דוח אמון
2019
הנקראות ביותר

חוכמת ההמונים: אפליקציות ישראליות שכדאי לכם להכיר

דיווחי פקקים, איתור משטרה וסל הקניות זול- כך מנצלות חברות ישראליות את חוכמת ההמון כדי להפוך את המוצרים שלהן למתוחכמים יותר ובחינם

כמעט כל אדם שגלש באינטרנט התנסה בנפלאות ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית שמושתתת על מתנדבים העוסקים בהוספה, בעריכה ובתיקון ערכים בשלל נושאים. המודל שבבסיס האנציקלופדיה המקוונת הוא חוכמת ההמונים (Crowdsourcing). ויקיפדיה חייבת את קיומה להמון שבאינטרנט - לכלל הגולשים - ואינה מושתתת על תשלום לעורכים מקצועיים שיפתחו את המאגר.

תיאוריית חוכמת ההמונים מתבססת על כך שיחד טוב מאשר לבד, וכי החלטות ההמון טובות ואף וחכמות מאלה של כל מומחה בודד. גם עקרונות הדמוקרטיה, זו שנוצרה ביוון העתיקה, מושתתים על רעיון דומה שלפיו ההמון מבין ויודע טוב יותר מכל ישות בודדת.

עוד לפני ההגעה של נושא חוכמת ההמונים בשנים האחרונות לעולם הטכנולוגיה, הייתה לו נוכחות בעולם הניהולי-עסקי. "המושג הוא יותר תפעולי במהותו", אומר פרופ' שיזף רפאלי, ראש מרכז שגיא לחקר האינטרנט וראש בית הספר לניהול באוניברסיטת חיפה. "המושג אומר שבין אם ההמונים חכמים או טיפשים, אנחנו יכולים לגייס אותם לביצוע משימות שקודם לכן שכרנו אנשים בכסף לשם ביצוען או שפנינו למומחים כדי להתייעץ איתם. הרעיון של חוכמת ההמונים הוא לבצע פעולות שגם מערכות בינה מלאכותית מתקדמות לא יכולות, ונדרשת אינטליגנציה של בני אדם".

חוכמת המכשירים

ואיך כל זה מתקשר לעולם הטכנולוגיה? לדברי רפאלי, "הטכנולוגיה, המחשבים והאינטרנט מאפשרים להגיע ביתר קלות אל ההמונים. עם זאת, החזון הוא להשתמש בחוכמת ההמונים לפתור בעיות ולהניע לפעולות שלאו דווקא קשורות לעולם המחשוב".

בשנים האחרונות, הפך מודל חוכמת ההמונים לאבן דרך רבת-משמעות בחברות טכנולוגיה רבות. ויקיפדיה היא רק פן אחד של השיטה, וחברות רבות מהעולם ואף מישראל משתמשות בהמון כדי לייעל ולפתח מוצרים, שירותים ומודלים שונים - מהתחמקות מפקקים, דרך איתור משטרה צבאית ועד לניטור בעיות במחשב וחיובים שגויים בחשבון האשראי. "גלובס" סוקר כמה מהחברות הישראליות הבולטות שאימצו את המודל, ומבססות עליו את האפליקציות והשירותים שלהן.

הדוגמה המפורסמת ביותר היא זו של תוכנת הניווט הסלולרית waze. ווייז מאפשרת לצרכנים לדווח למשתמשים אחרים באפליקציה באופן ישיר, על עומסי תנועה, על ניידות של משטרת התנועה ומכמונות מהירות. התוכנה גם יודעת לנתח, על בסיס מיקומו של המשתמש וללא פעולה אקטיבית מצדו, את עומסי התנועה באזור שבו הוא נמצא. המשתמשים הם אלה שמעדכנים את מפות הניווט באופן אקטיבי ומלמדים את המערכת, גם באמצעות הנסיעה בדרכים חדשות.

כלל בתחום הוא שככל שקהילת המשתמשים גדולה יותר, כך המוצר המבוסס על חוכמת ההמונים עובד טוב יותר. במקרה הזה, ווייז נהנית מקהילה עולמית של 4.5 מיליון איש, שמשתמשים בה כדי לפלס את הדרך למקום העבודה שלהם או לבית מבלי להיתקע בפקקים.

