי, רעידה באפריל 2009 בדרגת 6 בל'אקווילה שבאיטליה ורעידת אדמה בעוצמה 7.5 שהתרחשה במאי 2008 במחוז סצ'ואן שבמערב סין - אלו הן רק כמה מהדוגמאות המוחשיות מהשנים האחרונות לקטסטרופה המאיימת ביותר על ישראל. זהו גם אחד האיומים המרכזיים על ענף הביטוח המקומי ועל הממשלה, ומבדיקה שערכנו - הציבור אינו נערך כיאות לקראתו, וגם לא הממשלה. גם תמ"א 38 לחיזוק מבנים אינה ממריאה.

קטסטרופות מתרחשות כל הזמן בעולם, אם זה רעידות אדמה, הצפות או הוריקנים. בישראל ההיערכות לאפשרות של קטסטרופה מתייחסת למעשה רק לרעש אדמה. לפני כעשור מונתה מטעם הממשלה ועדת היגוי להיערכות לרעידות אדמה, על בסיס "סקרים ותחזיות של מוסדות מחקר מוסמכים, הצופים רעידת אדמה חזקה בישראל".

מעבר למועד התרחשותו, גם למיקום הרעש משמעות של ממש מבחינת חברות הביטוח, הפרטים והחברות שהן מבטחות, ומבחינת הממשלה והציבור בכלל. זאת, מכיוון שרעידת אדמה המתרחשת באזור בלתי מיושב אינה גורמת בדרך כלל לנזק בעל חשיבות, גם אם עוצמתה גבוהה מאוד. כלומר, אין דין רעידת אדמה בבקעה או באזור צפת כדין רעש הרסני באזור חיפה או גוש דן. אסון גדול באזור לא מבוטח או דל באוכלוסיה ורכוש, אינו משמעותי מבחינה ביטוחית, ולדוגמה הצונאמי במזרח אסיה.

רעידות אדמה משפיעות על חברות הביטוח במספר תחומי ביטוח מרכזיים: ביטוחים מקיפים לדירות, לבתי עסק, ביטוחים הנדסיים וריסקים (ביטוח טהור למקרי מוות). בביטוחי הדירות, ההנדסיים ובתי העסק, עיקר הסיכון נמצא מלכתחילה אצל חברות ביטוח-המשנה בחו"ל. בריסקים, רמת הכיסוי של חברות הביטוח בביטוח משנה נמוכה יותר, הגם שהיא עדיין קיימת, ובמקרי קטסטרופות (למשל 1,000 הרוגים מאירוע בודד) יש חוזי ביטוח משנה מסוג EXCESS OF LOSS, המגדרים את כלל הסיכון של חברות הביטוח מרעידות אדמה.

עיקר הסיכון הביטוחי של חברות הביטוח בנוגע לרעידות אדמה נמצא בכלל מחוץ לישראל, לאחר שהועבר למבטחות המשנה. כך שבפועל, לדברי בכיר בענף הביטוח, "החברות שמות את יהבן על מבטחות המשנה". זהו בסך הכל מהלך טבעי בענף הביטוח, ויש לציין כי ניסיון העבר בעולם מלמד שחברות ביטוח המשנה עומדות בהתחייבויותיהן.

עדיין, לכל חברות הביטוח הישראליות יש אחריות ביטוחית לסכומי הביטוח בשייר (סכומים שהן מכסות, ולא חברות ביטוח משנה) בביטוחים אלו, ויש גם גבולות כיסוי לביטוח המשנה, במידה שהנזק הנגרם יהיה אי שם בשולי הסבירות הסטטיסטית של החברות.

מבחינה כספית, החשיפה הישירה הכוללת ברוטו של ענף הביטוח המקומי לרעידות אדמה מסתכמת לפי ההערכות בכ-400 מיליארד דולר, בביטוחי הרכוש למיניהם. על פניה, חשיפה אדירה הגדולה בכמה מידות על המשק המקומי, אבל יש לזכור שהרוב המכריע של החשיפה הזו נמצא מעבר לים.

מדובר על חשיפה ברוטו של כ-200 מיליארד דולר בביטוח המקיף לדירה (הנמכר ישירות על ידי החברות וכן על ידי הבנקים למשכנתאות), חשיפה של כ-150 מיליארד דולר בביטוחי בתי עסק, ועוד כ-40-50 מיליארד דולר בביטוחים הנדסיים. ואולם, בניכוי ההסכמים של החברות המקומיות עם חברות ביטוח משנה זרות, ובשקלול ביטוחי EXCESS OF LOSS, החשיפה של חברות הביטוח בסבירות של 98%-99% ביחס לתסריטים האפשריים מבחינתן עומדת על כ-60-90 מיליון דולר בלבד. זהו ללא ספק סכום לא מאיים ברמה מצרפית, ובהתחשב בהון העצמי שלהן. אך כל זאת בהנחה שלא ייגרם נזק שלא צפו, ובהנחה הסבירה שביטוחי המשנה יחזיקו מים.

כדי לסבר את העין על אילו מקרים סטטיסטיים נערכים המודלים של חברות הביטוח, נציין שבדו"חות מגדל לשנת 2008 מצוין כי "הקבוצה מגינה על עצמה כנגד אירועי רעידת אדמה, אף כאלו בעוצמה המתרחשת אחת לכ-350 שנים". בכלל ביטוח ציינו כי הקבוצה מגינה על עצמה כנגד אירוע רעידת אדמה בעוצמה שהסתברות התרחשותה הינה אחת לכ-250 שנה; בהראל מדובר ככל הידוע על הגנה מפני רעידת אדמה בעוצמה שהסתברותית תקרה רק אחת לכ-200 שנה; ובמנורה מבטחים - אחת ל-500 שנים. על בסיס נתונים אלה החברות מחליטות איזה סיכון סטטיסטי הן לוקחות, וככלל בשוק המקומי מדובר על השארת זנב סטטיסטי קטן מאוד. כלומר, אומדן הנזק המרבי האפשרי בהתממש הסיכון (M.P.L.) שלהן עומד על 1% או 2%.

חוסכים בפרמיה - מוותרים על הכיסוי

אבל לא הכל טמון בהסכמי ביטוח המשנה של חברות הביטוח הישראליות ובסכומי החשיפה. השאלה היא האם הציבור - פרטים וחברות - נערכים כיאות למקרה של רעידת אדמה הרסנית.

מבדיקתנו עולה, שב-2009 בוטחו כ-1.25 מיליון מהדירות בישראל בביטוח מבנה. ככלל, הדירות המבוטחות על ידי הבנקים למשכנתאות כוללות כיסוי לרעידת אדמה, בעוד שבביטוחי הדירה הפרטיים 'הרגילים' רק כ-70%-80% מהדירות מכוסות גם במקרים שכאלה. הסיבה לכך פשוטה: חלק ניכר מהמבוטחים מחפשים לחסוך בפרמיה החודשית, ומוותרים על הרכיב היקר-יחסית מבחינתם של כיסוי לרעידת אדמה. בביטוחי בתי עסק וביטוחים הנדסיים שיעור הכיסוי לרעידות אדמה גבוה מהותית, ושם יש מודעות לסיכון זה.

כלומר, המודעות בקרב הציבור אינה רחבה דיה. אך לא רק זאת. בביטוחי הדירות בישראל יש כמה בעיות אינהרנטיות שפוגמות בכיסוי של האוכלוסייה למקרה של רעידת אדמה הרסנית. ראשונה היא סוגיית ההשתתפות העצמית הגבוהה, כשהציבור נדרש לשלם מכיסו בעבור התביעה כ-10% מהנזק. כלומר בסך הכל חשיפה של כ-2 מיליארד דולר. סוגייה זו ניתנת לפיתרון, כשניתן לרכוש בחלק מהחברות השתתפות עצמית מופחתת (ואף לבטלה). מה גם, שמבחינת המבוטח הממוצע מדובר בתשלום של כ-60-100 אלף שקל בממוצע.

