גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

רק בישראל: למי שייכות הזכויות בפטנט שהמציא העובד?

בישראל, לעומת מדינות המערב, החוק מטיב באופן מוטה עם המעסיק ■ האם מדובר בלקות ראייה שתחסל את המוטיבציה של העובדים?

מסתבר שרוב רובן המכריע של ההמצאות המבריקות ביותר בעולם פותחו ע"י עובדים. ולא בכדי. הגיית רעיונות טובים שמחוברים לצרכים של השוק טבעית שתיעשה ע"י מי שחש אותו מלמטה ותוך כדי תנועה. אבל מה קורה כשעובד מפתח פטנטים שמניבים מיליונים לפירמה - האם הוא זכאי לבעלות או לבעלות חלקית על הקניין הרוחני הזה, האם מגיעים לו תמלוגים כשההמצאה שלו פורצת דרך ומשנה סדרי עולם?

כנראה שהתשובה היא פונקציה של מיקום. דווקא בישראל, כר המחיה האולטימטיבי למוחות עם ניצוץ המצאתי, חוקי המדינה מטיבים באופן מוטה עם המעסיקים. יתר-על-כן, בקרוב תידון בוועדת שרים מיוחדת הצעת חוק הכוללת תיקון בנושא הזכויות ב"המצאות שירות" (המצאות שפיתחו עובדים). ההצעה מקצינה את העמדה הקיימת היום, וקובעת באופן קיצוני - ובניגוד מוחלט לרוח החקיקה בשאר מדינות העולם המערבי - בעלות מובהקת של המעביד על פטנטים שהגו עובדיו.

מה מונח ביסוד ההצעה הזו? האם מדובר בלקות ראייה חלמאית טיפוסית לישראל, שתחסל את המוטיבציה והיזמות של העובדים? או שאולי יש כאן רצון מכוון של המדינה לנכס לעצמה פטנטים המפותחים במסגרת בתי-חולים ממשלתיים או אוניברסיטאות? כיצד רואים את הדברים מומחי קניין רוחני ומנהלים בהיי-טק? ומה עוד נותר לעובדים הישראלים לעשות כדי להבטיח לעצמם זכויות קנייניות על המצאה טכנולוגית שהגו במסגרת העבודה?

החוק

החוק היום: "אם עובד פיתח פטנט עקב העבודה ובמהלכה, הפטנט שייך למעביד"

עו"ד שלומית יניסקי-רביד, ראש מרכז קניין רוחני בעבודה בקריה האקדמית אונו: "נכון להיום, אם עובד פיתח פטנט עקב העבודה ובמהלכה, הפטנט יהיה שייך למעביד. לדוגמה, אם עובד במחלקת המחקר והפיתוח של 'טבע' פיתח תכשיר חדש והוא מועסק שם על מנת להמציא פורמולות, הרי שהפטנט עובר אוטומטית לפירמה. אגב, מקרה כזה הוא עניין של שכל ישר ונראה צודק.

"אבל מה קורה כשעובדים מפתחים פטנט שקשור צדדית לתחום עיסוקם ובהגדרה הם אינם מועסקים בארגון כדי להמציא פטנטים? למשל, פגשתי קרדיולוג שהמציא טכנולוגיה המרחיבה את יעילות הסטנטים (מתקן להרחבת עורקים) הקיימים בשוק. הרעיון המבריק שלו עלה 'על הדרך', תוך כדי טיפול בעובדים, אבל הוא פיתח אותו לבד, מבלי להיעזר במשאבי מקום העבודה.

"האם הפטנט יהיה של הרופא? לא. כיוון שבארץ קיימת הטיה מראש לטובת המעבידים לעומת מדינות העולם. המעביד, ביה"ח במקרה זה, יוכל לטעון כי עקב העבודה והטיפול בחולים הפטנט הומצא. ואז לרוב מתחיל בין המעסיק לעובד ויכוח - האם הפטנט הומצא עקב העבודה או לא. דיונים אלה נסחבים לעתים שנים בביהמ"ש ונעים סביב הפינג-פונג הבא - העובד יגיד למעביד: 'בלעדי המוח שלי הפטנט לא היה מתרחש'; והמעביד ישיב לעובד: 'אם לא הייתי מעסיק אותך כמתכנת/רופא/מהנדס, לא היית מגיע לפיתוח הזה'. ברוב המקרים, כתוצאה ממחלוקות כאלו הפטנט מת".