ווייז היא דוגמה מובהקת לחוכמת ההמונים, אך לא רק ההמונים מזינים אותה. "במקרה של חברה כמו ווייז אנחנו מדברים גם על חוכמת המכשירים, מכיוון שהטלפונים מספקים את המידע באופן אוטומטי", אומר אורן רביב, אנליסט בכיר לטכנולוגיות חדשות ב-IDC ישראל. "בחברות אחרות, כמו למשל Fixya, שמאפשרת להמון לעזור בפתרונות של תמיכה טכנית, הצרכן עושה רק פעולה אקטיבית בשביל לספק את המידע. במקרה כזה חשוב לשים לב עד כמה ההמונים באמת חכמים בשביל לספק את המידע".

השאלה עד כמה ההמונים חכמים מקבלת חשיבות רבה יותר כשהמוצר הוא בתשלום. "ברגע שחברה מוכרת את המידע, היא צריכה לדעת שהיא מוכרת מוצר טוב", אומר רביב. "לכן, היא גם צריכה מערכת שתבדוק את החומר שמגיע מההמונים ועליה לטפל בו בזמן אמת".

בדומה לווייז, שמאפשרת לקבל התראות על שוטרי תנועה, אפליקציית Military Police של חברת Tab-Apps מסייעת לחיילים להתחמק ממשטרה צבאית. אפליקציית האנדרואיד מאפשרת לדעת היכן המשטרה הצבאית ממוקמת - בכניסה לבסיס או בתחנה המרכזית - לפי מיקומים גיאוגרפיים שונים בארץ.

עושים סופר ביחד

ההמון יכול לעזור גם בדרכים אחרות, כמו פתרון בעיות, ולא רק בעזרה מהתחמקות משוטרים ומפקקים. הפלטפורמה של Soluto, שמגדירה את המוצר שלה כ"פתרון לתסכול של משתמשי המחשבים", מאפשרת לפתור תקלות שונות במחשב כמו גם לקצר את זמן ההפעלה של המחשב על-ידי הסרה או הקפאה של תוכנות לא קריטיות שרצות עם אתחול המערכת.

חוכמת ההמונים מסייעת למשתמש הביתי לדעת כיצד עליו לפעול בנוגע לכל תוכנה באמצעות גרפים שמציגים מה משתמשים אחרים בשירות עשו באותו מוצר. בין היתר, מטפלת התוכנה של סולוטו בתוספים בעייתיים לדפדפן ובאפליקציות שקורסות. מהרגע שהתוכנה מותקנת על-גבי המחשב, היא מתחילה לאסוף נתונים ולנתח אותם כדי להבין בהמשך את מקור הקריסה של תוכנה כזו או אחרת.

גם הסטארט-אפ Billguard משתמש בחוכמת ההמונים כדי לייעל את המוצר. החברה מפתחת טכנולוגיה שמתריעה בפני משתמשים על חיובים לא רצויים, עמלות מיותרות ושאר הונאות שמופיעות בחשבונות כרטיסי האשראי שלהם. כדי לעלות על אותן שגיאות, מסתמך השירות על משתמשים אחרים שמתריעים על חיובים לא נכונים וכך המערכת לומדת את הטעויות. המוצר זמין בינתיים רק בארה"ב.

כפי שהבינה זאת Billguard, הנושא הכספי הוא בעל חשיבות רבה להמונים. אלה שיצאו לרחובות הפייסבוק כדי למחות ולהפגין נגד מחירי הקוטג' יוכלו להיעזר בקלות באפליקציה שמנסה לעזור לחסוך כסף בדרך לקופה בסופר. זאת, באמצעות השוואה חכמה של המחירים ברשתות המזון על-ידי מידע שמגיע מקהל המשתמשים בה.