הבעיה השנייה נוגעת לכך שעשוי להיות חוסר באנשי מקצוע, והמנגנון לא יעבוד כיאות מבחינה תפעולית למשך זמן בצמוד לרעידה עצמה. כלומר, חברות הביטוח יוכלו לעמוד בכך כספית, אבל בפועל המערך לא "יתקתק".

הבעיה השלישית והאקוטית לגבי הכיסוי הביטוחי של הציבור נובעת מכך שככלל הציבור והחברות לא מבטחים גם את ערך הקרקע יחד עם הדירה. הדבר אינו בעייתי לבעלי בתים פרטיים, אך עשוי להיות מהותי לבעלי דירות בבנייני מגורים שלא כל דייריהם ביטחו את עצמם. או אז, אם לא כל הדירות בבניין מבוטחות, המבוטח עדיין צריך לשקם את כל הבניין, ובשביל זה צריך את כל הדיירים. במקרים כאלו אין תשלום מלא למבוטח עבור הדירה, או הבטחה לחזור לדירה ברמה של זו שנהרסה. בענף הביטוח מספרים שרק אחוזים בודדים ממבטחי הדירות קונים כיסוי גם לערך הקרקע.

מה ירעד בחברות הביטוח

ככלל, רעידת אדמה גדולה והרסנית מאיימת על חברות הביטוח בשלושה אופנים שונים. הראשון הוא כמובן הסיכון הביטוחי - ההיקף הכספי של התשלומים למבוטחים בעקבות האירוע - והוא מגודר בביטוח משנה (ובלעדיו הוא גדול מדי על השוק המקומי). השני הוא סיכון פיננסי, הנובע מתלותן הרבה של חברות הביטוח בשוקי ההון, ומניסיון העבר שמלמד כי בעת קטסטרופה הבורסות מגיבות בנפילה מיידית. הסיכון השלישי הוא כוללני וטמון בקורלציה הגבוהה של חברות הביטוח לפעילות במשק. משקים שנאלצו להתמודד עם אסונות גדולים, חוו במידה זו או אחרת גם ירידה בעושר של הציבור ובשינוי תשומת הלב לסיוע ולשיקום, הגם שבטווח הבינוני-ארוך הם בדרך כלל מגדילים את הביקוש לביטוח.

ואולם, נדמה שיש כמה בעיות גדולות בהרבה משאלת הביטוחים הפרטיים שנועדו לתת כיסוי לנזקים ישירים מרעידת אדמה, בצל חוסר ההיערכות של הציבור הישראלי ("אנשים פה לא מבינים שהמדינה לא תהיה שם לעזור בזמן אמת", אומר אחד מבכירי ענף הביטוח הכללי, וגורם אחר המעורה בנושא מציין: "שוק הביטוח ערוך טוב יותר מהמדינה לרעידת אדמה גדולה"). למשל, רובם המכריע של הרכבים בישראל לא מכוסים לנזקי רעידת אדמה. אלו אינם נכללים בפוליסה התקנית של הרכב-רכוש, וכמעט אף אחד לא רוכש את ההרחבה הזו. וכמובן, הבעיה הגדולה היא שבשעת רעידה המדינה תטפל בעצמה ובדברים הציבוריים ופחות תדאג לפרט.

רוב הרכוש של הממשלה, נציין, אינו מבוטח, ובמסגרת זו גם מרבית התשתיות, כשבמקרה של נזק עצום, שיקום התשתיות ייפול על המדינה. למדינה גם אין ייעודה לנושא בתקציב. התפיסה הגורפת היא שלאורך שנים למדינות פשוט יקר מדי לבטח את עצמן למקרי רעידת אדמה. כשכבר קורה משהו, הן צריכות, ויכולות, לשאת בעלות הפגיעה בעצמן, או לחילופין להיעזר בפעילות בינלאומית.

