גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

פרופ' דניאל פרידמן: "העליון צבר יותר מדי כוח, וזה לא בריא"

שר המשפטים לשעבר: "תפקיד היועמ"ש צבר כוח לא פרופורציוני, וזאת בין היתר בגלל האיום של החקירות שריחף מעל ראשי שרים ופוליטיקאים. הוא נהיה המפקד שלהם, הם פוחדים לא לקבל את מה שהוא אומר להם - ומזוז היה דוגמה לכך"

"בגיל 17 התקבלתי לעתודה אקדמאית והתלבטתי מה ללמוד. מכיוון שבמשפחתי היתה נטייה לכיוון הריאלי, שקלתי ללכת ללמוד מתמטיקה. אבל באותם ימים המחשבה היתה שמי שהולך למתמטיקה, המסלול היחיד שפתוח עבורו זה להיות מורה בתיכון, ולא רציתי להיות מורה. באותם ימים כמעט לא היו אוניברסיטאות, היתה אחת, האוניברסיטה העברית, ולכן הרעיון להיות פרופסור באוניברסיטה היה דבר שהוא מחוץ להישג מחשבה. מכיוון שלא רציתי ללכת לכיוון של הוראה בתיכון, הגעתי למשפטים. אפשר לחשוב שזה היה סוג של ברירת מחדל. בזמן לימודי המשפטים למדתי גם כלכלה, אם כי לא סיימתי, אבל הגעתי קרוב לסיום לימודי התואר הראשון בכלכלה".

כך מספר בראיון ל"גלובס" פרופ' דניאל פרידמן, ששימש כשר המשפטים בתקופה שקדמה למינויו של השר הנוכחי, פרופ' יעקב נאמן.

"אחרי השירות הצבאי התמחיתי בבית המשפט העליון אצל השופט יואל זוסמן", אומר פרידמן. "כשהייתי סטודנט חשבתי על שפיטה, אפילו בבית המשפט העליון, אבל אחרי שעשיתי את הסטאז' בבית המשפט העליון הגעתי למסקנה שהעבודה הזאת היא לא בשבילי. את המשך ההתמחות עשיתי במשרד עורכי הדין זייגר, ומיד עם השלמת ההתמחות קיבלתי מלגה ללימודים באנגליה. אחרי שנה חזרתי, הוצאתי רישיון עריכת דין ועבדתי פרק זמן במשרד של זייגר כעורך דין.

"אחרי פרק זמן בפרקטיקה חשבתי יותר ויותר על האפשרות ללכת לאקדמיה, שהיתה אז די מצומצמת. זה לא היה קל להתקבל לאקדמיה. כאשר נפתחה השלוחה של האוניברסיטה העברית בתל-אביב, הציעו לי לעבוד שם כאסיסטנט, וקיבלתי את ההצעה. לאחר זמן מה, כשהשלוחה נפרדה מירושלים והתחברה עם אוניברסיטת תל-אביב כפקולטה עצמאית, הציעו לי ללמד בפקולטה, והסכמתי. זו היתה פקולטה צעירה, וכעבור זמן די קצר פרופ' אמנון רובינשטיין התמנה לדיקן הפקולטה, ואני לסגן שלו. לאחר מספר שנים הוא סיים את תפקידו, ואני מוניתי לדיקן".

"תנועת שינוי התאימה לאג'נדה שלי"

"בתחילת הקריירה האקדמית שלי הייתי אחד ממייסדי תנועת שינוי, יחד עם אמנון רובינשטיין", מספר פרידמן. "היתה לנו תחושה שהשלטון שהיה אז, שלטון מפא"י, מגיע לקץ דרכו, ושבשיטה הפוליטית הקיימת המפלגה הזאת לא יכולה להימשך. כל השיטה, המנגנונים המפלגתיים, כפי שהיו באותם ימים, לא נראו לנו, וגם רצינו למשוך את המדינה לכיוונים יותר דמוקרטיים.