אפליקציית האנדרואיד Barcoder הישראלית היא מעין רשת חברתית של השוואת מחירים של מוצרי מזון, שמציעה לסרוק את הברקוד של מוצר בסופרמרקט ולקבל מידע על המחירים של אותו מוצר בשאר החנויות שנמצאות באזור. את המחירים והמידע על המוצרים צריכים חברי הקהילה להזין, כאשר יש אפשרות לעדכן את המחיר, במקרה שאינו אקטואלי עוד. אפליקציה דומה היא Marketplace, שמיועדת למכשירי האייפון.

שימוש נוסף בהמונים כדי להתעדכן במחירים הנמוכים ביותר עושה אתר FullTank, שהוקם על-ידי שני סטודנטים מהטכניון והמרכז הבינתחומי, במטרה לאפשר לנהגים למצוא את תחנת הדלק הזולה ביותר באזור שבו הם נמצאים. גם כאן המחירים משתנים מעת לעת ולכן השירות נשען על הנהגים שיואילו בטובם לעזור ולעדכן מחירים.

אז מה יוצא לכל אותם משתמשים וגולשים כשהם מזינים ומעדכנים את ההמונים בקהילות השונות על פקקים, שוטרים צבאיים, תקלות במחשב או מחירי דלק? לדברי רפאלי, חלק מהחברות הפועלות בתחום מבססות את חוכמת ההמונים שלהן על מודל של תשלום וכך המשתמשים מתוגמלים כספית. "יש תגמולים כמו סמלים, דרגות וכוכבים שמקבלים המשתמשים על פעולות אקטיביות במסגרת תרומת החוכמה שלהם להמונים", אומר רפאלי, "ויש גם מוטיבציות פנימיות, שגורמות למשתמש להרגיש טוב עם עצמו. הוא פועל מתוך אמונה שאם יתרום משהו, אז גם האחר יתרום והעולם יהפוך לטוב יותר". אם תרצו, "תעביר את זה הלאה" - גרסת האינטרנט.

ההמון מתחיל להשפיע גם על חברות מסחריות

חברות מסחריות החלו לשלב גם הן את חוכמת ההמונים כחלק מהאסטרטגיה המובנית שלהן. המודל - שלפיו ההמון הוא בעל הידע והכוח - הביא רשתות מצליחות כסטארבאקס או בן אנד ג'ריס לפתוח את שעריהן בפני אלפי הלקוחות שלהן, כדי שיציעו רעיונות למוצרים חדשים שישולבו בפס הייצור של החברות.

אלה הבינו שמי שקונה את המוצרים שלהן, יודע בסופו של דבר טוב יותר מה הוא רוצה לקנות, וכי ניתן למנף את חוכמת ההמונים כדי לקדם את מטרות החברה. גם בישראל נכנסה באחרונה חוכמת ההמונים אל תוך הדנ"א של חברות מסחריות שונות.

כך, למשל, שטראוס השיקה לפני חודשים ספורים את "שטראוס שלי", אתר שמאפשר לגולשים להציע רעיונות לשדרוג מוצרים קיימים של החברה, לצד פיתוח מוצרים חדשים לגמרי. הקונספט עובד כך שהמוצרים המוצעים באתר מקבלים לייקים, ועל-פי רמת הדירוג שלהם והחלטות של שטראוס, מפותחים מוצרים חדשים. מוצרים אלה, צופים בשטראוס, צפויים ליהנות מביקוש גבוה יותר, שכן הם הגיעו כתוצאה מביקוש בשטח, מההמון עצמו.

דוגמה נוספת היא של בנק לאומי, שבאמצעות הפלטפורמה האינטרנטית שלו, לאומי דיגיטל, הקים לפני כשנה וחצי את האתר לאומי Labs, שבו יכולים הגולשים להציע רעיונות לפיתוח שירותים דיגיטליים חדשים. כמו במקרה של שטראוס, גם בלאומי מדרגים הגולשים את הרעיונות, וכך יכולים להשפיע על פיתוחם העתידי.

מה מציעות החברות הישראליות בעזרת חוכמת ההמונים
 מה מציעות החברות הישראליות בעזרת חוכמת ההמונים

שלחו לי למייל את הדברים הכי החשובים שקרו השבוע בהייטק
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
הסיפורים הגדולים של היום
נדל"ן
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
הסיפורים הגדולים של השבוע
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות