המירוץ לתואר MBA: הרווארד וסטנפורד נאבקות על הישראלים

נציגים בכירים של ועדות הקבלה באוניברסיטאות העילית לניהול הגיעו בשבוע החולף לגייס ישראלים, כשהם מציעים מלגות מלאות ומסמנים את ישראל כ"עיר עוגן" למנהלים עתידיים ■ בראיון ל"גלובס" יש להם טיפ אחד: "אל תסתירו את הצבא ואת הייחוד שלכם"

לא המשט הטורקי, גם לא זה האפריקאי ואפילו לא הלחות הקיצונית של תל אביב בחודש יולי - כלום לא הצליח להרתיע בשבוע שעבר נציגים בכירים מוועדות הקבלה של כל בתי הספר הנחשבים ביותר בארה"ב לניהול מלהגיע לישראל. חמושים בהרבה כרטיסי ביקור, סטטיסטיקות על בתי הספר אותם הם מייצגים ושליטה מרשימה במילים בסיסיות בעברית הם ניסו לשכנע סטודנטים ישראלים להשאיר את ישראל מאחור לכמה שנים - לטובת אולמי ההרצאות היוקרתיים במוסדות הנחשבים בעולם.

"אפשר אולי להגיד שהכנס שלנו הוא בערך הכנס היחידי בעונה הזו בישראל שבו אף אחד לא ביטל ואפילו לא חשב על זה", אומרת בגאווה גלית אדיסמן, אחראית תחום MBA בקרן החינוך ארה"ב-ישראל - גוף ללא כוונות רווח שהוקם ע"י מחלקת המדינה האמריקאית ונתמך בישראל גם ע"י משרד החוץ, שהביא תחת כנפיו את הנציגים לישראל.

"נקודת המפנה הגדולה הייתה ב-11 בספטמבר. שם אפשר לשים את האצבע", אומרת גלית המתעסקת בקידום מועמדים ישראלים ללימודים בארה"ב כבר כ-15 שנה. "נוצרה הערכה מאוד גדולה כלפי ישראל וישראלים - הרצינות שלהם, הניסיון שלהם, הבגרות שלהם. זה קוסם לבתי הספר ואנחנו רואים מאז גידול משמעותי כל שנה".

השנה, למשל, יצאו לא פחות מ-150 סטודנטים ישראלים ללימודי מנהל עסקים בארה"ב - בהם גם לראשונה נציג העדה האתיופית שהתקבל ללימודים באוניברסיטת "ברנדייס" ויזכה למלגה מקרן "פולברייט" התומכת באוכלוסיות מיוחדות לטובת לימודים בארה"ב. "אנחנו רואים גידול במספר הפונים וגם במגוון האדיר של מועמדים שמגיע אלינו למערך שירותי הייעוץ שאנחנו מפעילים למועמדים, בתיאום עם האוניברסיטאות, במטרה להציב אותם במקום תחרותי מול המועמדים מכל העולם", אומרת גלית. "גם המגוון של האנשים מרשים - אפשר לראות סטודנטים שמגיעים לא רק מתחומים של ניהול אלא גם מדע המדינה ואפילו אמנויות"

"אל תסתירו את השירות הצבאי שלכם"

את דבריה של אדיסמן מאשר בהתלהבות גם דריק בולטון, מנהל וסגן הדיקן לענייני קבלה באוניברסיטת סטנפורד היוקרתית. תכנית המנהלים של סטנפורד נחשבת לקטנה והתחרותית ביותר בעולם - כאשר רק כ-7% מהמגישים מועמדות אליה זוכים להיכלל מדי שנה בכיתה בת 350 הסטודנטים הכוללת נציגים מכל רחבי העולם. למרות מיעוט המשתתפים, הרחיק בולטון עד ישראל כדי למצוא מנהלים עתידיים בכחול לבן.

"ניהול הוא בסופו של דבר מדע של קבלת החלטות, ואנחנו בסטנפורד מתייחסים לכל החלטה שמנהל מקבל ברצינות כאילו מדובר בעניין של חיים ומוות - שעה שהישראלים הם אולי היחידים שבאמת התמודדו בגיל צעיר עם נושאים שהם באמת ובאופן ממשי עניין של חיים ומוות", הוא אומר בראיון ל"גלובס", ומעניק טיפ חשוב למועמדים העתידיים: "יש איזו נטייה לישראלים לחשוב שהצבא הוא עוד פרק שכולם עושים, כמו תיכון, ולכן הם משמיטים אותו מקורות החיים שלהם או לא מייחסים לו חשיבות וזו טעות גדולה - ישראלי שמגיע מועמדות לבי"ס לניהול לא מתחרה רק בישראלים האחרים על 2 או 3 מקומות בכיתה אלא מול אלפי מועמדים מכל העולם, וזה יתרון ייחודי יוצא דופן שאסור בשום אופן לוותר עליו".

בתגובה לשאלה האם המצב הפוליטי המורכב שינה את היחס לישראל באוניברסיטאות לא חושב בולטון פעמיים: "אנחנו מאמינים במפגש אמיתי ובלתי-אמצעי בין תרבויות בקמפוס, זו המהות של תכנית בינלאומית ולכן אנחנו מרחיקים עד כאן - אני הגעתי לתל אביב אחרי ביקור בדובאי, בדוחא, בעמאן וברמאללה ויש קשרים מדהימים שנוצרים בין סטודנטים מישראל וממדינות ערב. אין ספק שסטודנט ישראלי שמגיע, לוקח על עצמו גם את המטען של להיות סוג-של שגריר באוניברסיטה - לטוב ולרע, אבל הם כולם מתמודדים עם זה בכבוד - הסטודנטים הישראלים ידועים כסטודנטים מוכשרים ומוצלחים בסטנפורד שמאוד פעילים בקהילה, מבטאים את דעתם בלי להתבייש וחדורי מוטיבציה אמיתית. הרבה מאוד מהם גם מאוד מאמינים במדינה שלהם ורוצים להשפיע על תהליכים בה - ולכן רבים מהם חוזרים בסופו של דבר לישראל".

הסטודנטים מאירופה באים להתראיין בישראל

בין אוניברסיטאות ה-TOP 10 מארה"ב הגדילה לעשות אוניברסיטת "דיוק" מצפון קרוליינה שהחליטה בצעד נדיר לקבוע את ישראל כאחת מערי העוגן היחידות שלה מחוץ לארה"ב לקיום ראיונות קבלה למועמדים סופיים לתכנית ה-MBA שלה. "בשנים האחרונות נוצר תהליך ברור של יותר ויותר ישראלים שמגיעים ומתקבלים לתכנית וזו מגמה מאוד מבורכת מבחינת בית הספר", אומר סטיב מיסורקה - אמריקאי-יהודי חבר בוועדת הקבלה של ביה"ס שהגיע לראשונה בחייו לישראל על מנת לשווק את בית הספר. "החל מהשנה הוחלט למשל להציע לפחות 2 מלגות מיוחדות רק לישראלים כשייתכן שגם נציע בסופו של דבר יותר מכך - ובעיקר, הוחלט לקבוע את ישראל כעיר מרכזית בה מתקיימים ראיונות קבלה".

תל אביב, מספר סטיב, היא העיר היחידה באגן הים התיכון שזכתה למעמד כזה - ומצטרפת בכך לבייג'ין ולערים המרכזיות בארה"ב (ניו יורק, סן פרנסיסקו ושיקאגו) בהן מתקיימים הראיונות. משמעות ההחלטה, בין היתר, היא כי סטודנטים מאירופה למשל שיבקשו לא להרחיק עד ארה"ב לצורך קיום הראיון - יגיעו לארץ כדי לעבור שלב זה של המיון.

ומה עם הציונות?

בניגוד לנהוג לחשוב אולי, הסטטיסטיקות בקרן חינוך ארה"ב-ישראל מצביעות על כך שכ-80% מהיוצאים ללימודי מנע"ס בארה"ב חוזרים לאחר מספר שנים לישראל ורק 20% מהם משתקעים שם לטובת קריירה בשוק האמריקאי.

טל ריזנפלד, למשל, סיים ממש לפני כשנתיים תואר באוניברסיטת הארוורד ובחר מיד בתום הלימודים לחזור ארצה ולפתוח חברת סטארט-אפ בתחום האינטרנט (EyeView), שבינתיים התעצמה לחברה בת 30 עובדים עם חוזים ופרוייקטים בכל העולם. בכך ויתר ריזנפלד על חוזה חלומי בחברת "גוגל" אותו קיבל בתום הלימודים לאחר התמחות קיץ שעשה בחברה.

"הארוורד זה כמו זרנוק מים: זה מאוד אינטנסיבי והזרם הוא אדיר - אבל בשורה התחתונה, כשאתה מבין מול מה אתה ניצב אתה שותה והרבה; יש המון מה לקבל וזו חוויה שאין שום דבר שדומה לה", הוא אומר בחיוך כשהוא מסביר למתעניינים על בית הספר. "התכנית הזאת איפשרה לי לגייס כספים, ליצור קשרים עם לקוחות בארה"ב ולבסס רשת שלא הייתה לי בדרך אחרת - יש לנו היום 120 לקוחות בהם גם אתרים כמו "איביי" ו"יאהו" - הודות לעובדה שאני יכול להציג את עצמי כבוגר של הארוורד - וזה משהו ששווה הרבה מאוד".

"הישראלים ידועים כחומר מיוחד באוניברסיטאות - הם יותר בוגרים, גם בגיל וגם בגישה. הצבא מבגר אותנו ומשנה משהו בראש כך שאנחנו באמת תלמידים מעולים ואנשים קרייריסטים וזה בולט", מספר טל ומסכם: "בעיקר צריך לקחת הרבה אוויר לריאות לפני שמתחילים את התהליך ולדעת מי אתה ולאן אתה רוצה להגיע - משם באמת השמיים הם הגבול".