גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אור ראשון

עד גיל 72 שירתה שרה ליביה איל כצלמת במוסד, אבל זה היה סוד ולכן נשלחו אלפי צילומיה הפרטיים אחר כבוד למרתף. שבע שנים לאחר שהלכה לעולמה, צירוף מקרים מרתק ששותפים לו נינה ומורתו לצילום, הוביל את המשפחה אל הארגזים הגנוזים. עכשיו הם נחשפים לראשונה, ומזכירים איזו ארץ הייתה פה > צאלה קוטלר

בעליית הגג, במרתף או בבוידעם, יש דברים שממתינים שנים בארגזים עד שישחררו אותם ויעניקו להם חיים חדשים. מהם מעלים אבק ומתכלים, אחרים נשמרים במשך עשורים. כזה הוא סיפורה של שרה ליביה איל, אמנית עם טביעת עין ייחודית, אשת סוד ומוסר עבודה, ציונית וצלמת, שאוסף תצלומיה רואה כעת, שבע שנים אחרי מותה, אור לראשונה.

היא עלתה ארצה מהונגריה ב-1940 עם בתה, ורה, ובעלה באותם ימים. תמיד נמשכה לאמנות ולצילום, ובאחד השיטוטים ברחובות תל אביב, בעודה מחפשת לעצמה עיסוק בישראל, פגשה מכר שהמליץ לה להשתלב בסטודיו לצילום של אמן באוהאוס ידוע. היא קיבלה את ההצעה, ומשם המשיכה לעבוד בצלמנייה המפורסמת ברחוב אלנבי, שפועלת עד היום. מפגש מקרי נוסף עם אותו מכר הוביל אותה גם אל חיל המודיעין הישראלי של קום המדינה, ומשם למוסד. היא גויסה לתפקידים שהיו קשורים לצילום והתמידה בהם עד גיל 72.

אלפי תמונות שצילמה במהלך חייה למטרות אמנות אוחסנו בארגזים על גבי ארגזים ושוכנו במרתף ביתה של נכדתה, דפי רוזן-זינגר. בנה של הנכדה, איתי, הוא תלמיד תיכון בן 16. במהלך קורס לצילום בבית הספר סיפר למורתו, דורית וסרשטרום, על סבתא רבא שלו, שהייתה צלמת. וסרשטרום הייתה בעיצומם של לימודים לתואר שני באמנות באוניברסיטת תל אביב וחיפשה נושא למחקר לעבודת הגמר.

"אחרי שאיתי סיפר לי על סבתא רבא שלו ניגשתי בתמימותי לאינטרנט וחיפשתי חומרים על שרה. לא מצאתי כלום", מספרת וסרשטרום. "גם בספרייה עברתי עם הספרניות על מאגרי מידע ולא מצאנו כלום". אבל איתי התעקש. בשיעור שלאחר מכן כבר הביא מסמך שכתבה ליביה איל בעצמה במכונת כתיבה ובו קורות חייה המקוצרים. הצעד הבא היה להזמין את וסרשטרום למרתף הבית, שם חיכו הארגזים בסבלנות.

וסרשטרום ובני המשפחה פתחו את הארגזים בזהירות וגילו בהם את תצלומיה של הסבתא מסודרים בקופסאות קטנות, כשהפילם מוצמד אליהם בסדר מופתי, תוך ציון מראה מקום ותאריך. בין היתר מצאו אלבום שליביה איל הכינה בעצמה ובו תצלומים מארץ ישראל של שנות ה-50 וה-60. וסרשטרום לקחה איתה את האלבום למרצה שלה, ד"ר עדינה מאייר, שאמרה לה, "עזבי הכול ולכי על זה, את מגלה פה צלמת שאף אחד לא מכיר".

"לא קיבלה הכרה בחייה"

במשך שנה וחצי צללה וסרשטרום אל חייה של ליביה איל: "הייתי עסוקה רק בשרה. לקחתי שנת שבתון ובכל רגע הייתי עסוקה בצילומים ובמחקר בחדר העבודה בבית".

וסרשטרום גילתה שבתחילת שנות ה-50, עם גיוסה לשירותי המודיעין של ישראל, נשלחה ליביה איל לפריז למשך ארבע שנים. כשחזרה לארץ הייתה מופקדת על מעבדת הצילום, שם התמחתה בטכניקות מעבדה שפיתחה.

נוסף לפריז צילמה ליביה איל גם במזרח הרחוק בתחילת שנות ה-70, כשנסעה לבדה עם המצלמה בעולם. עוד צילמה גם את ניו יורק של אותן שנים, אבל בעיקר תיעדה את המדינה כמעט מראשיתה לאורכה ולרוחבה, בזמן המלחמות, באתרי הקודש, ברחובות תל אביב וירושלים, בשוק בבאר שבע, בים המלח ועוד ועוד.

לאחר עלייתה לישראל התגרשה ליביה איל מבעלה בצעד אמיץ ויוצא דופן לאותה תקופה. היא התמסרה לעבודתה במודיעין ובכל רגע פנאי הייתה יוצאת לצלם, כשלעתים בתה ורה מצטרפת אליה. היא ניסתה לפרסם את צילומיה, אך ללא הצלחה. "היא שלחה צילומים לעיתונים גרמניים בניסיון למכור אותם ורצתה להוציא ספר צילומים, אבל זה לא הלך", מספרת וסרשטרום. "זאת גם אחת משאלות המחקר שלי שנוגעות למגדר. גיליתי שעד לשנות ה-70 אמניות נשים ובטח צלמות לא זכו להכרה. הצלמים הגברים של אותן שנים עבדו בשירות המדינה, ואילו הנשים פתחו לרוב סטודיו לצילום משפחות לפרנסתן. אני חושבת שהעובדה ששרה לא קיבלה הכרה בחייה כצלמת תסכלה אותה".

סימנים לעבודתה המודיעינית כצלמת, מספרת וסרשטרום, אפשר למצוא גם בצילומי האמנות שלה: "זה בא לידי ביטוי בכך שיש צילומים שרואים שזווית הצילום שלה היא מהמסתור, שלאנשים בכלל לא היה מושג שהיא מצלמת אותם. אבל יש צילומים אחרים שבהם רואים שהיא מדברת עם המצולמים. רואים בעבודות שלה את הרגישות האדירה שלה לבני אדם, ואצלה כולם היו שווים - עני ועשיר קיבלו אותו המקום, הייתה לה זווית מיוחדת על המתרחש. זה משהו שמאוד התחברתי אליו".

"נשארת במעבדה עד אחרי חצות"

משפחתה של ליביה איל מספרת שלאורך כל השנים היא הייתה דיסקרטית ומסורה באופן יוצא דופן לעבודתה, וכך גם העידו עמיתיה מקהיליית המודיעין. "הם סיפרו שהיא הייתה מגיעה למעבדה בבוקר ומעולם לא עשתה בזמן העבודה דברים שקשורים לצילומים הפרטיים שלה", אומרת וסרשטרום. "היא הייתה מסיימת בשבע בערב ונשארת במעבדה עד אחרי חצות כדי לפתח את הפילמים שלה. הייתה לה הפרדה ברורה בין העבודה, הצילומים שלה והבית".

"הייתי מודעת לעבודה שלה, אבל לא לפרטי פרטים", אומרת הבת ורה. "ראיתי שהיו תקופות שהיא הייתה במתח גדול ואחר-כך תקופות של רגיעה. היא עשתה דברים שלא ייאמנו, היא הייתה אישה עם אופי חזק מאוד".

ד"ר מאיר רוזן, בעלה של ורה, מספר שבזמן שאמה של אשתו שהתה בפריז בשליחות המוסד, הוא עבד כסטודנט בשגרירות בפריז: "פגשתי אותה, היא עבדה במחלקה הטכנולוגית של המודיעין ומעולם לא סיפרה אפילו מילה על העבודה שלה". לימים הפך רוזן לשגריר ישראל בצרפת ובארצות הברית (בתקופתו בתפקיד התפוצצה פרשת ג'ונתן פולארד).