עו
עו"ד שלומית יניסקי-רביד, ראש מרכז קניין רוחני בעבודה בקריה האקדמית אונו

ההצעה לתיקון החוק: "חובה על העובד להודיע על כל המצאה, ולא - היא עוברת לקניין המעביד"

המצב, מסתבר, עומד להחריף. ביולי 2010 המדינה קיבלה החלטה לערוך תיקון דרקוני בחוק הפטנטים בנושא "המצאת שירות". על-פי ההצעה, חובה על העובד להודיע למעביד על כל המצאה שלו בתחום עיסוקו, ולא - ההמצאה עוברת מידית לקניין המעביד. בנוסף, התיקון אומר שהעובד יוכל לפנות למעביד שלו לקבלת הטבה, שהמעביד הוא זה שיקבע את גובה ההטבה, ושכל זה יתרחש רק אם אין הסכם (למשל חוזה עבודה) שקבע אחרת.

יניסקי-רביד: "הסעיף השלישי ממש מקומם. הוא מרוקן את התוכן מההטבה כביכול לעובדים. המעביד יכול לקבוע שההטבה תהיה כמה גרושים או סופ"ש בים המלח. מה גם, שהחוזים בין מעסיק למועסק צפויים לבטל הטבה זו מלכתחילה".

* מדוע ההצעה הולכת בצורה כ"כ גורפת לטובת המעבידים, תוך דריסת זכויות העובד הממציא?

"מסתבר שזהו אינטרס של המדינה. הצעת החוק החלה מתוך הפעילות בבתיה"ח הממשלתיים, כשרופאים שעבדו שם ופיתחו פטנטים ותרופות נדרשו להעביר אותם למדינה כמעסיק. אם עד לפני הצעת החוק עוד היו שטחים אפורים שבהם רופא יכול היה לטעון שההמצאה נולדה 'לא עקב העבודה' ולדרוש בעלות על הקניין הרוחני, הרי שהצעת החוק החדשה תקשה עליו עוד יותר".

ההשלכות של התיקון: "אם 100% מהפטנט ינכס למעביד, אף עובד כבר לא יחוש תמריץ להמציא"

יניסקי-רביד: "ההצעה אבסורדית כי שהיא הורגת פטנטים, חדשנות ויזמות של עובדים. ביבי אמר בזמנו: 'מה יקרה אם המדינה תגבה 100% מסים? אף אחד לא יעבוד'. בדומה לכך, אם 100% מהפטנט ינכס למעביד, אף עובד לא יחוש תמריץ להמציא. בטווח הארוך, ההצעה תגרום נזק בלתי הפיך למדינה שיתגלה מאוחר מדי, כי ההשלכות הפיננסיות של המצאות אורכות שנים. מניסיוני, אחד הנזקים הבולטים הוא שמשקיעים יברחו. גם כך, משקיע מטיל ספק אם כדאי לו לשים כסף על מיזם חדשני ולא-ודאי. היום, במקום להתעסק עם יזם או ממציא אחד, המשקיע ימצא עצמו מתעסק מול גוף גדול, מול מערכת בעלת סוללת משפטנים, שגם לא מהססת להגיש תביעות משפטיות. מבחינתו זה יהיה כמו 'להכניס ראש בריא למיטה חולה'. ברוב המקרים, משקיע עם שכל ישר יברח".

הצד של המעסיקים

"מעסיקים נאורים ייצרו עבור העובדים תמריצים על הפטנטים שהגו"

ינקי מרגלית, מייסד ולשעבר מנכ"ל אלאדין והיום פעיל במספר יזמויות היי-טק: "הפירמה מייצרת לעובד סביבת עבודה, מציידת אותו בכלי מחקר, בידע ומכשירה אותו, ועל הדרך נוצרים, מטבע הדברים, פטנטים ורעיונות. יש כאן מצב אבסורדי, כשעובד מגיע אל המעסיק שלו כל שני וחמישי ודורש 'שלם לי על הרעיון הבא שלי לפטנט'. בהקשר של 'המצאת שירות' הייתי עושה אבחנה ברורה בין שני רכיבים: הבעלות על הקניין הרוחני והתמלוגים שזורמים כתוצאה מרישום הפטנט.

"מעסיקים, במיוחד בהיי-טק, עלולים למצוא עצמם בבעיה קשה מאוד אם הקניין הרוחני לא מוגדר באופן בלעדי על שם הפירמה. במקרה כזה תהיה להם בעיה לצאת להנפקות, לרכוש חברות או להירכש ע"י חברות אחרות. לכן, המחוקק עשה צעד נכון כשהבהיר את סוגיית הבעלות. אשר לשאלת התמלוגים, מעסיקים נאורים יפעלו בתבונה רבה, ובלי קשר לחקיקה שפועלת לטובתם, אם ייצרו עבור העובדים תמריצים שנגזרים מהפטנט שהגו, בין אם בתשלום חד-פעמי נכבד או בתשלום אחוזים מתמלוגי הפטנט לאורך זמן. שם המשחק מנקודת המבט של המעסיק: לא לאפשר מצב שבו כל רעיון של עובד יהפוך לשדה קרב על השאלה למי הוא שייך".

ינקי מרגלית,, מייסד אלאדין / צלם איל יצהר
ינקי מרגלית, מייסד ולשעבר מנכ"ל אלאדין והיום פעיל במספר יזמויות היי-טק

רוני רוס, המייסדת והיו"ר של פנורמה - חברת תוכנה המפתחת מערכות מידע לפירמות עסקיות בעולם: "בפירמה בינלאומית כשלנו, שמייצרת מערכות בינה עסקית לארגונים גדולים ברחבי העולם, מרחבי העבודה המקצועית מייצרים הרבה מאוד פטנטים ואלגוריתמים חדשניים שהביזנס קם ונופל עליהם. בלתי אפשרי מצב, שבו עובד ירצה לקשור לעצמו את הקניין הרוחני על פטנט שהגה. צריך להבין, שהקניין הרוחני הוא נכס גדול מאוד עבור הפירמה, ואם אין לה בעלות בלעדית עליו היא עשויה למצוא עצמה נקלעת למצבים מביכים מאוד ולשאלות משפטיות כמו אם מחר העובד מפוטר - האם מגיע לו ליהנות מהתמלוגים, האם קונה עתידי של הפירמה יהיה חייב לו, האם עובדים אחרים שעבדו לידו וסייעו לו והכשירו לו את הדרך להגיע לפטנט יהיו זכאים לתמלוגים מהפטנט, מה יקרה בעת הנפקה?

"היה לי מקרה חריג של עובד שבא אליי בטענות משונות, שהוא חשב על רעיון לפטנט בלילה והוא מבקש עליו בעלות. הבהרתי לו חד-משמעית, שאין מצב כזה אצלנו, כי ברור לעובדים מהיום הראשון שהפירמה משלמת להם כדי להגות רעיונות והמצאות".

ועדיין קורה שעובדים חושבים שהפטנט נמצא בתחומי אפור, למשל, כשהוא שלא נוגע לעיסוק הספציפי שלהם בחברה. איפה עובר הגבול?

"בעיניי ההבחנה ברורה מאוד. אם הרעיון לפטנט הוא משהו שניתן לממש במסגרת הפירמה, הבעלות על הפטנט תהיה בלעדית של המעביד. אם מדובר ברעיון אחר, שאפילו מצריך הקמת חברה חדשה, העובד מגיע אליי ככל יזם חיצוני אחר. האפשרות שעומדת לו היא להתפטר ולחזור אליי בבקשה לשותפות בפטנט. גם בתחומי אפור לא רצוי להעניק בעלות או חלקי בעלות לעובדים על פטנט - זה מסבך אותך מול השותפים, מול העובדים בארגון וגם מבחינה משפטית".

רוני רוס, המייסדת והיו
רוני רוס, המייסדת והיו"ר של פנורמה - חברת תוכנה המפתחת מערכות מידע לפירמות עסקיות בעולם

מה קורה בעולם

"המעביד נדרש לקנות מהעובד את הפטנט בסכומים ראויים"

יניסקי-רביד: "בעולם הרבה יותר ערים לבעיית 'המצאות שירות'. שם מודעים לעובדה שרוב הפטנטים מפותחים ע"י שכירים, ולכן מראש הגדירו חוקי Clear-Cut שמבוססים על איזון, צדק ושכל ישר. אגב, לאו דווקא מתוך התחשבות בעובדים, אלא מתוך ראייה מקרו-כלכלית-הוליסטית לטווח הארוך: הענקת זכויות ובעלות על פטנטים לעובדים שהגו אותם תיטיב עם המשק כולו. למשל, במדינות כמו גרמניה, צרפת ואיטליה המעביד נדרש לקנות מהעובד את הפטנט ולשלם לו סכומים ראויים, כדי לתת לו מוטיבציה להמציא. עובדים מוכשרים עם ניצוץ המצאתי עשויים להגיע שם למיליוני אירו.

"בשיטות משפט קרובות יותר לשלנו כמו בבריטניה, הפטנט עובר למעביד רק בתנאים מוגבלים. למשל, כשהעובד מועסק ע"י המעביד במטרה להמציא רעיונות ופטנטים או כשהמעביד השקיע משאבים בפיתוח הפטנט.

"גם נקודת המוצא בארה"ב הרבה יותר הגיונית ומאזנת בין האינטרסים של העובד והמעסיק. כשפטנטים מסוג 'המצאת שירות' לא עוברים אוטומטית למעביד בהיעדר הסדרים אחרים".

המלצות

לעובדים: "לתת את הדעת לנושא כבר במועד החתימה על הסכם העבודה"

עו"ד יוסי מרקוביץ, ממשרד פרל כהן צדק לצר ושות', המתמחה בקניין רוחני ופטנטים: "ברמת הפרוצדורה חשוב שעובד יידע את המעביד כשהוא עובד על פיתוח פטנט. הרבה פעמים פטנט כזה לא נמצא במסלול הפיתוח של החברה, ולמעביד לא תמיד אכפת שהעובדים יעשו לביתם עפ"י החוק היום, אם במהלך שישה חודשים מיום ההודעה המעביד לא הביע התנגדות, אוטומטית הבעלות על הפטנט עוברת לעובד.

"שנית, אני מציע לעובדים לתת את הדעת לנושא בהסכמי עבודה כבר בשלב גיוסם לפירמה. צריך להבין, שלרוב לא העובדים הזוטרים הם אלו שממציאים פטנטים פורצי דרך, אלא המוחות מבריקים שהמעסיקים מתלהבים לגייסם לשורות הארגון. בכניסה לעבודה לעובד מבריק כזה יש כוח מול המעביד, וזה הזמן מבחינתו להגדיר ולהסדיר את הזכויות הקנייניות שלו על המצאות ופטנטים.

"שלישית, אם הפטנט נעשה לפני הגיוס לעבודה, הייתי ממליץ לתעד זאת כדי לשלול את המצב שבו מעסיק יטען שהפטנט פותח עקב העבודה ובתקופתה. למשל, אם עומדים לגייס אותך למחלקת מחקר ופיתוח ובמוח שלך מסתובב רעיון לפטנט - שווה להגיש עליו אפילו בקשה לפטנט טרם הגיוס, ולתעד באמצעות מסמכים שהרעיון נהגה במוחך לפני הכניסה לעבודה".

