גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אור ראשון

עד גיל 72 שירתה שרה ליביה איל כצלמת במוסד, אבל זה היה סוד ולכן נשלחו אלפי צילומיה הפרטיים אחר כבוד למרתף. שבע שנים לאחר שהלכה לעולמה, צירוף מקרים מרתק ששותפים לו נינה ומורתו לצילום, הוביל את המשפחה אל הארגזים הגנוזים. עכשיו הם נחשפים לראשונה, ומזכירים איזו ארץ הייתה פה > צאלה קוטלר

בעליית הגג, במרתף או בבוידעם, יש דברים שממתינים שנים בארגזים עד שישחררו אותם ויעניקו להם חיים חדשים. מהם מעלים אבק ומתכלים, אחרים נשמרים במשך עשורים. כזה הוא סיפורה של שרה ליביה איל, אמנית עם טביעת עין ייחודית, אשת סוד ומוסר עבודה, ציונית וצלמת, שאוסף תצלומיה רואה כעת, שבע שנים אחרי מותה, אור לראשונה.

היא עלתה ארצה מהונגריה ב-1940 עם בתה, ורה, ובעלה באותם ימים. תמיד נמשכה לאמנות ולצילום, ובאחד השיטוטים ברחובות תל אביב, בעודה מחפשת לעצמה עיסוק בישראל, פגשה מכר שהמליץ לה להשתלב בסטודיו לצילום של אמן באוהאוס ידוע. היא קיבלה את ההצעה, ומשם המשיכה לעבוד בצלמנייה המפורסמת ברחוב אלנבי, שפועלת עד היום. מפגש מקרי נוסף עם אותו מכר הוביל אותה גם אל חיל המודיעין הישראלי של קום המדינה, ומשם למוסד. היא גויסה לתפקידים שהיו קשורים לצילום והתמידה בהם עד גיל 72.

אלפי תמונות שצילמה במהלך חייה למטרות אמנות אוחסנו בארגזים על גבי ארגזים ושוכנו במרתף ביתה של נכדתה, דפי רוזן-זינגר. בנה של הנכדה, איתי, הוא תלמיד תיכון בן 16. במהלך קורס לצילום בבית הספר סיפר למורתו, דורית וסרשטרום, על סבתא רבא שלו, שהייתה צלמת. וסרשטרום הייתה בעיצומם של לימודים לתואר שני באמנות באוניברסיטת תל אביב וחיפשה נושא למחקר לעבודת הגמר.

"אחרי שאיתי סיפר לי על סבתא רבא שלו ניגשתי בתמימותי לאינטרנט וחיפשתי חומרים על שרה. לא מצאתי כלום", מספרת וסרשטרום. "גם בספרייה עברתי עם הספרניות על מאגרי מידע ולא מצאנו כלום". אבל איתי התעקש. בשיעור שלאחר מכן כבר הביא מסמך שכתבה ליביה איל בעצמה במכונת כתיבה ובו קורות חייה המקוצרים. הצעד הבא היה להזמין את וסרשטרום למרתף הבית, שם חיכו הארגזים בסבלנות.

וסרשטרום ובני המשפחה פתחו את הארגזים בזהירות וגילו בהם את תצלומיה של הסבתא מסודרים בקופסאות קטנות, כשהפילם מוצמד אליהם בסדר מופתי, תוך ציון מראה מקום ותאריך. בין היתר מצאו אלבום שליביה איל הכינה בעצמה ובו תצלומים מארץ ישראל של שנות ה-50 וה-60. וסרשטרום לקחה איתה את האלבום למרצה שלה, ד"ר עדינה מאייר, שאמרה לה, "עזבי הכול ולכי על זה, את מגלה פה צלמת שאף אחד לא מכיר".

"לא קיבלה הכרה בחייה"

במשך שנה וחצי צללה וסרשטרום אל חייה של ליביה איל: "הייתי עסוקה רק בשרה. לקחתי שנת שבתון ובכל רגע הייתי עסוקה בצילומים ובמחקר בחדר העבודה בבית".

וסרשטרום גילתה שבתחילת שנות ה-50, עם גיוסה לשירותי המודיעין של ישראל, נשלחה ליביה איל לפריז למשך ארבע שנים. כשחזרה לארץ הייתה מופקדת על מעבדת הצילום, שם התמחתה בטכניקות מעבדה שפיתחה.

נוסף לפריז צילמה ליביה איל גם במזרח הרחוק בתחילת שנות ה-70, כשנסעה לבדה עם המצלמה בעולם. עוד צילמה גם את ניו יורק של אותן שנים, אבל בעיקר תיעדה את המדינה כמעט מראשיתה לאורכה ולרוחבה, בזמן המלחמות, באתרי הקודש, ברחובות תל אביב וירושלים, בשוק בבאר שבע, בים המלח ועוד ועוד.

לאחר עלייתה לישראל התגרשה ליביה איל מבעלה בצעד אמיץ ויוצא דופן לאותה תקופה. היא התמסרה לעבודתה במודיעין ובכל רגע פנאי הייתה יוצאת לצלם, כשלעתים בתה ורה מצטרפת אליה. היא ניסתה לפרסם את צילומיה, אך ללא הצלחה. "היא שלחה צילומים לעיתונים גרמניים בניסיון למכור אותם ורצתה להוציא ספר צילומים, אבל זה לא הלך", מספרת וסרשטרום. "זאת גם אחת משאלות המחקר שלי שנוגעות למגדר. גיליתי שעד לשנות ה-70 אמניות נשים ובטח צלמות לא זכו להכרה. הצלמים הגברים של אותן שנים עבדו בשירות המדינה, ואילו הנשים פתחו לרוב סטודיו לצילום משפחות לפרנסתן. אני חושבת שהעובדה ששרה לא קיבלה הכרה בחייה כצלמת תסכלה אותה".

סימנים לעבודתה המודיעינית כצלמת, מספרת וסרשטרום, אפשר למצוא גם בצילומי האמנות שלה: "זה בא לידי ביטוי בכך שיש צילומים שרואים שזווית הצילום שלה היא מהמסתור, שלאנשים בכלל לא היה מושג שהיא מצלמת אותם. אבל יש צילומים אחרים שבהם רואים שהיא מדברת עם המצולמים. רואים בעבודות שלה את הרגישות האדירה שלה לבני אדם, ואצלה כולם היו שווים - עני ועשיר קיבלו אותו המקום, הייתה לה זווית מיוחדת על המתרחש. זה משהו שמאוד התחברתי אליו".

"נשארת במעבדה עד אחרי חצות"

משפחתה של ליביה איל מספרת שלאורך כל השנים היא הייתה דיסקרטית ומסורה באופן יוצא דופן לעבודתה, וכך גם העידו עמיתיה מקהיליית המודיעין. "הם סיפרו שהיא הייתה מגיעה למעבדה בבוקר ומעולם לא עשתה בזמן העבודה דברים שקשורים לצילומים הפרטיים שלה", אומרת וסרשטרום. "היא הייתה מסיימת בשבע בערב ונשארת במעבדה עד אחרי חצות כדי לפתח את הפילמים שלה. הייתה לה הפרדה ברורה בין העבודה, הצילומים שלה והבית".

"הייתי מודעת לעבודה שלה, אבל לא לפרטי פרטים", אומרת הבת ורה. "ראיתי שהיו תקופות שהיא הייתה במתח גדול ואחר-כך תקופות של רגיעה. היא עשתה דברים שלא ייאמנו, היא הייתה אישה עם אופי חזק מאוד".

ד"ר מאיר רוזן, בעלה של ורה, מספר שבזמן שאמה של אשתו שהתה בפריז בשליחות המוסד, הוא עבד כסטודנט בשגרירות בפריז: "פגשתי אותה, היא עבדה במחלקה הטכנולוגית של המודיעין ומעולם לא סיפרה אפילו מילה על העבודה שלה". לימים הפך רוזן לשגריר ישראל בצרפת ובארצות הברית (בתקופתו בתפקיד התפוצצה פרשת ג'ונתן פולארד).

"ידענו המון דברים על סבתא, אבל המון דברים לא ידענו", מספרת הנכדה דפי. "בהלוויה שלה פגשתי את החברים מהמוסד, ורק בהספד שלהם הבנתי איזו דמות היא הייתה. היו לה אומץ ושקט פנימי נדירים. למרות שהייתה אישה צנומה ורזה, היא כנראה עמדה במצבים מאוד מורכבים. היא הייתה מאוד ליברלית מצד אחד ומסודרת בצורה כפייתית מצד שני. היא הייתה נגד מוסד הנישואין והאמינה שאדם צריך למצות את עצמו בחייו".

עם זאת, וסרשטרום מצביעה על עבודות רבות שבהן עסקה ליביה איל ביחסים שבינו לבינה. בעת שהותה בפריז ובניו יורק הרבתה לצלם זוגות אוהבים.

כניסתה של וסרשטרום לחייהם של בני משפחת רוזן ופתיחת הארגזים שחיכו במרתף, הם מעידים, ריגשו אותם. "המקריות הזאת הייתה פנטסטית", אומרת ורה. "דורית פתחה לי צוהר לתמונות של אמא מזוויות שאני לא ראיתי. אני התרגשתי מאוד גם כי אמא תמיד רצתה לפרסם את הצילומים שלה, וזה לא קרה. עכשיו היא בטח מחייכת למעלה".

"מה שחשוב לי עכשיו זה לעשות עליה תערוכה, זאת משאת נפשי", אומרת וסרשטרום. "אני רוצה גם להוציא עליה ספר ולפתוח אתר אינטרנט שמוקדש לה. אני רוצה לעשות את כל מה שמגיע לה. אני חושבת שהיא אישיות ואמנית ייחודית ומאוד התחברתי אליה - לא בכדי הארגזים האלה הגיעו לידיים שלי. כנראה ששום דבר בחיים לא קורה סתם".

עוד כתבות

אנשים יושבים במסעדה בשטוקהולם. החיים בשבדיה נמשכו כמעט כרגיל למרות התפרצות הקורונה / צילום: Andres Kudacki, AP

מוביל המדיניות השבדית נגד הקורונה מודה: "אנחנו במצב נורא"

לאחר שמספר הקורבנות במדינה חצה את רף ה-4,000, האפידמיולוגית הראשית הקודמת של שבדיה יצאה לראשונה בביקורת על התנהלות הממשלה: "סגר מוקדם היה מאפשר לנו להתכונן טוב יותר להגן על הפגיעים ביותר" ● האפידמיולג הנוכחי מודה: "אנחנו במצב נורא"

ד"ר אמיר ירון / צילום: יונתן בלום

בנק ישראל הותיר את הריבית ללא שינוי וצופה צמיחה מהירה ב-2021 בהנחה שלא יהיה גל תחלואה נוסף

בבנק ישראל מעריכים כי שיעור האבטלה במחצית השנייה של 2020 צפוי לעלות ל-8.5% ● חטיבת המחקר צופה התכווצות של 4.5% בתוצר בשנת 2020 אך צמיחה מהירה ב-2021 ● היקף ההשבתה של המשק הצטמצם לכ-19% באמצע מאי, לעומת 36% בשיא המשבר

שאול מרידור, שירה גרינברג, שי באב"ד / צילום: יונתן בלום, איל יצהר

דעה - אטימות, קיבעון וניתוק: 10 הערות על התנהלות האוצר בעיצומו של משבר כלכלי חמור

הביקורת החריפה של בנק ישראל, ההתעקשות לא לסייע לעובדים החלשים במשק ובפרט למקבלי הקצבאות, היד הקפוצה והמודלים המיושנים שנראים לא מותאמים למשק הישראלי ● צמרת האוצר נרדמת בשמירה כשישראל גולשת למציאות כלכלית מפחידה

בניין הבורסה לניירות ערך בתל אביב / צילום: Baz Ratner , רויטרס

המגמה החיובית בבורסה נמשכת; קבוצת דלק עולה ב-5%

עונת הדוחות בעיצומה: אלקטרה צריכה רשמה זינוק של 69% ברווח הנקי ברבעון הראשון ל-27 מיליון שקל ● שגריר ספגה ברבעון שחיקה תפעולית בצל מגזר שיתוף הרכבים ● פז רשמה הפסד נטו של 125 מיליון שקל כתוצאה מנפילת מחיר הנפט

חנויות סגורות בככר המדינה בתל אביב / צילום: איל יצהר, גלובס

650 דורשי עבודה חדשים נרשמו ביממה האחרונה

מאז החלו ההקלות בסגר לשחרור המשק נרשמו בשירות התעסוקה כ-101 אלף דורשי עבודה חדשים, ומנגד, מספר המדווחים לשירות התעסוקה על חזרה לעבודה עומד על כ-180 אלף

הפגנת העצמאים בישראל / צילום: טל קירשנבאום

סיבוב פרסה של הממשלה או טענות סרק של העצמאים? המחלוקת סביב המענק לעצמאים על חודש מאי

לטענת ארגוני העצמאים משרד האוצר קבע כי המענק שהובטח לעצמאים בגין חודש מאי יבוטל, בשל החזרה לשגרה של המשק ופתיחת העסקים ● גורמים באוצר טוענים כי לא התקיים דיון להעניק מענק נוסף בגין חודש מאי, וכך גם לא בוטל כל מענק מתוכנן

ח"כ אריה דרעי./ צילום: רפי קוץ

למרות הנגיף: משרד הפנים מאשר כניסה לארץ גם לסטודנטים ואברכים שאינם ישראלים

במכתב שעליו חתום שר הפנים אריה דרעי הוא מבשר כי אברכי הישיבות ובני משפחותיהם שמבקשים לשוב ארצה לחזור ללימוד יקבלו היתר לכך ● זאת בנוסף לתלמידים זרים באוניברסיטאות ובפנימיות, לרופאים ולמשתלמי רפואה

בצלאל מכליס, נשיא אלביט מערכות / צילום: אלביט מערכות

אלביט: "ההשפעה הפיננסית של השיבושים בפעילות עקב הקורונה לא הייתה מהותית"

החברה הביטחונית, שכבר דיווחה כי השפעות המגפה הגיעו אליה רק אחרי הרבעון הראשון, הציגה צמיחה רבעונית בהכנסות וברווח הנקי ● מדווחת על יישום שורת צעדים לשליטה בעלויות

"רק 9% מהחברות יצאו מחוזקות מהמשבר ב־2008" / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

דעה: תשעה דברים שסטארט-אפים צריכים לעשות אחרת אחרי המגפה

איך למצב מחדש את הסטארט-אפ שלך בעולם שאחרי הקורונה? תשעה דברים שצריך לעשות אחרת - ממיזוגים ורכישות ועד הפגנת אמפתיה ללקוחות

השופטת אסתר נחליאלי־ חיאט / צילום: דוברות בתי המשפט

ביהמ"ש העניק הכשר לבנקים: "פרקטיקת סימון הלקוחות הבעייתיים - לגיטימית"

לראשונה, ביהמ"ש המחוזי התייחס בהרחבה לפרקטיקה שמפעילים הבנקים בישראל, שבמסגרתה מכינים רשימות של לקוחות שלגביהם התעוררו קשיים בעבר כדי לבחון אישור מתן אשראי או פתיחת חשבון ● זאת, תוך שהוא מביע שאט-נפש מהשימוש בביטוי "רשימות שחורות"

נכס למכירה בארה"ב.  שינוי פרדיגמה   / צילום: אריק סולטן

פרופטק: משכללים נדל"ן בטכנולוגיות דיגיטליות בעולם של מיתון

תחום ה-PropTech בא לעשות סדר בשוק הדיור בתקופה שבה בעלי נכסים מתקשים למצוא שוכרים, שוכרים מתקשים לשלם ורוכשים מתקשים לגייס הון ראשוני ● פלטפורמות דוגמת Lucas Project ו-StepLadder הן דוגמאות בולטות לאופן שבו זה מתבצע

איציק שמולי, פריימריז העבודה / צילום: שלומי יוסף

הסוף למחדל כפל הקצבאות? שר הרווחה שמולי הודיע שהקיזוז יוקפא

משמעות הדבר היא שהסכומים שקוזזו מקצבאותיהם של החלשים ביותר בחברה לאחר שהוצאו לחל"ת בשל משבר הקורונה, יוחזרו, ולא יקוזזו גם בחודש יוני ● "מדובר בהחזר של כ-250 מיליון שקל למוחלשים ביותר, שלא הסכמנו להותיר מאחור", כתב השר שמולי בחשבון הטוויטר שלו

חנות גולף בכלבו שלום / צילום: שני מוזס, גלובס

מנכ"ל גולף: "נחזיר לעבודה בסוף המשבר 90% מהעובדים"

את הדברים אמר רביב ברוקמאייר עם פתיחת החנויות המשופצות של הקבוצה בכלבו שלום בת"א ● הוא מגלה כי אובדן המכירות לקבוצת גולף בתקופת הסגר עמד על 130 מיליון שקל, וכי הפדיונות מאז החזרה לפעילות בחנויות גולף אנד קו עולים על המכירות בשנה שעברה

רובוט לניקוי בריכות של מיטרוניקס / צילום: יח"צ

מצליחה לשחות גם בימי קורונה: הרווח הנקי של מיטרוניקס צמח ברבעון בכ-7% ל-64 מיליון שקל

מניית יצרנית הרובוטים לניקוי בריכות השלימה זינוק של 65% מהשפל שאליו צנחה ב-23 במרץ השנה, וחזרה להציג תשואה חיובית מתחילת השנה

משאית חשמלית על מסלול הניסויים של אלקטריאון בשבדיה / צילום: יח"צ

לאחר קפיצה של 130% השנה: מה ההמלצה על אלקטריאון?

בפרוסט אנד סוליבאן פרסמו עדכון לסקירה על חברת אלקטריאון עם מחיר יעד של 181 שקל למניה, גבוה בכ-15% ממחירה בבורסה

גילי רענן וליאור סיימון מסייברסטארטס / צילום: יח"צ יוסי זליגר

גילי רענן מגייס 100 מיליון דולר לקרן שנייה ומצרף את ליאור סיימון כשותפה

סיימון, לשעבר בקרן ארבור האמריקאית, מצטרפת לקרן סייברטארטס, אותה הקים רענן ב-2018 ● בקרן השקיעו יזמים ומנהלים בכירים בעולם הסייבר

האף האלקטרוני של נונסנס / צילום: יח"צ

החברה שמריחה קורונה: "התהליך דומה קצת לזיהוי תמונה"

ננוסנט פיתחה אף אלקטרוני שמזהה את נגיף הקורונה ושואפת להחליף את המדחומים בכניסה למתחמים

לקוחות בחנות אפל בבייג'ין, בחודש שעבר  / צילום: רויטרס

עם חצי טריליון דולר, אפילו המגפה לא תחליש את ענקיות הטכנולוגיה

ענקיות הטכנולוגיה הגיעו למשבר הנוכחי חזקות מתמיד - עם קופות מזומנים דשנות, השקעות עתק על מחקר ופיתוח ונכונות לבצע רכישות • לא רק שהמוצרים והשירותים שלהן חיוניים בזמן המשבר, הן גם מסוגלות לנצל אותו כדי להשאיר את המתחרים הפוטנציאליים הרחק מאחור

לפיד החירום דולק מעל אסדת לוויתן / צילום: איריס אשוח

הפרו - וישלמו: המשרד להגנת הסביבה פועל נגד נובל אנרג'י בעקבות הפרות באסדת לוויתן

חברת נובל אנרג'י הפרה את היתר הפליטה לאסדת לוויתן כאשר עיכבה את הליך החיבור הדיגיטלי של מערכות הניטור הרציף באסדה ● כעת מצויה החברה בפני נקיטה בהליך אכיפה ● נובל אנרג'י: "לומדים את המכתב שנשלח על ידי המשרד ושוקלים את צעדינו להמשך"

גילה גמליאל, מיקי חיימוביץ’, אלון שוסטר / צילום: מארק ישראל סלם, שלומי יוסף, רפי קוץ

ממשלה מנופחת? צפו לכמה בשורות טובות דווקא בתחום הסביבה

אחרי שנים שמשבר האקלים היה מחוץ לפוקוס הציבורי, הצהירה השרה הנכנסת להגנת הסביבה שתציב אותו בראש סדר העדיפויות ● הממשלה התחדשה גם בשר חקלאות שקידם יוזמות סביבתיות ובראשת ועדה עם אג'נדה לוחמנית ● האם הם יחוללו מהפכה?