שופטי המחוזי בתל-אביב, דניה קרת-מאיר, חאלד כבוב ורות רונן, נבחרו היום (ד') לכהונת שפיטה בבית המשפט הכלכלי שיחל לפעול ב-15 לדצמבר כמחלקה נפרדת בתוך בית המשפט המחוזי בתל-אביב.
נשיאת בית המשפט העליון, דורית ביניש, בהתייעצות עם נשיאת המחוזי בתל-אביב, דבורה ברלינר הודיעה על מינויים של 3 השופטים, שכהונתם תימשך 4 שנים.
בניגוד להערכות, הוחלט שלא למנות את השופטת מיכל אגמון-גונן, אחת השופטות הכלכליות המוערכות במערכת המשפט, לכהונה בבית המשפט הכלכלי. זאת, ככל הנראה לאחר שברלינר הגיעה למסקנה כי מינויה של אגמון-גונן, שעיקר התמחותה בתחומים כלכליים שאינם בסמכות בית המשפט הכלכלי, יפגע בבית המשפט המחוזי יותר מאשר יועיל לבית המשפט הכלכלי.
בית המשפט הכלכלי ידון בכתבי אישום שיכללו עבירות ניירות ערך, כמו גם במרבית התיקים האזרחיים בתחום דיני חברות ודיני ניירות ערך, לרבות תביעות נגזרות וייצוגיות. בית המשפט ידון גם בעתירות מינהליות נגד החלטות רשות ניירות ערך, הבורסה ורשם החברות וכן בערעורים על ועדת משמעת לפי חוק הייעוץ.
בית המשפט הכלכלי לא ידון בהליכי פשרה והסדר שמטרתם הבראת חברות, הליכים הקשורים לחברות לתועלת הציבור, עניינים כלכליים בתחום דיני משפחה, עניינים בעילה של הרמת מסך הקשורים לתביעה אחרת וערעור על החלטת רשם בעניין קנס כספי.
קרת-מאיר: מתמחה בדיני מסים
פסיקות מרכזיות:
1. פסיקתה אגב פרשת "האי היווני" - קבעה כי אין די בספקולציה לאפשרות קיום עסקה לצורך חיוב במע"מ.
2 פסיקתה נגד המדינה בתיק צ'ק פוינט - שם נקבע כי שירותי ייעוץ וגידור הם חלק מתמורת המכירות.
שופטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב, דניה קרת-מאיר, מתמחה בדיני מסים ודנה בעיקר בתיקי מע"מ, מס שבח ומס קנייה. במקביל מונתה ב-2003 - לצד סגנית נשיאת המחוזי, השופטת ורדה אלשיך - לדון בתיקי פירוקים ושיקום חברות.
קרת-מאיר החלה את הקריירה המשפטית כמתמחה אצל פרופ' זאב צלטנר, נשיא המחוזי בתל-אביב דאז, ובהמשך כיהנה כיועצת המשפטית של הבורסה לניירות ערך.
היא מונתה לשפיטה ב-1992 לבית משפט השלום בתל-אביב, וב-2002 לכהונה במחוזי.
קרת-מאיר נחשבת כבעלת מזג שיפוטי נוח וכאדם לבבי, אך עם זאת היא נחשבת לשופטת ממסדית שפוסקת לעתים קרובות בתיקי מיסוי לטובת המדינה.
אחד מפסקי הדין הבולטים בהם עסקה רק לפני כשנה מתייחס להחלטתה לדחות את הערעור שהגישה גזית גלוב, בו השיגה החברה השגות על ההחלטה שלא להתיר 75% מסך התשומות שדיווחה בדו"חות ולקבל את עמדת מע"מ.
אחד מפסקי הדין המפורסמים של קרת-מאיר עסק בשאלת ניכוי מס התשומות אגב פרשת "האי היווני", בה קבעה כי אין די בהנחה ספקולטיבית לאפשרות קיומה של עסקה לעניין חיוב מע"מ.
אחד המקרים הבודדים בהם פסקה קרת-מאיר לטובת התובע ונגד המדינה היה בפרשת צ'ק פוינט, שם נקבע כי שירותי ייעוץ וגידור הם חלק בלתי נפרד מתמורת המכירות.
קרת-מאיר עוסקת כאמור גם בתיקי פירוק, הידוע שבהם ונמשך כבר מספר שנים הוא בפרשת אוסיף. רק לאחרונה שלחה את מחזיקי אג"ח ה' של אוסיף לחתום על הסדר חוב מפורט עם חברת הנדל"ן שבשליטת שלמה איזנברג - הסדר שעדיין לא הושג. השופטת אלשיך החליטה לגבות את החלטתה ומינתה רק לאחרונה משקיף לחברה, שעלול להפוך - אם לא יושג הסדר - למפרק שלה.
פרשה מעניינת נוספת אירעה ב-2006, אז החליט העליון להפוך החלטה של קרת-מאיר, שהורתה לרשות ניירות ערך להעביר לעו"ד פיני רובין, אז מפרק חברת רוגוזין, את כל חומר החקירה בעניינה, וזאת מבלי שבעלי המניות צורפו כצד לדיון. העליון קבע כי זכותם של בעלי השליטה לפרטיות ושמירת סודיות למסמכים בנקאיים הקשורים אליהם, צריכה לסגת מפני החשיבות של מסירת החומר למפרק.
רונן: הערכה אצל הקולגות
ציוני דרך:
1. אישרה תביעה ייצוגית נגד המינהל להשבת הפרשי ריבית לחוכרי מקרקעין.
2. עמדה בראשות ועדה לייעול ההליכים המשפטיים.
שופטת המחוזי בתל-אביב, רות רונן (48), נחשבה לאחת המועמדות הראויות ביותר לכהונה בבית המשפט הכלכלי. רונן מונתה ב-1995 לכהונת שפיטה בבית משפט השלום בתל-אביב, וקודמה למחוזי ב-2005.
למרות שעל שמה לא רשומים פסקי דין מרחיקי לכת, בוודאי לא בשנה האחרונה, היא זוכה להערכה רבה בקרב המערכת המשפטית וברנז'ת עורכי הדין. השנה הוזכר שמה כמועמדת לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה.
עיקר התמחותה של רונן הוא במשפט מינהלי ובתביעות ייצוגיות - הידועה מהן היא מ-2009, אז אישרה רונן תובענה ייצוגית נגד מינהל מקרקעי ישראל, בהסכמתו, להשבת הפרשי ריבית לחוכרי מקרקעין בנוסף להפרשי הצמדה. זאת, בגין סכומים שהושבו להם כתוצאה מביטול עסקאות עם המינהל.
ב-2008 מונתה רונן לראשות ועדה, שנועדה ליצור מהפכה לייעול ההליכים משפטיים. הוועדה המליצה בין היתר לקבוע תעריפי הוצאות לכל שלב בהליך, כך שניתן יהיה להטיל למשל אגרות על בקשות ביניים ולחייב את השופטים לפסוק הוצאות משמעותיות לצד המפסיד.
ההמלצות הוכנסו לטיוטת חוק ההסדרים ל-2011-2012, אך לא עברו את הצבעת הממשלה ולא נכנסו לחוק.
כבוב: מתמחה במשפט פלילי
פסיקות מרכזיות:
1. גזר 10 שנות מאסר על גרגורי לרנר בגין הונאה וגניבה של מיליונים.
2. גזר 8 שנות מאסר על ארז אפרתי בגין ניסיון לבצע מעשה סדום.
שופט המחוזי בתל-אביב, חאלד כבוב (52), המתמחה במשפט פלילי, גם הוא היה מועמד בעל סיכויים טובים להיבחר לכהונה בבית המשפט הכלכלי, לאחר שסופחו אליו בחוק כל התיקים הכלכליים שיוגשו על עבירות הקשורות לדיני ניירות ערך. מקורבים אליו מספרים כי הוא רואה בתחום הכלכלי אתגר לעתיד.
את דרכו כשופט החל כבוב ב-1997 עם מינויו לכהונה בבית משפט השלום בנתניה. ב-2003 הוא קודם לכהונה במחוזי בתל-אביב.
שמו של כבוב עלה לא אחת בהקשר של פרשות תקשורתיות, לאו דווקא כלכליות טהורות. באחרונה הוזכר שמו לאחר שגזר על גרגורי לרנר 10 שנות מאסר, בעקבות הרשעתו בעבירות הונאה ומירמה של מאות עולים חדשים ובגניבת 62 מיליון שקל לפחות, שאת רובם הלבין.
פרשה נוספת בה ישב כבוב בדין היא זו של מאבטח הרמטכ"ל, ארז אפרתי, שהורשע בהסדר טיעון בעבירות של ניסיון לבצע מעשה סדום וגרימת חבלה ונידון ל-8 שנות מאסר בפועל.
ואולם, לכבוב ניסיון רב גם בהיבט הכלכלי של ניירות ערך - הוא דן בפרשת פלד-גבעוני, בה מואשמים טל יגרמן, מפכ"ל המשטרה לשעבר, רפי פלד, אריה גבעוני ודוד הבי, שהיו בעלי השליטה בקבוצת פלד-גבעוני, כי הביאו לקריסתה; בפרשת אלי ארוך גזר השנה כבוב את דינו של דוד שילוח ("הצל") ל-9 חודשי מאסר על-תנאי.
פרשה נוספת, שהסתיימה רק לאחרונה בערעור לעליון, נגעה לחברת צינורות המזרח-התיכון. במסגרת אותה פרשה הרשיע כבוב את אביב אלגור ואיאן דיוויס, בעלי השליטה בקבוצת i3, בעבירות מירמה וניירות ערך. העליון אמנם החליט להמתיק את עונשם לשנת מאסר, אך סירב לבטל את הרשעתם.