סיוט 7 בסולם ריכטר בישראל: איפה מסוכן? מגדלים ייפלו?

נשיא לשכת המהנדסים, יואב סרנה: "במקרה של רעידת אדמה בעוצמה של 7 בסולם ריכטר בישראל, גם מבנים שנבנו על-פי התקן לא ישרדו"

טורקיה, בדומה לישראל, נמצאת על נקודת מפגש של לוחות טקטוניים שמתחככים ביניהם ויוצרים שברים. אגם ואן, לידו אירעה רעידת האדמה, הוא האזור המועד ביותר להרס.

לדברי יואב סרנה, לשעבר יו"ר איגוד המהנדסים והיום נשיא לשכת המהנדסים, עד שנת 1990 היה תקן אחד עליו נבנו רוב המבנים בישראל. החל משנת 1990 והלאה נבנה תקן לרעידות אדמה.

"מבנים שנבנו עד 1990 בהם גם בתי חולים, מרכזים רפואיים, מרכזי תקשורת, מחנות צהל ומבנים ציבוריים אחרים-בתי ספר, אוניברסיטאות מצויים בסכנה של פגיעה במקרה של רעידת אדמה בעוצמה של 7 בסולם ריכטר", אומר סרנה.

סרנה מוסיף כי, "ב-1990 התקן שתוכנן אמור לעמוד ברעידות מהסוג הזה, כדוגמת טורקיה ולהביא לכך שאנשים לא ייהרגו, אך עם זאת המבנים יפגעו עד למצב של חוסר תפקוד".

הרעיון של התקן בא למעשה למנוע את הבנייה הטיפוסית שהייתה קיימת במיוחד בקומות מפולשות גם במבנים לדירות, וגם במבנים למשרדים ואחרים. במקום קומות אלו היה צורך לקבוע שקירות הבניין יתמכו על ידי קירות יסוד ולא עמודים שאינם מחזיקים מעמד ברעידות אדמה.

הסכנה הממשית היא שבישראל יש אלפי מבנים שנבנו על ידי המדינה ועל ידי יזמים פרטיים לפני 1990 ואשר הינם מסוכנים ועלולים לגרום למקרים של אסון שבו עלולים למות מאות בני אדם.

הערים הרגישות ביותר לרעידות אדמה בישראל הן ירושלים (בשל קרבתה לשבר הירדן); בית שאן, שאף היא יושבת על שבר הירדן ועלולה לספוג מכה אנושה במקרה של רעידת אדמה; וכן חיפה, שבה קיים "שבר יגור" שעובר במרכז העיר.

רעידת האדמה שהורגשה אתמול בטורקיה הורגשה באופן יחסי קל במבנים גדולים גם במרכז תל אביב, בהם עזריאלי, מגדל משה אביב, אקירוב ואחרים. לדעת סרנה, מבנים אלה יפסיקו לתפקד ותהייה בהם קריסה של מערכות תקשורת, אינטרנט וכו' - אך לא צפוי אובדן בחיי אדם שם.

ומה בנוגע לתמ"א 38? לפי סרנה, הבעיה היא שתמ" א 38 תומכת בזכויות בנייה ולא בחיזוק מבנים. בתל אביב, שבה שווי הקרקע ולמבנים גבוה, מתקיימת פעילות ענפה בתחום תכניות תמ"א 38. לעומת זאת, בבית שאן קיימת סכנה גבוהה פי כמה וכמה לרעידת אדמה, אך אין כל פעילות בתחום תמ"א 38, מאחר שערך הקרקע היחסית נמוך לא ממריץ משקיעים פרטיים להשקיע במבנים.

סרנה סבור, כי בשנתיים האחרונות לא נעשתה מספיק פעילות בתחום זה, על אף הקמתו של המשרד להגנת העורף, בראשות השר מתן וילנאי. "מעבר לקיומו של המשרד לא ניתנו לו תקציבים, הוא לא מטפל בחיזוק מבנים ולמעשה כפי שהוגדר על ידי מקורבים זהו משרד של איש אחד בלבד", טוען סרנה.

לדברי סרנה, " מדינת ישראל מזניחה את נושא רעידות האדמה. קיימים בישראל עשרות אלפי מבנים שלא נבנו על פי התקן וסכנה צפויה להם גם ברעידות אדמה קלות. הממשלה, הרשויות המקומיות ופיקוד העורף לא ערוכים לטפל בהשלכות של רעידות אדמה רציניות".