"ידענו המון דברים על סבתא, אבל המון דברים לא ידענו", מספרת הנכדה דפי. "בהלוויה שלה פגשתי את החברים מהמוסד, ורק בהספד שלהם הבנתי איזו דמות היא הייתה. היו לה אומץ ושקט פנימי נדירים. למרות שהייתה אישה צנומה ורזה, היא כנראה עמדה במצבים מאוד מורכבים. היא הייתה מאוד ליברלית מצד אחד ומסודרת בצורה כפייתית מצד שני. היא הייתה נגד מוסד הנישואין והאמינה שאדם צריך למצות את עצמו בחייו".

עם זאת, וסרשטרום מצביעה על עבודות רבות שבהן עסקה ליביה איל ביחסים שבינו לבינה. בעת שהותה בפריז ובניו יורק הרבתה לצלם זוגות אוהבים.

כניסתה של וסרשטרום לחייהם של בני משפחת רוזן ופתיחת הארגזים שחיכו במרתף, הם מעידים, ריגשו אותם. "המקריות הזאת הייתה פנטסטית", אומרת ורה. "דורית פתחה לי צוהר לתמונות של אמא מזוויות שאני לא ראיתי. אני התרגשתי מאוד גם כי אמא תמיד רצתה לפרסם את הצילומים שלה, וזה לא קרה. עכשיו היא בטח מחייכת למעלה".

"מה שחשוב לי עכשיו זה לעשות עליה תערוכה, זאת משאת נפשי", אומרת וסרשטרום. "אני רוצה גם להוציא עליה ספר ולפתוח אתר אינטרנט שמוקדש לה. אני רוצה לעשות את כל מה שמגיע לה. אני חושבת שהיא אישיות ואמנית ייחודית ומאוד התחברתי אליה - לא בכדי הארגזים האלה הגיעו לידיים שלי. כנראה ששום דבר בחיים לא קורה סתם".

עוד כתבות

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: שלומי יוסף

העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות

פסק דין שאישר פשרה עם סופרגז ואמישראגז קבע תקדימים בעניין שכר טרחת עורכי דין בתביעות ייצוגיות ● בין השאר נקבע כי שר הטרחה יוגבל לפי מדרגות מקסימליות, ודרך היישום לתשלום הובהרה ● בשוק יש שמברכים על ההסדרה, ואולם אחרים מזהירים: תפגע בתמריץ להשיג פיצוי מרבי

שי אהרונוביץ׳, מנהל רשות המסים / צילום: ניב קנטור

מס דירה שלישית חוזר לשולחן: "המערכות כבר מוכנות"

לדברי מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', המדינה צריכה ליצור אחידות ולהפסיק לשנות את שיעורי מיסוי הנדל"ן בתדירות גבוהה ● עוד הוא הוסיף כי צריך לחשוב על מס דירה שלישית: "מבחינתנו זה צעד נכון שיעלה בתקציב 2025"

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

לאחר שלוש שנים של הפסד, אירופה עזרה לדוד פתאל לחזור להרוויח

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין

פרויקט תמ''א 38 בחיפה / צילום: פאול אורלייב

משרד המשפטים יוזם: יזמי התחדשות עירונית יתחייבו מראש על מועד מסירת הדירות

שורת תקנות שיזם משרד המשפטים, שיידונו בקרוב בוועדת הפנים של הכנסת, יחייבו יזמי התחדשות עירונית במתן מועדי מקסימום לאישור תוכנית הפרויקטים שלהם ואכלוס הדירות שהם מקימים ● תקנות בולטות נוספות הן חשיפת ערבויות מחייבות, גילוי ניגוד אינטרסים של היזמים, וידוא שהדיירים מבינים את ההסכם ועוד

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בעליות; אנבידיה צללה בכ-3%

הנאסד"ק עלה ב-0.5% ● מדד דאקס עלה ב-0.5%, הקאק ירד ב-0.3% ● גולדמן סאקס: לשוק המניות בארה"ב יש אפסייד מוגבל ● נובוקיור וסייברוואן מזנקות בטרום מסחר ● ערב הפסחא, מחירי הקקאו בשיא כל הזמנים, מה זה אומר לגבי יצרניות הממתקים הגדולות ומחירי השוקולד?

הראלי בוול סטריט יימשך? זה מה שמלמדת ההיסטוריה

מדד המניות המוביל S&P 500 עשוי לסיים את הרבעון הראשון עם עלייה של 10% ● האם ניתן להסיק מכך שהמשך השנה יתאפיין בראלי? לפי מחקרים של כמה גופי השקעות, החדשות הרעות נוטות להגיע במחצית השנה השנייה

מתחם חזית הים בחיפה / הדמיה: מן-שנער-יעד אדריכלים

נסגר המכרז הראשון של רמ"י בחזית הים בחיפה: כמה תשלם הזוכה?

יורו ישראל זכתה במכרז של רמ"י על קרקע של 23 דונם, להקמת 500 יחידות דיור ושטחי מסחר באחד מהמתחמים המסקרנים בישראל ● החברה תשלם על הקרקע, הסמוכה לבית החולים רמב"ם בחיפה, כ-205 מיליון שקל כולל הוצאות פיתוח

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

מלך השכר של ת"א: המנכ"ל שהרוויח כ-90 מיליון שקל ב-2023

עיקר התגמול של מנכ"ל נייס ברק עילם – הוני ● במשך שנותיו כמנכ"ל נייס צבר תגמולים בהיקף של כ-460 מיליון שקל לפי שער החליפין הנוכחי ● שכר של כ-17 מיליון שקל למנכ"ל אלביט אשתקד

אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס

במשרד האנרגיה בוחנים: הקמת מתקן להנזלת גז בהשקעה של 7 מיליארד דולר

חלק משמעותי מיצוא הגז של ישראל תלוי היום במצרים, ומתקן הנזלה יאפשר יצוא לרחבי העולם כדי לבזר את הסיכונים ● מי יממן את עלויות ההקמה האדירות?

דם אברמוב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך

בלי אסקפיזם ועם לוחם בשיקום, הפרסומת של בנק הפועלים היא הזכורה ביותר

פרסומת הבנק, שבה מככב הלוחם הפצוע אדם אברמוב, היא גם המושקעת ביותר עם כ–1.6 מיליון שקל ● מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה עולה כי השבוע התברגו שתי פרסומות חדשות: מנורה מבטחים וטאצ' ● הפרסומת של ביטוח 9 היא האהודה ביותר גם השבוע

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

אייל בן סימון מימש אופציות של הפניקס בהיקף של 1.65 מיליון שקל

מנכ"ל הפניקס וסמנכ"ל הכספים שלו מימשו יחד 170 אלף אופציות במחיר של 37.48 שקל למנייה • מניית הפניקס ירדה היום ב-2.6%

קבינט המלחמה. ללא נשים במוקד קבלת ההחלטות / צילום: קובי גדעון-לע''מ

המלחמה חושפת את אוכלוסיית הנשים לסיכונים חריגים. איך אפשר להתמודד איתם?

מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות ● הפעם, בשיתוף שדולת הנשים, על האתגרים שמציבה המלחמה בפני נשים ● נשים סובלות יותר מהיעדר ביטחון אישי וכלכלי - ובכל זאת הן לא נמצאות במוקד קבלת ההחלטות

המדינה החדשה שמצטרפת להליך נגד ישראל בהאג

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: רוב האמריקאים מתנגדים להמשך המלחמה, הממשלה הצרפתית מצהירה שלא סיפקה נשק לישראל מאז ה-7 באוקטובר, ואירלנד מצטרפת לתביעה נגד ישראל בהאג ● כותרות העיתונים בעולם 

גל בר-דעה, מנכ''ל וואן זירו / צילום: איל יצהר

הבנק הדיגיטלי כבר שרף כ-800 מיליון שקל; המנכ"ל: "המשקיעים ימשיכו לתמוך"

לוואן זירו כבר יש כ-100 אלף לקוחות והמנכ"ל גל בר דעה מעריך כי "נהפוך לרווחיים כשנגיע ל-200 אלף לקוחות" ● את 2023 סיים הבנק של אמנון שעשוע עם הפסד של 357 מיליון שקל, אך בר דעה אופטימי:  "ההכנסה מלקוח יותר גבוהה ממה שחשבנו. אם נמשיך כך ונגביר פעילות אנחנו על דרך המלך"

אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה / איור: גיל ג'יבלי

בדיקת אי הסדרים בעיצומה, אז איך זה שאפשר להפקיד חיסכון לכל ילד בסלייס

רשות שוק ההון מצאה לאחרונה אי סדרים חמורים בהתנהלותו של בית ההשקעות סלייס ● למרות זאת, באתר הביטוח הלאומי סלייס מוצגת כאפשרות להפקדת כספים בתוכנית "חיסכון לכל ילד" ● עד תחילת מאי לא ניתן יהיה למשוך כספים מקופות סלייס, אך הרגולטור לא מודאג

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

כלל: רווח של 305 מיליון שקל ב-2023, השפעת רכישת מקס עוד קטנה

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: אימקו מסכמת את 2023 עם רווח כ-6.2 מיליון שקל לאחר שרשמה הפסד בתקופה המקבילה, כלל הציגה דוח רבעוני חזק, אך טרם רשמה רווח משמעותי מרכישת חברת כרטיסי האשראי מקס והרווח הנקי של מור השקעות זינק בכ-60% ● מדור חדש

הכפר פטריצ'ה באיטליה. ראש העיר מנסה למכור בתים באירו / צילום: Shutterstock

באיטליה מנסים למכור בתים באירו אחד. אז למה זה לא עובד?

ראשי עיירות קטנות באיטליה, שהתרוקנו מתושבים בשל מגמת עיור ארוכת־שנים, מציעים בתים למכירה באירו אחד בלבד, כאשר עלות השיפוץ מוטלת על הקונה ● התקשורת האמריקאית רווייה בסיפורים על בתים עתיקים שעברו שיפוץ והפכו לבתי נופש משפחתיים, אך בפועל, עסקי "הבתים באירו" עומדים בפני חסמים רבים

מנכ''ל האוצר שלומי הייזלר בוועידת מרכז הנדל''ן באילת / צילום: נאו מדיה

מנכ"ל האוצר נגד מנהל רשות המסים: "מס דירה שלישית ירחיק משקיעים משוק הנדל"ן"

לפי מנכ"ל האוצר, שלומי הייזלר, החזרת "מס דירה שלישית" כבר בתקציב הקרוב לא נמצאת על הפרק ● על הביקורת שהעביר ינקי קוינט בכנס התשתיות של גלובס בשבוע שעבר, הוא עונה: "אמירות חמורות ואין בהן דבר וחצי דבר. באוצר יש אנשים מופלאים" ● וזו התוכנית שלו למלא את קופת המדינה, נוכח הגירעון המחמיר

ייצור השבבים / צילום: Shutterstock, Golubovy

חברות השבבים הישראליות שמשלמות על הקשחת הכללים

ביטול רכישת חברת שבבים ישראלים על ידי הענקית האמריקאית קוואלקום מתווספת לנסיגת אינטל מרכישת טאואר אשתקד ● לפי מומחים, מדובר במגמה מתעצמת של הקשחת העמדות מצד רגולטורים בעולם ● "חברות צריכות להתחיל לחשוב מראש על אלטרנטיבות", הם אומרים

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר