להוריד את הכוכבים לרצפה

לעודד קטש יש בהפועל ירושלים קבוצה סופר-מוכשרת. הבעיה: היא מלאה בסוליסטים בעלי אגואים מנופחים הרבה יותר מדי ■ חנן זכאי על הבעיות בבירה

עודד קטש סימן לג'ייסון ריץ' שהוא מחליף אותו בתחילת הרבע השני, ובדרך לספסל שיחרר השחקן משפטים מהסוג שלא היו נותנים לו מקום של כבוד בכיתה של חנה בבלי. האירוע הזה לא התרחש אתמול (א') במלחה מול מכבי ת"א, אלא אי שם באוקטובר, באולם היובל בהרצליה, במשחק פתיחת העונה בו שיחקה הפועל ירושלים מול בני השרון. כבר אז היה אפשר להבין: אם יש משהו שיכול לגמור לירושלים את העונה, ולהכשיל את אחת הקבוצות הטובות שהיו בארץ (מלבד אלו שלבשו צהוב) - זה האגו שיסתבך להם בין הרגליים.

עם כל הכבוד לפציעות של שחקני מפתח בירושלים, אלו עלולים להיות רק תירוצים בדרך לעוד עונה מאכזבת ונטולת תארים. בירושלים נבנתה קבוצה מצוינת, קבוצה שיכולה להעניש את מכבי בדיוק במקום הכואב שלה - הקו האחורי שתלוי אבסולוטית בפארגו ופרקינס. ירושלים יכולה להעמיד כמעט בכל רגע נתון הרכב של שלושה גארדים זריזים ונמוכים שיאתגר את האיטיות של הגארד/פורוורד השלישי של מכבי, ותסחוט עבירות משני הגארדים המובילים. רק שיש בעיה קטנה: כל התותחים האלו צריכים בסופו של דבר לשחק ביחד (ועוד לא הזכרנו שיש רק כדור אחד על המגרש).

קו אחורי שמורכב מסולומון, ריץ', נעימי ואוחיון הוא קו אחורי עם שחקנים שנוטים לזרוק מכל מצב (מלבד אוחיון). וזה לא בדיוק המתכון למשחק קבוצתי. עודד קטש בנה משחק מסירות ותרגילי התקפה מסודרים, אבל כשקצת קשה ונתקלים ביריבה חזקה עם שמירה אגרסיבית, לשחקנים יש נטייה לחזור להרגלים הישנים שלהם, קרי משחק סוליסטי וזריקות חסרות אחריות.

אתמול ההפסד לא היה קריטי, אך רק לפני חודש שילמה הפועל מחיר יקר על "ההרגלים הישנים" בהדחה מוקדמת מאירופה. העונה של ירושלים תקום ותיפול על הלכידות הקבוצתית שלה, שכרגע נמצאת איפה שהוא בין "הוא לא מסר לי את הכדור..." ו"מה הוא עושה..."

הפועל ירושלים מול מכבי ת
 הפועל ירושלים מול מכבי ת

ירושלים מתבלבלת, אתמול במלחה (צילום: מינהלת הליגה)

***

קטש הראה לנו כבר במספר הזדמנויות את יכולותיו בתור מאמן. בעיקר את האינסטינקטים החדים שלו בניהול משחק, כאלו שהביאו לו צלחת אליפות. אבל חשוב לזכור שהוא עשה את זה בגלבוע/גליל, בסביבה מלטפת ומפנקת, ויותר חשוב - עם זרים צעירים ורעבים.

שחקני החיזוק שהגיעו לצפון הרחוק היו ברובם שחקנים בתחילת דרכם בכדורסל האירופי, בדרך כלל צעירים נוחים לאימון ולהשפעה.

עודד לא נדרש עד היום לאלף שחקן כמו סולומון או למקד שחקן כמו ריץ'. עד היום, הקבוצות שקטש אימן לא היו תלויות ביכולת שלו להכניס את האגו של הכוכבים לגודל של גופייה.

קטש, שלוטש עיניים לרמות הגבוהות בכדורסל האירופי, נמצא בצומת קריטית: היכולת שלו לקחת את אוסף האגואים הענקיים האלו, ולהפוך אותם לנשמה יציבה אחת של קבוצת כדורסל מלוכדת, תיקבע לא רק איך יראה המשך העונה של ירושלים - אלא גם איך תראה המשך קריירת האימון שלו.