יניסקי-רביד: "העובד יכול להגיע אל המעביד, לשרטט בפניו את הרעיון שיש לו בקווים כלליים ביותר ולבקש להגיע להסדר שותפות. אבל מעצם יחסי הכוחות הבלתי סימטריים ביניהם, הרבה פעמים מעסיקים מנסים לנשל את העובד מקניינו הרוחני. לדעתי, עובדים שפיתחו רעיון לפטנט במהלך העבודה כמעט לא יוכלו לעשות דבר. אפשרות אחת שעומדת להם היא להחריש, לעזוב את מקום העבודה לפני שהם מפתחים את הפטנט ואז לפתח אותו במסגרת פרטית. אפשרות אחרת היא להעביר את הרעיונות לגורמים חיצוניים, שיפתחו אותו, כשהוא ישמש כיועץ חיצוני לחברה ויקבל תמלוגים אבל הפטנט לא יהיה רשום על שמו. זהו פתרון שמראה איך המדינה, באמצעות חוקים אבסורדיים, מקדמת אנשים נורמטיביים שנמצאים בחוד החנית של הטכנולוגיה להפוך לעבריינים שצריכים לפעול בחשיכה ובמחתרת. כמובן שקיימת גם אפשרות לנהל מאבק משפטי מול המעסיק, שעשוי להימשך חמש-שמונה שנים, כדי להוכיח למעסיק שהפטנט שהומצא לא נערך עקב העבודה. אבל האופציה הזאת אינה פרגמטית, כיוון שסביר להניח שבתקופה ארוכה כזו הפטנט יגווע".

עו
עו"ד יוסי מרקוביץ, ממשרד פרל כהן צדק לצר ושות', המתמחה בקניין רוחני ופטנטים

למעסיקים: "להתגבר על המחסום הפסיכולוגי ולתת תמורה ראויה לעובדים"

יניסקי-רביד: "אני ממליצה לאמץ את המודל האנגלי, להתגבר על המחסום הפסיכולוגי ולתת תמורה ראויה לעובדים על 'המצאת שירות'. אם הפטנט איכותי - שווה למעסיק לפתח אותו עם העובד, במקום שהוא יבריח אותו החוצה. יותר מזה, אני מציעה לעגן את הדברים בחוזה העבודה ולאמץ שם פתרונות שהם הפוכים מרוח ההצעה לתיקון החוק, קרי לתת תמורה משמעותית לעובד על כושר ההמצאה שלו. כדאי למעסיק להיות מודע למכשול 'אפקט הבעלות', שמכניס רעשים פסיכולוגיים ומוביל להחלטה לא רציונלית. למה הדבר דומה? המדינה מעניקה למעסיק בעלות על דירה והוא שומר אותה סגורה, לעומת החלופה של לפתח את הדירה לצימר יחד עם העובד ולהרוויח במשותף".

מרקוביץ: "שם המשחק מנקודת המעסיק הוא יצירת בהירות ושקיפות. שווה להם לפתוח את הנושא בצורה מפורשת בהסכמי העבודה, וכדאי להם לדעת שהיום במרבית חוזי העבודה הנושא לא מוסדר בצורה מפורשת אלא משתמעת. גם מול העובדים הטקטיקה של בהירות מומלצת מאוד: שווה למעסיקים להסדיר את הנושא בצורה בהירה. אם הם מזהים שיש להם עובד עם ניצוץ המצאתי, שווה להם לגלם את התמלוגים במשכורות גבוהות מאוד. הייתי ממליץ גם לחקות את המודלים הנהוגים בחברות אמריקניות גדולות, שם מתמרצים עובדים עפ"י כמות הפטנטים שהעובד ייצר. האם זה מתמרץ מספיק את העובדים? תלוי. ברור שאם הם משלמים בונוס של כמה אלפי דולרים על המצאה שתניב לפירמה מיליוני דולרים אין בכך כדי להניע עובדים לאמץ את מוחם".

מרגלית: "אני סבור שבתחומי הקניין הרוחני התגמולים לעובדים צריכים להיות גבוהים מאוד, אפילו יותר תגמול על ביצועים שמשליכים מידית על שורת הרווח. אני יכול לשתף, שב'אלאדין' הענקנו אלפי דולרים לעובדים שהגיעו עם רעיונות שנרשמו כפטנטים. הם קיבלו בונוסים גבוהים מאוד, גם כשהפטנט היה הגנתי ולא הניב כלל כספים לחברה. למה עשינו זאת? רק כדי לעודד המצאות וחדשנות בארגון. בשורה התחתונה, תחום הקניין הרוחני בנושא 'המצאת שירות' נכנס בקלות לתחומי אפור: לא תמיד קל לדעת האם הפטנט עוסק ממש בתחומי העבודה ונהגה בעקבותיה. החוכמה של המעסיק תהיה למצוא איזון, שכל ישר וצדק".

* האם כשעובד תובע לעצמו בעלות מלאה על רעיון לפטנט, מומלץ לפטר אותו?

רוס: "אני ממש לא מתה על הפתרון הזה, כיוון שאוטומטית הוא מנתק את המעסיק מהאינטרס המשותף שלו ושל העובד, ואפילו עלול לחשוף את הפירמה למצבים קיצוניים שבו העובד המפוטר יתחיל לייצר לך תחרות קשה. בכלל, מאוד לא חכם להגיע למצב של תביעות משפטיות ודיונים משפטיים משתרכים. הפתרון לדעתי גם לא מונח בהכרח בחקיקה של הכנסת, אלא בפיתוח חוזי עבודה חכמים שלא משאירים מקום לתחומי אפור. אצלנו, למשל, מחתימים את העובד על הסכמי סודיות שכוללים גם התייחסות לסוגיית הפטנטים, סעיפים שמבהירים לו: שלא רק שהפטנט יהיה קניינה הרוחני של הפירמה, אלא שהוא גם מתחייב להירתם בעתיד לרשום את פטנט שהגה לטובת הפירמה, תהליך שמצריך ממנו עבודה נוספת".

למחוקק: "לאמץ את מודל האקדמיה, שמבטיח לעובד כ-50% תמורה בגין תמלוגי הפטנט"

יניסקי-רביד: "אני מציעה לאמץ את מודל האקדמיה, שמבטיח לעובד מינימום של תמורה (50% בקירוב) בגין תמלוגי הפטנט. אם ניקח לדוגמה את המקרה של פרופ' רות ארנון ממכון וייצמן, שפיתחה את הקופקסון, הרי שחברת 'ידע' (חברת פיתוח הפטנטים של מכון ויצמן) העבירה לה כ-50% מהתמלוגים שמכון ויצמן קיבל מחברת 'טבע'. זהו מודל נפלא במסגרתו גם המעביד הרוויח מיליונים, רק מכך שהוא נקט בגישה של פרו-עובדים".

עוד כתבות

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ירידות קלות בנעילת הבורסה; אופקו הלת' זינקה בכ-8%

מדד ת"א 35 ירד ב-0.3% ● הבורסה מסכמת את הרבעון הראשון: "מדדי ת"א-35 ות"א-90 רשמו תשואה חיובית של כ-5% וכ-11%, בהתאמה" ● זינוק של כ-50% בצבר ההזמנות של רפאל ● ביל אקמן: "מניית בורסת ת"א זמינה במחיר מציאה" ● דלק תחלק דיבידנד בסך של רבע מיליארד דולר ● בנק ישראל לא יאפשר לאחים נאוי לשלוט בישראכרט עם שיעור החזקות נמוך מ-30%

משה ארבל, שר הפנים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בעקבות חשיפת גלובס: השר ארבל קורא לנתניהו לאפשר כניסת פועלי בניין פלסטינים לישראל

שר הפנים מציין במכתבו: "גוברות ההערכות כי אלפי פועלים פלסטיניים מיהודה ושומרון מועסקים שלא כדין בענף" ● הוא קורא לראש הממשלה לבחון הסדרה של הכנסת הפועלים לישראל, בין היתר על ידי בחינה פרטנית של כל פועל והגבלת גיל

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: שלומי יוסף

העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות

פסק דין שאישר פשרה עם סופרגז ואמישראגז קבע תקדימים בעניין שכר טרחת עורכי דין בתביעות ייצוגיות ● בין השאר נקבע כי שר הטרחה יוגבל לפי מדרגות מקסימליות, ודרך היישום לתשלום הובהרה ● בשוק יש שמברכים על ההסדרה, ואולם אחרים מזהירים: תפגע בתמריץ להשיג פיצוי מרבי

הכפר פטריצ'ה באיטליה. ראש העיר מנסה למכור בתים באירו / צילום: Shutterstock

באיטליה מנסים למכור בתים באירו אחד. אז למה זה לא עובד?

ראשי עיירות קטנות באיטליה, שהתרוקנו מתושבים בשל מגמת עיור ארוכת־שנים, מציעים בתים למכירה באירו אחד בלבד, כאשר עלות השיפוץ מוטלת על הקונה ● התקשורת האמריקאית רווייה בסיפורים על בתים עתיקים שעברו שיפוץ והפכו לבתי נופש משפחתיים, אך בפועל, עסקי "הבתים באירו" עומדים בפני חסמים רבים

אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס

במשרד האנרגיה בוחנים: הקמת מתקן להנזלת גז בהשקעה של 7 מיליארד דולר

חלק משמעותי מיצוא הגז של ישראל תלוי היום במצרים, ומתקן הנזלה יאפשר יצוא לרחבי העולם כדי לבזר את הסיכונים ● מי יממן את עלויות ההקמה האדירות?

נילי גולדפיין, ג'ודי (יהודית) אפרימי, ולימור שאקו בכנס משאבי האנוש / צילום: רמי זרנגר

הכלים שכל מנהל משאבי אנוש צריך לאמץ בעקבות המלחמה

הטראומה הקולקטיבית הציבה אתגרים חדשים בפני עולם העבודה הישראלי, בהיקפים עצומים ● הפתרונות להתמודדות עמדו בלב כנס שערכה השבוע ישראכרט לסמנכ"לי משאבי אנוש ● ישראל מתגייסת

מתחם חזית הים בחיפה / הדמיה: מן-שנער-יעד אדריכלים

נסגר המכרז הראשון של רמ"י בחזית הים בחיפה: כמה תשלם הזוכה?

יורו ישראל זכתה במכרז של רמ"י על קרקע של 23 דונם, להקמת 500 יחידות דיור ושטחי מסחר באחד מהמתחמים המסקרנים בישראל ● החברה תשלם על הקרקע, הסמוכה לבית החולים רמב"ם בחיפה, כ-205 מיליון שקל כולל הוצאות פיתוח

ייצור השבבים / צילום: Shutterstock, Golubovy

חברות השבבים הישראליות שמשלמות על הקשחת הכללים

ביטול רכישת חברת שבבים ישראלים על ידי הענקית האמריקאית קוואלקום מתווספת לנסיגת אינטל מרכישת טאואר אשתקד ● לפי מומחים, מדובר במגמה מתעצמת של הקשחת העמדות מצד רגולטורים בעולם ● "חברות צריכות להתחיל לחשוב מראש על אלטרנטיבות", הם אומרים

עדי, עפרה ועירית שטראוס / צילום: אוסף פרטי

ילדיו של מיכאל שטראוס מוכרים מניות של החברה ב-327 מיליון שקל

שלושת ילדיו של מיכאל שטראוס, עפרה, עדי ועירית, מוכרים כ-4% ממניות שטראוס ● המכירה מגיעה לאחר שביולי אשתקד רכשו השלושה 24% מהקבוצה מילדיה של רעיה שטראוס בן דרור, אחותו של מיכאל

הסכם אינו נדרש כתנאי עבור זוגות במערכות יחסים כאלה ואחרות / צילום: Shutterstock, Viacheslav Lopatin

זוג הקפיא עוברים ואז נפרד. האם האישה תוכל להשתמש בהם?

כשלושה עשורים לאחר פרשת נחמני, בתי המשפט עדיין נאלצים לדון בתביעות בלתי אפשריות לגבי גורלם של עוברים מוקפאים ● מן הראוי היה לחייב כל זוג שפונה לבצע הפריה חוץ-גופית, לחתום על הסכם שמתייחס לאפשרות הריאלית של פרידה במהלך הזמן שחולף בין יצירת העוברים המוקפאים לבין השימוש בהם

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בעליות; אנבידיה צללה בכ-3%

הנאסד"ק עלה ב-0.5% ● מדד דאקס עלה ב-0.5%, הקאק ירד ב-0.3% ● גולדמן סאקס: לשוק המניות בארה"ב יש אפסייד מוגבל ● נובוקיור וסייברוואן מזנקות בטרום מסחר ● ערב הפסחא, מחירי הקקאו בשיא כל הזמנים, מה זה אומר לגבי יצרניות הממתקים הגדולות ומחירי השוקולד?

ינקי קוינט, מנכ''ל רמי ומ''מ מנהל רשות החברות / צילום: יוסי זמיר

מתחנות כוח ועד מוסכי רכבת: בענף התשתיות טוענים שרמ"י תוקעת מיזמים

בפנייה דחופה מבקשים במינהל התכנון מרשות מקרקעי ישראל לשחרר היתרים למיזמי תשתית לאומיים ● ברקע זה, גורמים בענף טוענים כי פרויקטים גדולים, בהם תחנות כוח ומוסכים של הרכבת הקלה, תקועים בגלל התנהלות הרשות ● רמ"י: "חלק מהפרויקטים יצאו לדרך"

הראלי בוול סטריט יימשך? זה מה שמלמדת ההיסטוריה

מדד המניות המוביל S&P 500 עשוי לסיים את הרבעון הראשון עם עלייה של 10% ● האם ניתן להסיק מכך שהמשך השנה יתאפיין בראלי? לפי מחקרים של כמה גופי השקעות, החדשות הרעות נוטות להגיע במחצית השנה השנייה

תוכנית בת גלים / הדמיה: דרמן ורבקל אדריכלות

1,300 דירות במקום בסיס חיל הים בחיפה

תוכנית 'בת גלים' להקמת שכונה חדשה אושרה בוועדה המחוזית חיפה ● הרשויות שיכולות לקבל תמיכה מהרשות להתחדשות עירונית ● וגם: מאות יחידות דיור חדשות בגליל המערבי ● חדשות הנדל"ן

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

החברה שביטלה עסקת רכישת דירות ב־97 מיליון שקל והשיא של רפאל

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: רפאל מסכמת שנה עם שיא בהכנסות ובצבר ההזמנות, הרווח של מיטרוניקס בירידה ומשק אנרגיה עברה לרווח של 1.6 מיליון שקל בזכות פרויקט יכיני, אזורים Living ביטלה רכישת 48 דירות בפרויקט בבני ברק וחברת הביטוח איילון עברה לרווח ● מדור חדש

אולם הקונצרטים בו התרחש הפיגוע במוסקבה / צילום: Reuters

הפיגוע במוסקבה הביא את אירופה להגביר כוננות מפני מתקפת דאעש

צרפת ואיטליה פרסמו אזהרות מפיגועי דאעש בשטחן, כשהחשש עולה לקראת חג הפסחא ● המתקפה ברוסיה העלה גם לפני השטח את האזורים העניים ביותר במדינה, בהם צובר ארגון הטרור השפעה

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

פתאל מציגה: מעבר לרווח ותגמול של 10 מיליון שקל לבעל השליטה

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין

שי אהרונוביץ׳, מנהל רשות המסים / צילום: ניב קנטור

מס דירה שלישית חוזר לשולחן: "המערכות כבר מוכנות"

לדברי מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', המדינה צריכה ליצור אחידות ולהפסיק לשנות את שיעורי מיסוי הנדל"ן בתדירות גבוהה ● עוד הוא הוסיף כי צריך לחשוב על מס דירה שלישית: "מבחינתנו זה צעד נכון שיעלה בתקציב 2025"

עינת גנון / צילום: בר שניר

פרויקט הענק מתעכב: עוד פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו

עינת גנון, סמנכ"לית הרשות להתחדשות עירונית, הודיעה על פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו, לאחר שלאחרונה גם צחי דוד, סגן הממונה על התקציבים באוצר לשעבר, הסיר את מועמדותו לתפקיד ● כעת נותר מועמד אחד לבחירה, והמכרז עומד בפני ביטול

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

כלל: רווח של 305 מיליון שקל ב-2023, השפעת רכישת מקס עוד קטנה

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: קיסטון מציגה תוצאות חזקות בזכות אגד, הרווח הנקי של רציו ירד ל-127 מיליון דולר, אימקו מסכמת את 2023 עם רווח כ-6.2 מיליון שקל לאחר שרשמה הפסד בתקופה המקבילה, וכלל הציגה דוח רבעוני חזק, אך טרם רשמה רווח משמעותי מרכישת חברת כרטיסי האשראי מקס ● מדור חדש