ועדת הכספים הצביעה בעד הטלת מע''מ על קבוצות רכישה

(עדכון) - ח"כ כץ מסרב לדון בקיצוץ הקצבאות; בכיר באוצר: "זה ספין" ■ העלאת קצבאות הילדים לא תידחה ונשים חרדיות יוכלו לשמש יועצות מס ללא צורך במבחן בגרות ‏■ יוקצו 150 מ' ש' לרכישת דיור ציבורי

‎‎ועדת הכספים של הכנסת לא הצביעה היום (ג') על חוק התקציב לשנים 2011-2012 כמתוכנן, אלא על חוק ההסדרים בלבד. הסיבה: ההיקף הסופי של תקציב הביטחון אינו סגור מאחר ששר הביטחון, אהוד ברק, דרש אמש לפתע תוספות משמעותיות למערכת הביטחון. יצוין כי סעיף הביטחון הוא הגדול ביותר בכל תקציב המדינה ועומד על כ-54.2 מיליארד שקל.

אמש התקיימה פגישה ובה נכחו ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר האוצר יובל שטייניץ, שר הביטחון אהוד ברק והרמטכ''ל גבי אשכנזי. ברק ואשכנזי ביקשו "לפתוח" את תקציב הביטחון כמה שעות בלבד לפני ההצבעות על תקציב המדינה. לפיכך, אם יוחלט על תוספות לתקציב הביטחון, תקציב המדינה ישתנה. ‏ ‏ ‏

לפי החלטת הממשלה מאמצע יולי, התוספת התקציבית למערכת הביטחון קוצצה ב-2.7 מיליארד שקל בשנתיים 2011-2012. לפי גורמים המעורבים בנושא, "מדובר על תוספות משמעותיות". יצוין כי הן במשרד ראש הממשלה, הן במשרד הביטחון והן במשרד האוצר, סירבו בתוקף להתייחס לפגישה ולתוכנה. ‏

משרד האוצר פתח היום במתקפה נגד משרד הביטחון. גורמים באוצר ביקשו להבהיר כי המקור לכל תוספת אפשרית שתינתן לתקציב הביטחון תגיע מקיצוץ רוחבי מתקציב המשרדים האחרים. עם זאת, גורם בכיר מאוד במשרד טען כי "מדובר בספין. תקציב הביטחון הסופי יהיה זהה לזה שאושר על ידי הממשלה באמצע יולי".

‏בעד הטלת מע"מ על קבוצות רכישה

ועדת הכספים הצביעה לפני זמן קצר בעד הטלת מע''מ על קבוצות רכישה, אך רק אם מדובר בקבוצות רכישה אשר מארגניהם מקבלים בגין ארגון הקבוצה תמורה (כסף או שווה כסף). לפי ההצעה, תורחב הגדרת "עסקת אקראי" בחוק המע''מ כך שמכירת קרקע לקבוצת רכישה בידי אדם שאין בעיסוקו במכירת מקרקעין תיחשב "עסקת אקראי" שבה המוכר יהיה חייב במע''מ. הטלת מע''מ על קבוצות רכישה הוא מהלך הנכלל בחוק ההסדרים לשנים 2012-2011 והוא יעלה לדיון עד סוף דצמבר. המהלך צפוי להניב כ-200 מיליון שקלים לשנה לקופת המדינה.

בנוסף מוקדם יותר, גפני סיכם עם האוצר שיקצו 150 מיליון שקל לנושא דיור בדיור הציבורי בשנתיים הקרובות.

הישג נוסף לחרדים ‏ ‎‎

בתוך כך הצביעה ועדת הכספים על פרק "הביטוח הלאומי" בתוך חוק ההסדרים. בעקבות לחצים שהפעיל יו''ר הוועדה, משה גפני ממפלגת "יהדות התורה", דחיית העלאת קצבאות הילדים בשנה, כפי שתוכנן, הוסרה לגמרי מחוק ההסדרים. לפיכך, קצבאות הילדים יעלו בשיעור המתוכנן ולא בשיעור מופחת.

המשמעות התקציבית לקופת המדינה היא 360 מיליון שקל אשר יגיעו אף הם לקצבאות הילדים. בכך נסללה הדרך לאישור תקציב המדינה בוועדת הכספים של הכנסת שכן שתי דרישות של יו''ר ועדת הכספים גפני - "חוק האברכים" וביטול הקיצוץ בקצבאות הילדים - התקבלו על ידי האוצר והממשלה. ‏

גפני השיג הישג נוסף: הוועדה אישרה סעיף הקובע כי לנשים אין יותר צורך בתעודת בגרות כדי להשתלב כיועצות מס. דרישה זו מנעה עד כה מתלמידות חרדיות להשתלב במסלול ייעוץ המס. סעיף זה בחוק ההסדרים זהה להצעת חוק פרטית שהגיש גפני לכנסת בעבר. עם זאת, נקבע כי יהיה צורך במבחנים מקבילים לבגרויות כגון "מבחני סולד" אותם עושות תלמידות חרדיות. ‏

בתוך כך, הצביעה ועדת הכספים בעד הגדלת השתתפות המעסיקים בביטוח הלאומי כך ששיעור ההפרשות יגדל ב-0.47% עד מדרגת שכר של 60% מהשכר הממוצע במשק. הסעיף הוא בניגוד מוחלט לעמדת התאחדות התעשיינים אשר לחמה למען הסרתו. ‏ ‏

"זו התפרקות מוסרית של ממשלת נתניהו", מסר ל"גלובס" יו''ר התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש, אשר הסביר כי לפני כשנתיים, במסגרת "עסקת החבילה", הסכימו המעסיקים להתחשב במצוקות התקציב ולתת באופן חד-פעמי, עד מארס 2011, תוספת של 0.4% לביטוח הלאומי. "האוצר חתם על חוזה עם המעסיקים בנושא ואז הצהיר לבית המשפט שהתוספת היא זמנית בלבד. בתקציב הנוכחי התעלמו משרד האוצר ומשרד ראש הממשלה מהחוזים שעליהם חתמה הממשלה והביאו הצעת חקיקה שמעלה חזרה את תקרות הביטוח הלאומי ובכך מטילה נטל נוסף של 1.5 מיליארד שקל על המגזר הפרטי", האשים ברוש. ‏‎‎ ‎‎

נדחתה ההצבעה על ביטול הטבות המס לכיל ‏ ‎‎

במהלך הצהריים דחה יו''ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני, את ההצבעה על חוק עידוד השקעות הון שאמור לבטל הטבות מס לחברת כיל לטובת חברות אחרות.

"יש מחלוקות קשות בתוך הממשלה לגבי החוק הזה", הסביר גפני. ‏ ל"גלובס" נודע כי עיקר המחלוקת בנושא היא בין שר האוצר, יובל שטייניץ, לבין ראש הממשלה. בעקבות כך איים שטייניץ למשוך את כל החוק אם חברי הכנסת או חברי ממשלה ייענו ללחצים של כיל שלא לפגוע בהטבות מס שהיא מקבלת.

באוצר הסבירו כי אין שום טעם לחוק אם כיל תמשיך לקבל את ההטבות, ומסרבים נכון לעכשיו לכל הצעת פשרה בנושא. ‏ ‏"המבחן למתן הטבות חייב להיות מספר העובדים המועסקים", אמרה בנושא זה ח"כ מירי רגב (ליכוד). "כיל הוא מפעל שמעסיק 7,000 עובדים ולכן לא נכון לפגוע בהטבות לכיל. הפשרה שאני מציעה: לתת לכיל את אותן הטבות שמוענקות למפעלים במרכז הארץ (מס חברות בסך 12%)".

עם זאת, יו"ר הכנסת, ראובן ריבלין, השיג פשרה בנושא התעשיות הביטחוניות, תע"ש ורפאל, שצפויות להיפגע מהחוק, ולפיה המדינה תפצה אותן בהתאם לנזק הכספי הצפוי שייגרם בגין אובדן הטבות מס. ‏ בעקבות חילוקי דעות נוספים ההצבעות על חוק 'הדיור הציבורי' ו'סילוק פולשים' בתוך חוק ההסדרים, נדחו לאחר הצהריים. ‏