לסיכום, חלק ניכר מהמבנים בישראל נבנה לפני שנקבעו סטנדרטים מחמירים בנושא, ונראה שאם תהיה רעידת אדמה גדולה באזור מרובה אוכלוסיה, היא תגרום לנזק רב, בעיקר לבניינים שלא התמגנו על פי תמ"א 38. חלקו הגדול יהיה אמנם מבוטח, אך לא כולו בשוויו האמיתי, כשמבוטחים רבים יתקשו בנסיבות שכאלה לשחזר את הרכוש שאבד להם. בטח אם ויתרו על כיסוי לרעידת אדמה, ובוודאי בנוגע לרכבם. ואולם, נראה שהבעיה הגדולה כאן בהתרחש רעידת אדמה הרסנית, טמונה בהיערכות הממשלה ובצורך שלה להשקיע רבות בשיקום הנכסים הציבוריים, כשהפרט עשוי להידחק לקרן זווית.

עוד כתבות

מטוס בואינג 787 דרימליינר של אל על / צילום: יח"צ

אל על במבצע לצמצום ההחזרים: מציעה ללקוחות שובר בשווי 125% ממחיר כרטיס הטיסה שבוטל

עד ל-1 באוקטובר מחויבת אל על להשיב לנוסעים כמיליארד שקל על טיסות שבוטלו בחודשים האחרונים ● כעת החברה מציעה ללקוחות שובר בשווי מוגדל במקום החזר כספי

דירה למכירה  / צילום: שירי דובר, גלובס

הגל השני של הקורונה הגיע – ודחיית המשכנתאות התחדשה

על-פי נתוני בנק ישראל בחודש אוגוסט לווי המשכנתאות הגדילו את היקף דחיית המשכנתאות ב-3.5 מיליארד שקל לעומת יולי ● מצד שני לווי מחיר למשתכן לקחו משכנתאות גבוהות במיוחד ● המשקיעים בינתיים לא חזרו לשוק

מטוס F35 - לוקהיד מרטין/ צילום: לוקהיד מרטין

עסקת F-35 בין ארה"ב לאיחוד האמירויות צפויה להיחתם עד דצמבר

באיחוד האמירויות מבקשים מארה"ב מכתב הסכמה רשמי למכירת המטוסים עד ל-2 בדצמבר 2020 ● גנץ צפוי לדון בנושא היום עם מזכיר ההגנה האמריקאי

מסעדה עם מגבלות קורונה ברובע סוהו בלונדון / צילום: Matt Dunham, Associated Press

המסעדות והבארים בבריטניה ייסגרו בעשר; ביקורת על תפקוד ג'ונסון

בשל העלייה החדה במספר מקרי הקורונה בממלכה המאוחדת בימים האחרונים יוטל איסור על פעילות בארים ומסעדות אחרי השעה 22:00 ● האופוזיציה בבריטניה, וגם קולות מתוך המפלגה השמרנית, מבקרים בחריפות בימים האחרונים את ג'ונסון ואת הממשלה על "חוסר התכוננות" לגל שני

המשקיעים הצעירים מקבלים טיפים בטיק טוק / צילום: Anjum Naveed, Associated Press

5 סיבות להתאוששות המהירה של שוקי המניות ממשבר הקורונה

המדדים המובילים בבורסה האמריקאית אמנם חוו ירידות השבוע, אך המגמה הכללית אחרי קריסת השווקים כתוצאה מהמגפה היא עדיין של זינוק בעלייה ● הכוחות שעומדים מאחורי הקריסה וההבראה המהירות ביותר אי פעם כוללים תקוות כלכליות, דומיננטיות של חברות הטק ומינופים בעסקאות מסוכנות

דינה אהרוני, צורפת ומעצבת תכשיטים, בעלת The 8 th floor studio / צילום: תמונה פרטית

"אני רוצה להישאר עם החלום שלי ולהילחם עליו, כי אולי הוא כן יתגשם"

דינה אהרוני, 33, צורפת ומעצבת תכשיטים, בעלת The 8th floor studio ● 
"גלובס" שם את הסיוע לעסקים קטנים ולעצמאים במרכז

ישראל כץ / צילום: אמיל סלמן-הארץ

קיצוץ בשכר הח"כים? רק על תנאי, על הנייר או בתנאים שלהם

כדי לקצץ בשכר חברי הכנסת והשרים צריך לשנות את החוק, ובינתיים למרות שלל הצהרות כוונות בכיוון זה - השכר שלהם רק עולה ● האם חברי הכנסת ירימו את הכפפה ויקצצו משכרם בזמן משבר הקורונה?

מערום בקבוקי פלסטיק בפיקדון, מפעל עיבוד אלה אשדוד / צילום: יוני רייף

סירבו לקבל מכם בקבוקי פיקדון "בגלל הקורונה"? זו עבירה על החוק

אמנם משרד הבריאות פרסם מסמך שבו כתב כי "אסורה קבלת אריזות בקבוקים למחזור" אך זה היה בשוגג, ועוד באותו יום פורסם עדכון למסמך, בו הושמט אותו סעיף ● עם זאת, מרכולים שונים, ובהם שופרסל ו-am:pm, המשיכו לעמוד בסירובם לקבל את הבקבוקים

מחלקת קורונה בחניון בית החולים רמב"ם בחיפה / צילום: Oded Balilty, Associated Press

חפשו את הכסף: למערכת הבריאות יש אינטרס לשדר עסקים כרגיל

מערכת הבריאות נמצאת בבעיה למרות ניסיונות ההרגעה ● בתי החולים חוששים להכריז על קריסה מחשש שינתקו להם את צינור החמצן הכלכלי ● תמרורי האזהרה דולקים: בתי חולים שמסרבים לקבל חולים, מלחמות עם מד"א לאן לשלוח מתאשפזים ובידוד חלקי לצוותים רפואיים

סניף בנק מזרחי טפחות / צלם: יח"צ

"על הקשקש": האם מחזיקי מניות בנק אגוד מהציבור ייענו להצעת הרכש של מזרחי טפחות?

מחר בצהריים יחול מועד הקיבול בהצעת הרכש, ועדיין קיים חשש שלא תושג התמיכה הנדרשת, בשל חוסר מודעות להצעה ולתנאיה ● בינתיים מזרחי טפחות מתקדם עם ההיתרים הרגולטוריים

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. קצב רכישות האג”ח מעיד כי הבנק מתכנן להתערב בשוק עוד תקופה ארוכה / צילום: Ronen Zvulun, רויטרס

הנגיד חושף את השיטה: משרד האוצר מנפח אומדנים, והפוליטיקאים חוגגים

בדיון בממשלה הזהיר הנגיד אמיר ירון מפני שימוש בעייתי ביתרות שנוצרות ונתן רוח גבית לשר כ"ץ בוויכוח עם מרידור • במסגרת הדיון טען ירון שהאוצר מחלק רזרבות ללא דיון מקצועי

ועדת הכלכלה בראשות ח"כ יעקב מרגי  / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

נמשיך לשלם פחות על רכבי יוקרה: ועדת הכלכלה אישרה להאריך בחצי שנה את ההקלות על יבואני הרכב "הזעירים"

מהנתונים שהוצגו לוועדה עולה שערוץ הייבוא הזעיר צמח באלפי אחוזים תוך שלוש שנים ותופס כיום למעלה מ-10% מהמכירות בפלח היוקרה

טופז לוק/ צילום: באדיבות המצולם

יועצי רה"מ הגישו תביעת דיבה: "לא ביימנו הפגנה"

עופר גולן וטופז לוק הגישו תביעת דיבה בסף 420 אלף שקל נגד ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק, העיתונאי אורי משגב ונגד רוית נאור שהאשימו אותם בבימוי של הפגנה במסגרת ההפגנות נגד ראש הממשלה

אזרח קניה נושא שק של פלסטיק למחזור בשכונת העוני דנדורה בניירובי  / צילום: Ben Curtis, Associated Press

האם הרעיון להעניק הלוואת בכדי למגר את העוני באמת הצליח?

אחד הניסיונות המעניינים למיגור העוני במדינות העולם השלישי בוצע על ידי הכלכלן פרופ' מוחמד יונוס, שהמציא המיקרו-אשראי, המאפשר להעניק הלוואות קטנות לעניים ●  פרופ' עומר מואב מתארח בפודקאסט "קטע כלכלי" בכדי להסביר האם הניסוי הזה הצליח ● האזינו

מירב קירשנר / צילום: דובר צה"ל

לראשונה: מועמדת אישה לתפקיד מנכ"לית התעשייה האווירית. ומי עוד במועמדים?

תא"ל במיל' מירב קירשנר, שהייתה ראש מטה אגף כוח אדם בצה"ל, תתמודד על התפקיד בין היתר מול שי באב"ד, לשעבר מנכ"ל משרד האוצר, אלוף במיל' חגי טופולנסקי ובכירים בתע"א ובאלתא

חתימת הסכם השלום עם איחוד האמירויות ובחריין בבית הלבן / צילום: Alex Brandon, AP

נתניהו ויורש העצר הבחיירני דנו בהסכמי אברהם

לפי הודעה שפרסמה לשכת ראש הממשלה, השניים דנו ב"איך הופכים את השלום הזה לשלום כלכלי, שלום טכנולוגי, שלום תיירותי, שלום בכל אחד ואחד מהתחומים" ● בנוסף, דיפלומטים ישראלים בעולם החלו להיפגש עם עמיתיהם מן המפרץ

אירוע חציון דל / צילום: טוחן מדיה

כאילו אירוע חברה: דל פותחת את החציון השני של השנה

וגם  דקלה פרסיקו , עד לאחרונה מתכננת ומ"מ יו"ר הותמ"ל, מונתה לסמנכ"לית תכנון בחברת הנדל"ן ICR מבית ישראל קנדה וראם מגורים ● השיחה

משתתפות בטיסת "הכאילו" בטיוואן / צילום: Chiang Ying-ying, AP

בתוך 10 דקות: חברת התעופה האוסטרלית קוואנטס מכרה את כל הכרטיסים לטיסה "לשום מקום"

מטופש ומזיק לסביבה, אבל מביא לחברות תעופה את היח"צ שחסר להן בתקופה הזאת ● יותר ויותר חברות מוכרות טיסות ב"כאילו" ומציעות ללקוחות אפשרות לעלות על מטוס - גם אם בסוף הם יחזרו לאותה נקודה

משטרת ישראל בפעילות לאכיפת צו בריאות / צילום: דוברות המשטרה

הנציב רוזן: הימנעות המשטרה מהצגת סרטונים - עלולה לעוות דין

כחלק מתלונה על אלימות משטרתית, סנגור התלונן לנציבות תלונות הציבור על כך שהמשטרה נמנעה מהצגת סרטונים מהמקרה ● הנציב דוד רוזן קבע כי "מדובר בהתנהלות שעלולה להטעות ולעוות דין, עד הובלת אדם למעצר שווא"

בניין הבורסה לניירות ערך בתל אביב / צילום: Baz Ratner , רויטרס

ת"א ננעלה בעליות קלות; ירידות בבנקים ובפיננסים

מדד ת"א 35 התחזק ב-0.1%, ת"א 125 התקדם ב-0.2% ות"א 90 הוסיף 0.4% ● מדד הבנקים ירד ב-1.3% ● רם און טסה 52%, סמוטו קפצה ב-8% ואבוג'ן המשיכה וקפצה בעוד 8%