מתחמם הקרב על נציגי לשכת עוה"ד בוועדה לבחירת שופטים

הכנסת הקפיאה את השינוי בהרכב מוסדות הלשכה, ומאזן הכוחות בין ברזילי לגיא-רון השתנה

השינוי בהרכב המועצה הארצית והוועד המחוזי של לשכת עורכי הדין, שייתן משקל רב יותר למחוז תל-אביב - המזוהה עם ראש הלשכה החדש, דורון ברזילי - על חשבון המחוזות האחרים - המזוהים עם ראש הלשכה הקודם, יורי גיא-רון - ייכנס לתוקף רק בעוד 4 שנים, אחרי הבחירות למוסדות הלשכה ב-2015 - כך סוכם ביום שני האחרון בישיבת ועדת החוקה של הכנסת, שדנה בהצעת החוק לשינוי הרכב מוסדות הלשכה של ח"כ כרמל שאמה-הכהן (ליכוד).

הקפאת הצעת החוק משפיעה על התנהלות המשא-ומתן הקואליציוני בין ברזילי לקבוצות שונות במועצה הארצית של הלשכה, וברקע - על המאבק בין ברזילי לגיא-רון על שליטה בבחירת נציגי הלשכה לוועדה לבחירת שופטים - שנבחרים בידי המועצה הארצית.

לזהותם של נציגי הלשכה בוועדה לבחירת שופטים יש משקל משמעותי, נוכח יחסי הכוחות הנוכחיים בוועדה. מצד אחד נהנה שר המשפטים, יעקב נאמן, מתמיכתם של נציגי המערכת הפוליטית בוועדה, ומצד שני ניצבים 3 שופטי בית המשפט העליון.

מאחר שברזילי מזוהה עם נאמן, בעוד גיא-רון מזוהה עם נשיאת העליון דורית ביניש, השליטה שיצליח מי מהם להשיג במועצה הארצית של הלשכה, שתבחר בדצמבר את שני נציגי הלשכה לוועדה, תעניק רוב לאחד משני המחנות בוועדה.

כיום מחולקים שני הנציגים, שנבחרו ב-2008, בהתאם להסכם שכרתו ב-2007 גיא-רון ועו"ד יראון פסטינגר שהתמודד מולו - כאשר נציגי הלשכה בוועדה, עו"ד פנחס מרינסקי ועו"ד רחל בן-ארי, מזוהים כל אחד עם מחנה אחר.

הדיון בהצעת החוק של שאמה-הכהן מתקיים זה חודשים ארוכים, ונמצא כעת בהכנה לקריאה שנייה ושלישית. ההחלטה כי החוק, גם אם יתקבל במליאת הכנסת בחודשים הקרובים, לא יוכל להשפיע על הרכב מוסדות הלשכה בקדנציה הנוכחית, התקבלה על סמך חוות-דעת משפטיות שהוגשו לוועדת החוקה - הן של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לענייניים אזרחיים, עו"ד שרית דנה, והן של היועצת המשפטית לוועדת החוקה, עו"ד סיגל קוגוט.

נוכח חוות-הדעת המשפטיות הללו, התברר כי הצעת החוק אינה יכולה לכלול סעיף שיורה כי החוק יחול מרגע אישורו וישפיע על הרכב מוסדות הלשכה כבר בקדנציה הנוכחית.

בוועדה התעוררה מחלוקת גם ביחס להיבטים אחרים של הצעת החוק, שלפיה יזכה מחוז תל-אביב ב-3 נציגים נוספים במועצה הארצית על כל 5,000 חברים, עד למקסימום של 15 נציגים מטעם המחוז במועצה. ההצעה זכתה להתנגדות נמרצת מצד ראשי כל 4 המחוזות האחרים בלשכה.

יצוין כי בכל המחוזות, מלבד מחוז תל-אביב, נבחרו בבחירות נציגים המזוהים עם גיא-רון. זאת, בעוד שראש הלשכה ברזילי זוכה לתמיכה מלאה מיו"ר ועד מחוז תל-אביב, עו"ד אפרים נוה.

השליטה במועצה

ברקע המאבק על מועד תחולתו של חוק שאמה נמצאים המאבקים בין ברזילי לגיא-רון על השגת שליטה במועצה הארצית. זאת לא רק לצורך ייצוב הקואליציה של ברזילי, אלא גם בשל העובדה שבדצמבר תבחר המועצה את שני נציגי הלשכה לוועדה לבחירת שופטים ל-3 השנים הבאות. מי שישלוט במועצה ישיג רוב גם בוועד המרכזי, וגם יוכל להשפיע על זהות שני הנציגים לוועדה.

ל"גלובס" נודע כי גיא-רון מנסה לרקום עסקה שתביא לבחירתו שלו כאחד מנציגי הלשכה לוועדה לבחירת שופטים. גיא-רון שימש בתפקיד זה במשך 9 שנים, עד שנבחר לראש הלשכה ב-2007.

בשבועות האחרונים מקיימים הן גיא-רון והן ברזילי הידברות עם קבוצת עורכי הדין הערביים החברים במועצה הארצית, במטרה לזכות בתמיכתם. לפי ההערכות, גיא-רון הציע לעורכי הדין הערביים, ובראשם עו"ד ואיל חלאילה, הצעות מרחיקות לכת, ובהן ראשות ועדת האתיקה הארצית של הלשכה, מ"מ יו"ר המועצה הארצית, מ"מ ראש הלשכה וראשות של כמה ועדות מקצועיות בלשכה.

אלא שההחלטה להקפיא את המשך הליכי חקיקתו של חוק שאמה והנכונות מצד ברזילי לשנות את הוראותיו, כדי להפחית את המשקל העודף שוועד מחוז תל-אביב עתיד לקבל במסגרתו, משחקים גם הם תפקיד בשיקולי המשא-ומתן הקואליציוני.

חלאילה אישר ל"גלובס" כי קבוצתו מקיימת משא-ומתן עם שני הצדדים, ולדבריו "אם עו"ד ברזילי ישפר את הצעתו, נטייתנו תהיה ללכת איתו".

מכל מקום יו"ר ועדת החוקה, ח"כ דוד רותם, דחה את המשך הדיון בהצעת החוק, כדי לאפשר לנציגי המחוזות השונים להידבר ביחס למרכיבים נוספים של החוק, במסגרת המשא-ומתן הקואליציוני של ראש הלשכה ברזילי עם החברים שנבחרו למועצה הארצית.