גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מכה לנושים: החייב מחזיק דירה עם בת-זוג? השווי יצנח ב-66%

הלכה חדשה של העליון: כשכונס מבקש פירוק שותפות בין בני-זוג בדירת מגורים לשם מכירתה - בן-הזוג של בעל החוב יזכה למעמד של דייר מוגן, והדירה תימכר כ"תפוסה"

חדשות לבקרים ממונה בא-כוחו של נושה ככונס נכסים על זכויות החייב בנכס מקרקעין, על מנת שהנכס יימכר והתמורה שתתקבל בגינו תשמש לפירעון החוב. הרי לנו דרך יעילה לגביית חובות. אך מה גורלם של בן-זוגו של החייב ושל ילדיו, כאשר הנכס שמבקשים למוכרו לשם פירעון החוב הוא דירת מגורי המשפחה? האם גם אז יהיו לנגד העין רק שיקולים של יעילות ושל הצורך לפרוע חובות? שמא במקרה שכזה יישקלו שיקולים נוספים, הכרוכים בטובתם של בני המשפחה האחרים?

על-פי החוק, שותף בנכס מקרקעין זכאי לדרוש בכל עת את פירוק השיתוף. ככל שלא ניתן לעשות כן באמצעות חלוקה בעין של הנכס - הוא יימכר, והתמורה תחולק בין השותפים. אין כופין על אדם שותפות עם רעהו. זה הרציונל העומד בבסיס הדבר.

החוק קובע עוד כי כאשר אדם מחזיק בנכס כאחד מבעליו, וחלקו של שותפו נמכר - יהיה אותו אדם "דייר מוגן" בנכס. האמור אינו חל כאשר השותפים הם בני-זוג וכאשר הנכס הוא דירת מגוריהם. במקרה כזה, כך החוק, הדירה לא תימכר במסגרת הליך של פירוק שיתוף, לפני שיימצא הסדר מגורים חלופי הולם לבן-הזוג ולילדים.

האם החריג האמור - שלפיו בן-זוג שותף בדירת מגורים לא יהיה זכאי למעמד של "דייר מוגן" בדירת המגורים שבית המשפט החליט על פירוק השיתוף בה - חל רק כאשר פירוק השיתוף התבקש על-ידי בן-הזוג האחר, שמא גם כאשר פירוק השיתוף התבקש על-ידי כונס נכסים שמונה מטעמו של נושה של אחד מבני-הזוג השותפים?

שאלה זו קיבלה עתה מענה בדמות הלכה חדשה של בית המשפט העליון.

מרגלית כובשי, בעלה וילדיהם מתגוררים בדירה הרשומה על-שם שניהם. חובו של בעלה של מרגלית כובשי ל-3 נושים עמד על למעלה ממיליון שקל. במסגרת תיק הוצאה לפועל שנפתח בגין חובות אלה מונה עו"ד איל שוורץ ככונס נכסים על נכסיו של הבעל החייב, והוענקה לו הסמכות לפעול למימוש זכויותיו בדירת המגורים. לאישה, מרגלית, לא היה כל חלק בחובותיו של בעלה.

לפיכך עתר כונס הנכסים לפירוק השיתוף בדירת המגורים, על מנת שזו תימכר על-ידו כנכס פנוי, ושחלקו של הבעל בתמורה ישולם לנושים על-חשבון החוב.

מרגלית התנגדה לכך. פרקליטיה, עו"ד א' שושני וה' פמיליה, טענו כי גם אם פירוק השיתוף יאושר - יש למכור את הדירה כ"נכס תפוס" ולאפשר לה להוסיף ולהתגורר בה כדיירת מוגנת. זאת מכוח הוראת החוק אודותיה סיפרנו בתחילת הדברים.

זו משמעות הטענה מבחינת הנושים: שמאי העריך את שווי הדירה כ"פנויה" בכחצי מיליון דולר, שעה שכ"תפוסה" הוא העריך את שווייה בכ-150 אלף דולר בלבד.

לאחר שבית משפט השלום בירושלים פסק לטובת האישה, ולאחר שבית המשפט המחוזי פסק בערעור לטובת כונס הנכסים, הגיעה הסוגיה למפתנו של בית המשפט העליון. הזדמנות לפסוק הלכה.

קורת-גג לחייבים

וההלכה כטענת האישה: כאשר פירוק השיתוף בדירת המגורים של בני-זוג מתבקש על-ידי כונס נכסים שמונה מטעמם של נושיו של אחד מבני-הזוג לשם מכירתה, הופך בן-הזוג האחר ל"דייר מוגן", והדירה תימכר כ"תפוסה". כך החריג שבחוק, שלפיו בן-זוג שותף בדירת מגורים לא יהיה זכאי למעמד של "דייר מוגן", חל רק כאשר פירוק השיתוף התבקש על-ידי בן-הזוג האחר.

פסק הדין ניתן בדעת רוב של השופטים עדנה ארבל וחנן מלצר, מול דעתו החולקת של השופט סלים ג'ובראן. פסק דינה של ארבל ארוך, מורכב ומפורט, ולא נוכל לתאר כאן את כל השתלשלותו. לפיכך נביא להלן את תמצית עיקריו בלבד.

תחילה ראתה ארבל לקבוע כי לא רק שותף בנכס מקרקעין זכאי לתבוע את פירוק השיתוף בו, אלא גם כונס נכסים שמונה מטעמו של נושה של אחד מבני-הזוג. כך, חרף זאת שסמכות זו לא נקבעה במפורש בחוק. היא לא התעלמה מהפגיעה שסמכות שכזו עלולה לגרום לשותפים האחרים בנכס ואף בשותף החייב. את אלה היא הציעה להביא בחשבון בעת הדיון בבקשה לפירוק שיתוף לגופה.

או-אז פנתה ארבל לבחינת השאלה כיצד תימכר על-ידי כונס הנכסים דירת המגורים המשותפת לחייב ולבן-זוגו - האם כתפוסה או כפנויה?

"שאלה זו קריטית היא הן עבור המבקשת, שהכרעה כי על הבית להימכר כפנוי תחייבה לעזוב את הבית שבו היא מתגוררת פרק זמן ממושך, הן מצד הנושים, שמכירת הבית כתפוס יהווה פיצוי חלקי ביותר בגין החוב שחב להם החייב", כך ארבל.

ארבל התייחסה לכך שמאז חקיקת הוראת החוק - שמעניקה לשותף בנכס מקרקעין שחלקו של שותפו בו נמכר מעמד של "דייר מוגן" - השתנו העתים, וחלו תמורות במציאות החברתית-כלכלית, "אשר הביאו בהדרגה את מצב החירום בנושא הדיור לכלל סיום".

היא הזכירה אף שבמקביל נרשם שינוי תפיסתי ביחס לאיזון הראוי שבין ההגנה על קניינם של הנושים, המבקשים לפרוע את חובם, לבין השאיפה להבטיח קורת-גג לחייבים. ובכל זאת, הוראת החוק המעניקה מעמד של "דייר מוגן" כאמור לא בוטלה על-ידי המחוקק, הוסיפה.

"... גם במציאות החיים הנוכחית קיים תוקף לרציונל הסוציאלי... שעיקרו ברצון למנוע את 'השלכתו לרחוב' של מי שאין בידיו לסלק את חובותיו, עניין המהווה חלק מכבוד האדם במובנו הרחב", המשיכה ארבל. "כשמימוש הבית יביא לצד פינוי החייב, גם לפינוי שותפו לבעלות במקרקעין, בן משפחה או שאינו כזה, שאינו בעל זיקה לחוב, מקבלים כמובן הדברים משנה תוקף", הוסיפה.

ועוד: "קושי מיוחד במימוש הבית קיים כשזה כרוך בפינוי ילדיו של החייב מבית מגוריהם. עבור אלה, שעולמם מתנהל פעמים רבות סביב ד' אמות, מהווה בית המגורים ציר מרכזי הטומן בחובו עולם ומלואו, מגדיר את זהותם, מספק יציבות ומנטרל זעזועים.

"הפגיעה הכרוכה בפינוי כפוי מבית מגורים עלולה לשאת עימה השלכות קשות עבור ילדים בגיל זה, העולות בחומרתן על פני אלה של מבוגרים בעלי ניסיון. לא בנקל אפוא תופטר הזכות או למצער האינטרס של הילדים להתגורר בבית שהוא, פעמים רבות, היחיד שראו מאז נולדו, בסכום כסף".

בבואה לפרש את הוראת החוק הרלבנטית פסעה ארבל בנתיבי הפרשנות המקובלים: תחילה היא פנתה אל לשון החוק, וקבעה כי זו יכולה לתמוך בטענות שני הצדדים. לפיכך, היא המשיכה לעבר בחינת התכלית הסובייקטיבית (כוונת המחוקק) והתכלית האובייקטיבית (כוונת השיטה המשפטית) של החקיקה. לבסוף ערכה איזון בין אלה, תוך הפעלת שיקול-דעת שיפוטי.

בבחינת התכלית הסובייקטיבית, קבעה ארבל, כי בחוקקו את ההוראה הנדונה, ביקש המחוקק לאפשר מכירה של נכסי מקרקעין פנויים בסיטואציה הספציפית של פירוק שיתוף, שיוזם אחד מבני-הזוג, עובר לפרידתם. הוא התמקד ביחסים שבין בני-הזוג לבין עצמם. הוא ביקש למנוע את התוצאות השליליות שיהיו כרוכות בהענקתו לאחד מהם, בעת סכסוך, של מעמד של "דייר מוגן", בבחינת "הוספת שמן למדורה".

מעמד של דייר מוגן

ארבל לא הסתפקה בכך ובחנה אף את התכלית האובייקטיבית של ההוראה. רכיב מרכזי בתכלית האובייקטיבית, העומדת בבסיס ההוראה, היא ראתה בצורך בצמצום תחום התפרסותה של ההוראה המעניקה לשותף מעמד של "דייר מוגן", שפועל יוצא שלה היא "העשרת שותף אחד במקרקעין תוך פגיעה בשותפים האחרים אשר נמנעו מלהחזיק בנכס בלא שהיו מודעים לתוצאה הקניינית של התנהגותם, והמבטאת העדפה של החייב על פני נושהו".

"אכן, בעל חוב ששילם לחייב סכום ניכר, כשם שאופייני למקרים שבהם נדרש מימוש של דירת מגורים, ולא ראה כל ברכה בעמלו, וחרף כך אין בידיו לגבות חלק משמעותי מחובו אך בשל זכותו של החייב להוסיף ולדור במקרקעין, כך שלא ניתן למכור את הדירה אלא כתפוסה, הוא בעל חוב שנפגעה זכותו לקניין", לא התעלמה ארבל מזכויות הנושים.

ובכל זאת, בבחנה את מכלול התכלית האובייקטיבית של ההוראה, היא הגיעה למסקנה כי זכותו של בן-הזוג השותף (ואף של ילדי בני-הזוג) גוברת.

בבחנה את התכלית האובייקטיבית לא התעלמה ארבל גם מרצונו של המחוקק לקיים הרמוניה במערך החקיקה, ולבסס את שלטון החוק ואת אמון הציבור במערכת השלטון.

לעת סיכום, היא הביעה "תסכול" מסוים מכך שחרף הקושי הכרוך בהוראת החוק המעניקה לשותף בנכס מקרקעין מעמד של "דייר מוגן" בעת מכירת חלקו של שותפו, "אין הפרשן יכול ליצור 'יש מאין' וליצוק לסעיף את אשר אין בו".

היא לא ראתה כל אפשרות אחרת לבד מהגעה אל המסקנה שלפיה אין לצמצם עוד את תחולת ההוראה האמורה. "אפשר אמנם כי יש מקום ללכת כברת-דרך נוספת, אך מלאכה זו ראוי כי תיעשה על-ידי המחוקק באופן שייצור קוהרנטיות והיגיון, שיעודד יציבות ושיגביר את אמון הציבור", קבעה.

סיכומם של דברים: הוראת החוק, הקובעת כי בן-זוג שותף בדירת מגורים לא יהיה זכאי למעמד של דייר מוגן בדירת המגורים שבית המשפט החליט על פירוק השיתוף בה, אינה חלה על מקרה של פירוק שיתוף שניזום על-ידי כונס נכסים לצורך פירעון חוב של אחד מבני-הזוג השותפים.

כך, דירתם של בני-הזוג כובשי תימכר כ"תפוסה", ומרגלית תהיה זכאית להמשיך ולהתגורר בה כ"דיירת מוגנת" של הנושים. (רע"א 8233/08).

פרשנות: דירה עם "גיבנת"

פסק הדין, המכונן הלכה מחייבת חדשה, הנו בשורה רעה, מכה קשה, אנושה, לנושים באשר הם. לא אחת ולא שתיים מוצאים עצמם נושיו של חייב ניצבים אל מול מצב שבו אמצעיו של החייב מועטים, ואין בידיהם כלים לגבות את חובו להם. במקרים רבים דירת מגוריו של החייב היא הרכוש המשמעותי היחיד שיכול לסייע בידיהם בגביית החוב, ובדרך-כלל דירת המגורים של בני-זוג רשומה בבעלות שניהם.

והנה, על-פי ההלכה החדשה, דירת המגורים המשותפת לא תשמש עוד אמצעי מרכזי בגביית החוב.

ההפרש שבין שוויה של הדירה כ"פנויה" לבין שוויה כ"תפוסה" אינו ה"נזק" היחיד שייגרם לנושים בעקבות ההלכה. זו לא הביאה רק לכך שדירותיהם המשותפות של החייבים ושל בנות-זוגן תימכרנה עתה כ"תפוסות", היינו, בכשליש משוויין כ"פנויות", ושלכיסיהם של הנושים ייכנסו בעקבות המכירה סכומי כסף נמוכים יותר על-חשבון החוב. תוצאה מתבקשת מן ההלכה תהא אף זו שלפיה הליך מכירת הדירה יהיה ארוך ומסובך יותר.

הביקוש לדירות "תפוסות" אינו רב. בעוד שלשם מכירתה של דירה כ"פנויה", יש לאתר רוכש, המעוניין לרכוש לעצמו דירה לצורך כזה או אחר - מגורים, השקעה וכו' - הרי לשם מכירתה של דירה כ"תפוסה" יש לאתר רוכש שאינו נרתע מכך שהדירה נרכשת על-ידו ביחד עם "גיבנת", "דייר מוגן" בתוכה. האפשרויות הנתונות בידיו של רוכש כזה מוגבלות במידה רבה מאלה שבידיו של רוכש של דירה "פנויה". באותה המידה מוגבל הסיכוי לאתר רוכש כזה.

אין ספק כי השפעתה של ההלכה החדשה על הליכי הוצאה לפועל וגביית חובות תהיה משמעותית עד מאוד. אין ספק כי על הנושים ועל באי-כוחם יהיה להיערך מחדש. יכול שההלכה תשפיע כבר בשלבים מוקדמים יותר של יצירת החובות לנושים. בעוד שכבר עתה הם זהירים באפשור מצב של היווצרות חוב, עתה הם יהיו זהירים שבעתיים.

מקביעותיה של השופטת ארבל עצמה עולה חוסר שביעות-רצון מהשורה האחרונה, הפרקטית, של פסק הדין. לדבריה, "התכלית החקיקתית הסופית" של הוראת החוק הרלבנטית, המשתלבת בהוראות חוק רלבנטיות אחרות, מחייבת את מסקנתה הסופית. אחרת ייפגעו ה"דו-קיום" וה"הרמוניה" של הוראת החוק עם שאר המערך החקיקתי הרלבנטי.

במילים אחרות: דומה שארבל סבורה כי המחוקק "התרשל" בחוקקו הוראות חוק שונות שאינן הולמות זו את זו ושלא הותירו בפניה ברירה אלא לפסוק כפי שפסקה. על-פי ארבל, המחוקק (ולא בית המשפט) הוא זה שאמור לבחון את המצב החוקי הקיים ואת שינויו של החוק, באופן שיאפשר מסקנה הפוכה משלה.

ניתן לחלוק על פסק דינה של השופטת ארבל (גם שופט המיעוט, סלים ג'ובראן, חלק עליו). גם ב"דברי הנחמה" שהיא השמיעה בפסק הדין באוזני הנושים, שכיתתו את רגליהם לגביית חובם במשך שנים, נחלו אכזבה אחר אכזבה ויזכו גם עתה אך בחלק מן החוב (אם בכלל) - דברים שלפיהם "חלק זה, גם בו אין להקל ראש; והחלק האחר, גם הוא לא נמנע מהם כליל, והם או יורשיהם יזכו בו בעתיד בחלוף זכותה של המבקשת לדיירות מוגנת" - אין משום נחמה, בוודאי לא מזור לנושים.

ניתן לצפות כי לאור ההלכה, המעניקה פרשנות להוראת החוק הנדונה, ישמיע המחוקק את דברו בהקדם. ניתן לצפות שהוא לא יותיר מקום לפרשנות בשאלה מה אמור להיות הדין במקרה שבו כונס נכסים, שמונה לשם מכירת דירת מגורי החייב ובת-זוגו, יבקש לפרק את השיתוף שבין החייב לבין בן/בת-זוגו. ניתן לצפות כי המחוקק ישוב וישקול את האינטרסים המתנגשים ויקבע הסדר חוקי ראוי יותר.

עוד כתבות

איציק וייץ, מנכ''ל קבוצת קרסו מוטורס / צילום: אלעד גוטמן

המספרים חושפים: כך הפך מותג בנזין סיני אלמוני למכרה הזהב של קבוצת קרסו

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מהדוח השנתי של יבואנית הרכב עולה כי המותג צ'רי, שמכירותיו זינקו ב-2023, הקפיץ את נתח השוק שלה וסייע לה להציג רווח מכובד בתקופה קשה ● אבל ל"אסטרטגיה הסינית" הזו, שמשנה בצורה משמעותית את הפוקוס העסקי של הקבוצה, יש מחיר - ובראשו דריסת מותגים ותיקים

בנק ההשקעות ג'יי. פי מורגן / צילום: Reuters, Mike Segar

האסטרטג של הבנק הגדול בעולם: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו"

בבנק ג'יי פי מורגן שוב מזהירים מפני ירידות בשווקים, למרות שהתחזיות שלהם לא פוגעות כבר שנתיים וחצי ● האם הפעם התחזיות שלהם יתממשו? ומה הם ממליצים למשקיעים?

המדינה החדשה שמצטרפת להליך נגד ישראל בהאג

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: רוב האמריקאים מתנגדים להמשך המלחמה, הממשלה הצרפתית מצהירה שלא סיפקה נשק לישראל מאז ה-7 באוקטובר, ואירלנד מצטרפת לתביעה נגד ישראל בהאג ● כותרות העיתונים בעולם 

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

כלל: רווח של 305 מיליון שקל ב-2023, השפעת רכישת מקס עוד קטנה

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: אימקו מסכמת את 2023 עם רווח כ-6.2 מיליון שקל לאחר שרשמה הפסד בתקופה המקבילה, כלל הציגה דוח רבעוני חזק, אך טרם רשמה רווח משמעותי מרכישת חברת כרטיסי האשראי מקס והרווח הנקי של מור השקעות זינק בכ-60% ● מדור חדש

קרן כהן חזון, מנכ''לית ובעלת השליטה בתורפז / צילום: ששון משה

תורפז רוכשת יצרני חומרי טעם בלגית-גרמנית תמורת 48 מיליון דולר

תורפז צפויה לרכוש את קבוצת קלאריס & ווילך באמצעות חברת הבת שלה - פיט ● החברה מייצרת חומרי הגלם היחודיים לתחום הבשר והאפייה ומחזור המכירות שלה הסתכם ב-35.1 מיליון דולר ב-2023

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

בורסת ת"א ננעלה ביציבות; אלקטריאון זינקה ב-18%, ישראכרט ב-8%

אל על השלימה גיוס של 100 מיליון דולר, המנייה עולה ב-4% ● הבורסה בת"א מסכמת רבעון ראשון בעליות נאות במדדים המובילים ● לאומי על הדולר המתחזק: "מציע למשקיעים הצעה שאי אפשר לסרב לה" ● באופנהיימר צופים "רוח גבית לשוק המניות האמריקאי לפחות עד שנת 2025"

חרדים בלשכת הגיוס / צילום: מיטב ודובר צה''ל

בג"ץ: לעצור תשלומים לישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים החל מה-1 באפריל

בג"ץ הוציא את צו הביניים בשל היעדר מקור חוקי להעברת התשלומים ● וכעת, מיום שני הקרוב יופסק התקצוב לתלמידי ישיבות שחייבים בגיוס ● השופטים אימצו עמדה מחמירה מזו של היועמ"שית ● התנועה לאיכות השלטון: "צו הביניים הזה מהווה צעד תקדימי בדרך לשוויון, וציבור המשרתים מודה לבית המשפט על החלטתו החשובה"

ישראל תקפה בשדה התעופה בסוריה / צילום: נלקח מרשתות חברתיות לפי סעיף 27 א' לזכויות יוצרים

חיזבאללה מפרסם את שמותיהם של 5 מפעילי הארגון שנהרגו בחלב

בין ההרוגים בתקיפה בנמל התעופה בחלב ישנם גם חיילים מצבא אסד, דווח כי מערכות ההגנה האווירית הופעלו • מוקדם יותר נפצעו 2 בתקיפה שיוחסה לישראל באזור דמשק • דובר צה"ל עדכן כי בכיר חמאס חוסל בפעילות בבית החולים שיפא ● עדכונים בולטים

מערכת ReDrone של אלביט / צילום: אלביט מערכות

הנקמה של פוטין בהודו, ומערכת יירוט הרחפנים החדשה של אלביט

אלביט הציגה ללקוחות אירופאיים את מערכת היירוט המתקדמת שלה, אלג'יריה מצאה מענה בסין מול עוצמת המל"טים מתוצרת ישראל, ארה"ב שמה את מבטחה בלייזר, והנקמה של פוטין בראש ממשלת הודו • השבוע בתעשיות הביטחוניות

דם אברמוב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך

בלי אסקפיזם ועם לוחם בשיקום, הפרסומת של בנק הפועלים היא הזכורה ביותר

פרסומת הבנק, שבה מככב הלוחם הפצוע אדם אברמוב, היא גם המושקעת ביותר עם כ–1.6 מיליון שקל ● מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה עולה כי השבוע התברגו שתי פרסומות חדשות: מנורה מבטחים וטאצ' ● הפרסומת של ביטוח 9 היא האהודה ביותר גם השבוע

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP, דוברות הכנסת, שאטרסטוק

הדרך לאספקת הפגזים האמריקאיים לישראל עוברת בטורקיה

היחסים בין נשיא טורקיה, רג'פ ארדואן ונשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, מתהדקים למרות היחסים המעורערים שהיו בין השניים לאורך השנים ● מדיווח בלומברג, מתברר כי ארה"ב מנהלת מו"מ עם טורקיה לצורך רכישת פגזים וחומרי נפץ, שיאפשרו לה להאיץ את קצב הייצור שלה ולשלוח את חלקם לישראל

פליטים עזתים ברפיח / צילום: Reuters, IBRAHEEM ABU MUSTAFA

המומחה שמסביר: למה החליטו בעולם שרפיח היא הקו האדום

פלישת צה"ל לרפיח, בין המעוזים האחרונים של חמאס בעזה, עומדת בלב הדיון על עתיד המלחמה ● "העיר הפכה לסמל של המצוקה הפלסטינית והפליטות בעיני העולם", אומר ד"ר הראל חורב, מומחה לחברה הפלסטינית ● בראיון לגלובס הוא מסביר מדוע ישראל טועה בהתנהלותה ברפיח, מתייחס לפלונטר מול ארה"ב ומסביר מדוע חמאס ממשיך לסרב לעסקת חטופים

סם בנקמן-פריד / צילום: ap, Bebeto Matthews

סם בנקמן-פריד, מייסד בורסת הקריפטו FTX, נידון ל-25 שנות מאסר

בנובמבר האחרון חבר מושבעים בארה"ב מצא את סם בנקמן-פריד אשם ● היום, השופט בתיק קבע כי הוא ירצה 25 שנות מאסר ● "אני הייתי המנכ"ל ולכן האחריות היא עלי", אמר בנקמן-פריד עם מתן גזר הדין

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

מלך השכר של ת"א: המנכ"ל שהרוויח כ-90 מיליון שקל ב-2023

עיקר התגמול של מנכ"ל נייס ברק עילם – הוני ● במשך שנותיו כמנכ"ל נייס צבר תגמולים בהיקף של כ-460 מיליון שקל לפי שער החליפין הנוכחי ● שכר של כ-17 מיליון שקל למנכ"ל אלביט אשתקד

ינקי קוינט, מנכ''ל רמי ומ''מ מנהל רשות החברות / צילום: יוסי זמיר

מתחנות כוח ועד מוסכי רכבת: בענף התשתיות טוענים שרמ"י תוקעת מיזמים

בפנייה דחופה מבקשים במינהל התכנון מרשות מקרקעי ישראל לשחרר היתרים למיזמי תשתית לאומיים ● ברקע זה, גורמים בענף טוענים כי פרויקטים גדולים, בהם תחנות כוח ומוסכים של הרכבת הקלה, תקועים בגלל התנהלות הרשות ● רמ"י: "חלק מהפרויקטים יצאו לדרך"

עינת גנון / צילום: בר שניר

פרויקט הענק מתעכב: עוד פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו

עינת גנון, סמנכ"לית הרשות להתחדשות עירונית, הודיעה על פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו, לאחר שלאחרונה גם צחי דוד, סגן הממונה על התקציבים באוצר לשעבר, הסיר את מועמדותו לתפקיד ● כעת נותר מועמד אחד לבחירה, והמכרז עומד בפני ביטול

אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס

במשרד האנרגיה בוחנים: הקמת מתקן להנזלת גז בהשקעה של 7 מיליארד דולר

חלק משמעותי מיצוא הגז של ישראל תלוי היום במצרים, ומתקן הנזלה יאפשר יצוא לרחבי העולם כדי לבזר את הסיכונים ● מי יממן את עלויות ההקמה האדירות?

ניסאן X-TRAIL / צילום: יח''צ

המכונית של ניסן שמוכיחה: שוק הבנזין עדיין חי ובועט

ניסאן X-TRAIL, הטורבו-בנזין החדשה של ניסאן, מוכיחה שגרסאות הבנזין לא אמרו את המילה האחרונה: היא זריזה, נוחה ומרווחת

אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה / איור: גיל ג'יבלי

בדיקת אי הסדרים בעיצומה, אז איך זה שאפשר להפקיד חיסכון לכל ילד בסלייס

רשות שוק ההון מצאה לאחרונה אי סדרים חמורים בהתנהלותו של בית ההשקעות סלייס ● למרות זאת, באתר הביטוח הלאומי סלייס מוצגת כאפשרות להפקדת כספים בתוכנית "חיסכון לכל ילד" ● עד תחילת מאי לא ניתן יהיה למשוך כספים מקופות סלייס, אך הרגולטור לא מודאג

הסכם אינו נדרש כתנאי עבור זוגות במערכות יחסים כאלה ואחרות / צילום: Shutterstock, Viacheslav Lopatin

זוג הקפיא עוברים ואז נפרד. האם האישה תוכל להשתמש בהם?

כשלושה עשורים לאחר פרשת נחמני, בתי המשפט עדיין נאלצים לדון בתביעות בלתי אפשריות לגבי גורלם של עוברים מוקפאים ● מן הראוי היה לחייב כל זוג שפונה לבצע הפריה חוץ-גופית, לחתום על הסכם שמתייחס לאפשרות הריאלית של פרידה במהלך הזמן שחולף בין יצירת העוברים המוקפאים לבין השימוש בהם