כסף גדול ודרגות גבוהות

כשהתקשורת מתרכזת בפרשת הרמטכ"ל ומתעלמת ממיליון עניים - היא מועלת בתפקידה

א. 4 עמודים, לא כולל שערים דרמטיים, מקדישים "ידיעות אחרונות" ו"מעריב" (כל אחד) להחלטה שלא להאריך את כהונתו של הרמטכ"ל בשנה נוספת. יש לוגואים וכותרות על ופרשנויות והערכות והימורים לגבי היורש, מה לא.

כולם מסכימים: אהוד ברק הוא האיש הרע. הצילומים מאשרים זאת: הוא נראה בהם תככן ("ידיעות אחרונות") וזחוח ("מעריב" מבריק בכיתוב תמונה: "שותה ושוכח").

כולם מסכימים: גבי אשכנזי הוא האיש הטוב, ומה שעשו לו זו "השפלה", "זובור", וברור ש"הכול אישי". הצילומים מאשרים זאת: אשכנזי מופיע בשלל פוזות; על אזרחי, על מדי א', עם קסדה, באפוד מלא. לפעמים מישיר מבט למצלמה, לפעמים צופה אל עבר העתיד הלא נודע, מבטו כן, מהורהר, נחוש. קשת הרגשות שלו נעה בין "המום", ל"נעלב".

כמה מסכן, כמה נעבעך הרמטכ"ל שלנו; הוא בכלל לא רצה את זה, הוא לא מבין למה עכשיו, הוא רק רוצה למלא את תפקידו "באמונה ובתחושת שליחות". אתמול הוא יצא עם אשתו למסעדה, הסועדים מחאו לו כפיים. לא נכתב מה הוא הזמין. חבל.

ב. די מגעיל, כל הסיפור הזה, ואני לא מתכוון רק לפרשה עצמה. אני מתכוון למקום הנרחב שהיא תופסת בתקשורת היום. חשוב מי יהיה הרמטכ"ל, אני לא אומר שלא, אבל יש דברים חשובים בהרבה. אנחנו אזרחים פה, הלו, ויש דברים שהרבה יותר חשובים לנו מאשר מי יענוד את דרגות הרב-אלוף ה"נכספות" (כך "מעריב").

אבל הדברים האלה נדחקים לשוליים ותופסים מקום קטן כל-כך, קטן אפילו מהביקורות על מכשיר ה-iPad של אפל שבכלל עוד לא נמכר בארץ, קטן אפילו מההשוואה החשובה כל-כך, שלא לומר הגורלית, איפה זול יותר לנפוש, באילת או בעקבה.

וכך, בעמודים הפנימיים של מדורי הכלכלה מסופר על דו"ח של בנק ישראל המראה עלייה מדאיגה בשיעורי העוני, כולל במשפחות עם שני מפרנסים. ב-12 השנים האחרונות גדול ב-80% -80% לעזאזל! - שיעור המשפחות העניות בהן ראש המשפחה עובד. להערכת בנק ישראל, הדבר הוא תוצאה ישירה של מדיניות הממשלה.

אבל כל זה כנראה לא כל-כך חשוב, בטח לא כשהרמטכ"ל שלנו מתבוסס בעלבונו.

התקשורת לא צריכה לדאוג לאשכנזי. הוא ישתחרר מהצבא וימצא לעצמו עבודה לא רעה. אני מהמר שהוא יסתדר בחיים. התקשורת צריכה לדאוג לעניים שבינינו, לחלשים, לדפוקים. כשהיא מקדישה פי שמונה יותר מקום למערכת יחסים עכורה בין שני ביטחוניסטים, כשהיא מקדישה יותר מקום ומחשבה להימור על מי יהיה הרמטכ"ל הבא, גנץ, גלנט או קפלינסקי, ומתעלמת כמעט לחלוטין ממיליון ישראלים - היא מועלת בתפקידה.

זו לא הפעם הראשונה. זו בטוח גם לא הפעם האחרונה. וזה פשוט מרתיח.

ג. ההתעלמות הפושעת הזו בולטת שבעתיים על רקע הדיווחים העליזים על השיא אליו הגיעה הבורסה בתל-אביב. "ויטמין שיא", מכריז "מעריב". "הבורסה רותחת", כך "ידיעות אחרונות". אף לא אחד מהם כמעט ולא דואג לסייג, ולו במעט, את התלהבותו. "הבורסה משקפת נאמנה את מצבו של המשק", מכריז "מעריב". "נמשיך לראות עליות", כך "ידיעות אחרונות".

ככה זה: כסף גדול ודרגות גבוהות מסמאות את עינינו, חיילים וברוקרים שולטים על סדר יומנו. כשהכול יתפוצץ, כולם כבר ידאגו להגיד לנו שהם אמרו לנו כל הזמן.