אולמרט לא המציא כלום

מצעד ראשי הערים הפוסעים בשנים האחרונות לחדרי החקירות והקשר הבלתי ניתן להפרדה בין ראשי ערים לבוני אותן ערים יותר מרומזים לנו שהולילנד, פארק איילון וצוק מנרה אינם לבד. בית המשפט, שכינה בשבוע שעבר את פרשת הולילנד "אחת החמורות ביותר בתולדות המדינה", יכול בקלות להיזכר שמה שלא קרה שם, הכל כנראה כבר קרה בעבר.

לחיאני דואג למשפחה

הפרשה החדשה מגוללת חשדות לפיהם קיבל עו"ד אורי מסר, מקורבו של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, תשלומי שוחד מיזמים הקשורים לפרויקט המגורים הולילנד בירושלים, בתקופה שבה אולמרט כיהן כראש העירייה, וכן למיזם המגורים שחברת הזרע של ידידו של אולמרט, אביגדור קלנר, רצתה לקדם בפארק איילון הסמוך למזבלת חירייה ולפרויקט צוק מנרה.

זוהי אולי פרשת שוחד חמורה, אך לצערנו איננה היחידה, ככל שזה נוגע לפרשות העוסקות בפלילים של נדל"ן או תכנון. הפרשה הטרייה ביותר היא פרשת שלומי לחיאני, ראש עיריית בת ים, שנעצר לחקירה על ידי היחידה הארצית למאבק בפשיעה הכלכלית בדצמבר האחרון. יחד עם לחיאני נעצרו גם אחיו ובני משפחה נוספים וכן בכירים בעיריית בת ים. החשדות התייחסו לעבירות שלחיאני לכאורה ביצע במשך תקופה ארוכה בתחום טוהר המידות, עבירות מרמה ועבירות תכנון ובנייה. הפרשה מתמקדת, בין היתר, בחשד שלחיאני רתם גופים ועובדים בעירייה לצרכיו וכך הצליח להשביח את שווי הנכסים שלו ושל משפחתו.

יחד עם לחיאני נעצר גם אחיו, אבי לחיאני, בעל חברת נדל"ן שעוסק אף בתיווך נכסים. לפי החשדות השתמש לחיאני האח בסמכויות אחיו לצורך קידום אינטרסים כלכליים ואישיים. החוקרים מצאו מסמכים רבים שהיו בהליכי רכישה ומכירה והסיקו שמרביתם נרכשו על ידי החברה בה מחזיק אבי לחיאני. החשדות מדברים על כך שהנכסים עברו תהליכי השבחה באישור הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה בת ים. הדירות חולקו למספר חלקים ששווקו כיחידות נפרדות לאחר קבלת אישורה של הוועדה המקומית. בנוסף קיים חשד כי החברה בבעלותו של לחיאני האח רכשה אולם בבת ים ופיצלה אותו לשישה משרדים קטנים בתמיכת הוועדה המקומית.

קרקע בחוף קרית ים

פרשה נוספת, שזכתה לתהודה צנועה יותר, היא זו שבמרכזה עומד ראש עיריית קרית ים, שמואל סיסו, שנחקר באזהרה בינואר האחרון בשלוחה הצפונית של היחידה הארצית לחקירות הונאה (יאח"ה) בחשד לעבירות של מירמה והפרת אמונים. החשד הוא שסיסו, יחד עם גורמים אחרים, פעל לזכייתה של חברת ע.ר. צים, בבעלות האחים רני ועדי צים (בעלי רשת "מחסני כמעט חינם"), במכרז לרכישת קרקע בחוף קרית ים והקמת פרויקט מסחרי גדול בניגוד לתב"ע. המשטרה חושדת בדרך בה קיבלו גורמים שונים בוועדת המכרזים בעירייה את החלטת זכייתה של חברת ע.ר. צים. כן חושדת המשטרה במעורבותו של סיסו בקידום זכייתה של הזוכה במכרז.

ועכשיו לתל אביב ולחיפה. כאן אנחנו מגיעים לפרשת החניונים, שבה הגישה המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה עשרה כתבי אישום ביולי 2008. כתבי האישום המרכזיים התייחסו לקידום ענייניו של "מלך החניונים" ראובן גרוס בחברת אחוזות החוף, החברה העירונית בבעלות עיריית ת"א, שאחראית על תפעול החניונים העירוניים. לצד גרוס הואשמו מנכ"ל אחוזות החוף יעקב מאיר, יו"ר הדירקטוריון ד"ר דני קורן וחברת מועצת העיר ישעיהו (שייקה) דרורי בסעיפי אישום של עבירות שוחד ומירמה.

