גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

העליון: שטראוס עשתה שימוש לרעה בהליכי משפט

השופט יורם דנציגר דחה בקשת רשות לערער שהגישה שטראוס, לאחר שנדחו בקשותיה לחשוף כבר בשלב המקדמי הקלטות ותמלילים שנמצאו בידי מפיץ לשעבר שלה שתבע אותה

ההליכים המקדמיים - גילוי מסמכים, עיון במסמכים, שאלונים וכו' - במסגרת משפט אזרחי הם כלי חשוב ומשמעותי לשני הצדדים. יש בהם כדי לכוון את בעלי-הדין אל הכיוון הנכון, וכדי לייעל את ההליך. עם זאת, יש והליכים אלה מנוצלים על-ידי בעל-דין על מנת לנקוט "סחבת", לסרבל את ההליך ולתקוע מקלות בגלגלי ההתקדמות שלו.

במקרים רבים מוצא את עצמו השופט היושב לדין בתפקיד ה"גננת". עליו לקרוא לבעלי-הדין לסדר ולהוציא תחת ידיו את ההוראות הראויות, על מנת שההליכים המקדמיים אכן יתנהלו באורח תקין וימלאו את מטרתם. יכול והעובדה, שלפיה יש בעלי-דין העושים בהליכים המקדמיים שימוש נלוז, גורמת לעתים לכך ששופטים שונים אינם מתייחסים להליכים אלה ברצינות הראויה להם. יש להצטער על כך.

בהחלטה שיצאה עתה תחת ידיו של שופט בית המשפט העליון, יורם דנציגר, יש משום הבעת מורת-רוח על נטייתם של נתבעים לעשות שימוש לא ראוי בהליכים המקדמיים.

כבר לפני כ-7 שנים הגיש משה אורמן לבית המשפט המחוזי בתל-אביב תביעה כספית נגד "שטראוס שיווק בע"מ". בבסיסה עמד סכסוך שנתגלע בין הצדדים על רקע סיום יחסי ההפצה ביניהם. במהלך ההליכים המקדמיים התגלה לשטראוס כי אורמן מחזיק בקלטות ובתמלילים, אותם הוא מסרב להעביר לעיונה במסגרת ההליכים המקדמיים.

קפצה על המציאה

נסביר: אף שבניגוד לסברתם של רבים הליכי המשפט בישראל מתנהלים עם "קלפים פתוחים", ובעל-דין אינו רשאי לשמור "שפנים בשרוולו", הרי יש לכך חריגים. אחד הכלים היעילים שבאמצעותם יוכל בעל-דין להוכיח כי יריבו שיקר בעדותו הוא ההקלטה.

חזקה על נתבע, למשל, שלא יעיד דברים שיחזקו את התביעה דווקא. ככל שבידי התובע הקלטה בה נשמע הנתבע אומר דברים שיכולים לפעול לרעתו במשפט, יעדיף התובע שלא לחשוף אותה כבר בשלב מוקדם של המשפט. הוא יעדיף להמתין עד שיריבו ישקר על דוכן העדים, שאז הוא ישלוף את ההקלטה ויציגו על הדוכן עירום ועריה.

כאשר בית המשפט משתכנע כי האינטרס של חשיפת האמת מצדיק להתיר לבעל-דין לדחות לשלב מאוחר יותר את חשיפת ההקלטה, הוא יעשה כן. מדובר במצב חריג.

שטראוס ביקשו לקבל לידיהם, כבר בשלב ההליכים המקדמיים, את ההקלטות והתמלילים. אורמן סירב. בשנת 2007, כ-3 שנים לאחר הגשת התביעה, קבע הרשם דוד גלדשטיין כי מועד חשיפת ההקלטות והתמלילים ייקבע על-ידי השופט אשר ישמע את הראיות בתיק.

שטראוס ערערה על החלטה זו. ערעורה נדחה. נקבע כי צדק הרשם גלדשטיין בהותירו בידי השופט שידון בתיק את ההכרעה בסוגיית מועד החשיפה. "החלטת הרשם עולה בקנה אחד עם ניהול תקין של המשפט המוסר לשיקול-דעתו של השופט עניינים שבניהול המשפט וסדרי הבאת ראיות", נקבע.

לימים הועבר התיק להוכחות בפני השופטת מיכל אגמון-גונן. זו קבעה מועד במחצית השנייה של 2009 לישיבת קדם-משפט, שמטרתה הייתה להסדיר את המשך ההליכים בתיק. שטראוס לא התייצבה לדיון. הדבר נבע, לטענתה, מטעות ברישום המועד ביומנו של פרקליטה.

באותה הישיבה הורתה אגמון-גונן על סיום ההליכים המקדמיים, ציוותה על הגשת תצהירי עדות ראשית, וקבעה כי ההקלטות והתמלילים יוצגו לעדים במהלך חקירותיהם הנגדיות, בדיוק על-פי רצונו של אורמן.

בקשתה של שטראוס לביטול ההחלטה נדחתה על-ידי אגמון-גונן. גם בקשת רשות לערער, שהוגשה מטעמה לבית המשפט העליון, נדחתה.

כך, למעלה מ-5 שנים לאחר הגשת התביעה נגדה, הגישה שטראוס תצהירי עדות ראשית מטעמה. בינתיים הועבר התיק לטיפולה של השופטת דרורה פלפל. ממנה הוא עבר לטיפולו של הרשם חגי ברנר, על מנת שזה ישלים את הכנתו של התיק לשלב ההוכחות.

תחת ידיו של האחרון יצאה החלטה, שלפיה היו בעלי-הדין רשאים להגיש בקשות, שעניינן התצהירים שהוגשו על-ידי יריבם. מילים אחרות: ניתן היה להעלות בהן טענות בדבר אי-קבילות של טענות, שנכללו בתצהירים, לבקש מחיקתם מהם של סעיפים כאלה ואחרים וכו'.

מיהרה שטראוס, "קפצה על המציאה", והגישה בקשה לעיון חוזר בהחלטתה של אגמון-גונן. אותה החלטה, שהתקבלה כשנה ומחצה קודם לכן, ושלפיה היה אורמן (המיוצג בידי עו"ד צפריר אוסטשינסקי) רשאי להציג את ההקלטות והתמלילים בעת חקירותיהם הנגדיות של עדיה של שטראוס.

השופט ברנר דחה את הבקשה. לדידו, החלטתה של אגמון-גונן הייתה ברורה ונחרצת, ולא חל מעת נתינתה שינוי נסיבות שהצדיק עיון מחודש בה.

לא אמרה נואש

שטראוס לא אמרה נואש. בעת הישיבה בבית המשפט - ישיבה שהתקיימה כמעט 7 שנים ממועד הגשת התביעה - היא ביקשה כי ברנר יעכב את ביצוע החלטתו. זו הפעם היא טענה כי אך יום קודם לכן נודע לה אודות הלכה רלבנטית חדשה שיצאה מבית המשפט העליון בנוגע למועד חשיפת ראיות. שוב דחה ברנר את בקשתה.

בכך לא הסתיימה המסכת. שטראוס ערערה על החלטתו של ברנר. ערעורה נדחה. השופטת עפרה צ'רניאק קבעה כי בבקשתה של שטראוס לעיון חוזר יש משום ניסיון לעקוף את החלטתה של אגמון-גונן, אשר ערעור עליה נדחה זה מכבר.

לא ייאמן. שטראוס לא עצרה כאן. היא הגישה לבית המשפט העליון בקשת רשות לערער על ההחלטה האחרונה.

הנה חלפו למעלה מ-7 שנים מאז הגשת התביעה נגדה, והתיק טרם הבשיל להוכחות. האם לכך נתכוונה שטראוס לאורך כל הדרך? מהחלטתו של השופט יורם דנציגר, שדחה את הבקשה, עולה כי הוא התרשם שאכן כך.

לאחר שקבע כי הבקשה אינה עומדת במבחן ההלכה הוותיקה והידועה, שלפיה רשות ערעור בגלגול שלישי תינתן רק במקרים חריגים, שבהם מתעוררת שאלה משפטית או ציבורית חשובה, החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים הישירים למחלוקת, ראה דנציגר להיזקק לנסיבות העניין עצמו.

"מהתנהלותה של המבקשת עולה כי היא אינה משלימה עם החלטותיו של בית המשפט המחוזי ושל בית משפט זה אשר הכריעו בסוגייה פעם אחר פעם", קבע דנציגר. "יתר על כן, במקרים מסויימים נקטה המבקשת בהליכים שלא היה מקום לנקוט בהם", הוסיף.

הוא התייחס לכך שהבקשה לעיון חוזר, בפני הרשם ברנר, הוגשה כשנה וחצי לאחר החלטתה של אגמון-גונן, ולאחר שבקשה לביטולה ובקשת רשות לערער עליה כבר נדחו.

"זאת ועוד, הבקשה לעיון חוזר הוגשה על-ידי המבקשת מבלי שחל כל שינוי נסיבות המצדיק את הגשתה", המשיך דנציגר. "ככלל דרך המלך לתקיפת החלטות של בתי המשפט אינה בדמות הגשת 'בקשה לעיון חוזר', כל עוד לא חל שינוי נסיבות המצדיק את העיון מחדש, שכן אין לפנות לבית המשפט שנתן את ההחלטה בבקשה חוזרת באותו עניין כאשר הטענות הינן 'ערעוריות' באופיין", כך דנציגר. "עם זאת, כאשר לא חל שינוי נסיבות רשאית הערכאה שנתנה את ההחלטה הראשונה לשנותה, אולם זאת רק במקרים נדירים כאשר מתברר לבית המשפט כי נתן החלטה מוטעית, בייחוד כאשר מדובר בתיקון שאין בו כדי לפגוע בזכויות הדיוניות והמהותיות של הצד שכנגד".

דנציגר קבע כי החלטתה של אגמון-גונן לא הייתה מוטעית, וכי לא היה מקום לקבל את הבקשה לעיון חוזר בה. "לבית המשפט סמכות טבועה למנוע שימוש לרעה בהליכי משפט, אולם השימוש בה ייעשה בזהירות מהטעם שיש להימנע מפגיעה בלתי מידתית

"בזכות היסודית בדבר גישה לערכאות", התקרב דנציגר לסיום, "במקרה דנן יש בסיס לטענה כי התנהלות המבקשת עולה כדי שימוש לרעה בהליכי משפט, שכן השתלשלות העניינים שפורטה לעיל מלמדת כי המבקשת שבה והגישה לבתי המשפט, פעם אחר פעם, בקשות באותו עניין ממש, וגרמה בכך לבזבוז זמן שיפוטי ולהארכת ההתדיינות המשפטית בין הצדדים". (רע"א 1574/11).

מחכה עד שהחלב יחמיץ שטראוס סוחבת את ההליך

עוד כתבות

משה ארבל, שר הפנים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בעקבות חשיפת גלובס: השר ארבל קורא לנתניהו לאפשר כניסת פועלי בניין פלסטינים לישראל

שר הפנים מציין במכתבו: "גוברות ההערכות כי אלפי פועלים פלסטיניים מיהודה ושומרון מועסקים שלא כדין בענף" ● הוא קורא לראש הממשלה לבחון הסדרה של הכנסת הפועלים לישראל, בין היתר על ידי בחינה פרטנית של כל פועל והגבלת גיל

פרופ' דניאל כהנמן / צילום: יח''צ מטר

פרופ' דניאל כהנמן, זוכה פרס נובל לכלכלה, הלך לעולמו

כהנמן, בן 90 במותו, זכה בפרס נובל בכלכלה בשנת 2002 על מחקר בתחום של קבלת החלטות בתנאי אי-ודאות

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

מלך השכר של ת"א: המנכ"ל שהרוויח כ-90 מיליון שקל ב-2023

עיקר התגמול של מנכ"ל נייס ברק עילם – הוני ● במשך שנותיו כמנכ"ל נייס צבר תגמולים בהיקף של כ-460 מיליון שקל לפי שער החליפין הנוכחי ● שכר של כ-17 מיליון שקל למנכ"ל אלביט אשתקד

שר האנרגיה אלי כהן (משמאל) בפגישה עם שר האנרגיה של קפריסין ג'ורג' פפנסטאסיו / צילום: שלומי אמסלם, לע''מ

