מספורט ועד הבורסה: מה מחכה לנו בקיץ הקרוב?

מה מחכה לנו בקיץ הקרוב בכל מה שקשור בספורט, בטלוויזיה, בתיירות הנכנסת וכמובן - בבורסה

ספורט: הזדמנות להתגעגע

אולימפיאדה? רק בקיץ 2012. מונדיאל? יהיה רק ב-2014 בברזיל. אליפות אירופה בכדורגל? רק בשנה הבאה. NBA? העונה מסתיימת עוד שבועיים. קיץ 2011, עומד להיות שחון במיוחד לחובבי הספורט שנמצאים כעת מול שתי אופציות בלבד: להוריד את הראש ולחכות לספטמבר או להיאחז בכוח באירועי הספורט שכן ייערכו בקיץ - גם אם הם לא ממש כאלה שידביקו אותם למסך.

דווקא האופציה השנייה צפויה להיות הקשה מבין השתיים כי האמת היא שגם מי שינסה לחפש אלטרנטיבות כמעט ולא ימצא. מלבד טורניר ווימבלדון בטניס, אליפות אירופה בכדורגל עד גיל 21 וה"קופה אמריקה", מדובר בקיץ מאוד יבש. מדובר בחודשיים שלמים בלי השגרה שמאפיינת את מרבית חובבי הספורט - זפזופ בלתי פוסק בין הערוצים 50 ל-57 עם שידורים בלתי פוסקים.

העצה שלנו היא להסתכל על חצי הכוס המלאה ולהכין את עצמכם לעונה הבאה. כמו שחקנים גדולים, גם אתם צריכים לטעון מצברים ולבנות שוב את הרעב. הרי כל חובב ספורט מכיר את ההרגשה שהשתלטה עליו בשנים האחרונות - שובע ומחסור ניכר בהתרגשות מול המסך שלא מפסיק לרצד עוד ועוד משחקים. הקיץ הוא ההזדמנות של כולכם להתגעגע לספורט שגדלנו עליו - מעניין, מסעיר ומרגש.

המטרה של אירועי ספורט היא לבדר, ואם אתה מעורב רגשית לגבי אחת הקבוצות, גם להזיז בך משהו מהשגרה היומיומית - לטוב ולרע (אגב, למה כמעט תמיד זה לרע?), אבל ברגע שיש יותר מדי משחקים, יותר מדי היצע של ערוצי ספורט ויותר מדי רעש מסביב לכל משחק, משהו נכבה בלבם של האוהדים.

במקרה של שידור אירועי ספורט ההיצע לא עלה על הביקוש, אבל הוא גרם לביקוש לאבד את הטעם. מתי בפעם האחרונה באמת התרגשתם ממשחק כלשהו? אם אתם לא ממש זוכרים או שמדובר במשחק שנערך לפני כמה שנים, סימן שקיץ 2011 הוא בדיוק בשבילכם. ואל תדאגו, ערוצי הספורט כבר ידאגו שתגיעו רעבים בספטמבר.

טלוויזיה: פטור מחשיבה

גבירותי ורבותי השאירו את המוח מחוץ לסלון, בטלו את היומרות האינטלקטואליות והתעלמו מהצמא הרגשי העמוק - הקיץ הגיע לטלוויזיה. אין זה ריטואל ישראלי בלבד, ברחבי העולם מאות מיליונים מקבלים בימים אלו פטור מחשיבה מפאת מעלות החום המאמירות והמסך הולך ומשתטח. אם עייפתם מאנשים נופלים לבריכות ומתרסקים אל קירות, אז זה הזמן להרחיק אל מתחת לקו המשווה, כי זה מה שאתם צפויים לראות בטלוויזיה שלכם עד לספטמבר לפחות.

