גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הכירו את הטייקון האנונימי שבדרכו לאקזיט של חצי מיליארד שקל

שלומי פוגל הוא בעל השליטה באמפא, שותף במספנות ישראל, ובדרך לאקזיט של חצי מיליארד ש' על אמרז ■ "על אמרז "כשסיימתי לפטר את 2,600 עובדי אמקור אף שר לא התקשר לשאול אם אני צריך הקלה במס. מדינת הפקר"

שלומי פוגל הוא אחד האנשים העשירים בישראל. אבל בעוד יצחק תשובה, נוחי דנקנר, לב לבייב ומולטי מיליונרים אחרים מככבים בכותרות העיתונים על בסיס יומיומי, פוגל סולד מחשיפה ועושה כל שביכולתו על מנת להימנע ממנה. הוא שונא לראות את תמונתו מעל דפי העיתון, וגם לראיון זה הוא מגיע כמעט בעל כורחו, ורק לאחר שהפנים כי G נחוש להרים מסך מעל איל ההון שעומד מאחורי עסקת חצי מיליארד השקלים של יצרנית האריזות אמרז, ומי שנמנה עם ידידיו הקרובים ביותר של ראש הממשלה בנימין נתניהו.

פוגל, בעל השליטה באמפא ושותף במספנות ישראל, אמנם סיפק בעבר התבטאויות ספורות לתקשורת, אולם הוא הגביל אותן לפריסתו את המשנה המקרו כלכלית שלו באשר לעתידה של מדינת ישראל, ולהצגת תוכנית השלום הכלכלי שעיצב ובה פירט מה היה עושה לו היה הוא אמון על אוצר המדינה. הראיון הזה הוא הפעם הראשונה שבה חושף פוגל חלק מעסקיו חובקי העולם. פוגל מספר כיצד השתלט על אמפא - שעסקה אז בייצור כלי חשמל "לבנים" כמזגנים - מדוע הגיע לעימות עם בעליה הקודמים, כיצד הפך אותה לחברת אחזקות המתמקדת במימון ובנדל"ן, איך נבנתה השותפות ארוכת השנים עם שלמה שמלצר, וכיצד המשבר הגדול של החברה הבת תדיראן אמפא מנע ממנו לחבור אל ידידו הטוב נתניהו בזירה הפוליטית. "ראיתי בזה אצבע אלוהים", הוא אומר.

נתחיל מהסוף, מעסקת הענק האחרונה. לא רבים שמעו על אמרז, חברת האריזות המשותפת לאמפא (50%) ולחברה המרכזית למשקאות קלים בבעלות מוזי ורטהיים (20%). מדובר בחברה פרטית, שבעליה קנאים לפרטיותם, אבל היא מייצרת אריזות כמעט לכל דבר שנכנס אליכם הביתה: קוקה-קולה, פפסי, נסטלה, יוניליוור, איקאה, כתר פלסטיק, יפאורה-תבורי, פריגת, מי עדן, נביעות, אסם, תנובה, שטראוס ומה לא. מחזור המכירות שלה מוערך ב-400 מיליון דולרים בשנה, ויש לה שני מפעלים בארץ ומפעל ברומניה. לאחרונה היא נמכרה ליצרנית האריזות קרגל תמורת 475 מיליון שקלים, או ליתר דיוק - במבנה פיננסי מורכב האופייני לעסקיו של פוגל - תמורת 275 מיליון שקלים, ועוד 200 מיליון שקלים דיבידנד שתחלק אמרז לבעליה במועד חתימת העסקה.

"העסקה עוד לא סגורה", מתייחס פוגל, "אבל אם תיסגר, זו עסקה טובה לכל הצדדים. אנחנו נמצאים בשלבים הסופיים של הדיו דיליג'נס, על-פניו נראה הכול בסדר. ואם לא, יש לנו כמה חברות גדולות שמעוניינות בחברה".

פוגל הוא אשף של מבנים פיננסיים מסובכים, מעיד עליו גורם שבא עמו במגע עסקי: "הוא מהמובילים בארץ בגיוסים מובנים. מבחינת מודלים פיננסיים של מימון פרויקטים, הוא משכמו ומעלה". אולם בסמיכות זמנים לידיעות על עסקת אמרז, התפרסמה ידיעה קצת פחות מחמיאה ליכולותיו הפיננסיות של פוגל. התברר כי הוא מכותב ראשי בתביעה של הבנק הצרפתי הגדול BNP פריבה, בגובה 45 מיליון שקלים. הבנק נתן אשראי לחברה נינה של אמפא, אמקור הונג קונג (המשורשרת מאמקור אינטרנשיונל, שהיא מצדה חברה בת של אמפא). מקורבי הבנק הצרפתי אומרים כי "הבנק עשה מאמץ מול פוגל להיות קשוב לכל הסדר, ולא הצליח לקבל שום הצעת הסדר סבירה. כאשר התייאש, פנה למסלול של תביעה".

מקורות לא רשמיים מסביבת אמפא מספרים כי אמקור הונג קונג בנתה על שוק מיזוג האוויר של הצרכנים האמריקאים, שנראה מבטיח, עד שבא המשבר הכלכלי והצרכנים האמריקאים הפכו לטרודים יותר בשמירה על בתיהם מאשר במיזוג שלהם. אז גם התברר כי אמקור אינטרנשיונל ערבה להלוואה ערבות תחומה בזמן, וכי הזמן הזה חלף ולכן הבנק לא יכול כלל לבוא אליה בטענות.

פוגל עצמו, מטבע הדברים בעת שהדברים עוברים לידיהם של עורכי הדין, מנוע מלהתייחס, ורק מוסר שהנושא נמצא בבית משפט וכי הוגשו "תביעות הדדיות". כיוון שאמפא חברה פרטית, קשה לדעת מה מצבן של אמקור אינטרנשיונל ושל החברות הבנות, הנכדות, הנינות וכל השאר, אולם נראה כי באופן כללי לקבוצה לא תזיק כלל זריקת החמצן של עסקת אמרז.

דנ"א של חשאיות

תסבוכת האשראי עם הבנק הצרפתי במקביל לסגירת עסקת ענק מתמצתת במשהו את הווייתו העסקית של פוגל: אדם שטווח הדעות עליו מפי קולגות ומפי אנשים שעבדו עמו רחב מאוד, ונע בין "אינטליגנט ואינטלקטואל", כדברי אדם שעבד אצלו; ל"אדם קר ומנוכר", כפי שמגדיר זאת אדם שניהל מולו משא ומתן; ל"אדם מאוד מתנשא", כפי שהתרשם איש עסקים מרכזי שנפגש עמו פעמים אחדות; או ל"יזם מדהים אבל חסר סבלנות לניהול היומיומי", לפי אדם אחר שעבד עמו.

פוגל עצמו מעיד כי הוא פשוט "איש עסקים שאוהב לעשות עסקים". בבוקר של יום שישי, בלבוש לא פורמלי כראוי לזמן פגישה כזה, אך מסוגנן באופן שאין לטעות בו, הוא מקרין נימוסים אירופיים מהולים בחביבות ישראלית מדודה היטב. קל להבין מדוע יש אנשים שנשבים בקסמו ולמה יש מי שנרתעים ממנו. הנה דוגמה קטנה: עד כדי כך חדרה החשאיות לדנ"א של פוגל, שאפילו שאלה פשוטה כמו איפה נולדת (הוא יליד ישראל) מעוררת אצלו חלחלה מסוימת, ואת התשובה, כמו גם את תולדות חייו החלקיים, יש לחלוב במאמצים עילאיים.

פוגל, 55, מספר כי לאחר תואר ראשון בהנדסה נסע ללונדון בדרך ללימודי התואר השני במינהל עסקים, אולם עד שיחלו הלימודים נתנו לו "תפקיד מאוד מעניין", ומאז הוא נשאב לעולם העסקים, עסק בסחר בינלאומי, בעיקר בסחר בסחורות (קומודיטי) ברחבי העולם, עם התמחות מיוחדת במקומות קשים ופחות נגישים לאיש העסקים המערבי, כגון אפריקה ומדינות הגוש הקומוניסטי דאז. כך הגיע לקבל את זיכיון היבוא של סקודה לישראל.

"עשיתי עסקים שונים בצ'כוסלובקיה החל בשנת 1982", הוא מספר. "את סוכנות סקודה לניגריה ולגאנה קיבלתי כבר ב-1985. ערב אחד הוזמנתי על-ידי אדם מאוד רם מעלה בצ'כיה לארוחת ערב אצלו בבית, שזה היה דבר מאוד לא רגיל. בזמן ארוחת הערב הוא זירז אותי, 'גמור מהר לאכול, הולכים לראות טלוויזיה'. כאשר עברנו לסלון ראיתי שיש לו שם ארון עם עשרים מכשירי וידיאו, והוא סיפר לי שהוא אחד היחידים בצ'כיה שיש לו צלחת לוויין שמאפשרת לו לראות שידורים מחו"ל, והוא מקליט לחברים שלו את 'שושלת', שמשודרת בגרמניה.

"בכל הזמן שצפינו בטלוויזיה הטלפון לא הפסיק לצלצל, וכל השיחות היו לאשתו. התברר שהיא פרסמה מודעה בעיתון שהיא מוכרת את בגדי ההיריון שלה מיד שנייה, כיוון שאין בכל פראג חנות לבגדי היריון. אמרתי לו, 'אם כך הדבר, הקומוניזם הולך ליפול'. הבנתי שאי-אפשר מצד אחד לראות בטלוויזיה סוסים ומכוניות פאר ובריכות שחייה ב'שושלת', ומצד שני לקנות ולמכור בגדים משומשים. ואז באתי לסקודה וביקשתי מהם, תנו לי את הזיכיון לישראל. הם ענו שאין סיבה לעשות זאת, כי אף פעם לא יהיו יחסים דיפומטיים עם ישראל. אמרתי להם אתם יודעים מה, תכתבו 'מותנה בקיום יחסים דיפלומטיים'. ככה קיבלתי את הסוכנות".

