הרווארד על "בעיית שכר מנהלים": ישראל במקום השני בעולם

מהמאמר שפרסמו שני פרופסורים למינהל עסקים מהאוניברסיטה היוקרתית עולה כי אין קשר בין שכר המנהלים לביצועים וכי למנכ"לים אין בדרך כלל שליטה על התוצאות שהחברה השיגה

בעיית השכר הגבוה של מנהלים עלתה בשבועות האחרונים לכותרות בארץ כמעט מדי יום, לאחר שהחברות הציבוריות פרסמו את דו"חותיהן לרבעון הרביעי ולשנת 2010 כולה. בעיית פערי השכר העצומים מטרידה מאוד לא רק את האזרחים וקובעי המדיניות בארץ אלא גם בארה"ב ואירופה.

שני פרופסורים למינהל עסקים מאוניברסיטת הרווארד בבוסטון, ג'י לורש וקארש קורנה, פרסמו במגזין של המוסד היוקרתי מאמר תחת הכותרת "בעיית השכר" (THE PAY PROBLEM) בו הם בדקו השלכות שונות של הפערים העצומים בשכר ב"קורפורייט אמריקה" וכיצד הם נוצרו.

לורש וקורנה סקרו וחקרו כמעט את כל המחקרים החשובים שבוצעו בנוגע לשכר מנהלים בארה"ב לאורך השנים, והגיעו למספר מסקנות מעניינות. המסקנה החשובה ביותר (ולמותר לציין שהיא לא חדשה..) היא שאין קשר בין שכר המנהלים לביצועים. מסקנה נוספת - להרבה מנהלים אין בדרך כלל שליטה על התוצאות שהחברה השיגה.

עוד מסקנה שעולה מהמאמר: בדרך כלל רק המנהלים בצמרת מתוגמלים על אף שקבוצה גדולה של אנשים אחראית לתוצאות. וגם - יועצי השכר של החברות הם למעשה יועצים למנכ"לים כיצד לקבל יותר כסף והאחרונים יודעים לתמרן את הדירקטוריונים בחברות שלהם כדי להגיע לרמות שכר גבוהות יותר ויותר.

עם זאת, בשנים האחרונות חלה ירידה מסויימת בשכר, בהשוואה לשכר הממוצע של העובדים בחברות. אם ב-1980 עמד היחס על 44:1, ב-1990 הוא זינוק ל-107:1 ובכ-2005 ל-411:1 אולם ב-2007 הוא ירד לרמה של 344:1. כנראה שגם לעליית השכר יש גבול.

בהשוואה בינלאומית עולה מהמאמר כי מדינת ישראל נמצאת במקום השני, אחרי ארה"ב, ברמות השכר של המנכ"לים בחברות הגדולות של המשק. אם בארה"ב השכר עומד על כ-2.7 מיליון דולר לשנה, בישראל הוא כ-2.2 מיליון דולר ואחריה נמצאות שווייץ, אירלנד, בריטניה, קנדה ואוסטרליה עם שכר למנכ"לים של כ-1.7-1.8 מיליון דולר בשנה.