הטלוויזיה בישראל בנויה באופן שונה מזו האמריקנית למשל. עונות הצפייה בה אינן מוגדרות כל כך, והצפייה בטלוויזיה לא בהכרח צונחת כמו שקורה במדינות אחרות. אין לנו ווקאנס או דצ'ה על גדות אגם ובעיני רבים בציבור, בילוי משפחתי קיצי כהלכה הוא בידיים מורמות מעל המזגן. גם חופשות אוגוסט הקצרצרות אינן פוגעות ב-"גמר גדול" כזה או אחר. לכן, נתוני הרייטינג לא ממש נפגעים וחדוות הריאליטי של ילדינו לא יודעת שובע. הדבר הופך את לוח הקיץ ללא רחוק במיוחד מלוח החורף שלנו, כי הרי גם החזאים לא ממש יודעים להבחין פה בין העונות.

מגבלות הרגולציה הישראלית אמנם מחייבות שידור דרמות מקור ואנחנו אכן נראה כמה תוכניות סוגה עילית. בקשת, את "רמזור" ו-"פולישוק", יחליפו במהלך הקיץ קומדיות חדשות "סברי מרנן" ו-"גבוה וגרינבאום". את "כוכב נולד" שתסתיים בחודש הבא, יחליף "מאסטר שף". כמו כן ימשיכו "אל תפיל את המיליון" ו-"מונית הכסף". ברשת תמשיך "צחוק מעבודה" ואליה ישובו "1 נגד 100" ו-"מי שואל אותך". תוכנית מערכונים חדשה עם גידי גוב, אורנה בנאי וקרן מור, "השנים הכי יפות", תעלה אף היא והעונה האחרונה של "החיים זה לא הכל".

מי שמקווה לעשות היסטוריה בקיץ הזה, הוא ערוץ 10 עם תוכנית ריאליטי חדשה "הדור החדש" שצפויה למשוך את תשומת לבנו במשך 24 שעות, אם לא למסך הטלוויזיה אז למסך המחשב. מדובר במעין שילוב גרנדיוזי של "האח הגדול" ו-"הרווק". הרעיון לשלב גם את פורמט "מקבילית המוחות" בתמהיל, כשל כנראה בשלבי הפיתוח.

תיירות: בכל זאת הם באים

אני פוגש בתיירים מהלכים ברחובות תל אביב ומבט מבולבל משהו בעיניהם - מין קוקטייל של התלהבות וגועל. נראה שהם מנסים ליישב בינם לבין עצמם את הסתירה הבלתי ניתנת ליישוב בין האנרגיות והטינופת. הם תמיד נראים מופתעים, לא ברור אם לטובה או לרעה. בטח גם וגם. לטובה, מפתיעה אותם החיות המפתיעה, הפועמת תמיד, של תל אביב, כמו גם יפי תושביה ובעיקר תושבותיה. יש לה אנרגיות, לעיר, שקשה לא להידבק בהן. כשערים אחיות ישנות כבר מזמן היא ממשיכה לבלות.

לרעה, מפתיע אותם הכיעור הדוחה. עשו ניסוי קצר בתיירות נכנסת, חברות וחברים, ופשוט הרימו את עיניכם מהמדרכה אל הבניינים. נסו להסתכל בעיר הזו בעיניים חדשות. הו, הזוועה!

למרות שיש מגמת שיפור, הרי שהדרך עוד ארוכה, ארוכה. ברחובות שלנו, כמו ששרו משינה, באמת יש קסם מיוחד, מיוחד עד מאוד: תריסי פלסטיק דוחים, טיח מתקלף, על הגגות דוודים, על המדרכות - הכבושות תמיד על ידי כסאות של בתי קפה/טוסטוסים וכד' - צואת כלבים. לאן שלא תביט: הגועל. פחים ירוקים, פחים כחולים, גולגולים כאלה מהעצים. תחבורה ציבורית, שכמעט בכל עיר אחרת בעולם מספקת תחושה של ביטחון, יכולה להוציא כל אדם מדעתו. החופים? מטונפים. חלקם רעילים ממש. מחוף גורדון ועד צ'רלס קלור, עדיף לך לאכול קילו מלפפונים מגרמניה מאשר להיכנס למים. לכך אפשר להוסיף את החוכמה האחרונה: לאסור שתיית בירה על חוף הים.

ובכל זאת הם באים, אלוהים יודע למה, ואני שמח עד מאוד לראות אותם. אחרי כמה שנים שחונות מבחינת התיירות, בשנתיים האחרונות אתה יכול לשמוע יותר ויותר שפות זרות ברחוב ועל הבר. אחרי הכול, לאן ילכו? אילת, כמו שאנחנו יודעים, בנסיגה. ים המלח, כמו שאנחנו יודעים, בבעיה. ירושלים, כמו שאנחנו יודעים, בבנייה. למרות שאת קסמה אין להכחיש. נתניה, כמו שאנחנו יודעים... מה בעצם אנחנו יודעים על נתניה?

ובכל זאת ולמרות הכול, כיף לראות אותם מהלכים ברחובות עם המבט המבולבל הזה. צריכים עזרה, אני שואל תמיד. משום מה, הם תמיד רוצים לדעת איך מגיעים לשוק הכרמל. לירושלים יש את הכותל. לנו יש את השוק.

בורסה: לבעלי לב חזק

גם בבורסה, נהוג להתייחס לקיץ כ"תקופה יבשה". סוחרים רבים יוצאים לחופשת הקיץ, בדרך כלל גם בחברות הציבוריות נוהגים לצאת לחופשה, ולכן מורידים הילוך בכל הנוגע לעסקאות ורכישות חדשות. התוצאה היא שימי המסחר בבורסה בחודשי הקיץ מתאפיינים במחזורי מסחר דלילים ובדשדוש.

אלא שאם בוחנים את חמש השנים האחרונות, רואים שדווקא היה סוער למדי בקיץ, וכמעט תמיד לא במובן החיובי: בקיץ 2006 הייתה זו מלחמת לבנון, שהפילה את הבורסה, בקיץ 2007 החל לראשונה המשבר לקבל ביטוי גם באחד-העם, ומדד המעו"ף נפל בכ-10% בתוך חודש וחצי. בקיץ 2008 הגיע המשבר לשיאו עם נפילות בשוק המניות ואגרות החוב. שנה לאחר מכן, באוגוסט 2009, הדהימה אפריקה ישראל את השוק כאשר ביקשה הסדר חוב לפריסת חובות למחזיקי האג"ח בהיקף של יותר מ-7 מיליארד שקל. גם בשנה שעברה לא היה משעמם. הדי המשבר באירופה השפיעו גם על השוק המקומי, ובחודשים מאי עד יוני נפל מדד המעו"ף בכ-10%.

כדי שלא תגידו שאנחנו שליליים, נוסיף שבכל המקרים הללו, בסופו של דבר אחרי שהחום ירד קצת, ועם בוא הסתיו, חזרה הבורסה לתקן את הנפילות. בחלק מהמקרים התיקון הגיע באופן מהיר תוך מספר שבועות, ובחלק מהמקרים לקח קצת יותר זמן, אבל בסוף מי שהיה סבלני, גילה שזה משתלם.

ומה צפוי השנה? לפי איך שזה נראה כרגע, הקיץ הקרוב לא ישבור את הסטטיסטיקה של השנים האחרונות: הריבית עולה (וזה תמיד משהו שמכביד על השוק), באירופה המשבר מחמיר, המשקיעים הזרים לא ממש נלהבים כמו בעבר מהשקעה בשוק הישראלי, וכמובן קיים האיום מהכיוון הגיאו-פוליטי. כך שמן הסתם אם תהיה חלילה החרפה ביטחונית, היא תבוא לידי ביטוי בבורסה. ונסיים בכל זאת בנימה אופטימית: בשנים הקודמות, האירועים השונים בקיץ היו לרוב בלתי צפויים, ולכן השוק הגיב בצורה חריפה. אולי דווקא עכשיו, כשהאיומים השונים ידועים, הבורסה תגיב במתינות. בכל אופן, הבורסה הקיץ הקרוב מיועדת לבעלי לב חזק בלבד.