ב-1991, אחרי נפילת מסך הברזל, כאשר התקיים התנאי בדבר "יחסים דיפלומטיים", התאפשר גם יבוא סקודה לישראל. אז חבר פוגל לשלמה שמלצר, היום בעלי שלמה SIXT ועדיין שותף של פוגל במספנות ישראל ובעוד עסקי לוגיסטיקה ונדל"ן, אבל כבר לא בעסקי הרכב. "גרתי בלונדון", משחזר פוגל, "וחיפשתי שותף. הכרתי את שלמה שמלצר, והוא מצא חן בעיניי. הוא איש עסקים מעולה, אחד הטובים במדינת ישראל, יודע לנהל, ואני מאוד מעריך את יכולותיו".

שמועות עקשניות על התקררות יחסיהם רצות בתעשייה כבר שנים, ואיש עסקים המכיר את שניהם אומר כי הדבר נובע בין השאר מכך ש"שלומי קצת התנשא על שלמה וראה בו מוסכניק קטן (שמלצר החל את הקריירה המקצועית שלו כעובד מוסך), בניגוד לו, שהוא 'מוח אסטרטגי ופיננסי'". פוגל מבטל את הדברים וטוען כי שוררת ביניהם ידידות עזה והערכה מרובה, ואילו שמלצר, בראיון לפני שנים אחדות ל-G, כאשר נשאל אם עבר ביניהם חתול שחור, אמר "החתולים ההם מתו מזמן".

למרות הנבואות על כך שהשוק הישראלי יתקשה לקבל מכונית מזרח אירופית, סקודה הייתה סיפור הצלחה. העיתוי שיחק תפקיד מכריע בכך שכן היבוא החל בזמן העלייה הגדולה מרוסיה, שבאיה הכירו היטב את המותג. שנים אחדות לאחר מכן רכשה פולקסווגן העולמית את סקודה. בדרך כלל, בעקבות רכישה כזאת היבואן של החברה הנרכשת מוותר בצער על הזיכיון. אבל פוגל ושמלצר הפכו לשותפים של צ'מפיון מוטורס, יבואנית פולקסווגן, ביבוא סקודה, וב-2006 מכרו את חלקם תמורת סכום שבענף העריכו אותו בכ-5 מיליון דולרים.

על אף הידידות המוצהרת בין השניים, לכל אחד מהם יש גרסה אחרת מדוע התמזל כך מזלם. שמלצר טען באותו ראיון ל-G בפברואר 2007, כי "הייתה הערכה גדולה של הצ'כים אליי בזכות העובדה שבניתי את סקודה בישראל", ואילו אליבא דפוגל, סקודה הייתה מחויבת לו עצמו בזכות אותו סעיף בחוזה הטוען שהזיכיון כפוף אך ורק לתנאי אחד - קיום יחסים דיפלומטיים בין המדינות.

כך או אחרת, במהלך שנות ה-90 הרחיבו פוגל ושמלצר את עסקיהם המשותפים. הם קנו את יצרנית המחברות הבורסאית ח.מ.ן (כיום גולד בונד), ויצקו לתוכה פעילות של מסוף מטענים ומחסני ערובה בנמל אשדוד. בינואר 1995 קנו שמלצר ופוגל מהמדינה, יחד עם סמי קצב, את מספנות ישראל תמורת כ-14 מיליון דולרים. בהמשך נכנסו יחד גם לפרויקטים בתחום הנדל"ן.

בשלב מסוים הפכו גם למתחרים: שמלצר, השחקן הענק בתחום הליסינג, פגש מולו את שותפו כיריב עסקי כאשר אמפא נכנסה (דרך החברה הבת אמפא קפיטל, שעוסקת במימון) לעסקי הליסינג לתקופה מסוימת, לאחר שרכשה את יורופקאר והפכה אותה לאמפא קאר ליס. אולם כעבור כשנה החליטה למכור את העסק למשפחת קרסו ולצאת מתחום הליסינג.

מה קרה? עסקי הליסינג לא המריאו?

"החלטנו להתמקד במימון של ציוד ושל סחר ולהתרכז בו", אומר פוגל. "דווקא הרווחנו שם כסף: קניתי ב-28 מיליון שקל, ומכרתי ב-55 מיליון".

סכסוכים בהנהלת אמפא

פעמי השלום בשנת 1995, ימי אוסלו העליזים, וגם הריבוי ההולך וגובר של עסקיו בארץ, גרמו לפוגל לרצות להעתיק את מרכז פעילותו לארץ. עיניו נחו על אמפא, אז חברת סחר ושירות של "מוצרי חשמל לבנים" ובעלים של 30% מיצרנית המקררים ומוצרי החשמל אמקור. בעלי השליטה היו בניהם של משפחות המייסדים השונות, שרובם העדיפו להתנתק מניהולה השוטף, והדמויות הפעילות היו בניו של אחד המייסדים, זאב גורודצקי: עודד גורודצקי ואחותו זלמה רובינשטיין.

לימים יהפכו היחסים בין פוגל לבין רובינשטיין למלחמת עולם שאיומים, תביעות משפטיות ואפילו גידופים משמשים בה כלי נשק. פוגל גם ייקלע לסכסוכים עם חלק מהמשקיעים שלו, ייאלץ לפטר את 2,600 פועלי אמקור, למחוק השקעות תמוהות באמפא השקעות, לעמוד מול טכנאים של תדיראן אמפא שישרפו צמיגים מרוב חרדה למקום עבודתם, עד שיצליח לאזן אותה ולהתמקד במימון ובנדל"ן - ולהתהדר בבנייני משרדים יוקרתיים כמו אמפא TLV, בניין EIT ובית אמפא בהרצליה.

"היה ירח דבש קצר מאוד בין המנהלים הישנים לחדשים", מנסה להתיר את הפלונטר אדם המכיר היטב את החברה. "לבעלים הישנים (האחים רובינשטיין וגורודצקי, ש' ל') הייתה הרבה ביקורת על הניהול, הם התחילו ישר לעשות פעולות כגון חלוקת דיבידנדים, הוצאת המיעוט מכל הדירקטוריונים של החברות הבנות וכדומה".

בשלב מסוים גורודצקי הבין ששלוות הנפש שלו מחייבת את מכירת חלקו בחברה, והתרחק מאמפא. רובינשטיין, לעומת זאת, נותרה בחברה, והקרב הסלים והלך. היא התנגדה לצעדים שונים של החברה, בעיקר בתחום המינוף והעסקים הפיננסיים, ופוגל, שאינו ידוע בסובלנותו, התרגז - לדברי אדם המכיר את החברה - שהיא "לא מבינה ושואלת קלוץ קאשס".

מי שישב אז בישיבות הדירקטוריון מתאר צעקות, ואפילו גידופים, אולם אנשי פוגל שוללים: "שלומי אנושי והוא יכול להתפרץ, אבל הוא לא מגדף".

בשלב מסוים רובינשטיין הוצאה גם מדירקטוריון החברה האם, לפי מקורביה, "באמתלות שונות", ולדברי אנשים הקרובים לחברה מפני ש"היא פעלה נגד החברה". מערכת היחסים גלשה לפסים אמוציונליים. אדם המכיר היטב הן את פוגל והן את רובינשטיין מתרשם כי "שלומי דווקא התמתן עם השנים והוא הרבה פחות אגרסיבי, אבל זלמה עקשנית גדולה". השניים כלואים יחדיו, שכן רובינשטיין יכולה למכור את מניותיה רק לבעלי המניות הנוכחיים של אמפא, אבל יש להניח כי אם יניחו השניים לגאוותם ויגיעו לעמק השווה מבחינת מחיר, יוכלו סוף-סוף להיפרד.

"התחלתי לנהל את המשא ומתן מול בעלי השליטה כבר ב-1995", מנפק פוגל את גרסתו להשתלשלות האירועים. "בהתחלה עם זלמה רובינשטיין לבד, ואחר כך גם עם אחיה עודד גורודצקי. אולם רק בסוף 1998 הצלחנו להשתלט על החברה. מאוד קשה לדור שני למכור עסק שאבא שלהם בנה".

על-פי מקורב לחברה, בכל שיחה ביניהם פוגל ניסה לשכנע את השניים שהם "עומדים להיכנס עם הראש בקיר", כיוון שהשוק משתנה, היבוא הזול של מוצרי חשמל מסין נפתח, ומה שהיה הוא לא מה שיהיה. בסוף, כאשר מפעל המקררים כבר היה סגור, הם התרצו. 70% מהחברה נמכרו לפוגל, והאחים עודד וזלמה נותרו בעלי 15% כל אחד.

למה אמפא? גם אתה קצת נכנסת עם הראש בקיר.

פוגל: "רכשתי את אמפא כחברה לפני פשיטת רגל, וזה היה ניסוי לתפיסה שלי, איך צריכים להשתלט על חברה, איך לחלק את המניות בין כמה מנהלים שותפים, איך עושים שינויים דרמטיים בחברה שהתיישנה. טרם כניסתי, אמפא הייתה חברה מאוד כושלת, אמקור, שהייתה החברה הבת שלה (30% בעלות; בהמשך הדרך קנתה אמפא את מניות השותפים האחרים כדי לסגור באופן מסודר את המפעלים ולהפוך אותם למאגרי נדל"ן, ש' ל'), הייתה ערב פשיטת רגל, והמפעלים כבר היו סגורים, וגם חברת השירות של אמפא הייתה לפני קריסה".

היה פער מאוד גדול בין המחירים שדובר עליהם בשיחות הראשונות עם יורשי אמפא לבין המחיר הסופי.

"גם מה ששילמנו היה גבוה מדי. אמקור הייתה מקור המימון של חברת אמפא, והפסקת הפעילות שלה קטעה את מקור המימון".

אשר פוגל, אחיו של שלומי שהיה בתחילה בקבוצת המנהלים השותפים בחברה, טען אז לגבי אמפא כי "תחת כל אבן שהפכנו מצאנו עקרב". בתחילת 2005 הכניס פוגל את האחים נקש, בעלי ג'ורדאש, כבעלים של 50% מהחברה. מקורביו אומרים כי עשה זאת כיוון ש"נמאס לו לעבוד תחת לחץ" של היעדר מקורות מימון. הכסף של הנקשים היווה מבחינתו מנת חמצן מבורכת, אבל זלדה רובינשטיין התנגדה כמובן. מקורביה טוענים כי כיוון שהעסקה עם האחים נקש הייתה יקרה ללבו של פוגל, הוא העדיף אותם כשותפים גם באמפא נדל"ן, למרות קיומה של הצעה אחרת של ליאו נואי (בעלי בריטיש ישראל). נואי ביקש להביא לעסקה, כמרכיב מרכזי בתגמול, מגרש שהיה לו בשדרות רוטשילד.

אגב, שכרו של נואי יצא בהפסדו היות שלימים הוא מכר את המגרש, שערכו השליש את עצמו מאז השיחות הללו, לניקולס ברגרואין, וכיום נבנה שם מגדל רוטשילד היוקרתי. "מה אפשר לעשות", מתייחס פוגל. "כשאני קונה שליטה, ושילמתי עליה הרבה מאוד כסף, ואני משקיע בחברה את כל שכלי, אוני וזמני, אני רשאי להוביל את החברה. עשינו שינויים דרמטיים ומהירים, הכנסנו התמקדות בנדל"ן, ונראה שזה היה קשה להם".

ואילו מקורב לחברה מוסיף בנימה קצת פחות פורמלית: "מה שלומי פוגל היה צריך לעשות כשהוא היה צריך כסף ולא חתיכת מגרש ברוטשילד? יכול להיות שזו הייתה עסקה טובה לטווח ארוך, אבל אמפא הייתה צריכה כסף מיידי כדי לבנות על המגרשים שכבר היו לה".

"לא בכל פעם אני מצליח"

אבל עוגמת הנפש מעסקת רוטשילד שלא התממשה היא כאין וכאפס לעומת ההפסדים והעיתונות הרעה שלה זכו פוגל ושותפיו האחים נקש, סביב חברה אחרת של הקבוצה, תדיראן אמפא. צמיגים שרופים והפגנות עובדים סוערות מול מלון אורדיאה של הנקשים ובמקומות אחרים ליוו גם כן את המערכה הסוערת סביב חברת הסחר והשיווק שהייתה בבעלות משותפת ושווה עם לוי קושניר, אז בעלי תדיראן מוצרי צריכה (דרך נחושתן).

"לא בכל פעם אני מצליח בעסקים", מודה פוגל, שהפעולה הראשונה שעשה בתדריאן אמפא הייתה מכירת פעילות הסחר - כלומר היבוא והשיווק - לחברת קריסטל שבשליטת משה ממרוד. "חשבתי שאצליח בתחום הזה, וכנראה העסק הזה דורש הרבה יותר משמעת, וגם מישהו שיושב על הקופה, כמו בעל מסעדה שחייב לנהל את המסעדה בעצמו בשביל שזה יצליח".

מדוע החלטת למכור את פעילות הסחר של תדיראן אמפא?

"ברגע שראיתי שאנחנו לא מסוגלים להרוויח כסף בתחום מוצרי צריכה הבנתי שצריכים לצאת מהתחום. בתחום הזה של סחר מוצרי צריכה כל חאפר ובניו מביאים קונטיינר של מזגנים ומקררים ומורידים את המחיר. גם לא רצינו להקים רשת קמעונית שיכלה לסייע לנו בשיווק, כי אסטרטגית רצינו להתמקד בצד הפיננסי ובצד הנדל"ני".

יחד עם מכירת פעילות הסחר קניתם את השירות של קריסטל ומיזגתם אותו בחברת השירות שלכם. מה קרה לחברה הזאת?

"זאת הייתה עסקה לא טובה. ההכנסה פר תיקון לא כיסתה את העלות. בסופו של דבר הפסדתי שם 30 מיליון שקלים ומחקתי את העסק. כדי למכור אותו לקריסטל פרמתי את החוזים הקיבוציים והפכתי אותם לאישיים, וגם הקמנו קרן של למעלה מ-4 מיליון שקל לפיצויים מוגדלים לעובדים".

ההסתבכות בתדיראן אמפא היא שמנעה ממך ללכת לפוליטיקה. למה רצית ללכת לשם מלכתחילה?

"בשנת 2000, כאשר סיימתי לפטר את 2,600 עובדי אמקור, הבנתי שיש לנו בעיה קשה במדינת ישראל: פיטרתי 2,600 איש, ואף אחד מהשרים לא התקשר אליי, לשאול אם אני צריך עזרה, סובסידיה, הקלה בארנונה. מדינת הפקר. נכנסתי מזה לטראומה. היו לי מפעלים בסקוטלנד ופיטרתי שמונה אנשים, ומיד התקשר אליי ראש העירייה לשאול אם אני צריך הקלה במסים או עזרה אחרת. ופה בישראל - כלום. כשסגרתי את המפעל האחרון ראשי הוועד ביקשו לדבר איתי ביחידות. הם אמרו לי, קח את הכסף של הפיצויים המוגדלים שלנו ותייצר לנו מקומות עבודה חדשים. אמרתי, 'אבל לא שמחתם לנהל איתי משא ומתן'. הם ענו, 'נכון, אבל אין לנו מקומות עבודה'. נפלה עליי מרה שחורה, באתי הביתה, סיפרתי לאשתי, והתיישבתי והתחלתי לכתוב תוכנית".

ומה עשית עם זה?

"עם התיק הזה התרוצצתי בין כל השרים והמועמדים לשרים, והיחיד שהבין על מה אני מדבר היה בנימין נתניהו. מאז אנחנו ידידים קרובים, אני מאוד מעריך אותו ואת האופן שבו הוא פועל. לא בכל דבר אני מסכים איתו, אבל אני חושב שהוא מיישם את התזות הנכונות, וכשר האוצר הוא ביצע דברים מדהימים".

בשעתו, לפני הבחירות, דובר על כך שתהיה שר לרפורמות כלכליות בממשלתו.

"לפני הבחירות האחרונות שקלתי להיכנס לפוליטיקה, כדי לעזור לעשות את השינויים שאני מאמין בהם. חשבתי שהרבה יותר אנשי עסקים צריכים להיכנס לפוליטיקה. אבל בתקופה ההיא היה המשבר של תדיראן אמפא, והייתי חייב להיות עם היד על הדופק".

"לא מערבבים דת בעסקים"

"אני לא חושב שמחר נוכל לעשות שלום עם הפלסטינים: יש להם דרישות, כוונות, יש שאיפות של פוליטיקאים מקומיים שעלולים לחמם את האווירה. הדבר היחיד שיכול לקדם אותנו עכשיו למערכת יחסים נכונה עם הערבים בכלל זה שלום כלכלי - יצירת ערך לשני העמים, בעזרת העולם המתון המוסלמי ושאר העולם. אלה לא דברים בעלמא: הכלכלה בגדה גדלה ב-10%, וכבר רואים שינויים מאוד דרמטיים, והרבה פחות חשק להיגרר לליבוי אש ולהתקוממויות".

אתה גם מאמין בזה?

"אני עושה עסקים בעולם הערבי, ולאנשי העסקים שם יש אמרה, 'ביזנס זה ביזנס ומוזס זה מוזס'. לא מערבבים דת בעסקים. כבר היום, דרך המספנה, אנחנו מעבירים סחורות כמו גרעינים, חיטה ושעורה לירדן, והצלחנו להוריד את מחיר הפיתה בעמאן. אפשר לפתח כאן תעשיות לוגיסטיות, למשל קו רכבת מעקבה עד חיפה ואשדוד, שיאפשר העברת סחורות מסין ומהודו דרך עקבה ויהווה אופציה נוספת לתעלת סואץ, מעין גשר יבשתי. זוהי תוכנית שגיבשתי, וכבר ב-1997 ישבתי עם המלך חוסיין והצגתי לו אותה. הוא קיבל זאת באהדה ובתמיכה".

עוד כתבות

עינת גנון / צילום: בר שניר

פרויקט הענק מתעכב: עוד פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו

עינת גנון, סמנכ"לית הרשות להתחדשות עירונית, הודיעה על פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו, לאחר שלאחרונה גם צחי דוד, סגן הממונה על התקציבים באוצר לשעבר, הסיר את מועמדותו לתפקיד ● כעת נותר מועמד אחד לבחירה, והמכרז עומד בפני ביטול

מערכת ReDrone של אלביט / צילום: אלביט מערכות

הנקמה של פוטין בהודו, ומערכת יירוט הרחפנים החדשה של אלביט

אלביט הציגה ללקוחות אירופאיים את מערכת היירוט המתקדמת שלה, אלג'יריה מצאה מענה בסין מול עוצמת המל"טים מתוצרת ישראל, ארה"ב שמה את מבטחה בלייזר, והנקמה של פוטין בראש ממשלת הודו • השבוע בתעשיות הביטחוניות

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

מלך השכר של ת"א: המנכ"ל שהרוויח כ-90 מיליון שקל ב-2023

עיקר התגמול של מנכ"ל נייס ברק עילם – הוני ● במשך שנותיו כמנכ"ל נייס צבר תגמולים בהיקף של כ-460 מיליון שקל לפי שער החליפין הנוכחי ● שכר של כ-17 מיליון שקל למנכ"ל אלביט אשתקד

איל וולדמן / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

שר החינוך התקפל ולאיל וולדמן יוענק פרס ישראל

לפני מספר שבועות הודיע שר החינוך יואב קיש כי הוא מבטל את טקס פרס ישראל, זאת בין היתר על רקע הפרסומים כי אחד מן הזוכים הוא היזם איל וולדמן ● כעת, חזר בו קיש מעמדתו והוא מכריז כי הטקס יתקיים כסדרו בשדרות ● ומי עוד בין הזוכים?

שר הביטחון יואב גלנט ורה''מ בנימין נתניהו / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

רה"מ אישר: ראש השב"כ ייצא לשיחות בקהיר, ראש המוסד לקטאר

צה"ל מאשר: חיסלנו את סגן מפקד יחידת הרקטות והטילים של חיזבאללה ● בין ההרוגים בתקיפה בנמל התעופה בחלב ישנם גם חיילים מצבא אסד, דווח כי מערכות ההגנה האווירית הופעלו • מוקדם יותר נפצעו 2 בתקיפה שיוחסה לישראל באזור דמשק • דובר צה"ל עדכן כי בכיר חמאס חוסל בפעילות בבית החולים שיפא ● עדכונים בולטים

גזירת סרט בפתיחת משרדי ASI, חברת הבת בהודו יחד עם שגריר ישראל בהודו, נאור גילאון / צילום: תעשייה אווירית

מתחת לרדאר: התעשייה האווירית הקימה חברה בת בהודו

התעשייה האווירית השיקה השבוע את חברת הבת ההודית שלה בניו דלהי ● החברה הוקמה במסגרת שיתוף הפעולה בין התעשייה האווירית לבין DRDO, גוף המחקר והפיתוח בנושאי הגנה של ממשלת הודו

סם בנקמן-פריד / צילום: ap, Bebeto Matthews

סם בנקמן-פריד, מייסד בורסת הקריפטו FTX, נידון ל-25 שנות מאסר

בנובמבר האחרון חבר מושבעים בארה"ב מצא את סם בנקמן-פריד אשם ● היום, השופט בתיק קבע כי הוא ירצה 25 שנות מאסר ● "אני הייתי המנכ"ל ולכן האחריות היא עלי", אמר בנקמן-פריד עם מתן גזר הדין

הסכם אינו נדרש כתנאי עבור זוגות במערכות יחסים כאלה ואחרות / צילום: Shutterstock, Viacheslav Lopatin

זוג הקפיא עוברים ואז נפרד. האם האישה תוכל להשתמש בהם?

כשלושה עשורים לאחר פרשת נחמני, בתי המשפט עדיין נאלצים לדון בתביעות בלתי אפשריות לגבי גורלם של עוברים מוקפאים ● מן הראוי היה לחייב כל זוג שפונה לבצע הפריה חוץ-גופית, לחתום על הסכם שמתייחס לאפשרות הריאלית של פרידה במהלך הזמן שחולף בין יצירת העוברים המוקפאים לבין השימוש בהם

הפגנת חרדים נגד גיוס בני ישיבות,ירושלים / צילום: Reuters, Ammar Awad

מהתקציבים שייעצרו ועד לדיוני החירום באוצר: כל מה שכדאי לדעת על הצו הדרמטי בנוגע לחוק הגיוס

בהתאם לצו הביניים שהוציא בג"ץ, תקצוב הישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים ייעצר כבר בשבוע הבא ● בשלב זה, התמיכה בכ-44 אלף תלמידי ישיבות צפויה להיעצר ● באגף החשב הכללי במשרד האוצר, שאמונים על ביצוע התשלומים מתקציב המדינה, מתכוונים ליישם את הצו במועד ● איך זה יעבוד? גלובס עושה סדר

דם אברמוב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך

בלי אסקפיזם ועם לוחם בשיקום, הפרסומת של בנק הפועלים היא הזכורה ביותר

פרסומת הבנק, שבה מככב הלוחם הפצוע אדם אברמוב, היא גם המושקעת ביותר עם כ–1.6 מיליון שקל ● מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה עולה כי השבוע התברגו שתי פרסומות חדשות: מנורה מבטחים וטאצ' ● הפרסומת של ביטוח 9 היא האהודה ביותר גם השבוע

מתחם חזית הים בחיפה / הדמיה: מן-שנער-יעד אדריכלים

נסגר המכרז הראשון של רמ"י בחזית הים בחיפה: כמה תשלם הזוכה?

יורו ישראל זכתה במכרז של רמ"י על קרקע של 23 דונם, להקמת 500 יחידות דיור ושטחי מסחר באחד מהמתחמים המסקרנים בישראל ● החברה תשלם על הקרקע, הסמוכה לבית החולים רמב"ם בחיפה, כ-205 מיליון שקל כולל הוצאות פיתוח

חיילים צרפתים מפטרלים בפריז / צילום: Reuters, Benoit Tessier

באירופה מתכוננים לאירוויזיון ואולימפיאדה תחת חשש כבד מחטיפות ופיגועים

אירוויזיון במאלמו, אליפות היורו בגרמניה ואולימפיאדה בפריז: שורת האירועים ההמוניים באירופה הקיץ, במקביל למלחמה בעזה והסיכון הגבוה לטרור איסלמי, מעלים את הכוננות בה לשיאים חדשים ● האמצעים שעל הפרק: שימוש ברחפנים והחזרת הנוכחות המשטרתית בגבולות

אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס

במשרד האנרגיה בוחנים: הקמת מתקן להנזלת גז בהשקעה של 7 מיליארד דולר

חלק משמעותי מיצוא הגז של ישראל תלוי היום במצרים, ומתקן הנזלה יאפשר יצוא לרחבי העולם כדי לבזר את הסיכונים ● מי יממן את עלויות ההקמה האדירות?

בנק ההשקעות ג'יי. פי מורגן / צילום: Reuters, Mike Segar

האסטרטג של הבנק הגדול בעולם: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו"

בבנק ג'יי פי מורגן שוב מזהירים מפני ירידות בשווקים, למרות שהתחזיות שלהם לא פוגעות כבר שנתיים וחצי ● האם הפעם התחזיות שלהם יתממשו? ומה הם ממליצים למשקיעים?

איציק וייץ, מנכ''ל קבוצת קרסו מוטורס / צילום: אלעד גוטמן

המספרים חושפים: כך הפך מותג בנזין סיני אלמוני למכרה הזהב של קבוצת קרסו

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מהדוח השנתי של יבואנית הרכב עולה כי המותג צ'רי, שמכירותיו זינקו ב-2023, הקפיץ את נתח השוק שלה וסייע לה להציג רווח מכובד בתקופה קשה ● אבל ל"אסטרטגיה הסינית" הזו, שמשנה בצורה משמעותית את הפוקוס העסקי של הקבוצה, יש מחיר - ובראשו דריסת מותגים ותיקים

קבינט המלחמה. ללא נשים במוקד קבלת ההחלטות / צילום: קובי גדעון-לע''מ

המלחמה חושפת את אוכלוסיית הנשים לסיכונים חריגים. איך אפשר להתמודד איתם?

מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות ● הפעם, בשיתוף שדולת הנשים, על האתגרים שמציבה המלחמה בפני נשים ● נשים סובלות יותר מהיעדר ביטחון אישי וכלכלי - ובכל זאת הן לא נמצאות במוקד קבלת ההחלטות

פרויקט תמ''א 38 בחיפה / צילום: פאול אורלייב

משרד המשפטים יוזם: יזמי התחדשות עירונית יתחייבו מראש על מועד מסירת הדירות

שורת תקנות שיזם משרד המשפטים, שיידונו בקרוב בוועדת הפנים של הכנסת, יחייבו יזמי התחדשות עירונית במתן מועדי מקסימום לאישור תוכנית הפרויקטים שלהם ואכלוס הדירות שהם מקימים ● תקנות בולטות נוספות הן חשיפת ערבויות מחייבות, גילוי ניגוד אינטרסים של היזמים, וידוא שהדיירים מבינים את ההסכם ועוד

בנימין נתניהו ואריה דרעי / צילום: עמוס בן גרשום, לע''מ

דרעי: "בג"ץ מתעמר בלומדי התורה, אות קין", גנץ: "בג"ץ פסק את המובן מאליו" | התגובות הפוליטיות על צו הביניים

הפוליטיקאים הגיבו על החלטת בג"ץ שקיבל את עמדת היועמ"שית ● גולדקנופף: "אות קלון וביזיון, ניאבק בכל דרך על זכותו של כל יהודי ללמוד תורה ולא נתפשר" ● דרעי: "מבין את הלוחמים שלא רוצים לשרת עכשיו בצבא" ● גנץ: "הגיעה העת שהממשלה תעשה את המובן מאליו"

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

כלל: רווח של 305 מיליון שקל ב-2023, השפעת רכישת מקס עוד קטנה

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: אימקו מסכמת את 2023 עם רווח כ-6.2 מיליון שקל לאחר שרשמה הפסד בתקופה המקבילה, כלל הציגה דוח רבעוני חזק, אך טרם רשמה רווח משמעותי מרכישת חברת כרטיסי האשראי מקס והרווח הנקי של מור השקעות זינק בכ-60% ● מדור חדש

חצי שעה של השראה. ערן גפן בשיחה עם ינון קוסטיקה / צילום: עומר הכהן, מנחם רייס

המייסד של החברה בעלת הצמיחה המהירה בעולם מגלה את הסוד

הסטארט-אפ הראשון שהקימו נמכר למיקרוסופט, חברת אבטחת הענן שלהם מכניסה 350 מיליון דולר בשנה, ורק החודש הם עשו עסקת ענק נוספת ● ינון קוסטיקה, שותף-מייסד ב-Wiz, בשיחה עם ערן גפן על הדרך שלו ושל שותפיו, שהתחילה על האוטובוס בדרך לבקו"ם, הרגע שבו הבינו איך הם הופכים את השוק והטריק שמאפשר להם לעבוד בצוות ● חצי שעה שלה השראה