כחודשיים לאחר הגשת כתבי אישום אלה החליטה המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה שלא להעמיד לדין את ראש עיריית ת"א רון חולדאי ואת ראש עיריית חיפה יונה יהב בפרשת החניונים. תיק החקירה נגדם נסגר מחוסר ראיות. בפרשה זו נחקר חולדאי בחשד לביצוע עבירות על חוקי הבחירות, קבלת טובות הנאה אסורות והפרת אמונים ואילו יהב נחקר בחשד לביצוע עבירות על חוקי הבחירות, קבלת שוחד, מירמה והפרת אמונים. "מלך החניונים" גרוס היה בקשר הדוק עם חולדאי ותרם למערכת הבחירות שלו ב-1998. החשדות כלפי חולדאי התייחסו לכך שהוא סייע לגרוס לזכות במכרזים לחניונים של חברת אחוזות החוף. יהב נחשד בהטיית מכרזים להפעלת החניונים בחיפה, בתמורה לשוחד וטובות הנאה שקיבל ממנו.

תרומות מקבלנים

ראש עיריית רמת גן, צבי בר, קשור גם הוא ב"מלך החניונים". בשנה שעברה החליטה פרקליטות המדינה להעמידו לדין, בכפוף לשימוע, באשמת קבלת שוחד ומימרה והפרת אמונים. החשדות עלו במסגרת חקירת פרשת החניונים. "גלובס" פרסם כי החשד הוא שב-2002 ניצל בר את מעמדו כראש העירייה וביקש מגרוס להעסיק את גיסו כמנהל באחד החניונים שלו. גרוס נענה לבקשה ובהמשך בר העלה בפניו רעיון להפעלת חניון ברמת גן תוך שהוא מציין כי הרעיון יהיה כדאי מבחינה כלכלית אם לחניון תצורף מסעדה. הוא הוסיף כי הוא יפעל לקידום הנושא.

באתרי האינטרנט פורסם בחודש שעבר כי מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס יבדוק מעורבות כביכול של בר בקידום פרויקט קבוצת הרכישה של חברת אור סיטי נדל"ן של ענבל אור במהלך כנס לקוחות פרטי.

חברת דלק נדל"ן, בשליטת יצחק תשובה, הסתבכה גם היא בפרשת שוחד מהתחום המוניציפלי, בפרשה שפורסמה לראשונה במוסף זה בתחקיר של משה ליכטמן. מנכ"ל החברה, איליק רוז'נסקי, נחקר ב-2006 תחת אזהרה במשרדי היחידה הארצית לחקירות הונאה בחשד למתן שוחד בפרויקט בנייה במתחם גרנד נטר, שבתחום כפר נטר. בפרשה נחקר גם אהרון בז'רנו, ראש המועצה האזורית חוף השרון דאז ויו"ר הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה במועצה. בז'רנו המנוח אף התגורר בכפר נטר. דלק נדל"ן רכשה ב-1999 את הקרקע, שלפני שבז'רנו הפשירה לבנייה היתה בייעוד חקלאי. לאחר הרכישה הגישה דלק נדל"ן בקשות לשינוי ייעוד מתעשייה למשרדים, הגדלת השטח ב-11 אלף מ"ר שטחים עיקריים ועוד 30 אלף מ"ר נוספים לשטחי שירות. בז'רנו כראש הוועדה המקומית אישר את הבקשות לשינוי הייעוד, לתוספת השטחים ולהקלות השונות והמליץ לוועדה המחוזית לאשר את השינויים. אולם דלק נדל"ן לא המתינה לאישורי הוועדה המחוזית, והחלה לבנות שטחים נוספים בפרויקט בידיעתו ובהסכמתו של בז'רנו.

שוקי פורר, מי שהיה ראש עיריית רחובות נאלץ להתפטר מתפקידו בשנה שעברה לאחר שבית משפט השלום בפתח תקווה קבע כי דבק קלון במעשיו לאחר שהורשע בעבירה של הפרת אמונים. לאחר בחירות 1998, בהן זכתה סיעתו של פורר, נותר חשבון הבנק של הסיעה בחובה של 103 אלף שקל. פורר כינס את סגנו חיים אברהם, גזבר העירייה אורי צוקר ואת הקבלן דודי כדורי וביקש מהם לסייע בתרומות לכיסוי הגרעון. כדורי כיסה את המינוס בבנק ובתמורה קיבל מהעירייה עבודות תשתיות ופיתוח עבור העירייה בסכום של 3.75 מיליון שקל ללא מכרז.