גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בדיקת "גלובס": כך הפכה ההוצאה על גן ילדים למשכנתא שנייה

סעיף הטיפול בילדים אינו מגיע לדיון ציבורי למרות העלות הגבוהה: כ-3,000 שקל בחודש לילד ■ המדינה אינה דואגת למסגרות במחירים סבירים, ולוואקום נכנסים גנים פרטיים במחירים מופקעים

בין 300 אלף ל-400 אלף ילדים עד גיל 3 לומדים היום בגנים פרטיים ומשלמים שכר לימוד של 2,000-3,000 שקל לחודש, ולא בהכרח מבחירה חופשית של ההורים. הסיבה המרכזית היא היעדר מסגרות חינוכיות מסובסדות של המדינה. תקופת ההרשמה, שנמצאת בעיצומה בימים אלה ממש, מעוררת מחדש לא מעט מצוקה של הורים רבים ברחבי הארץ.

השנה, על רקע הדיון בחוק הפעוטונים שמבקש להסדיר את הפיקוח על מסגרות פרטיות, נראה כי הדילמות אף מתחדדות. שיקולי העלות מול תועלת נעשים מורכבים, כשעל הכף מונחת טובת ילדיך, מול מחסור חמור במעונות מסובסדים ועלויות חסרות פרופורציה בשוק הפרטי.

"התשלום עבור מעונות וגנים תופס מקום דרמטי בתקציב המשפחתי", אומר היועץ לכלכלת משפחה, יוסי אש מחברת "אש-לידור", המשמש גם יו"ר איגוד המאמנים לכלכלת המשפחה בישראל. "הוא בא בתקופת חיים שבה אנשים נמצאים בתחילת הקריירה, המשכורות נמוכות יחסית, לפעמים אחד סטודנט או בשלב רק מתחיל לבנות את עצמו מקצועית - והרבה פעמים, מיד אחרי שלקחת משכנתא. פתאום נופל על הזוג תשלום של אלפי שקלים - לפעמים עבור יותר מילד אחד".

מלכתחילה תמוהה המדיניות הממשלתית, שמפקידה את החינוך והטיפול בילדים בגיל הרך בידי משרד התמ"ת ולא בידי משרד החינוך. התוצאה היא נפילה בין הכיסאות: "הבעיה היא שמנגנון הפיקוח נקבע על-ידי משרד התמ"ת ולא משרד החינוך", אומר ד"ר אמנון רייכמן מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה, מומחה למשפט ציבורי ודיני חינוך. "זה לא סתם עסק רגיל, גם אם קיימים בו אספקטים של תעסוקה. אבל משרד החינוך לא שש לקבל סמכויות נוספות, גם ככה הוא קורס בנושא של הפיקוח". גם דגן מסכים: "העובדה שמשרד התמ"ת מנהל את השלב הכי חשוב בגידול של הילד בעייתית".

במשרדי החינוך והתמ"ת סירבו להתייחס לסוגיה.

בעיה 1: אין מספיק גנים

גן מסובסד: רק ל-85,000 ילדים

המחדל הגדול מכולם, אולי, הוא מיעוטם של מעונות יום ממלכתיים, כאלה המסובסדים על ידי המדינה במחיר שפוי ובפיקוח מלא. גם במשרד התמ"ת, האמון על הפעלת המעונות הללו, מודים כי קיימת מצוקה רבתי: "בתל אביב ובישובים הסמוכים בעיקר, קיים ביקוש גבוה הרבה מעבר להיצע הקיים, כך שלא נמצא מקום לכל דורש". התוצאה: רוב ההורים נאלצים לפנות למסגרות פרטיות גם אם לגמרי לא רצה לשלם את המחיר הגבוה.

"חווינו לא מעט תסכול כשלא קיבלו את התאומות שלנו לגן ויצ"ו מפני ש'לא עמדנו בקריטריונים שלהם מבחינת הכנסה'", מספר ל"גלובס" אב מאזור המרכז. "בלית ברירה נרשמנו לגן פרטי יקר להחריד. ראיתי איזה ג'יפים חונים ליד הגן וזה לא ממש הסתדר לי עם מה שנאמר לנו, אבל לא נותרו לי ברירות - בסביבתנו לא פועלים מעונות מסובסדים נוספים".

קצת רקע: בפיקוח המדינה פועלים כיום כ-1,600 מעונות יום וכ-3,200 משפחתונים מוכרים בפריסה ארצית, המופעלים על ידי רשויות מקומיות, החברה למתנ"סים, ארגוני הנשים הגדולים- ויצ"ו, נעמ"ת ואמונה וכן עמותות שונות, בהם שוהים כ-85,000 ילדים. מנגד פועלות על פי ההערכות 15 אלף מסגרות פרטיות, רובן באופן עצמאי לחלוטין, המשרתות בין 300,000 ל-400,000 ילדים.

פתיחת מעונות נוספים יכולה להתבצע בשני מסלולים - כשארגון או רשות בעלי מבנה קיים פונים למשרד התמ"ת לקבלת סמל והכרה על מנת להפעילו כמעון יום במסגרת הסדר ההפעלה עם המשרד, או במקרים בהם מקצה המשרד משאבים לסיוע במימון בניית מעונות יום בשיתוף עמותות או רשויות מקומיות. כך או כך, בכל מקרה תלויה פתיחת מעון בנכונותם של הגופים להקים מעון ולהשקיע בו גם מימון עצמי - כלומר, המדינה רק מוסיפה את שלה ולא מממנת הקמת מעונות.

ומה בדבר הרחבת המערך הקיים? "לא קיימת חובה של המדינה להקים מעונות יום לכל ילדי ישראל עד גיל 3", מתנער המשרד מאחריות כוללת. "יחד עם זאת, המשרד פועל באמצעים שונים להגדלת היצע המסגרות לילדים עד גיל 3 במסגרת המשאבים שעומדים לרשותו ומדי שנה חלה עלייה במספר המעונות המוכרים. המשרד הרחיב משמעותית את מערכת המשפחתונים בכל המגזרים ונתן מענה לביקושים. המשרד פרסם ב-2011 מבחן תמיכה לסיוע בבניית מעונות יום חדשים והרחבת מעונות יום קיימים בתקציב של כ-60 מיליון שקל".

בעיה 2: מחירים מטורפים

3,500 שקל לחודש לגן בתל אביב

מה שמוביל לבעיה מרכזית נוספת: מחיריהם מרקיעי השחקים של מעונות פרטיים, שכנראה עוד יתייקרו בקרוב, עם התייקרות המחירים בכל תחומי החיים - ממחירי הנדל"ן (מרשמשפחתונים רבים פועלים בדירות שכורות) ועד עלויות המזון והחשמל.

ככל ששמו של הגן הולך לפניו, בהתאם לתכנים מיוחדים שהוא מציע או ליחס מטפלות-ילדים מוצלח יותר, עולה הביקוש ואיתו גם המחיר, כשבמקרים מסוימים הורים מוכנים לוותר על יום בשבוע ועדיין לשלם לא מעט רק כדי להתקבל למקום מסוים.

למרכיב הגיאוגרפי, כמובן, השפעה לא מועטה על העלות: אם בבאר שבע למשל יוכל הורה לשלם פעמים רבות 1,600-1,700 שקל לפעוט במסגרת פרטית, וביישובים נידחים יותר - אף פחות מכך, בתל אביב ובשרון ירקיעו המחירים גם ל-3,500 שקל לילד (ללא אופציה להנחות, באין הכרה רשמית של מרד התמ"ת), ובמקרים קיצוניים (שיטות מיוחדות, שעות ארוכות במיוחד ומוניטין יוצאי דופן) אפילו 4,000 שקל. זאת בעוד מחירם של מעונות ומשפחתונים בפיקוח נע בין 1,500 ל-2,000 שקל, בהתאם לגיל הילד, בתוספת סבסוד למרבית ההורים העובדים - לא רק כאלו ממעמד סוציו-אקונומי נמוך.