"כנער הייתי ניטרלי בין המחנות, ועד היום אפשר לומר שאני איש מרכז, לא בקיצוניות הזאת ולא בעמדה הזאת. תנועת שינוי התאימה לאג'נדה שלי. היא היתה תנועה חילונית, מתונה פוליטית, אבל ציונית. זמן קצר אחר-כך פרשתי משינוי, לאחר שהתחברה לד"ש, והם החליטו להצטרף לממשלה. שינוי המקורית התנגדה להצטרף לממשלה, ולכן פרשתי. מאז אינני חבר מפלגה. זה היה תום הקריירה הפוליטית הקצרה שלי".

"המינוי לשר נחת עליי כמו מהירח"

"אחרי פרישתי מהאקדמיה המשכתי לכתוב מאמרים מקצועיים ומאמרים לעיתונות", אומר פרידמן. "בעקבות הרשעתו של חיים רמון פרסמתי מאמר ב'ידיעות אחרונות', שבו הבעתי את דעתי על היועץ המשפטי לממשלה, פרקליט המדינה ומערכת בתי המשפט, ואת הביקורת שלי על פסק הדין".

לדבריו, "לא יכולתי שלא להתייחס לטירוף הזה. פתאום מרשיעים בן אדם בעבירה שחשבתי שהוא לא היה אמור להיות מורשע בה או אף לעמוד לדין. זה היה טירוף מערכות. לא חשבתי שזה יוביל לשום דבר, רק הבעתי את מורת-רוחי על העניין, והנה העניינים התגלגלו - ואני מגיע פתאום להיות שר המשפטים".

"זה היה כמו משהו שנחת עליי מהירח", נזכר פרידמן. "תוך 24 שעות לאחר ההרשעה פנו אליי, נסעתי לירושלים והסכמתי להצעה. מעולם לא חשבתי להיות שר משפטים, זה לא משהו שעבר לי בראש. הסכמתי כי קיוויתי שאוכל לעשות משהו, לפעול בכיוון שנראה לי נכון ולהשפיע".

* אתה מצטער על כך? הגעת לתפקיד כחתן פרס ישראל, איש אקדמיה מוערך וחבר של שופטי עליון רבים - ויצאת ממנו לאחר הכפשות ואובדן של חלק מחבריך, בהם מישאל חשין ואהרן ברק.

"אני ממש לא מצטער על כלום", משיב פרידמן. "אני מאמין שעשיתי דברים נכונים, שהיתה למעשיי משמעות. מול ההתקפות האישיות שספגתי היתה לי תמיכה אדירה, גם בכנסת וגם מחוץ לה. הרגשתי גם אהדה רבה בציבור ובקרב עורכי הדין.

"זה היה גם מצב שיש התנגשות בין פוליטיקאי - כי אז הייתי פוליטיקאי, וזה לא משנה שהיה לי רקע אקדמאי - לבין בית המשפט העליון והממסד המשפטי. נכון שהממסד ושופטים בדימוס יצאו בסערות גדולות והיו מאוד עוינים כלפיי ברמה האישית, אבל לא התרגשתי. גם מתוך הממסד ומערכת המשפט היו לא מעט תומכים, אבל יש הרבה אנשים שחוששים לדבר נגד המערכת. הדברים שדיברתי עליהם נגעו בנקודות כואבות להרבה מאוד אנשים".

"חל שינוי דרסטי ביחסי הכוחות"

"כל שר משפטים שניסה לעשות משהו שלא נראה לממסד, הותקף", אומר פרידמן. "ברגע שהממסד המשפטי צבר את העוצמה שיש לו היום, הוא משתמש לרעה בכוח שלו. חל שינוי דרסטי ביחסי הכוחות בין הממסד הפוליטי שמאוד נחלש מכל מיני סיבות - בין השאר בגלל השיטה הפוליטית וההעמדות לדין של פוליטיקאים וכל מיני גורמים אחרים - לבין הממסד המשפטי. כל שר משפטים שניסה לעשות משהו קטן נתקל בחומה, בהתקפות חריפות ובעוינות. את ההתקפות עליי צריך להבין על רקע של מסורת ותיקה של התקפות על שרי משפטים שלא הלכו בקו שבית המשפט העליון רצה להכתיב".

* ובכל זאת, היה משהו בהתנהלות שלך, או בדרך, שאולי היית משנה?

"מבחינה טקטית היו דברים אחרים שיכולתי לעשות קצת אחרת. תמיד אפשר לחשוב שבעניינים טקטיים ובצעדים כאלה ואחרים אפשר היה לנהוג אחרת. זה ברור. אבל הכיוון הכללי שלקחתי נראה לי נכון.

"לא התרגשתי מההתקפות עליי. התייחסתי לדברים באופן ענייני. הרבה פעמים הטענות שנטענו כלפיי היו כל-כך לא רציניות, שזה היה דבר פשוט משונה".

"אני לא איש מלחמה"

"אני לא איש של מלחמות ומאבקים", מסביר פרידמן, "אני גם לא חושב שבראיונות שנתתי ובמסגרת תפקידים שונים שבהם כיהנתי, עשיתי רושם אחר על אנשים. ברור שכשאדם רוצה לבצע משהו הוא ייתקל באיזה מאבק. אם כל מה שהייתי רוצה זה לשבת ולכתוב בבית, אז לא הייתי נתקל בשום מאבק".

לדבריו, "ברגע שרציתי להקים בית-ספר למשפטים במכללה למינהל, או אפילו להיות דיקן בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב, נתקלתי במאבקים. אותו דבר ברגע שנמצאים בממשלה ורוצים להעביר חוק. כל דבר כזה כרוך במאבקים, כי יש אינטרסים נוגדים, ויש מישהו שרוצה אחרת. אלה מאבקים טבעיים לכל מי שממלא תפקיד".

"אין לי שום דבר נגד העליון"

"אנחנו נמצאים בתהליך של שינוי בבית המשפט העליון" אומר פרידמן. "אחד השינויים שהתרחש כבר הוא שהשליטה של העליון על המינויים לבתי המשפט הצטמצמה מאוד. בתקופת אהרן ברק בית המשפט קבע, למעט חריגים קטנים, את המינויים לעליון. בעניין הזה חל שינוי גדול מאוד, שהוא חשוב מאוד ובריא.

"אותו שינוי, שמתחילים להרגיש את אותותיו ביתר עוצמה, משפיע גם על ההתנהלות המהותית של שופטי העליון. פתאום יש שופטים שמעזים לחרוג מההלכות של ברק, כדוגמת יורם דנציגר, שתוהה לגבי הרלוונטיות של הלכת אפרופים.

הדבר שהפך לאופייני בתקופתי זה שהתקשורת והציבור לא קיבלו את העמדה של העליון כקדושה. מתחילים לבחון את מה שהעליון אומר בעיניים ענייניות. יכול להיות שיש גם ירידה, אבל מאוד צנועה, במידת ההתערבות השיפוטית. אי-אפשר עדיין לומר שיש שינוי דרסטי בעניין הזה, אבל אני מאמין שהשינוי הזה הוא בדרך.

"אגב, אין לי שום דבר נגד בית המשפט העליון. בשום אופן לא. להיפך, אני חושב שזה מוסד מאוד-מאוד חשוב. שופטיו עושים דברים גדולים. אבל באותה רגע שהוא צבר יותר מדי כוח, אז כמו כל גוף שצובר יותר מדי כוח, נוצר מצב לא בריא. כשיש לעליון את כמות הכוח שצריכה להיות לו, אז המדינה במצב טוב".

"הפוליטיקאים שלנו לא מושחתים"

"המדינה שלנו לא מושחתת. הפוליטיקאים שלנו לא מושחתים. לגמרי לא", טוען פרידמן. "יש פה הפרזה אדירה. ישנו מנגנון שלם של פקידים בדרגות שונות, שמנהל מסע ומספר לכולם שאנחנו מאוד מושחתים. זה לא נכון. להכרזות האלה יש תוצאות לא טובות. קודם כול, הן מחלישות את הדמוקרטיה ומערערות את האמון במוסדות השלטון. דבר שני, זה גרם למעבר כוח לגופים אחרים שהם לא יותר נקיים או יותר טהורים.

"היום, בעקבות מסע ההכפשות הזה המדינה נשלטת על-ידי פקידים. בעקבות זאת, חלק גדול מהחלטות הממשלה לא מבוצעות. אם הפקידים לא רוצים לבצע, אז הם צריכים רק קצת סבלנות, תוך שנתיים יתחלף השר וישכחו את ההוראות. אז אם השר אינו מקפיד שיבצעו מהר-מהר, כל זמן שהוא שם, את מה שהוא אומר, קרוב לוודאי שהדברים לא יבוצעו. לפקידים יש אג'נדות ומדיניות, וניהול המדיניות והמדינה עבר לפקידות הבכירה.

"במדינות אחרות זה שונה, לשרים יש מדיניות והפקידים מבצעים. אצלנו חלק גדול מהכוח נמצא בידי בית המשפט העליון או היועץ המשפטי לממשלה או הביורוקרטיה של הפקידות הבכירה, ואפילו היותר נמוכה. זה אבסורד".

"היועמ"ש צבר כוח לא פרופורציוני"

"מי שכיהן בתפקיד היועץ המשפטי לממשלה עד לאחרונה לא מילא את תפקידו", טוען פרידמן. "התפקיד הזה צבר כוח לא פרופורציוני שלא קיים בשום מדינה. אין משרה דומה לזו בעולם. משרה שהיא לא פוליטית, של פקיד שיש לו כזה כוח וכזו עוצמה".

לדבריו, "זה מצב לא בריא ולא מתקבל על הדעת. למה הוא מוביל? לכך שלממשלה, שהיא מי שאמורה לשלוט במדינה, הגוף הכלכלי, העסקי והמעביד הכי גדול במדינה, לגוף הזה אין עורך דין. למה? כי היועץ המשפטי לממשלה אומר לה 'אני לא עורך דין שלך, אני של שלטון החוק'. מה זה שלטון החוק? היועץ המשפטי אומר שאם הוא חושב שהממשלה לא כל-כך צודקת, אז הוא לא ייצג אותה. איפה נשמע דבר כזה? שהיועץ המשפטי לממשלה יגיד שהוא לא מייצג את הממשלה?

"היועץ המשפטי לממשלה צבר את כוחו, בין היתר, בגלל האיום של החקירות שריחף מעל ראשם של שרים ופוליטיקאים. הוא נהיה המפקד שלהם. הם פוחדים לא לקבל את מה שהוא אומר להם. הוא לא מאיים. מספיק שהוא מחזיק תיק שהפליליות בו לא מובהקת - האיום שהוא יהפוך את זה לפלילי מרחף מעל. מני מזוז הוא דוגמה למה שאמרתי על הבעיות עם תפקיד היועץ המשפטי".

"לדור מנסה להמשיך את מזוז"

"משה לדור משתדל להמשיך את דרכו של מזוז, עד כמה שהוא יכול, אלא שהסביבה בינתיים השתנתה, ומה שניתן היה לעשות בעבר איננו אפשרי כיום", אומר פרידמן. "ראשית, לוינשטיין יש מדיניות אחרת מזו שהיתה למזוז, ודבר שני, ראש הממשלה הנוכחי לא נמצא בחקירות. גל החקירות נגד השרים חלף, המרדף הסתיים. הם מבינים היום שאי-אפשר על כל עניין משני או מינוי פוליטי לפתוח בחקירה. היום אי-אפשר להמשיך את הקו שהתווה מזוז. התמונה כולה השתנתה".

"אין לי שום בעיה עם ברק"

"אהרן ברק הוא משפטן מוכשר וגדול, שלא הסכמתי עם חלק גדול מהפסיקות שלו. כולם יודעים שאנחנו חלוקים בעניין ההשקפה שלנו לגבי האמירה שלו ש'הכול שפיט'. ברמה האישית אין לי שום בעיה אתו".

* גם אחרי ההתקפות המתוקשרות נגדך?

"לי אין בעיה איתו. אם לו יש בעיה אתי - צריך לשאול אותו".

הראיון המלא עם פרופ' דניאל פרידמן - במהדורה המודפסת של "גלובס הערב".

פרופ' דניאל פרידמן (74) כיהן כשר המשפטים בתקופה שקדמה למינויו של השר יעקב נאמן. בתקופת כהונתו הצליח לקדם חלק מהיוזמות שלו, אך גם ניהל מאבקים רבים נגד גורמים בממסד המשפטי. חתן פרס ישראל לחקר המשפט (1991). למד כעתודאי משפטים באוניברסיטה העברית. את לימודי הדוקטורט עשה בירושלים, אך את הפרופסורה קיבל באוניברסיטת תל-אביב. הקים את בית-הספר למשפטים במכללה למינהל, ועמד בראשו כ-7 שנים.

עוד כתבות

ספרים אוקטובר / צילום: איל יצהר

זה באמת משנה אם זה אמיתי?

אם לא קראתם את "אל מול הלילה", שבו יצאה דלפין דה ויגאן לפענח מדוע התאבדה אמה והציגה מסע מרתק לתוך הנפש, אולי כדאי שתעשו זאת לפני שתיכנסו לתוך "מבוסס על סיפור אמיתי" ● רוב הסיכויים שהספר החדש של מישל וולבק לא יעלה אצלכם את רמת הסרוטונין, אבל הוא עדיין שווה קריאה ● מדור הספרים של "ליידי גלובס"

ראש ממשלת בריטניה בוריס ג'ונסון/ צילום: רויטרס

יו"ר הפרלמנט בבריטניה מנע הצבעה על הסכם ה"ברקזיט" של ג'ונסון

(עדכונים): בתדרוכים לתקשורת הבוקר העריכו גורמים ב"דאונינג 10" כי קיים כעת רוב בפרלמנט לאישור ההסכם החדש אליו הגיע בשבוע שעבר הצדדים בבריסל ● ההצבעה על ההסכם בוטלה ברגע האחרון ביום שבת

מארק צוקרברג / צילום: רויטרס Leah Millis

צוקרברג: סיכלנו ניסיון רוסי ואיראני להתערב בבחירות 2020

בראיון ל-NBC אמר צוקרברג כי הקמפיינים שאותרו היו מתוחכמים, וכי נבלמו גם ניסיונות התערבות סיניים ● פייסבוק הודיעה כי הסירה מעל 50 רשתות ברחבי העולם לקראת הבחירות המקדימות לנשיאות ארה"ב במפלגה הדמוקרטית

גלילות קפיטל / צילום: יחצ

קרן גלילות משיקה קהילה של מנהלי אבטחת מידע

המטרה של גלילות היא להגדיל חשיפה לסטארט-אפים ישראלים, וכן למסד קשרים עם מנהלי אבטחת המידע שיסייעו לה בתהליך ההשקעה

 

אריק הניג / צילום: תמר מצפי, גלובס

איש התקשורת אריק הניג הלך לעולמו בגיל 72

איש התקשורת ומפיק הטלוויזיה, שנודע בעיקר כזה שהחדיר לארץ את תרבות ה-NBA נפטר היום אחרי מאבק ממושך במחלה קשה ● הותיר אחריו אישה וילדה

בני גנץ בבאר שבע, יום ג׳ 3 בספטמבר / צילום: אבישי פינקלשטיין, יח"צ

הזדמנות וחשש בצידה: המנדט עבר לבני גנץ. מה צפוי לו בימים הקרובים?

אחרי שלא הצליח להרכיב ממשלה, בנימין נתניהו החזיר אתמול את המנדט לנשיא המדינה בצעד נדיר ● האם יו"ר כחול לבן בני גנץ יכול להצליח?