מתעלמת מטורקיה: ישראל מקדמת את חיבור רשת החשמל עם קפריסין ויוון

בפגישה עם שר האנרגיה של קפריסין, ג'ורג' פפנסטאסיו, דן שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן בנוגע לשיתוף פעולה בתחום האנרגיה ● השניים סיכמו כי פרויקט הכבל החשמלי התת-ימי שיחבר את רשת החשמל של ישראל לקפריסין וממנה ליוון, ואל רשת החשמל האירופית, יקודם בעדיפות גבוהה

נילי גולדפיין, ג'ודי (יהודית) אפרימי, ולימור שאקו בכנס משאבי האנוש / צילום: רמי זרנגר

הכלים שכל מנהל משאבי אנוש צריך לאמץ בעקבות המלחמה

הטראומה הקולקטיבית הציבה אתגרים חדשים בפני עולם העבודה הישראלי, בהיקפים עצומים ● הפתרונות להתמודדות עמדו בלב כנס שערכה השבוע ישראכרט לסמנכ"לי משאבי אנוש ● ישראל מתגייסת

הסכם אינו נדרש כתנאי עבור זוגות במערכות יחסים כאלה ואחרות / צילום: Shutterstock, Viacheslav Lopatin

זוג הקפיא עוברים ואז נפרד. האם האישה תוכל להשתמש בהם?

כשלושה עשורים לאחר פרשת נחמני, בתי המשפט עדיין נאלצים לדון בתביעות בלתי אפשריות לגבי גורלם של עוברים מוקפאים ● מן הראוי היה לחייב כל זוג שפונה לבצע הפריה חוץ-גופית, לחתום על הסכם שמתייחס לאפשרות הריאלית של פרידה במהלך הזמן שחולף בין יצירת העוברים המוקפאים לבין השימוש בהם

גל בר-דעה, מנכ''ל וואן זירו / צילום: איל יצהר

הבנק הדיגיטלי כבר שרף כ-800 מיליון שקל; המנכ"ל: "המשקיעים ימשיכו לתמוך"

לוואן זירו כבר יש כ-100 אלף לקוחות והמנכ"ל גל בר דעה מעריך כי "נהפוך לרווחיים כשנגיע ל-200 אלף לקוחות" ● את 2023 סיים הבנק של אמנון שעשוע עם הפסד של 357 מיליון שקל, אך בר דעה אופטימי:  "ההכנסה מלקוח יותר גבוהה ממה שחשבנו. אם נמשיך כך ונגביר פעילות אנחנו על דרך המלך"

אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה / איור: גיל ג'יבלי

בדיקת אי הסדרים בעיצומה, אז איך זה שאפשר להפקיד חיסכון לכל ילד בסלייס

רשות שוק ההון מצאה לאחרונה אי סדרים חמורים בהתנהלותו של בית ההשקעות סלייס ● למרות זאת, באתר הביטוח הלאומי סלייס מוצגת כאפשרות להפקדת כספים בתוכנית "חיסכון לכל ילד" ● עד תחילת מאי לא ניתן יהיה למשוך כספים מקופות סלייס, אך הרגולטור לא מודאג

יזמיות המגורים מדווחות על עלייה בקצב מכירת הדירות בחודשים האחרונים / צילום: שלומי יוסף

דוחות חברות הנדל"ן מגלים: "המשבר ההיסטורי" נמשך בקושי חודשיים

למרות נבואות הזעם והמחסור המתמשך בעובדי בניין בצל המלחמה, יזמיות המגורים מדווחות על התאוששות ● מחודש דצמבר נרשמת עלייה בקצב מכירת הדירות, לא נרשמים עיכובים במסירות, לפי בכירים בענף רוב אתרי הבנייה חזרו לעבוד, ואפילו מדד המניות הענפי רושם תשואת שיא

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

לאחר שלוש שנים של הפסד, אירופה עזרה לדוד פתאל לחזור להרוויח

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין

קרן כהן חזון, מנכ''לית ובעלת השליטה בתורפז / צילום: ששון משה

תורפז רוכשת יצרני חומרי טעם בלגית-גרמנית תמורת 48 מיליון דולר

תורפז צפויה לרכוש את קבוצת קלאריס & ווילך באמצעות חברת הבת שלה - פיט ● החברה מייצרת חומרי הגלם היחודיים לתחום הבשר והאפייה ומחזור המכירות שלה הסתכם ב-35.1 מיליון דולר ב-2023