בעיה 3: מעונות היום סובלים מתדמית בעייתית

אף שרק עליהם קיים פיקוח

אל מול אלה המבקשים לרשום את ילדם למעון יום מוכר, אך אינם יכולים לעשות זאת - נמצאים לא מעט שתדמית הרווחה של המעונות מרתיעה אותם, או שהלך הרוח בסביבתם משדר דרישה מהורים "טובים" לשלוח את ילדם רק למסגרות פרטיות. "השנה בפעם הראשונה העזתי להיכנס ולבדוק את גן נעמ"ת הסמוך לביתי", מספרת אם מאזור השרון. "הגעתי למסקנה שאני לא עומדת בהוצאות הכבדות, ושהגיע הזמן להתגבר על התפיסה הזאת של 'הורה טוב מוציא הכי הרבה שאפשר'. לשמחתי, אהבתי אם מה שראיתי ואני מעבירה לשם את ילדתי בלב שלם".

"הבעיה במעונות שבפיקוח היא לא רק עניין התפוסה", אומרת קרן איוס, יו"ר איגוד הגנים הפרטיים ח.י.ב.ה (חינוך ילדים בגיל הרך)."זה גם עניין של תדמית: הורים בוחרים פחות מעונות בפיקוח בגלל התדמית הבעייתית של ילדי רווחה, מבלי להתחשב ביתרונות שיכולים להיות.

והיתרונות, במרבית המקרים, קיימים: מסגרת יציבה יחסית, פיקוח על מזון ועמידה בתקנים, וכמובן המחיר הסביר וההטבות להורים עובדים. השורה התחתונה נקבעת על פי צוות המטפלות בכל מקום בנפרד, אך "הורים רבים ממעמד בינוני וגבוה כלל לא בודקים את החלופה", כפי שמציינת איוס.

בעיה 4: אין פיקוח של המדינה על גנים פרטיים

החלת פיקוח תייקר את התשלום

מעל לכל מרחפת אי-הוודאות שבבחירת מסגרת פרטית שאינה נתונה לפיקוח מכל סוג שהוא. את בעיית השוק הפרוץ נועדה לפתור הצעת "חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות", ביוזמתו של יו"ר הוועדה לשלום הילד, ח"כ זבולון אורלב - שעל גיבושה הסופי עמלה בימים אלה הוועדה. המטרה: "לקבוע לראשונה בחקיקה הסדר כולל לעניין רישוי של מעונות שבהם שוהים שבעה פעוטות לפחות שטרם מלאו להם שלוש שנים", תוך קביעת קריטריונים בטיחותיים, פיזיים וסביבתיים להפעלת גן ילדים והחלת עונש מאסר על מי שיחרוג מהתנאים.

אל מול היוזמה החדשה, קמה בקול תרועה התנגדותם של המשפחתונים ומפעיליהם, שטוענים כי עמידה בקריטריונים רבים (כמו בניית ממ"ד בכל משפחתון) אינה ריאלית במקרה הטוב, ויקרה במקרים אחרים.

התוצאה, לטענתם, היא עליית מחירים כתוצאה מהעלויות הנוספות ומסגירת גנים רבים על אף הביקוש הרב. במסמך שהפיץ מטה המאבק שקם בינתיים לגני הילדים הפרטיים, מכונה היוזמה "גזר דין מוות לגנים והמעונות הפרטיים, סכנה קיומית ומיידית שצפויה למוטט את מערך הגנים הפרטיים, הצעה דורסנית ולא מידתית שנעשתה משיקולים זרים מבלי להתחשב במצב הקיים. הנטל הכלכלי אשר יוטל על גבם של ההורים", נטען בכרוז, "יגרום למצב בו אחד ההורים ייאלץ לוותר על מקום עבודתו בעקבות עליית המחירים בשכר ".

"ודאי הגיע הזמן לעשות חוק כמו שצריך", מסביר חנן דגן, יו"ר איחוד הגנים הפרטיים. "אבל הפרמטרים הנדרשים בחוק החדש לא מתאימים למבנים פרטיים, שלא יעמדו בקריטריונים. שיבואו ויצרו התאמה. צריך למצוא נקודת איזון בין טובת הילד וטובת ההורים לטובת הגנים. אם המחיר יעלה בצורה דרמטית, הורים לא יוכלו לצאת לעבודה - ונהפוך משפחות למשפחות רווחה. המימון צריך לבוא ממישהו, ואלו כנראה יהיו ההורים".

ח"כ זבולון אורלב, יוזם הצעת החוק, טוען שמדובר בספין תקשורתי שנועד לטרפד את החוק ולמנוע פיקוח מוסדר. "ודאי שיהיו גנים שלא יעמדו בקריטריונים", הוא אומר, "המטרה היא להשאיר בתמונה רק את הגנים הראויים. הוועדה בוחנת את העלויות בפועל ואפשרויות לתקצוב ממשלתי כדי שהנטל לא ייפול על ההורים".

"הפיקוח שצריך להיות כיום הוא פיקוח זהה לזה הקיים בגנים העירוניים", סבורה איוס, "פיקוח שמטרתו לסייע, ללוות, לתמוך בגננת מבחינת העיצוב הפדגוגי הדידקטי והבטיחותי בגן".

על פי ההצעה הנוכחית, יישאר הנטל בידי משרד התמ"ת תוך הפרטת חלקים משירותי הפיקוח. סיבות היסטוריות (בהם הניסיון להוציא נשים לעבוד) הובילו להפקדת המשרד על תחום הגיל הרך, אך האם לא הגיע הזמן להעביר את הנושא לביתו המתבקש - משרד החינוך?

גן פרטי

עוד כתבות

קבינט המלחמה. ללא נשים במוקד קבלת ההחלטות / צילום: קובי גדעון-לע''מ

המלחמה חושפת את אוכלוסיית הנשים לסיכונים חריגים. איך אפשר להתמודד איתם?

מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות ● הפעם, בשיתוף שדולת הנשים, על האתגרים שמציבה המלחמה בפני נשים ● נשים סובלות יותר מהיעדר ביטחון אישי וכלכלי - ובכל זאת הן לא נמצאות במוקד קבלת ההחלטות

אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה / איור: גיל ג'יבלי

כספים הוקפאו, אבל מבחינת המדינה ניתן להפקיד בסלייס חיסכון לילדים

רשות שוק ההון מצאה לאחרונה אי סדרים חמורים בהתנהלותו של בית ההשקעות סלייס ● למרות זאת, באתר הביטוח הלאומי סלייס מוצגת כאפשרות להפקדת כספים בתוכנית "חיסכון לכל ילד" ● עד תחילת מאי לא ניתן יהיה למשוך כספים מקופות סלייס, אך הרגולטור לא מודאג

אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס

במשרד האנרגיה בוחנים: הקמת מתקן להנזלת גז בהשקעה של 7 מיליארד דולר

חלק משמעותי מיצוא הגז של ישראל תלוי היום במצרים, ומתקן הנזלה יאפשר יצוא לרחבי העולם כדי לבזר את הסיכונים ● מי יממן את עלויות ההקמה האדירות?

תוכנית בת גלים / הדמיה: דרמן ורבקל אדריכלות

1,300 דירות במקום בסיס חיל הים בחיפה

תוכנית 'בת גלים' להקמת שכונה חדשה אושרה בוועדה המחוזית חיפה ● הרשויות שיכולות לקבל תמיכה מהרשות להתחדשות עירונית ● וגם: מאות יחידות דיור חדשות בגליל המערבי ● חדשות הנדל"ן

מערכת ReDrone של אלביט / צילום: אלביט מערכות

הנקמה של פוטין בהודו, ומערכת יירוט הרחפנים החדשה של אלביט

אלביט הציגה ללקוחות אירופאיים את מערכת היירוט המתקדמת שלה, אלג'יריה מצאה מענה בסין מול עוצמת המל"טים מתוצרת ישראל, ארה"ב שמה את מבטחה בלייזר, והנקמה של פוטין בראש ממשלת הודו • השבוע בתעשיות הביטחוניות

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בעליות; אנבידיה צללה בכ-3%

הנאסד"ק עלה ב-0.5% ● מדד דאקס עלה ב-0.5%, הקאק ירד ב-0.3% ● גולדמן סאקס: לשוק המניות בארה"ב יש אפסייד מוגבל ● נובוקיור וסייברוואן מזנקות בטרום מסחר ● ערב הפסחא, מחירי הקקאו בשיא כל הזמנים, מה זה אומר לגבי יצרניות הממתקים הגדולות ומחירי השוקולד?

גל בר-דעה, מנכ''ל וואן זירו / צילום: איל יצהר

הבנק הדיגיטלי כבר שרף כ-800 מיליון שקל; המנכ"ל: "המשקיעים ימשיכו לתמוך"

לוואן זירו כבר יש כ-100 אלף לקוחות והמנכ"ל גל בר דעה מעריך כי "נהפוך לרווחיים כשנגיע ל-200 אלף לקוחות" ● את 2023 סיים הבנק של אמנון שעשוע עם הפסד של 357 מיליון שקל, אך בר דעה אופטימי:  "ההכנסה מלקוח יותר גבוהה ממה שחשבנו. אם נמשיך כך ונגביר פעילות אנחנו על דרך המלך"

פרופ' דניאל כהנמן / צילום: יח''צ מטר

פרופ' דניאל כהנמן, זוכה פרס נובל לכלכלה, הלך לעולמו

כהנמן, בן 90 במותו, זכה בפרס נובל בכלכלה בשנת 2002 על מחקר בתחום של קבלת החלטות בתנאי אי-ודאות

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר

ייצור השבבים / צילום: Shutterstock, Golubovy

חברות השבבים הישראליות שמשלמות על הקשחת הכללים

ביטול רכישת חברת שבבים ישראלים על ידי הענקית האמריקאית קוואלקום מתווספת לנסיגת אינטל מרכישת טאואר אשתקד ● לפי מומחים, מדובר במגמה מתעצמת של הקשחת העמדות מצד רגולטורים בעולם ● "חברות צריכות להתחיל לחשוב מראש על אלטרנטיבות", הם אומרים

עינת גנון / צילום: בר שניר

פרויקט הענק מתעכב: עוד פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו

עינת גנון, סמנכ"לית הרשות להתחדשות עירונית, הודיעה על פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו, לאחר שלאחרונה גם צחי דוד, סגן הממונה על התקציבים באוצר לשעבר, הסיר את מועמדותו לתפקיד ● כעת נותר מועמד אחד לבחירה, והמכרז עומד בפני ביטול

שר האנרגיה אלי כהן (משמאל) בפגישה עם שר האנרגיה של קפריסין ג'ורג' פפנסטאסיו / צילום: שלומי אמסלם, לע''מ

מתעלמת מטורקיה: ישראל מקדמת את חיבור רשת החשמל עם קפריסין ויוון

בפגישה עם שר האנרגיה של קפריסין, ג'ורג' פפנסטאסיו, דן שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן בנוגע לשיתוף פעולה בתחום האנרגיה ● השניים סיכמו כי פרויקט הכבל החשמלי התת-ימי שיחבר את רשת החשמל של ישראל לקפריסין וממנה ליוון, ואל רשת החשמל האירופית, יקודם בעדיפות גבוהה

הסכם אינו נדרש כתנאי עבור זוגות במערכות יחסים כאלה ואחרות / צילום: Shutterstock, Viacheslav Lopatin

זוג הקפיא עוברים ואז נפרד. האם האישה תוכל להשתמש בהם?

כשלושה עשורים לאחר פרשת נחמני, בתי המשפט עדיין נאלצים לדון בתביעות בלתי אפשריות לגבי גורלם של עוברים מוקפאים ● מן הראוי היה לחייב כל זוג שפונה לבצע הפריה חוץ-גופית, לחתום על הסכם שמתייחס לאפשרות הריאלית של פרידה במהלך הזמן שחולף בין יצירת העוברים המוקפאים לבין השימוש בהם

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

אחרי שהפסידה 1.6 מיליארד שקל בשלוש שנים - פתאל חזרה לרווח

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון / צילום: רונן חורש

האוצר על הצעת משרד הבינוי לעזור לקבלנים: "לא ישימה בעליל"

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון יהודה מורגנשטרן אמר כי יבוצע פיילוט לסיוע לקבלנים שיאחרו במסירת דירה בשל המלחמה, תחילה בשלוש ערים - בשדרות, בקריית שמונה ובשלומי • מנכ"ל האוצר הייזלר: "לא מכיר את ההצעה"

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

הבית הלבן בהודעה רשמית אחרי קרב הגרסאות: נתניהו אישר שתצא משלחת לוושינגטון

דובר צה"ל: ""במסגרת האימונים יתורגלו תקיפות מאסיביות וארוכות טווח" • גבר בן 38 נהרג מפגיעת רקטה במפעל בקריית שמונה, כמה נוספים נפצעו קל • נתניהו לסנטור ריק סקוט: "החלטת ארה"ב עודדה את חמאס. שלא יסמכו על הלחץ הזה - זה לא יעבוד"  • עדכונים שוטפים

אולם הקונצרטים בו התרחש הפיגוע במוסקבה / צילום: Reuters

הפיגוע במוסקבה הביא את אירופה להגביר כוננות מפני מתקפת דאעש

צרפת ואיטליה פרסמו אזהרות מפיגועי דאעש בשטחן, כשהחשש עולה לקראת חג הפסחא ● המתקפה ברוסיה העלה גם לפני השטח את האזורים העניים ביותר במדינה, בהם צובר ארגון הטרור השפעה

מתחם חזית הים בחיפה / הדמיה: מן-שנער-יעד אדריכלים

נסגר המכרז הראשון של רמ"י בחזית הים בחיפה: כמה תשלם הזוכה?

יורו ישראל זכתה במכרז של רמ"י על קרקע של 23 דונם, להקמת 500 יחידות דיור ושטחי מסחר באחד מהמתחמים המסקרנים בישראל ● החברה תשלם על הקרקע, הסמוכה לבית החולים רמב"ם בחיפה, כ-205 מיליון שקל כולל הוצאות פיתוח

חנן מור, מנכ''ל קבוצת חנן מור / צילום: איל יצהר

הנושים זעמו, וחנן מור ידולל ל-1% ממניות קבוצת הנדל"ן שהקים

לפי הסדר החוב המתגבש, חנן מור יחזיק כ-1% ממניות החברה ● במקביל, יוקצה לנושי החברה, בעיקר בנקים וגופים מוסדיים, מניות שיהוו כ-96% מהון החברה

הראלי בוול סטריט יימשך? זה מה שמלמדת ההיסטוריה

מדד המניות המוביל S&P 500 עשוי לסיים את הרבעון הראשון עם עלייה של 10% ● האם ניתן להסיק מכך שהמשך השנה יתאפיין בראלי? לפי מחקרים של כמה גופי השקעות, החדשות הרעות נוטות להגיע במחצית השנה השנייה