איגוד לשכות המסחר מפרסם היום (א') הצעה מרחיקת לכת: להכפיף את בית הדין הארצי לעבודה לבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים, בכדי לוודא כי משפט העבודה ישתלב בזרם המרכזי של המשפט הכללי במדינה בתחומים המוגדרים כבעלי חשיבות עקרונית.
כך עולה ממסמך ששיגר עו"ד דן כרמלי, סמנכ"ל ליחסי ממשל, כנסת וחקיקה באיגוד לשכות המסחר, למשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד אורית קורן, העוסק בהצעת חוק בית הדין לעבודה של משרד המשפטים. המסמך שגובש בלשכה המשפטית באיגוד לשכות המסחר כולל הצעות מקיפות לשינוי מבנה ואופי בתי הדין.
בשנת 2003 פנה עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, אל שר המשפטים דאז, יוסף (טומי) לפיד ז"ל, לבחון את עצם נחיצותו של בית הדין הארצי לעבודה. לין טען כי בית הדין הארצי לעבודה מושך את דיני העבודה רחוק מהזרם המרכזי של המשפט הישראלי, והוא למעשה מבצע חקיקה שיפוטית בניגוד לעקרונות היסוד.
בעקבות דרישתו של לין, שר המשפטים ונשיא בית המשפט העליון דאז, אהרן ברק, הורו על הקמת ועדה בראשות פרופ' יצחק זמיר, שתבחן את תפקידו של בית הדין הארצי לעבודה. המלצות הוועדה גובשו לכדי הצעת החוק הנוכחית של משרד המשפטים, שנועדה לייעל את ההליכים המשפטיים בבתי הדין לעבודה.
לדעת עו"ד כרמלי, תזכיר הצעת החוק של משרד המשפטים אינו מהווה רפורמה אמיתית, והשינויים המוצעים הם מינוריים. לדבריו, יש לבצע שינוי יסודי במערכת בתי הדין לעבודה.
על-פי הצעת האיגוד, זכות הערעור על החלטות בית הדין הארצי לעבודה תהיה מוחלטת ותינתן ב-4 תחומים: כל אימת שפסיקת בית הדין הארצי לעבודה מהווה שינוי מרחיק לכת בתחום יחסי העבודה ובעלת השפעה רוחבית על כלל מערכת יחסי העבודה; כל מקרה בו פסיקת בית הדין הארצי לעבודה פוגעת בזכויות יסוד המעוגנות בחוקי יסוד; כל מקרה בו פסיקת בית הדין הארצי מהווה משום "חקיקה שיפוטית" ומהווה סטייה מהוראת החוק; כל מקרה בו בית הדין הארצי לעבודה דן כערכאה ראשונה.
כמו כן, האיגוד ממליץ להרחיב את סמכויות הרשמים בבתי הדין לדון בתביעות עד לסכום של 60,000 שקל, במקום 39,200 שקל כמוצע בהצעת החוק.
"ההליכים המנוהלים על-ידי הרשמים בבתי הדין הינם הליכים יעילים, החוסכים בזמן ומונעים עינוי דין, ויש להרחיבם בשל כך", ציין כרמלי בפנייתו.
זאת ועוד, איגוד לשכות המסחר מציע כי נציגי ציבור יכהנו אך ורק בבית הדין הארצי לעבודה, במטרה לייעל את הליכי הדיון בבתי הדין האזוריים לעבודה ולאפשר לשופטים המקצועיים מכהנים בבית דין אלה לנהל את ההליך בצורה זריזה ומקצועית גרידא.
"ניסיון החיים הוכיח כי לנציגי הציבור אין משקל אמיתי והשפעה על תוכן הפסיקות, והם לא יוצרים את האיזון הנחוץ בין האינטרסים של המעסיקים לבין האינטרסים של העובדים", ציין כרמלי.