עינת גנון / צילום: בר שניר

פרויקט הענק מתעכב: עוד פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו

עינת גנון, סמנכ"לית הרשות להתחדשות עירונית, הודיעה על פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו, לאחר שלאחרונה גם צחי דוד, סגן הממונה על התקציבים באוצר לשעבר, הסיר את מועמדותו לתפקיד ● כעת נותר מועמד אחד לבחירה, והמכרז עומד בפני ביטול

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון / צילום: רונן חורש

האוצר על הצעת משרד הבינוי לעזור לקבלנים: "לא ישימה בעליל"

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון יהודה מורגנשטרן אמר כי יבוצע פיילוט לסיוע לקבלנים שיאחרו במסירת דירה בשל המלחמה, תחילה בשלוש ערים - בשדרות, בקריית שמונה ובשלומי • מנכ"ל האוצר הייזלר: "לא מכיר את ההצעה"

עדי, עפרה ועירית שטראוס / צילום: אוסף פרטי

ילדיו של מיכאל שטראוס מוכרים מניות של החברה ב-327 מיליון שקל

שלושת ילדיו של מיכאל שטראוס, עפרה, עדי ועירית, מוכרים כ-4% ממניות שטראוס ● המכירה מגיעה לאחר שביולי אשתקד רכשו השלושה 24% מהקבוצה מילדיה של רעיה שטראוס בן דרור, אחותו של מיכאל

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: שלומי יוסף

העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות

פסק דין שאישר פשרה עם סופרגז ואמישראגז קבע תקדימים בעניין שכר טרחת עורכי דין בתביעות ייצוגיות ● בין השאר נקבע כי שר הטרחה יוגבל לפי מדרגות מקסימליות, ודרך היישום לתשלום הובהרה ● בשוק יש שמברכים על ההסדרה, ואולם אחרים מזהירים: תפגע בתמריץ להשיג פיצוי מרבי

מתחם חזית הים בחיפה / הדמיה: מן-שנער-יעד אדריכלים

נסגר המכרז הראשון של רמ"י בחזית הים בחיפה: כמה תשלם הזוכה?

יורו ישראל זכתה במכרז של רמ"י על קרקע של 23 דונם, להקמת 500 יחידות דיור ושטחי מסחר באחד מהמתחמים המסקרנים בישראל ● החברה תשלם על הקרקע, הסמוכה לבית החולים רמב"ם בחיפה, כ-205 מיליון שקל כולל הוצאות פיתוח

אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס

במשרד האנרגיה בוחנים: הקמת מתקן להנזלת גז בהשקעה של 7 מיליארד דולר

חלק משמעותי מיצוא הגז של ישראל תלוי היום במצרים, ומתקן הנזלה יאפשר יצוא לרחבי העולם כדי לבזר את הסיכונים ● מי יממן את עלויות ההקמה האדירות?

בנק ההשקעות ג'יי. פי מורגן / צילום: Reuters, Mike Segar

האסטרטג של הבנק הגדול בעולם: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו"

בבנק ג'יי פי מורגן שוב מזהירים מפני ירידות בשווקים, למרות שהתחזיות שלהם לא פוגעות כבר שנתיים וחצי ● האם הפעם התחזיות שלהם יתממשו? ומה הם ממליצים למשקיעים?

ייצור השבבים / צילום: Shutterstock, Golubovy

חברות השבבים הישראליות שמשלמות על הקשחת הכללים

ביטול רכישת חברת שבבים ישראלים על ידי הענקית האמריקאית קוואלקום מתווספת לנסיגת אינטל מרכישת טאואר אשתקד ● לפי מומחים, מדובר במגמה מתעצמת של הקשחת העמדות מצד רגולטורים בעולם ● "חברות צריכות להתחיל לחשוב מראש על אלטרנטיבות", הם אומרים

עובדי חברת הביומד גמידה סל / צילום: איל יצהר

חברת הביומד גמידה סל תהפוך לפרטית ותפטר 25% מהעובדים

קרן הייברידג' משתלטת על גמידה סל באמצעות המרת אג"ח ותהפוך אותה לחברה פרטית ● מנכ"ל החברה אבי ג'נקינס: "החיפוש שלנו אחר חלופה אסטרטגית לא הניב תוצאות" ● המניה צונחת ביותר מ-80%