גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"נכון יותר לחבר את הרצליה וחולון לת"א מאשר את פתח-תקווה"

רמי קירפיץ', שניהל את הקמת הרכבת הקלה בירושלים, מסיק מסקנות: צריך להבין את צרכי הנוסע, להתאים אליהם את התכנון ולהקים רשות מטרופולינית עם סמכויות ממשרד התחבורה

"אם לא יופקו הלקחים המתאימים, תיראה הקמת הרכבת הקלה בגוש דן כמו נסיעה מתל אביב לירושלים בהילוך שני", כך מזהיר רמי קירפיץ', האיש שניהל עד לאחרונה את פרויקט הקמת הרכבת הקלה בירושלים. "בסוף נגיע, אבל לא חבל על כל הדלק והזמן שילכו לאיבוד? אנחנו מדברים על קצב שריפת מזומנים שיכול להגיע למיליון אירו ביום".

קירפיץ' נמנה על קבוצה קטנה מאד של אנשים בישראל שכבר התנסו בהקמת רכבת קלה, כמי שניהל בשלוש שנים האחרונות את חברת ההקמה של הפרויקט בירושלים, שיגיע באוגוסט הקרוב להפעלה מסחרית.

- ביקרו את הרכבת הקלה בירושלים בגלל העיכובים המתמשכים. היית מגדיר את הפרויקט כהצלחה?

קירפיץ': "העיכובים היו חלק מהמחיר ששילמנו, דמי הלמידה, אבל בסופו של יום ירושלים קיבלה מערכת תחבורה מהמשוכללות בעולם, שתחולל בעיר מהפכה. אם כבר, לדעתי החשש הוא שאם לא ניערך היום לבניית קווים נוספים, המערכת תיהפך לקורבן של הצלחתה".

כמי ששימש קודם לכן כסמנכ"ל הנדסה בחברת נת"ע, כדאי להקשיב למה שיש לו לומר על הכשלים בהיערכות להקמת הקו האדום בגוש דן.

פרויקט הרכבת הקלה בגוש דן הפך עוד לפני שהחלה הבנייה לאחד המושמצים ביותר במדינה. לאחר כמעט שלושה עשורים של דיבורים והבטחות, זכתה ב-2006 קבוצת MTS, בהובלת אפריקה ישראל, אגד וסימנס, במכרז לתכנון, הקמה והפעלה של הקו האדום בגוש דן. מדובר בקו באורך 22 קילומטרים, מהתחנה המרכזית בפתח תקוה ועד בת ים. הקטע המרכזי של הקו, באורך 10 קילומטרים, מתוכנן להיות תת-קרקעי.

באוגוסט 2010, ביטלה המדינה את הזיכיון לאחר שבזבזה כמעט שלוש שנים בניסיון להביא את היזם לסגירת המימון הבנקאי לפרויקט. בסוף 2010 החליטה הממשלה להלאים את הרכבת הקלה ולהעביר את האחריות על ניהול הפרויקט לחברת נתיבי תחבורה עירוניים (נת"ע), שתפעל בפיקוח משרד התחבורה.

קירפיץ' נחרץ בדבר סיכויי הצלחת התוכנית במתכונת הנוכחית. "המערכת חייבת לעבור שינוי, היא פשוט לא בנויה להתמודד עם המשימה", הוא אומר.

- מה הבעיה?

"אנחנו שבויים במתכונת המבנה הארגוני של משרד התחבורה, שאיננה גמישה ואיננה מתאימה להקמת מערכות הסעת המונים. כל ההחלטות מתקבלות היום בירושלים, ולרשויות המקומיות אין say וגם לא אחריות. אחר כך מתפלאים שהן תוקעות מקלות בגלגלים".

- אז מה צריך לעשות?

"קודם כל להקים רשות מטרופולינית. גוף כזה ייתן לרשויות המקומיות ביטוי וסמכויות, שבצידן גם אחריות. הרשות תרכז סמכויות כמו מתן ההיתרים בתחומי איכות הסביבה, מים, עתיקות, רישוי ומשטרה. קח למשל נושא משני כמו העדיפות בצמתים. רק על הסיפור הזה התעכב סיום פרויקט הרכבת הקלה בירושלים ביותר מחצי שנה. כל העיכוב היה יכול להיחסך אילו היו לרשות המקימה סמכויות של רשות תמרור".

- מה יהיה חלקו של משרד התחבורה?

"משרד התחבורה לא צריך להיות גורם מאשר אלא גורם מנחה ומבצע סטנדרטיזציה. החברות הממשלתיות של משרד התחבורה - מוריה, נתיבי איילון, נת"ע ויפה נוף, צריכות להיות חברות הביצוע שישמרו את הידע. הן יצטרכו לעמוד במדדים ברורים וייבחנו על-ידי הרשות המטרופולינית. ברגע שהחברות בשוק הפרטי יראו שהמערכת עובדת בצורה מסודרת, הן יוכלו לגדר את הסיכונים שלהן ביעילות. זה יביא לקיצור לוחות הזמנים ובסופו של דבר גם להוזלת העלויות. אגב, לא יזיק אם יביאו חברת ייעוץ בינלאומית מהליגה הראשונה שתתכנן ותפקח על כל התהליך".

מחכים למפעיל

מעבר לשינויים הכלליים הדרושים במערכת, יש לקירפיץ' ביקורת על פרויקט הרכבת הקלה עצמו. "אנשים שכחו שבקבוצת MTS היה גם מפעיל (חברת אגד, ע"ב). עכשיו, כשהפרויקט הועבר לנת"ע, מדברים רק על התכנון וההקמה, ואין מי שיחשוב על ההפעלה. אין תשובה לשאלה האם המפעיל יהיה מערכת ממשלתית, פרטית או משולבת לאוטובוסים ולרכבות".

- מה דעתך?

"הרעיון שיהיה מפעיל נפרד לכל קו ממש לא הגיוני. לדעתי היה צריך לקבוע שהרשות המטרופולינית תהיה גם חברת ההפעלה. בהלסינקי שבפינלנד ובפורטו שבפורטוגל יש רשות כזו שאחראית גם על התפעול, והמטרה שלה היא להביא את הנוסעים מדלת לדלת. יש לה ראייה כוללת, היא יוצרת סטנדרטיזציה ושימוש יותר יעיל במשאבים. בשביל מה להקים חמש מנהלות מקבילות? באופן כללי את הראייה בתכנון של פרויקטים כאלה צריך להתחיל דווקא מהסוף, מהנוסע. להבין מהם צרכיו ולהתאים את כל התכנון אליהם. קודם צריך לקבוע מהי מטרת הפרויקט, שבעיני היא הקמת מערכת שתאפשר הובלת נוסעים בבטחה, ביעילות ובזול. לפי זה צריך לקבוע את הסטנדרטים בכל התחומים כולל ההפעלה, הניקיון, היעילות והביטחון, ורק אז להגיע להקמה ולתכנון. חייבים לנקוט בשיטת תכנון מלמטה למעלה, רק כך ניתן להימנע מתכנון יתר או מתכנון חסר.

"מובן גם שזה לא הגיוני לבנות בכל פעם רק קו אחד. הנוסעים צריכים מערכת שתיתן להם פתרון הסעה מדלת לדלת. הפרויקט הזה הוא לא משימה בלתי אפשרית, כל חלק הוא ברור ומוגדר. החלק הקשה הוא האינטגרציה של כל החלקים, כי זה פאזל שמורכב ממיליוני חתיכות. אם תעשה שינוי ייקח זמן עד שכל החלקים יתיישרו בהתאם. קו רכבת הוא כמו שרשרת שחוזקה כחוזק החוליה החלשה. מקדמי הרגישות לשינויים מאד גבוהים".

- באוצר יגידו לך שאין להם 30 מיליארד שקל לבניית שלושה קווים במקביל.

"האוצר אומר שהתועלת הכלכלית של כל קו למשק מגיעות ל-700 מיליון שקל לשנה, אז איזו סיבה יש לחכות? אם אין כסף שיאריכו את ההקמה ל-10 שנים, אבל לפחות תקבל בסוף מוצר שלם.

"ואם כבר לבחור בקו אחד, הייתי מתחיל דווקא בקו הירוק (מקצה אבן גבירול בצפון לראשל"צ-מערב, בדרום) משתי סיבות. הראשונה שהקו הירוק תת-קרקעי לכל אורכו ולכן ההפרעה שתיגרם בתקופת ההקמה תהיה קטנה יותר. הסיבה השנייה היא שבראייה תחבורתית תכנונית, נכון יותר לחבר את הרצליה, חולון ובת ים למרכז תל אביב מאשר את פתח תקוה".

עוד כתבות

שר התקשורת החדש, יועז הנדל / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

הסתיים השלב המרכזי במכרז הסלולר לתדרי דור חמישי

שלוש המתמודדות יקבלו כל אחת 10 מגה בתחום תדרי ה-700 מגה הרץ ● הסכום טרם פורסם אך ההשערה היא שהוא בהתאם להערכות משרד התקשורת

רוני חזקיהו, החשב הכללי באוצר, אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דוברות האוצר, רפי קוץ

למה מפלס החששות בבנק ישראל בעלייה ומדוע באוצר מעדיפים לגייס כסף מעבר לים

כדי לממן את הגירעון התופח צריך לגייס כסף גדול, אבל ייתכן שבאוצר פונים יותר מדי להלוואות יקרות בחו"ל • בינתיים בנק ישראל צופה שהגרוע מכל עוד לפנינו בכל הקשור לכלכלה הריאלית ונוקט צעד שעשוי דווקא לפגוע במאמץ להגדלת האשראי • שלוש הערות על המשבר הפיננסי

משפחת הריס / צילום: איל יצהר, גלובס

"אני במקום של איך אני משיגה לחם למחר. לחם. למחר. אתה מבין?"

איילת ואיתי הריס, בעלי משחקיית הילדים גליצ'ה בראשון לציון, משתכרים היום מינימום כעובדי סופר וכורעים תחת נטל ההלוואות ● "אנחנו מקבלים בשר מאמא שלי ופירות מאבא שלי, ועם המים שיוצאים מהמזגנים משקים את העציצים" ● פרויקט מיוחד

בני גנץ ופרופ' שמואל שפירא / צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון, יח"צ

גנץ: המכון הביולוגי יחל בניסוי בבני אדם לחיסון לקורונה אחרי החגים

שר הביטחון ערך היום ביקור במכון הביולוגי בנס ציונה, והודיע כי הניסויים הראשונים לחיסון לנגיף הקורונה שמפתח המכון עברו בהצלחה, ושלאחר חגי תשרי יחלו ניסויים בבני אדם

שאול מרידור / צילום: רפי קוץ

כ"ץ למרידור: "אם לא תשב בשקט אוציא אותך מהחדר"

המתיחות בין שרי הממשלה לפקידים מגיעה לשיא חדש - והפעם תורו של שר האוצר ישראל כ״ץ להיכנס לעימות עם ראש אגף התקציבים באוצר, שאול מרידור

פריסת סיבים אופטיים / צילום: איל יצהר, גלובס

הממשלה תאשר ביום ראשון את מתווה הסיבים האופטיים

בזק הסכימה להיערך לפרויקט הסיבים בעקבות התחייבות ממשרד תקשורת לבטל הפיצול בין ספק לתשתית באינטרנט

מתקן ההתפלה בשורק. /  צילום: מוטי יאיר

חמש קבוצות מישראל, מספרד ומסין במכרז להקמת מתקן ההתפלה בגליל

הקבוצות, בהן גם IDE שזכתה במכרז למתקן שורק 2, יתחרו על הקמת מתקן ההתפלה החדש בגליל המערבי, שיחל לפעול ב-2024 ויהיה המתקן השביעי בישראל ● גם שותפות של האצ'יסון אלקטרה וקרן נוי משתתפת במכרז

בני גנץ ובנימין נתניהו / צילום: Associated Press

סביבת נתניהו: "הצ׳ט בוט לא חוזר. מדובר בהודעה ישנה"

המתיחות הפוליטית מגיעה לשיא: גולשת טענה כי קיבלה הודעה מראש הממשלה המזמינה אותה לתמוך בו בבחירות. אך אנשי הקמפיין של נתניהו טוענים בתוקף כי מדובר בפעילות ישנה

ברק עילם, מנכ"ל נייס / צילום: איל יצהר

הראש בעננים: נייס ממשיכה לצמוח וכבר שווה יותר מ-13 מיליארד דולר

חברת הטכנולוגיה עקפה את התחזיות ברבעון השני עם הכנסות של כ-395 מיליון דולר, ועם רווח נקי למניה הגבוה ב-5 סנטים מתחזיות האנליסטים

ישראל כ"ץ ובנימין נתניהו / צילום: עמוס בן גרשום/דוברות הכנסת, Associated Press

הציבור צריך להבין: מדינת ישראל רחוקה מלהיות כל יכולה כלכלית

אם לא יקרה הבלתי צפוי, ישראל מצויה על הנתיב הישיר ליחס חוב-תוצר תלת ספרתי, הפחתת אופק דירוג החוב הלאומי ואף הפחתת הדירוג ● מי שמבטיח לציבור "שחר של יום חדש" באמצעות שינוי רדיקאלי של המדיניות הכלכלית, זורה חול בעיניים של צעירי ישראל

ביירות ביום הפיצוץ. שיקום הנמל יעלה עשרות מיליארדי דולרים / צילום: Hassan Ammar, Associated Press

"בואו נחזור להיות צרפתים": הציבור בלבנון מביע חוסר אמון בממשלה

הכעס על אוזלת היד של הממשלה הביא להפצה ויראלית של עצומה הקוראת ללבנונים לדרוש את החזרת השלטון הקולוניאליסטי של צרפת על המדינה ● מקרון ביקר היום במדינה והבטיח רפורמה פוליטית

פרופ' אמיר ירון / צילום: רפי קוץ, גלובס

בנק ישראל רכש אג"ח קונצרני ב-600 מיליון שקל ביולי

יתרות המט"ח המנוהלות בבנק ישראל זינקו ביולי ביותר מ-10 מיליארד דולר וחצו לראשונה את קו ה-150 מיליארד דולר ● הגידול נובע ברובו מהתחזקות האירו מול הדולר ומהחזר הלוואות קצרות מועד שהבנק העניק לשוק הפרטי בתחילת משבר הקורונה

פרופ' רוני גמזו / צילום: ליאור צור, יח"צ

פרופ' גמזו: "עוברים למודל הרמזור. רשויות יהיו אחראיות לגורלן"

פרויקטור הקורונה הציג את עיקרי תוכנית "מגן ישראל" ● הדגש: טיפול בערים עם רמת תחלואה גבוהה ● "לסגור את הערים האדומות, זה לא דבר שתמיד עובד. צריך להיכנס פנימה לתהליך אינטנסיבי"

דרור פויר / צילום: יונתן בלום

כל מה שידענו על האנושות השתנה השבוע בזכות מיקרוסקופ אחד

343 שנה אחרי שנצפה לראשונה תא הזרע שוחה כדולפין בתנועות סימטריות, גילינו שהוא בכלל מתפתל סביב עצמו כמו מקדחה ששמו על הרצפה ולא ניתקו מהחשמל ● מה זה אומר עלינו?

הקרקע נשמטה / עיצוב: אפרת לוי, גלובס

הקרקע נשמטה: כך נראים החיים של חמש משפחות ממעמד הביניים שאיבדו את פרנסתן

הם ניהלו חיים נוחים וטובים עם הכנסה קבועה ויציבה, ואז פרצה המגפה ● חמש משפחות משרטטות, צעד אחר צעד, את הנפילה הכואבת מחודש מרץ ועד היום ● "רבים ממעמד הביניים יספגו ירידה דרסטית ברמת החיים, וחלק גם ייפלו לעוני"

משה מזרחי, אינמוד / צילום: איל יצהר, גלובס

למרות הקורונה והירידה החדה במניה: אינמוד נותרה רווחית ברבעון השני

פעילותה של חברת האסתטיקה הרפואית הושבתה כמעט לחלוטין בחודשים אפריל ומאי בגלל הקורונה, אך היא הצליחה לפצות על כך חלקית ביוני ● שווייה לאחר שאיבדה 36% מהשיא - 1.1 מיליארד דולר

בורסות אסיה על רקע פסגת טראמפ-קים \ צילום: רויטרס

אירופה עוברת לירידות; מניית נינטנדו עולה אחרי דוחות חזקים

טראמפ חתם על צו נשיאותי להפסקת האינטרקציה העסקית עם טיקטוק ו-WeChat ● בנק אוסטרליה אמר שקצב השיקום הכלכלי של המדינה יהיה איטי יותר משחזו מראש ● היום ארה"ב צפויה לחשוף את מדד האבטלה שלה לחודש יולי

אדוארדו אלשטיין, בעלי אי.די.בי  / צילום: שלומי יוסף, גלובס

אי.די.בי סגרה את משרדיה לאחר שאלשטיין ועובדים נוספים נדבקו בקורונה

הקבוצה סגרה את משרדיה בבניין ToHa בת"א ● בין הנדבקים במחלה לצד בעל השליטה אדוארדו אלשטיין נמצא גם מנכ"ל דסק"ש דורון כהן

רועי רגרמן, מנכ”ל קבוצת חמת / צילום: יואב פרידלנד

רועי רגרמן, מנכ"ל חמת: "האתגר המרכזי הוא האי ודאות"

אתגר המנכ"ל עם רועי רגרמן, מנכ"ל קבוצת חמת, על ההסתגלות לעולם החדש שאחרי התפרצות הקורונה

יוסי אבו / צילום: דלק קידוחים

איש תשובה: יוסי אבו מנכ"ל דלק קידוחים מסכם שבוע סוער וגיוס מוצלח

יוסי אבו, מנכ"ל דלק קידוחים, מסכם מהלך מוצלח לגיוס של 2.25 מיליארד דולר בהנפקת איגרות החוב בחו"ל, ומציג את התוכניות הפיננסיות להמשך ● לדבריו, שוק ההון טעה כשתמחר בחודש יוני את אג"ח א' במחירי שפל