הנקראות ביותר

תיקון לחוק אכיפה מינהלית: הקנסות יופחתו, ביטוח ושיפוי ייאסרו

הקנסות האישיים להם יהיו חשופים נושאי משרה בתאגיד, סמנכ"לים, מנהלי כספים, דירקטורים ועובדים זוטרים יופחתו לגבי עבירות קלות, אך באותה מידה הוחלט לאסור על ביטוח או שיפוי

הקנסות האישיים להם יהיו חשופים נושאי משרה בתאגיד, סמנכ"לים, מנהלי כספים, דירקטורים ועובדים זוטרים - במסגרת הצעת החוק האכיפה המינהלית של רשות ניירות ערך - יופחתו לגבי עבירות קלות וטכניות, אך באותה מידה הוחלט לאסור על ביטוח או שיפוי.

המסקנה היא שאם אותם עובדים ייקנסו הם ישלמו על כך מכיסם הפרטי - כך עולה מתיקון חדש לחוק האכיפה המינהלית, שיוגש לאישור ועדת הכספים בחודש הקרוב והגיע לידי "גלובס".

התיקונים להצעת החוק נעשו בעקבות הסכמות שהגיעה אליה הרשות עם משרד האוצר ואיגוד לשכות המסחר, בעקבות התעקשותו של יו"ר ועדת הכספים, משה גפני, כי יש להגיע להסכמות בעניין, לאחר שנציג משרד האוצר הודיע במהלך דיון שנערך בוועדה כי שיפוי ימנע כל הרתעה, ולכן יש לפסול את השיפוי ולהוריד במקביל את גובה הקנסות. סעיף השיפוי והביטוח הוכנס במהלך הדיונים להצעת החוק בעקבות הסכמות שהגיע הרשות עם איגוד הבנקים ולבקשתו.

בהתאם לתיקונים החדשים עליו הסכימו האוצר ואיגוד לשכות המסחר, ניתן יהיה להטיל עיצום כספי על תאגיד בהתאם למספר דרגות: הקנס המרבי, שלא שונה ומתייחס לעבירות חמורות כמו שימוש במידע פנים ומניפולציה בניירות ערך, יעמוד על 5 מיליון שקל לתאגיד ועל מיליון שקל לנושא משרה ועובד זוטר.

בנוסח החדש נוספה מדרגה חדשה המתייחסת לעבירות קלות, בו נקבע כי הקנס הכספי המירבי לתאגיד יעמוד על 3 מיליון שקל ועל 600 אלף לעובד. במדרגה האחרונה, שכוללת עבירות טכניות בלבד, יעמוד הקנס לתאגיד על מיליון שקל, 400 אלף שקל לנושא משרה ו-25 אלף שקל לעובד זוטר.

הצעת הרשות להפחית בגובה הקנסות בעבירות הקלות נבעה כאמור מההחלטה לאסור על שיפוי וביטוח בשל הליך אכיפה מינהלי.

ההצעה כוללת סעיפים חדשים אשר אוסרים על תאגיד או בעל שליטה לשפות או לשלם, במישרין או בעקיפין, עיצום כספי שהוטל על התאגיד, על בעל השליטה או על עובד. למרות זאת מאפשרת ההצעה לתאגידים ולבעלי השליטה לשפות או לבטח עובד בשל הוצאות שהוציא הקשורות להליך המתנהל בעניינו, כמו הוצאות שכר-טרחת עורך דין.

נגה קינן, יו"ר פורום מנהלי הכספים, מוחה על ההחלטה לאסור על ביטוח ושיפוי נושאי המשרה: "לא יעלה על הדעת שסמנכ"ל כספים שמרוויח 40 אלף שקל בחודש יוכל לקבל קנס של מיליון על טעות של רשלנות", אומרת קינן ומוסיפה: "סמנכ"ל כספים בחברה ציבורית קטנה או בינונית, גם אם ימכור את ביתו וימשכן את אשתו וילדיו - לא יוכל לעמוד בתשלום קנס כזה".

לדברי קינן, ההצעה הנוכחית תעמיד מנהלים ודירקטורים רבים במצב בלתי אפשרי ובסיכון אישי עצום ובלתי מידתי.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא דין וחשבון?
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
הסיפורים הגדולים של השבוע
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות