גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

קרן פורד תפסיק לתרום לישראל ע"י "הקרן החדשה"

מוסדות כמו האוניברסיטה העברית ומכון ואן ליר, וארגונים שמזוהים עם שמירה על זכויות הפלסטינים, כ"בצלם", "אדאלה" ו"עיר עמים", יחדלו לקבל תרומות בגובה 6 ו-5 ספרות

קרן פורד, אחד מהארגונים הפילנטרופיים הגדולים בעולם, תחדל לנתב תרומות לישראל באמצעות "הקרן החדשה לישראל". המשמעות היא, שתרומות קרן פורד לתמיכה במוסדות מדע ומחקר בישראל, כאוניברסיטה העברית ומכון ואן ליר, וארגונים שמזוהים עם ניטור זכויות הפרט, לרבות זכויות פלסטינים וערבים אחרים, כגון "בצלם", "אדאלה" ו"עיר עמים", יחדלו לקבל תרומות בסדר גודל של 6 ו-5 וספרות, שהועברו לידיהם באמצעות "הקרן החדשה". כך אישרו ל"גלובס" דניאל סוקאץ', מנכ"ל "הקרן החדשה לישראל" בארה"ב, ואביבה מאייר, מנהלת במשרד הקרן בוושינגטון.

השניים הדגישו כי מדובר בהחלטה שנקבעה זה מכבר, בתהליך מסודר, ושתיכנס לתוקף בעוד שנתיים וחצי. לדבריהם ההחלטה אינה נובעת משום מניע פוליטי או מהביקורות הקשות שהשמיעו גורמים ימניים בישראל ומחוצה לה נגד "הקרן החדשה".

הידיעה על הפסקת פעילות קרן פורד בישראל פורסמה בראשונה בגיליון החדש של השבועון היהודי "פורוורד" שנכתבה ע"י נתן גוטמן. בשיחה ל"גלובס" אמר סוקאץ', כי קשה להעריך מה תהיה ההשפעה של הפסקת התרומות על הארגונים שמקבלים אותן, אך הוא סבור שהם ימשיכו לתפקד. לדבריו, החדשות הטובות הן שמדיניות מתן התרומות של הקרן התמקדה בטיפוח היכולות של הארגונים מקבלי התרומות לעמוד על רגליהם בכוחות עצמם. מעולם לא היתה כוונה לתמוך בארגונים אלה או אחרים לנצח. קרן פורד החליטה להפסיק את התמיכה מראש בהנחה שמוטבי התמיכות ישכילו לבנות מסד שיאפשר להם לפעול בלי תמיכה מהקרן.

סוקאץ' הסביר, כי "הקרן החדשה לישראל" היתה למעשה הזרוע המבצעת של קרן פורד בישראל. לקרן פורד עצמה אין נוכחות בארץ. היא נהגה כך גם בקובה ובמזרח אירופה. (ואכן, במפת הפעילות הגלובלית של קרן פורד, ישראל אינה נמנית עם מוקדי הפעילות המצוירים על המפה; המוקד הקרוב ביותר לישראל על המפה היא קהיר).

"אנו מוכנים לבאות", אמר סוקאץ'. "לא הופתענו. נוסיף לתרום לארגונים בהתאם לתנאים החדשים". אך גורמים יהודיים אמרו ל"גלובס" כי הפסקת התרומות של קרן פורד צפויה לפגוע ב"קרן החדשה לישראל". בשלב זה, התרומות מקרן פורד מהוות כשליש מתקבולי התרומות שלה וייתכן שהיא תצטרך לארגן מחדש את קדימויותיה או לשנות את גודל התרומות למוטבים.

אביבה מאייר אמרה ל"גלובס", כי קרן פורד פנתה ל"קרן החדשה לישראל" לפני כשבע וחצי שנים, ב-2003, בהצעה שהיא תשמש נציגתה להפצת תרומות בסך 20 מיליון דולר לארגונים חברתייים ומוסדות חינוך בישראל לתקופה קבועה מראש של חמש שנים. כתום התקופה הזו, כך הובהר, לא יהיה סבב תרומות נוסף. ואולם, לאחר שחלפו חמש שנים, החליטה קרן פורד לתת מענק תרומות נוסף בסך 20 מיליון דולר לעוד חמש שנים, שיהיו האחרונות לפעילות קרן פורד בישראל במתכונת הנוכחית. תקופה זו עומדת להסתיים בעוד כשנתיים וחצי, ב-2013.

מאיר לא הוציאה מכלל אפשרות שארגונים אלה או אחרים יוכלו לפנות בעתיד לקרן פורד או ל"קרן החדשה לישראל" בבקשה לקבל תרומות במתכונת אחרת.

בהודעה של קרן פורד, שנמסרה ל"פורוורד", נאמר כי "היזמה (של מתן התרומות) מתקרבת לקיצה בהצלחה". בהודעה מצוין, כי מאז 1948 תרמה קרן פורד יותר מ-70 מיליון דולר לתמיכה בתכניות שונות בישראל. קרן פורד "תבחן כיצד לתרום לקידום דמוקרטיה ופיתוח בזור בשנים הבאות", נאמר בהודעה.

למרות ההערכות האופטימיות על טיפוח יכולת הקיום העצמאי של מקבלי התרומות, סביר להניח שגדיעת רבבות או מאות אלפי דולר מתקציבי כל אחד מהארגונים המוטבים תפגע בהם קשות. האווירה הציבורית בישראל כלפי חלק מהארגונים, שממקדים את פעילותם בקידום זכויות הפלסטינים, תהיה מכשול משמעותי במאמצי גיוס הכספים שינסו ארגונים אלה לעשות, בישראל או מחוצה לה.

הקמפיין נגד "הקרן החדשה לישראל"

"הקרן החדשה לישראל" נעשתה שם מוקצה מחמת מיאוס בקרב גופים מסוימים בישראל ובקהילות היהודיות בתפוצות בגלל דימויה השמאלני. הקמפיין נגדה התעצם בעקבות ועידת או"ם נגד הגזענות שנערכה בדרבאן, בדרום אפריקה, ב-2001, שבה התקבלה החלטה שהשוותה את מדיניות ישראל למדיניות האפרטהייד. כמה מהארגונים הישראליים, שקיבלו תמיכה מקרן פורד, עוד לפני ההסכם שלה עם "הקרן החדשה לישראל", הואשמו שעודדו קבלת החלטה זו.

"הקרן החדשה לישראל", שנכנסה לתמונה כשנתיים לאחר מכן, החליטה להמשיך לתמוך בארגונים אלה, למרות מדיניותה לקבוע קריטריונים מחמירים לבחירת מוטבים. מאז היא משמשת מטרה לחיצי ביקורת, ואלה גברו באחרונה בעקבות קריאות בישראל לחקור את מקורות המימון של ארגונים שמאלניים.

נתוני קרן פורד מצביעים על המכה שצפויה לארגונים שדעת הקהל בישראל ממקמת אותם בקצה השמאלי של הסרגל הפוליטי בעקבות הפסקת התמיכה. כך, למשל, "אדאלה", המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל, קיבל 400 אלף דולר בשנתיים שחלפו; "האגודה לזכויות האזרח בישראל", 180 אלף דולר; "בצלם", מרכז המידע הישראלי לזכויות האדם בשטחים הכבושים, 200 אלף דולר; "המוקד", המרכז להגנת הפרט, 200 אלף דולר; "עיר עמים", 220 אלף דולר; "מדע על כרמל", המרכז הערבי למחקר חברתי שימושי, 10 אלף דולר; "רופאים למען זכויות האדם, ישראל", 150 אלף דולר. לא ברור האם ארגונים אלה יצליחו לגייס לבדם סכומים כאלה.

עוד כתבות

ד"ר ניסים דרוויש שותף באורבימד / צילום: תמר מצפי

חברת 89bio שהוקמה על ידי יוצאי טבע יוצאת לגייס 70 מיליון דולר בהנפקה

בשנה שעברה גייסה 60 מיליון דולר בהובלת אורבימד

יעקב ליצמן / צילום: כדיה לוי

משרד הבריאות בסיבוב פרסה: האם ביטול ההפרטה יציל את המכונים להתפתחות הילד

הורים שלא מצליחים להשיג תור לילדיהם במכון ציבורי להתפתחות הילד, יכלו בעשור האחרון לפנות למטפל פרטי ולקבל החזר התוצאה: מטפלים רבים עברו לעבוד בפרטי, והתורים הציבוריים התארכו ● ל"גלובס" נודע כי משרד הבריאות מתכוון לבטל את ההפרטה ולהפסיק את שיטת ההחזרים

הדור שמגיע לו הכול פוגש בשוק פיננסי שאין לו לתת / אילוסטרציה: shutterstock, שאטרסטוק

מה קורה כשהדור שמגיע לו הכל פוגש עולם פיננסי שאין לו מה לתת

ילידי שנות ה-70 המאוחרות ואילך נולדו לתקופה של צמיחה כלכלית ושינויים תעשייתיים וטכנולוגיים מרחיקי לכת ●  קל לזנוח את ההתייחסות למה עלול לקרות אם הצמיחה הזו תיעצר או אפילו רק תואט באופן משמעותי

טראמפ מחמם את שוק הנדל"ן בגרינלנד / צילומים: רויטרס, shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

טראמפ מחמם את שוק הנדל"ן בגרינלנד (והוא עדיין יותר זול מאשר בתל אביב)

התושבים בגרינלנד לא שמחו לשמוע שנשיא ארצות הברית מעוניין לקנות את האי שלהם ● אבל, המתווכים מספרים שתשומת הלב שהופנתה לעיר מזניקה עוד יותר את המחירים הגבוהים מלכתחילה

מוחמד סעוד הבלוגר הסעודי / צילום: צילום מסך מתוך טוויטר

מוחמד סעוד, המוכר בכינויו "הבלוגר הסעודי": סוחטים אותי

מוחמד סעוד המפרסם חדשות לבקרים ציוצים בעד ישראל וראש הממשלה נתניהו בחשבון הטוויטר שלו, ואף נפגש עם נתניהו לפני מספר חודשים, מאשים את האקטיביסט באיומים ● זאת בתגובה לציוץ שפרסם רותם בו נכתב: "לא מציע לך להיכנס איתי ראש בראש כי זה יגמר רע מאד בשבילך"

דארה קוסררשאהי מנכ"ל אובר / צילום: רויטרס

אובר פיטרה כ-350 עובדים ברחבי העולם

כ-1.5% מעובדי אובר פוטרו בסבב הפיטורים השלישי והאחרון של החברה ● מניית אובר מזנקת בכ-4%

אמיר ירון/ צילום: איל יצהר

מדיניות הריבית ממשיכה לתדלק את השווקים

המשקיעים בארץ מצפים כי בנק ישראל יילך בעקבות הפד ויוריד את הריבית, ובהתאם נרשמות עליות נאות באפיק האג"ח ובמדדי המניות בישראל

אי הפלסטיק/ צילום:  Shutterstock | א.ס.א.פ קריאייטיב

כתם מוסרי: אי הפלסטיק באוקיינוס השקט זורע הרס וגדל לממדים בלתי נתפסים

הוא זכה לכינוי אי הפלסטיק, אבל למעשה מדובר בכתם עצום בגודלו – משהו בין מדינת טקסס לרוסיה כולה - שהולך ומתפשט באוקיינוס השקט, זורע הרס, ובעיקר לא הולך להיעלם לשום מקום ● האשמים: כולנו

סינגפור מראה כללי/צילום:shutterstock אס איי פי קריאייטיב

תיירות ומשבר האקלים: סינגפור מדגימה איך אפשר להפוך לימון סביבתי ללימונדה תיירותית

סינגפור היא אחת המדינות המוטרדות מאוד כבר עכשיו מנזקי האקלים, בעיקר מעליית פני הים ● את הדאגה המוצדקת ניתבה לשורה של פרויקטים סביבתיים, שהפכו גם לאתרי פנאי ולאטרקציות תיירותיות

חדווה בר / צילום: יונתן בלום, גלובס

בלי ארנק, בלי כרטיסי אשראי: האם מתקרב היום שבו נצא מהבית "רק עם הסמארטפון"

כסף מזומן? "יהיה הרבה פחות, רוב התשלומים יעברו דרך המובייל" ● תשלומי חשבונות? "לישראל ייכנסו גורמים זרים, וביניהם אפל וגוגל. אפליקציות התשלומים ישנו את חיינו" ● והבנקים? "בעוד שנה יתחיל לפעול בישראל בנק דיגיטלי" ● המפקחת על הבנקים, ד"ר חדוה בר, בראיון ל"ליידי גלובס"

שיחת עבודה בין הרמטכ"ל יצחק רבין (משמאל) לשמעון פרס / צילום: לע"מ

האם השמאל הציוני הגיע לסוף דרכו? ואיך ניתן לשקם אותו?

כיצד הגיע מחנה השמאל לעבר פי סכנת הכחדה מוחלטת בשתי מערכות הבחירות האחרונות? ● שמונה דמויות מפתח בשמאל הפוליטי מנסות להבין לאן ממשיכים מכאן ● פרויקט מיוחד

השחקנית ג'יין פונדה / צילום: רויטרס

השחקנית והאקטיביסטית ג'יין פונדה נעצרה בוושינגטון בעקבות הפגנות משבר האקלים

השחקנית נעצרה יחד 15 אקטיביסטים נוספים, כך דווח ממשטרת גבעת הקפיטול בוושינגטון ● לעצורים צפוי עונש של עד 90 יום בכלא

181 מנהלים אמריקאים חותמים "רווחים זה לא הכל" / צילום: רויטרס

הניסיון לטעון שהרווח משרת את כולם הוא מיתמם ומטעה

לא ניתן להתעלם מן ההיבט החברתי, שכן פערים גדולים מדי מייצגים את אחד הסיכונים הכי גדולים לעצם קיומו של המשטר הקפיטליסטי ● מי שימשיך ויתמיד בגישה שהכל טוב, שהרווח הוא הכל, שאין שום רע בפערים כלכליים עמוקים ככל שיהיו, כורה קבר עמוק מאוד לקפיטליזם ● דעה

עדי סופר תאני / צילום: יונתן בלום

"לא הבנתי כלום. תתחילו מההתחלה": עדי סופר תאני מספרת על ניהול הצד הישראלי של הרשת החברתית הגדולה בעולם

מה עושה מנכ"לית פייסבוק ישראל, עדי סופר תאני, כדי להיות אפקטיבית בניהול ● "האמירה שאם אתה האדם הכי חכם בחדר אז אתה לא בחדר הנכון, נכונה גם למנכ"לים. ואם זה באמת ככה, אז או שצריך לפטר את המנכ"ל או שצריך לפטר את החדר" ●"50 המשפיעות של ליידי גלובס"

כידן דהרי וירון אדיב  / צילום: איל יצהר, גלובס

"הקונץ זה לקנות אדמה בזול": הם התחרו על בזק אבל מתרחקים מקנאביס. הכירו את בעלי תנופורט

מאז רכשו את תנופורט לפני שנתיים וחצי, הבעלים החדשים ירון אדיב וכידן דהרי עסוקים בהשבחת נכסי החברה ● הם שקלו לרכוש את השליטה בבזק כי "הייתה הזדמנות עסקית", אך החליטו להישאר עם מה שהם יודעים לעשות – נדל"ן בארץ, בלי פזילות החוצה, לא לקנאביס ואפילו לא לנדל"ן בחו"ל

פרויקט רקנאטי בתל אביב / צילום: יח"צ

לוח הכפל הקשה של היזמים בתחום ההתחדשות העירונית

כמה דירות חדשות הגיוני לבנות בפרויקט של פינוי-בינוי? ● איפה זה כלכלי ואיפה לא? ● בדיקה שערך השמאי ליאור יוסף בדש חושפת מסקנות לא מעודדות

מדוזה אורליה במפרץ אילת/ צילום:  גולן רידר רשות הטבע והגנים

מזל דגים: מה הקשר בין לוקוס לסביבה ומה נסראללה עושה פה?

אי ירוק בים - זה נשמע פסטורלי, אבל כשצוללים במים העמוקים רואים שזה לא תמיד ככה ● ביקור בשמורה הימית החדשה באכזיב-ראש הנקרה

אמבולנס של מגן דוד אדום / צילום: תמר מצפי

חשד לחיסול באור יהודה: גבר בן 37 נהרג מפיצוץ רכב

התקרית אירעה סמוך לכניסה לעיר בכביש 412 ● צוותי מד"א שהגיעו למקום נאלצו לקבוע את מותו של נהג הרכב, תושב העיר המוכר למשטרה וככל הנראה השתייך לארגון הפשיעה של מיכאל מור

עמוס לוזון / צילום: איל יצהר

תביעות ענק ומוניטין בצניחה: דורי בנייה הרימה ידיים. כך זה נראה מאחורי הקלעים

הליך משפטי של חברת אינסטלציה לגביית חוב הוביל את החברה להגשת בקשה להקפאת הליכים ● בדיקת "גלובס" מגלה שהחברה איננה מעורבת בשום פרויקט נדל"ני, וכי לקריסתה "אחראים" פרויקטים שבנתה בעבר ושבגינם היא נתבעת על ליקויים רבים

הזוכים בפרס נובל לכלכלה 2019: אסתר דופלו, אבהיג'יט באנרג'י ומייקל קרמר  / צילום:  Karin Wesslen/TT News Agency/via REUTERS

הזוכים בפרס נובל לכלכלה: שלושה חוקרים בתחום העוני העולמי

החוקרים אסתר דופלו, אבהיג'יט באנרג'י ומייקל קרמר הם שלושת הזוכים בפרס ● דופלו היא האישה השנייה שזכתה בתולדות הפרס, והיא נשואה לזוכה שלצידה, באנרג'י ● הפרס הנחשק בתחום הכלכלה חגג יובל השנה, אחרי שב-1969 הוא הוענק לראשונה