גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

פרופ' דניאל פרידמן: "העליון צבר יותר מדי כוח, וזה לא בריא"

שר המשפטים לשעבר: "תפקיד היועמ"ש צבר כוח לא פרופורציוני, וזאת בין היתר בגלל האיום של החקירות שריחף מעל ראשי שרים ופוליטיקאים. הוא נהיה המפקד שלהם, הם פוחדים לא לקבל את מה שהוא אומר להם - ומזוז היה דוגמה לכך"

"בגיל 17 התקבלתי לעתודה אקדמאית והתלבטתי מה ללמוד. מכיוון שבמשפחתי היתה נטייה לכיוון הריאלי, שקלתי ללכת ללמוד מתמטיקה. אבל באותם ימים המחשבה היתה שמי שהולך למתמטיקה, המסלול היחיד שפתוח עבורו זה להיות מורה בתיכון, ולא רציתי להיות מורה. באותם ימים כמעט לא היו אוניברסיטאות, היתה אחת, האוניברסיטה העברית, ולכן הרעיון להיות פרופסור באוניברסיטה היה דבר שהוא מחוץ להישג מחשבה. מכיוון שלא רציתי ללכת לכיוון של הוראה בתיכון, הגעתי למשפטים. אפשר לחשוב שזה היה סוג של ברירת מחדל. בזמן לימודי המשפטים למדתי גם כלכלה, אם כי לא סיימתי, אבל הגעתי קרוב לסיום לימודי התואר הראשון בכלכלה".

כך מספר בראיון ל"גלובס" פרופ' דניאל פרידמן, ששימש כשר המשפטים בתקופה שקדמה למינויו של השר הנוכחי, פרופ' יעקב נאמן.

"אחרי השירות הצבאי התמחיתי בבית המשפט העליון אצל השופט יואל זוסמן", אומר פרידמן. "כשהייתי סטודנט חשבתי על שפיטה, אפילו בבית המשפט העליון, אבל אחרי שעשיתי את הסטאז' בבית המשפט העליון הגעתי למסקנה שהעבודה הזאת היא לא בשבילי. את המשך ההתמחות עשיתי במשרד עורכי הדין זייגר, ומיד עם השלמת ההתמחות קיבלתי מלגה ללימודים באנגליה. אחרי שנה חזרתי, הוצאתי רישיון עריכת דין ועבדתי פרק זמן במשרד של זייגר כעורך דין.

"אחרי פרק זמן בפרקטיקה חשבתי יותר ויותר על האפשרות ללכת לאקדמיה, שהיתה אז די מצומצמת. זה לא היה קל להתקבל לאקדמיה. כאשר נפתחה השלוחה של האוניברסיטה העברית בתל-אביב, הציעו לי לעבוד שם כאסיסטנט, וקיבלתי את ההצעה. לאחר זמן מה, כשהשלוחה נפרדה מירושלים והתחברה עם אוניברסיטת תל-אביב כפקולטה עצמאית, הציעו לי ללמד בפקולטה, והסכמתי. זו היתה פקולטה צעירה, וכעבור זמן די קצר פרופ' אמנון רובינשטיין התמנה לדיקן הפקולטה, ואני לסגן שלו. לאחר מספר שנים הוא סיים את תפקידו, ואני מוניתי לדיקן".

"תנועת שינוי התאימה לאג'נדה שלי"

"בתחילת הקריירה האקדמית שלי הייתי אחד ממייסדי תנועת שינוי, יחד עם אמנון רובינשטיין", מספר פרידמן. "היתה לנו תחושה שהשלטון שהיה אז, שלטון מפא"י, מגיע לקץ דרכו, ושבשיטה הפוליטית הקיימת המפלגה הזאת לא יכולה להימשך. כל השיטה, המנגנונים המפלגתיים, כפי שהיו באותם ימים, לא נראו לנו, וגם רצינו למשוך את המדינה לכיוונים יותר דמוקרטיים.

"כנער הייתי ניטרלי בין המחנות, ועד היום אפשר לומר שאני איש מרכז, לא בקיצוניות הזאת ולא בעמדה הזאת. תנועת שינוי התאימה לאג'נדה שלי. היא היתה תנועה חילונית, מתונה פוליטית, אבל ציונית. זמן קצר אחר-כך פרשתי משינוי, לאחר שהתחברה לד"ש, והם החליטו להצטרף לממשלה. שינוי המקורית התנגדה להצטרף לממשלה, ולכן פרשתי. מאז אינני חבר מפלגה. זה היה תום הקריירה הפוליטית הקצרה שלי".

"המינוי לשר נחת עליי כמו מהירח"

"אחרי פרישתי מהאקדמיה המשכתי לכתוב מאמרים מקצועיים ומאמרים לעיתונות", אומר פרידמן. "בעקבות הרשעתו של חיים רמון פרסמתי מאמר ב'ידיעות אחרונות', שבו הבעתי את דעתי על היועץ המשפטי לממשלה, פרקליט המדינה ומערכת בתי המשפט, ואת הביקורת שלי על פסק הדין".

לדבריו, "לא יכולתי שלא להתייחס לטירוף הזה. פתאום מרשיעים בן אדם בעבירה שחשבתי שהוא לא היה אמור להיות מורשע בה או אף לעמוד לדין. זה היה טירוף מערכות. לא חשבתי שזה יוביל לשום דבר, רק הבעתי את מורת-רוחי על העניין, והנה העניינים התגלגלו - ואני מגיע פתאום להיות שר המשפטים".

"זה היה כמו משהו שנחת עליי מהירח", נזכר פרידמן. "תוך 24 שעות לאחר ההרשעה פנו אליי, נסעתי לירושלים והסכמתי להצעה. מעולם לא חשבתי להיות שר משפטים, זה לא משהו שעבר לי בראש. הסכמתי כי קיוויתי שאוכל לעשות משהו, לפעול בכיוון שנראה לי נכון ולהשפיע".

* אתה מצטער על כך? הגעת לתפקיד כחתן פרס ישראל, איש אקדמיה מוערך וחבר של שופטי עליון רבים - ויצאת ממנו לאחר הכפשות ואובדן של חלק מחבריך, בהם מישאל חשין ואהרן ברק.

"אני ממש לא מצטער על כלום", משיב פרידמן. "אני מאמין שעשיתי דברים נכונים, שהיתה למעשיי משמעות. מול ההתקפות האישיות שספגתי היתה לי תמיכה אדירה, גם בכנסת וגם מחוץ לה. הרגשתי גם אהדה רבה בציבור ובקרב עורכי הדין.

"זה היה גם מצב שיש התנגשות בין פוליטיקאי - כי אז הייתי פוליטיקאי, וזה לא משנה שהיה לי רקע אקדמאי - לבין בית המשפט העליון והממסד המשפטי. נכון שהממסד ושופטים בדימוס יצאו בסערות גדולות והיו מאוד עוינים כלפיי ברמה האישית, אבל לא התרגשתי. גם מתוך הממסד ומערכת המשפט היו לא מעט תומכים, אבל יש הרבה אנשים שחוששים לדבר נגד המערכת. הדברים שדיברתי עליהם נגעו בנקודות כואבות להרבה מאוד אנשים".

"חל שינוי דרסטי ביחסי הכוחות"

"כל שר משפטים שניסה לעשות משהו שלא נראה לממסד, הותקף", אומר פרידמן. "ברגע שהממסד המשפטי צבר את העוצמה שיש לו היום, הוא משתמש לרעה בכוח שלו. חל שינוי דרסטי ביחסי הכוחות בין הממסד הפוליטי שמאוד נחלש מכל מיני סיבות - בין השאר בגלל השיטה הפוליטית וההעמדות לדין של פוליטיקאים וכל מיני גורמים אחרים - לבין הממסד המשפטי. כל שר משפטים שניסה לעשות משהו קטן נתקל בחומה, בהתקפות חריפות ובעוינות. את ההתקפות עליי צריך להבין על רקע של מסורת ותיקה של התקפות על שרי משפטים שלא הלכו בקו שבית המשפט העליון רצה להכתיב".

* ובכל זאת, היה משהו בהתנהלות שלך, או בדרך, שאולי היית משנה?

"מבחינה טקטית היו דברים אחרים שיכולתי לעשות קצת אחרת. תמיד אפשר לחשוב שבעניינים טקטיים ובצעדים כאלה ואחרים אפשר היה לנהוג אחרת. זה ברור. אבל הכיוון הכללי שלקחתי נראה לי נכון.

"לא התרגשתי מההתקפות עליי. התייחסתי לדברים באופן ענייני. הרבה פעמים הטענות שנטענו כלפיי היו כל-כך לא רציניות, שזה היה דבר פשוט משונה".

"אני לא איש מלחמה"

"אני לא איש של מלחמות ומאבקים", מסביר פרידמן, "אני גם לא חושב שבראיונות שנתתי ובמסגרת תפקידים שונים שבהם כיהנתי, עשיתי רושם אחר על אנשים. ברור שכשאדם רוצה לבצע משהו הוא ייתקל באיזה מאבק. אם כל מה שהייתי רוצה זה לשבת ולכתוב בבית, אז לא הייתי נתקל בשום מאבק".

לדבריו, "ברגע שרציתי להקים בית-ספר למשפטים במכללה למינהל, או אפילו להיות דיקן בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב, נתקלתי במאבקים. אותו דבר ברגע שנמצאים בממשלה ורוצים להעביר חוק. כל דבר כזה כרוך במאבקים, כי יש אינטרסים נוגדים, ויש מישהו שרוצה אחרת. אלה מאבקים טבעיים לכל מי שממלא תפקיד".

"אין לי שום דבר נגד העליון"

"אנחנו נמצאים בתהליך של שינוי בבית המשפט העליון" אומר פרידמן. "אחד השינויים שהתרחש כבר הוא שהשליטה של העליון על המינויים לבתי המשפט הצטמצמה מאוד. בתקופת אהרן ברק בית המשפט קבע, למעט חריגים קטנים, את המינויים לעליון. בעניין הזה חל שינוי גדול מאוד, שהוא חשוב מאוד ובריא.

"אותו שינוי, שמתחילים להרגיש את אותותיו ביתר עוצמה, משפיע גם על ההתנהלות המהותית של שופטי העליון. פתאום יש שופטים שמעזים לחרוג מההלכות של ברק, כדוגמת יורם דנציגר, שתוהה לגבי הרלוונטיות של הלכת אפרופים.

הדבר שהפך לאופייני בתקופתי זה שהתקשורת והציבור לא קיבלו את העמדה של העליון כקדושה. מתחילים לבחון את מה שהעליון אומר בעיניים ענייניות. יכול להיות שיש גם ירידה, אבל מאוד צנועה, במידת ההתערבות השיפוטית. אי-אפשר עדיין לומר שיש שינוי דרסטי בעניין הזה, אבל אני מאמין שהשינוי הזה הוא בדרך.

"אגב, אין לי שום דבר נגד בית המשפט העליון. בשום אופן לא. להיפך, אני חושב שזה מוסד מאוד-מאוד חשוב. שופטיו עושים דברים גדולים. אבל באותה רגע שהוא צבר יותר מדי כוח, אז כמו כל גוף שצובר יותר מדי כוח, נוצר מצב לא בריא. כשיש לעליון את כמות הכוח שצריכה להיות לו, אז המדינה במצב טוב".

"הפוליטיקאים שלנו לא מושחתים"

"המדינה שלנו לא מושחתת. הפוליטיקאים שלנו לא מושחתים. לגמרי לא", טוען פרידמן. "יש פה הפרזה אדירה. ישנו מנגנון שלם של פקידים בדרגות שונות, שמנהל מסע ומספר לכולם שאנחנו מאוד מושחתים. זה לא נכון. להכרזות האלה יש תוצאות לא טובות. קודם כול, הן מחלישות את הדמוקרטיה ומערערות את האמון במוסדות השלטון. דבר שני, זה גרם למעבר כוח לגופים אחרים שהם לא יותר נקיים או יותר טהורים.

"היום, בעקבות מסע ההכפשות הזה המדינה נשלטת על-ידי פקידים. בעקבות זאת, חלק גדול מהחלטות הממשלה לא מבוצעות. אם הפקידים לא רוצים לבצע, אז הם צריכים רק קצת סבלנות, תוך שנתיים יתחלף השר וישכחו את ההוראות. אז אם השר אינו מקפיד שיבצעו מהר-מהר, כל זמן שהוא שם, את מה שהוא אומר, קרוב לוודאי שהדברים לא יבוצעו. לפקידים יש אג'נדות ומדיניות, וניהול המדיניות והמדינה עבר לפקידות הבכירה.

"במדינות אחרות זה שונה, לשרים יש מדיניות והפקידים מבצעים. אצלנו חלק גדול מהכוח נמצא בידי בית המשפט העליון או היועץ המשפטי לממשלה או הביורוקרטיה של הפקידות הבכירה, ואפילו היותר נמוכה. זה אבסורד".

"היועמ"ש צבר כוח לא פרופורציוני"

"מי שכיהן בתפקיד היועץ המשפטי לממשלה עד לאחרונה לא מילא את תפקידו", טוען פרידמן. "התפקיד הזה צבר כוח לא פרופורציוני שלא קיים בשום מדינה. אין משרה דומה לזו בעולם. משרה שהיא לא פוליטית, של פקיד שיש לו כזה כוח וכזו עוצמה".

לדבריו, "זה מצב לא בריא ולא מתקבל על הדעת. למה הוא מוביל? לכך שלממשלה, שהיא מי שאמורה לשלוט במדינה, הגוף הכלכלי, העסקי והמעביד הכי גדול במדינה, לגוף הזה אין עורך דין. למה? כי היועץ המשפטי לממשלה אומר לה 'אני לא עורך דין שלך, אני של שלטון החוק'. מה זה שלטון החוק? היועץ המשפטי אומר שאם הוא חושב שהממשלה לא כל-כך צודקת, אז הוא לא ייצג אותה. איפה נשמע דבר כזה? שהיועץ המשפטי לממשלה יגיד שהוא לא מייצג את הממשלה?

"היועץ המשפטי לממשלה צבר את כוחו, בין היתר, בגלל האיום של החקירות שריחף מעל ראשם של שרים ופוליטיקאים. הוא נהיה המפקד שלהם. הם פוחדים לא לקבל את מה שהוא אומר להם. הוא לא מאיים. מספיק שהוא מחזיק תיק שהפליליות בו לא מובהקת - האיום שהוא יהפוך את זה לפלילי מרחף מעל. מני מזוז הוא דוגמה למה שאמרתי על הבעיות עם תפקיד היועץ המשפטי".

"לדור מנסה להמשיך את מזוז"

"משה לדור משתדל להמשיך את דרכו של מזוז, עד כמה שהוא יכול, אלא שהסביבה בינתיים השתנתה, ומה שניתן היה לעשות בעבר איננו אפשרי כיום", אומר פרידמן. "ראשית, לוינשטיין יש מדיניות אחרת מזו שהיתה למזוז, ודבר שני, ראש הממשלה הנוכחי לא נמצא בחקירות. גל החקירות נגד השרים חלף, המרדף הסתיים. הם מבינים היום שאי-אפשר על כל עניין משני או מינוי פוליטי לפתוח בחקירה. היום אי-אפשר להמשיך את הקו שהתווה מזוז. התמונה כולה השתנתה".

"אין לי שום בעיה עם ברק"

"אהרן ברק הוא משפטן מוכשר וגדול, שלא הסכמתי עם חלק גדול מהפסיקות שלו. כולם יודעים שאנחנו חלוקים בעניין ההשקפה שלנו לגבי האמירה שלו ש'הכול שפיט'. ברמה האישית אין לי שום בעיה אתו".

* גם אחרי ההתקפות המתוקשרות נגדך?

"לי אין בעיה איתו. אם לו יש בעיה אתי - צריך לשאול אותו".

הראיון המלא עם פרופ' דניאל פרידמן - במהדורה המודפסת של "גלובס הערב".

פרופ' דניאל פרידמן (74) כיהן כשר המשפטים בתקופה שקדמה למינויו של השר יעקב נאמן. בתקופת כהונתו הצליח לקדם חלק מהיוזמות שלו, אך גם ניהל מאבקים רבים נגד גורמים בממסד המשפטי. חתן פרס ישראל לחקר המשפט (1991). למד כעתודאי משפטים באוניברסיטה העברית. את לימודי הדוקטורט עשה בירושלים, אך את הפרופסורה קיבל באוניברסיטת תל-אביב. הקים את בית-הספר למשפטים במכללה למינהל, ועמד בראשו כ-7 שנים.

עוד כתבות

איתמר דויטשר / צילום: יחצ

אלקטרה סגרה את הרבעון הראשון עם צמיחה של 7% בהכנסות

בשורה התחתונה רשמה החברה רווח נקי של 39.7 מיליון שקל, שיפור של 15% לעומת הרווח ברבעון המקביל ● במגזר פיתוח והקמה של נדל"ן בייזום עלו ההכנסות ברבעון הראשון בכ-24% לכ-105 מיליון שקל, על רקע גידול בהיקפי הפרויקטים שמבצעת הקבוצה בתחום יזמות נדל"ן למגורים

דוד (דודי) אבגי, מייסד ומנכ"ל חברת SafeCharge / צילום: יח"צ

מנכ"ל החברה של טדי שגיא מדבר על מאחורי הקלעים של האקזיט הענק

דוד אבגי, מייסד ומנכ"ל חברת טכנולוגיית התשלומים SafeCharge, שתימכר ב-889 מיליון דולר לחברה הקנדית Nuvei, מספר ל"גלובס" על החברה שהקים עם טדי שגיא ● "אחת הסיבות לעסקה זו הטכנולוגיה, ולכן עובדי הפיתוח בישראל ובבולגריה צריכים להיות רגועים"

אהרון ברק ודורית ביניש / צילום: שלומי יוסף

מכינים את הקרקע? נשיאי העליון בדימוס מביעים תמיכה בסמכות בג"ץ לפסול תיקונים לחוקי יסוד

בכנס שהתקיים הערב בבינתחומי הרצליה בנושא "מגבלות על שינויים בחוקה", התייחסו משפטנים בכירים, ביניהם גם נשיאי העליון בדימוס אהרון ברק ודורית בייניש, ליוזמות החקיקה שעל הפרק ● מוקדם יותר היום אמרה בייניש: "לא ניתן לבצע רפורמה רחבה במערכת רק בשל הצורך להימלט מהדין"

תמונה של הרובוט לניקוי בריכות של חברת מיטרוניקס / צילום: יח"צ

מיטרוניקס שוב מרימה הראש מעל למים: צמחה ברבעון הראשון למרות שחיקה ברווחיות

יצרנית הרובוט לניקוי בריכות שחייה הציגה קפיצה של 16% בהכנסות הרבעוניות ל-280 מיליון שקל, ושל 19% ברווח הנקי, שהגיע ל-58 מיליון שקל ● בתגובה לדוחות יורדת מניית מיטרוניקס במחזור מסחר גדול, אחרי שבשנה האחרונה זינקה בכ-50%

רו"ח רולנד עם-שלם / צילום: מנחם שטאובר

רשות המסים מאשרת: נקדם חקיקה למיסוי חברות כמו גוגל ופייסבוק

כך אמר רו"ח רולנד עם-שלם, סמנכ"ל בכיר לעניינים מקצועיים ברשות המסים ● "הכלי למסות תושב חוץ הוא ליצור לו מוסד קבע"

פורשה קאיין / צילום: יחצ

משתמש ברכב החברה לצרכים אישיים? שלם מס מלא

כך קבע היום ביהמ"ש העליון במסגרת פסק דין העונה לשאלה האם נוסחת החישוב שנקבעה בתקנות מס הכנסה ניתנת לפרשנות ולהפחתת מס לפי נסיבות השימוש ברכב

שלום זיידלר/ צילום: יחצ

טלטלה באיגוד המזון: יו"ר איגוד המזון שלום זיידלר התפטר מתפקידו

הרקע להתפטרות הוא הבדלי גישות בינו לבין נשיא התאחדות התעשיינים שרגא ברוש

עורכי־דין בבית משפט/ צילום: תמר מצפי

גם השופטים מצטרפים למאבק: 100 שופטים בדימוס חתמו על "קול קורא" נגד "הפגיעה בשלטון החוק"

בכך, מצטרפים גם השופטים לעורכי-דין בכירים ואנשי אקדמיה שיצאו בקריאות דומות במהלך הימים האחרונים

הבורסה בתל אביב / צילום: רויטרס

סגירה שלילית בבורסה: ת"א 35 איבד 1.1%, טבע איבדה 3%

המדדים בוול סטריט יורדים ביות מ-1.5% בצל התבצרותן של סין וארה"ב בעמדותיהן במלחמת הסחר ● מדד ת"א-90 ירד ב-0.9% ומדד הבנקים ירד 0.3% ● מניית הפניקס ירדה על רקע החתימה על הסכם למכירתה ● חברת קרור הודיעה על מינוי מנכ"ל חדש

עופר בלוך / צלם: רוני שיצר

חברת החשמל עברה לרווח ברבעון הראשון, לאחר עלייה בצריכה ובתעריף

בחברה מייחסים את המעבר לרווח בעיקר לעלייה של 10% בצריכת החשמל ולעליית התעריף ב-3% ● הכנסות החברה עלו ב-10% והגיעו ל-6 מיליארד שקל ברבעון הראשון ● הדירקטוריון אישר אתמול את הסכם הפשרה עם חברות הגז המצריות, שבמרכזו מחיקת חוב של 2 מיליארד דולר תמורת תשלום של 500 מיליון דולר

קאר שולץ, מנכ"ל טבע / צילום: שלומי יוסף

בצל הורדת מחיר היעד: מניית טבע חוזרת 17 שנה לאחור

מניית טבע נופלת כעת במעל ל-4% במסחר בוול סטריט ומחירה עומד על 11.06 דולר ● הבוקר (ה') הוריד בנק קרדיט סוויס, בפעם השנייה בשלושה השבועות האחרונים, את מחיר היעד שלו למניית טבע

בנימין נתניהו / צילום: יוסי זמיר

מחאת עורכי הדין: "היכן היית כשהכנסת השילה מעצמה את מחסום הבושה?"

היום שיגר ועד הפעולה של מאבק עורכי הדין מכתב חריף לכלל חברי הכנסת בקריאה: "אל תתנו יד לחקיקה פרסונלית ואל תאפשרו פגיעה במערכת המשפט ובעצמאותה"

 

עודד ערן, אריק פינטו, ג'ף בלאו וגבי חמני / צילום: שרון סואן

מה חיפשו עודד ערן ואריק פינטו בהאדסון יארד בניו יורק?

וגם: הנגיד לשעבר יעקב פרנקל משיק באוניברסיטת ת"א מכון לכלכלה גלובלית שייקרא על שמו ועל שם מורט צוקרמן ● פרידה דיפלומטית: בני ובנות הזוג של השגרירים אומרים שלום ● איזה סרט: מי נהנו מהבריזה וצפו ב"גרסת תיקון למלתעות" ● הרשת החברתית

רועי פוקלמן / צילום: תומר וינר

יו"ר כולנו: "הראינו בעבר מה זה ימין אחראי, עכשיו יש לנו 4 מנדטים ולכן איננו רלוונטיים יותר"

עוד הסביר יו"ר סיעת "כולנו" ח"כ רועי פולקמן לפעילי "כחול לבן" שהפגינו מול ביתו: "אתם במקום הלא נכון, בגלל הפעילות הפוליטית שלכם אני לא רלוונטי" ● יאיר לפיד: "בשביל זה הלכת לפוליטיקה פולקמן? בשביל לעבוד אצל מושחתים?"

אייל לפידות / צילום ארכיון: יוסי כהן

הראל מרחיבה את החזית המוסדית נגד אישור שכרו של אייל לפידות בשיכון ובינוי

קבוצת הביטוח מצטרפת למיטב דש ופסגות: הודיעה כי תצביע נגד תנאי העסקתם של שלושת בכירי שיכון ובינוי ● ביום ראשון תתכנס אסיפת בעלי המניות לצורך אישור תנאי התגמול למנכ"ל הנכנס לפידות וכן ליו"ר תמיר כהן ולמנכ"ל היוצא, משה לחמני ● הסכמי התגמול החריגים בהיקפם כוללים הענקת אופציות למניות בשווי כולל של יותר מ-100 מיליון שקל, עיקרן עבור לפידות וכהן

חנות TNT בקניון הזהב בראשון לציון / צילום: תמר מצפי

הצרות של TNT: רשת האופנה בדרך לפירוק

כ-50 מעובדי החברה הגישו היום בקשת פירוק זמני לבית המשפט המחוזי בחיפה. זאת לאחר שאתמול הודיעה רשת האופנה על הצעה שהתקבלה לרכוש את המלאי והמוניטין של החברה בסכום של 94 אלף שקל, וכי הצעתו של הרוכש תהיה תקפה עד היום בצהרי היום

יו"ר הפדרל ריזרב, ג'רום פאוול  עם דונלד טראמפ/ צילום: Reuters, Carlos Barria

הפדרל ריזרב: חוששים מההשלכות אם האינפלציה תמשיך להיות נמוכה

פרוטוקול פגישת הריבית של חברי הבנק המרכזי של ארה"ב שפורסם אתמול, חשף כי חברי הפד לא שקלו אפשרות של הורדת הריבית ● כלכלנית בכירה בחברת רואי החשבון גרנט ת'ורנטון: הסף שבו יוריד הפד את הריבית "גבוה יותר משמצפים בשווקים"

גדות הירקון / צילום: שאטרסטוק

שהמים לא יעלו להם לראש: עיריית ת"א דורשת מיזמים כתב שיפוי למקרה של הצפות

האם תוכנית הרובעים תתוקן? ארבע חברות נדל"ן שמקימות פרויקטי תמ"א 38 בת"א הגישו עתירה נגד הוועדות המקומית והמחוזית, בטענה כי דרישת העירייה לכתב שיפוי למקרה של הצפה היא בלתי חוקית

 

סניף יינות ביתן בישפרו סנטר / צילום: שוקה כהן

יינות ביתן תכניס דיילות שירות לסניפיה

מדובר בשירות בתשלום שיינתן לחברות מזון או טואלטיקה שירצו להציג מוצרים חדשים ולחלק דוגמיות לצרכנים ● המהלך יוצא לדרך השבוע בארבעה סניפים של יינות ביתן עם המותגים יינות תבור, המותג גבינות צוריאל, החטיפים של שטראוס וגלידה מוצ'י של יבואנית המזון וילי פוד

גל גדות / צילום: Mario Anzuoni, רויטרס

הפרסומת של גל גדות להוט - הזכורה והאהודה ביותר השבוע

גיאוקרטוגרפיה: הפרסומת ללאומי - המושקעת ביותר - כמעט מיליון שקל, אך רק במקום החמישי במדד האהדה