רכבים חדשים / צילום: shutterstock

"יצרניות הרכב מחממות את תעשיית האוטו-טק בישראל, יש כאן הרבה כישרון"

ג'ו הייר, האחראי על תחום האוטו-טק בבנק ההשקעות קרדיט סוויס, מסביר בראיון ל"גלובס" מה הבעיה של יצרניות הרכב, נותן עצות לסטארט-אפים הישראליים ("צריכים משקיעים עם סבלנות"), וצופה לאן תתפתח התעשייה העולמית ("הרבה כסף יופנה לפיתוח מערכות הפעלה לרכב וסוללות")

ראש ממשלת לבנון סעאד חרירי / צילום: Aziz Taher, רויטרס

יום מכריע בלבנון: אושרה תכניתו הכלכלית של חרירי

(עדכונים): ממשלת לבנון התכנסה הבוקר לדון ברפורמות שהציג אמש ראש הממשלה לראשי המפלגות השותפות בקואליציה ● לא מעט מהאש מופנית לחיזבאללה, הנתפש כגורם המפלג ביותר בלבנון, ומהווה איום על קיומה בשל הכוח הצבאי שצבר

אסדות קידוח נפט / צילום: shutterstock

משחקי הנפט: מהפכת הפצלים בארה"ב שטרפה את הקלפים

תמו הימים של מונופול אופ"ק על ייצור נפט ותלות של ארה"ב בזהב השחור של המזרח התיכון ● במקום העולם הישן קם עולם חסר יציבות של מלחמת כל בכל על שוקי היצוא לנפט ● הסנקציות על איראן מוציאות אותה ממשחק הנפט העולמי, והתמשכותן משרתת את כל יתר השחקנים בזירה

פרופ' וונדי הול / צילום: איל יצהר

"האינטרנט הוא ניסוי כלל עולמי בבני אדם, עשינו עסקה עם השטן"

היא הייתה חלק מקבוצת פורצי הדרך שיילדו את האינטרנט ושינו את העולם לבלי הכר. היום מבקשת פרופ' וונדי הול, מהאנשים החזקים בעולם הבינה המלאכותית, לעצור הכול ולחשוב מחדש ● "צריך להמציא את הרשת שוב", היא אומרת בראיון ל"ליידי גלובס"

אדם נוימן, מייסד ומנכ"ל WeWork / צילום: רויטרס

דיווח: סופטבנק תשלם לאדם נוימן 200 מיליון דולר כדי שייפרד מ-WeWork

על פי "ביזנס אינסיידר", אם ההשתלטות שמתכננת קבוצת ההשקעות היפנית על WeWork תצא לפועל, יידרש המייסד נוימן לוותר על מקומו בדירקטוריון וזכויותיו בהצבעה ולתמוך במהלך ● הדירקטוריון יידרש להצביע על הצעה למימון חירום, שבמסגרתה תלווה סופטבנק לחברה 5 מיליארד דולר ותקדים השקעה של 1.5 מיליארד דולר שתוכננה לשנה הבאה

הפגנות בצ'ילה / צילום: שני אשכנזי, גלובס

הרוגים, מחסור באוכל וירי חי: סיקור מיוחד מהמהומות בצ'ילה

מזה כשבוע מתחוללת בצ'ילה מחאת ענק בשל החלטת הממשלה לייקר את מחירי הנסיעות בתחבורה הציבורית ● הממשלה הכריזה על מצב חירום והכניסה את הצבא לבירה ● אצל הצ׳יליאנים הוצפה טראומה ישנה, והם דורשים מהממשלה להוציא את הכוחות ולהציע להם "ניו דיל חברתי" ● סיקור מיוחד מסנטיאגו, צ'ילה

אורי רוזן, מנכ"ל מאקו / צילום: שלומי יוסף, גלובס

מדוע סירב מנכ"ל מאקו, אורי רוזן, לעבור לחדשות 13?

הסירוב לתפקיד מנכ"ל חדשות 13, ההתחממות על הקווים במגרש מול ynet, החשש מפני ענקיות האינטרנט הבינ"ל, ולמה לא תמיד צריך אג'נדה גאה ● מנכ"ל מאקו אורי רוזן סוגר למעלה מ-6 שנים באתר, ומבחינתו – שרק יהיו עוד כאלה ● האזינו לפודקאסט "אוף דה רקורד"

חיים כצמן, מבעלי גזית גלוב ועמוס לוזון, בעלי קבוצת א.דורי  / צילומים: תמר מצפי

כבר לא עסקת חייו: השיעור שקיבל עמוס לוזון מההשקעה בדורי בנייה

מי שהייתה אחת מחברות הבנייה הבולטות בארץ עשתה בשבוע שעבר עוד צעד לקראת סופה עם הגשת בקשה להקפאת הליכים ● מה שנראה כעסקת חייו של עמוס לוזון, לנוכח זינוק 1,000% במניה לאחר שהשתלט על קבוצת א.דורי, נראה כעת פחות זוהר: המניה צנחה ב-70% מהשיא, ותשואות האג"ח קפצו

תוכנת זיהוי הפנים של מגווי / צילום: רויטרס

האם ארה"ב תצליח לבלום את הסטארט-אפ מאחורי "האח הגדול" הסיני

חברת Megvii נכנסה באחרונה לרשימה השחורה של הממשל האמריקאי, דווקא בעיתוי רגיש עבורה - כשהיא עומדת לקראת הנפקה בבורסה ● האם החרם הוא כלי אפקטיבי, מה חושבים על כך בחברה והאם האמריקאים באמת חוששים מהטכנולוגיה שלה?

מלך תאילנד ובת הלוויה שהודחה מתפקידה / צילום: Royal Household Bureau, רויטרס

מלך תאילנד הדיח את בת הלוויה שלו בשל "חוסר נאמנות"

מלך תאילנד מאהה וצ'יראלונגקון שלל מבת הלוויה שלו סינינט וונגווג'ירפקדי את הדרגות ואת התארים שלה ● בהודעה רשמית מטעם המלוכה נכתב כי סינינט ניסתה "לרומם את עצמה לאותו מעמד כמו המלכה"

סוחר בבורסת ניו יורק. המצטרפת החדשה אינמוד סיימה את אוגוסט בזינוק של 42%   / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

בורסות אירופה עברו לירידות על רקע עונת הדוחות הרבעוניים

מדד הדאקס הגרמני מחק את העליות, הפוטסי הבריטי משיל 0.15% מערכו ● היום לא מתקיים מסחר ביפן בשל חג ● מדד S&P 500 נשק אמש לשיא כל הזמנים ● טבע דיווחה כי הגיעה להסכם בפרשת  האופיואידים ● ממשלת בריטניה מתכוונת לקדם במהירות את הצעת החוק לפרישה מהאיחוד האירופי

ראשי פורסקאוט פותחים את המסחר בנאסד"ק / צילום: יח"צ

מהלך אקטיביסטי בפורסקאוט? המניה עולה בעקבות שיתוף פעולה בין שני משקיעים

מניית חברת פתרונות האבטחה קפצה אתמול ב-12.8% לאחר ששני גופי השקעה מניו יורק דיווחו על הגדלת החזקה יחד ל-14.5% ממניותיה ● שני הגופים הודיעו כי הם "מצפים לדיונים עם החברה בהקדם האפשרי"

מיליארדר / אילוסטרציה: Shutterstock

דוח עושר משקי הבית העולמי: ישראל בחמישייה הפותחת עם 131 אלף מיליונרים

זאת בהתחשב בגודל האוכלוסייה, לפי מכון המחקר של קרדיט סוויס ● בחישוב בלתי תלוי, ישראל במקום ה-23 ברשימת המדינות עם מספר המיליונרים הגדול ביותר ● מספר המיליונרים בעולם גדל במחצית הראשונה של 2019 ב-1.1 מיליון והגיע לכ-46.8 מיליון מיליונרים

הבורסה בתל אביב / צילום: שאטרסטוק

עליות בבורסה: ת"א 35 עולה ב-0.55%, טבע טסה בכ-12%

טבע אישרה רשמית את הדיווח על פשרה במסגרת פרשת האופיואידים בארה"ב, ומנייתה זינקה בוול סטריט ● פרוטליקס מזנקת ב-35% ● סייפטי צונחת ב-8%, פלוריסטם מזנקת ב-6%