גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"העבר מראה שצייתנות תקשורתית לא תמיד תורמת לביטחון"

הסיקור התקשורתי סביב האיום האיראני מתאפיין בהרבה ברברת, אך סודות צבאיים לא דלפו ■ בארגון "בקשב" מזכירים כי צייתנות תקשורתית בעבר הובילה לאסון, אבל אחרים חושבים שצריך לתת לממשלה לעשות את תפקידה - ובשקט

אף סוד צבאי לא דלף החוצה במסגרת הדיון הציבורי של השבועות האחרונים בעניין איראן - לפחות לעת עתה. זו בשורה מרגיעה, בייחוד כשברקע תרעומת מצד חלק משרי הממשלה ובהם בני בגין, שמיהר לפסול את הצורך בקיומו של השיח והגדיר אותו כסוג מתקדם של "הפקרות מטורפת ומעשה נבלה", כדבריו.

סביר שיתברר לימים כי הסופרלטיבים ששימשו את בגין במתקפתו על השיח הזה היו מוגזמים למדי, כיוון ש"הפקרות מטורפת" לא הייתה פה. הנבלה, זה כבר עניין של טעם אישי.

הדיון הציבורי בתקשורת, שסחף את המדינה ולא באמת חידש משהו למישהו, צץ כדי לברר אם ההחלטות בנושא האיום האיראני מתקבלות במסגרת של הליכים תקינים וראויים - אך עוד בנקודת המוצא שלו, התברר כשיח תקוע שעוסק בעיקר בעצמו ובזכותו להתקיים.

ועדיין, בשבועות האחרונים אנשי הצנזורה הצבאית עבדו מסביב לשעון. ההיקף המספרי של טקסטים - ידיעות, כתבות ופרשנויות שהועברו אליהם מצד מערכות התקשורת לעיון מוקדם ולאישור - היה חריג.

הצנזורית הצבאית הראשית, תת-אלוף סימה ואקנין-גיל, מקפידה שלא להתראיין בסוגייה, אך בימים האחרונים התבטאה באופן חריג בנושא, במסגרת כנס שהתקיים באוניברסיטת חיפה, ואמרה כי "מלאכת הצנזורה הייתה יכולה להיות קלה הרבה יותר אלמלא אותו שיח בעניין האיראני. אך משהתפתח, לא ראינו צורך לבלום אותו".

ואקנין-גיל, שטרם תפקידה שירתה במודיעין חיל האוויר, אומרת ל"גלובס" כי "כשהשיח בנושא החל, הצנזורה מצאה לנכון לא להתערב בו ולא למנוע אותו, משום שמדובר בשיח של עמדות, ובשיח עצמו לא נחשפו סודות צבאיים. הרוב הגדול של השיח שאושר או היה מאושר בידי הצנזורה הצבאית, הוא עקרוני ודן בעמדות של בעד ונגד".

מבחינת הצנזורה הצבאית, סוד צבאי הוא תוכנית פעולה; עיתוי לביצוע מהלך; החלטה שהתקבלה על ביצוע בדרג הרלוונטי ועוד, שבחשיפתו יש כדי לסכן את הצלחת הפעולה ואת שלום הכוחות המבצעים גם יחד. כאלה לא נחשפו, לא בינתיים.

התקשורת פעלה "בתוך הקווים"

בתחילה, ראשי הצנזורה חששו שהדיון הציבורי המתעורר בשאלה האיראנית יוביל לשיטפון של מידע הקשור לסוגיות קריטיות של חיים ומוות ממש, כאלה שהמרחב הטבעי לבירורן הוא חדרי הדיונים של מקבלי ההחלטות בדרג המדיני ובדרג הצבאי.

השבוע הראשון היה הקשה ביותר, והוא התאפיין גם במספר פסילות רב יחסית של ידיעות או פרטים מתוך ידיעות, שהיה בהם כדי להסיט את הדיון מגבולות הגזרה של שיח עמדות.

העובדה שיודעי דבר - כלומר נושאי משרה שמתוקף תפקידם חשופים למידע מהותי ועדכני בנושא איראן - כמעט לא לקחו חלק פעיל בדיון הזה, הקלה את הכלתו במרחב הנסבל ובגבולות שבהם עוד אפשר להגן על הדברים החשובים באמת, על הסודות.

לא קטסטרופה של ביטחון מידע, לא שיטפון, גם לא זרזיף. סתם דיון שבא עם כוונות גדולות, לקה בפחד קהל, חרדת ביצוע או בשניהם יחד והתכנס אל תוך עצמו: הרי החדשות האמיתיות בעניין איראן באו בצורות אחרות, כמו פרסום הדוח של סבא"א, שקבע לראשונה את מה שכל קורא עיתונים סביר בעולם המערבי יודע כבר שנים, שבאיראן מייצרים פצצות אטום.

לחלק מן הגורמים במערכת הביטחון שמקורבים לסוגייה יש לפחות את היושרה לספר כי העיתונאים והפרשנים שזימנו את עצמם לדון בסוגייה האיראנית ולהוביל את השיח המתעורר בנושא - לא ניסו לנצל את ההזדמנויות, להגדיר לצנזורים גבולות חדשים ולאתגר אותם עם פרטים שבעבר היו נפסלים. הגורמים מציינים כי המערכות נהגו בהגינות ובאחריות, הכירו את הקווים, פעלו בתוכם, הפנימו את הכללים ולא ערערו את האיזון המתבקש.

"העבר מראה לנו שצייתנות תקשורתית לא תמיד תורמת לביטחון, ופעמים רבות היא דווקא פוגעת בו בצורה חריפה - כפי שמתברר לימים", אומר ל"גלובס" יזהר באר, מנכ"ל עמותת "קשב - להגנת הדמוקרטיה בישראל", ששמה לעצמה למטרה לחקור ולפעול מול תופעות שפוגעות לטענתה בצביון הדמוקרטי של המדינה.

"ההתייחסות הראשונית והבסיסית לכל התופעה של 'כן דיון ציבורי או לא דיון ציבורי', מה המשמעות של זה? אם אנחנו עוסקים היום בשאלות הרות-גורל, כפי שהן באות לידי ביטוי בשבועות האחרונים בכותרות העיתונים ובמהדורות החדשות המשודרות - הרי שלא יעלה על הדעת שסוגייה מסוג זה לא תגיע לדיון ציבורי", אמר.

לדברי באר, העובדה שהצנזורה הצבאית לא התערבה בשיח של השבועות האחרונים ולא בלמה במסגרתו פרסומים מסיבות ביטחוניות, אומרת דרשני: "הטענה שיש בכך פגיעה בביטחון המדינה היא טענה שגם לדעת ה'ביטחוניסטים' שאמונים על אי-זליגת המידע המסוכן, פשוט משוללת כל יסוד. אני מאמין שהצנזורה לא מתרשלת בתפקידה, ומכיוון שכך, נשאלת השאלה מה היא עוצמת האיומים והמשמעות של היעדר דיון ציבורי בסוגייה הזאת.

"מכיוון שבריש-גלי עולות שאלות קיומיות, עד כדי כך שאומרים שיש 'סיכון לעצם קיומה של ישראל' או 'איום על עצם קיומה של המדינה', קל וחומר שסוגייה מסוג זה צריכה להיות בראש סדר היום הציבורי", אומר.

- יש בהתבטאויות כאלה כדי לפגוע בישראל?

"צריך לזכור ששניים מבין המתדיינים בנושא הם שר הביטחון וראש הממשלה, שחזרו והשמיעו את עמדתם בסוגיות האלה כל הזמן. שר הביטחון בעצמו התייחס למספר ההרוגים האפשרי כתוצאה מהסלמה במצב.

"ודאי שאי-אפשר לטעון שהדיון הציבורי התחיל ומתקיים רק מכוחם של העיתונות או של גורמים מסוימים בציבוריות הישראליות. באופן מפורש, הדיון הזה התעורר ביתר שאת על-ידי הגורמים הפוליטיים הבכירים ביותר, שאמונים על סוגיות של ביטחון וחשאיות בנושאים הקשורים לביטחון המדינה".

אין זה גל ראשון של דיון פומבי ער בעניין האיראני ששוטף את סדר היום התקשורתי, וכמותו התנהלו גם כשארגוני ביון במערב דאגו שכלי תקשורת יפרסמו תצלומים חדשים המעידים על עוד מתקן מוגן היטב שמשמש את תוכנית הגרעין האיראנית.

אז הכותרות שתפחו ופרחו מסביב - רבות מהן דנו בהיתכנות תקיפה צבאית של מתקן גרעיני שבנוי, למשל, על צלע הר - היו בלתי נמנעות. כותרות בעלות אופי דומה באו גם בימים שקדמו להחלטות רבות חשיבות מצד הקהילה הבינלאומית, בעניין הידוק הסנקציות על איראן.

"צייתנות תקשורתית לא תמיד תורמת"

לדעת באר, הטענה שלפיה דיונים מסוג כזה משרתים לעיתים מטרות של ראשי מדינה ושל מקבלי החלטות אינה בלתי סבירה. לדבריו, אפשר לראות בגישה כזו כסוג של "תחזיקו אותי", שנועד לעורר עצבנות מתאימה בקרב מדינות ידידותיות בעולם, למען יתחייבו מול ישראל לנקיטת צעדים קשים יותר נגד הרפובליקה האסלאמית.

"לנוכח האינטנסיביות הזאת, של בכירים במערכת הפוליטית שמעורבים בנושא, זה לא בלתי מתקבל על הדעת שיש אג'נדה כזאת מאחורי הדברים. מכיוון שהשאלות האלה נוגעות לכל אחד ואחת מאתנו, והן באמת שאלות קיומיות, אז קל וחומר שיש לקיים עליהן דיון ציבורי.

"בערב מלחמת יום כיפור התקשורת נמנעה מפרסומים על סכנת המלחמה הקרובה, בין אם מסיבות של צנזורה עצמית ובין אם מסיבות של צנזורה חיצונית. אם היה מתקיים דיון ציבורי בנושא כזה, אפשר שהיו נמנעות חלק מהקטסטרופות".

צייתנות תקשורתית כזאת, שמפניה מזהיר באר, ליוותה את העת שקדמה לתקיפת הכור הגרעיני בעיראק בחודש יוני 1981 בידי להק של מטוסי קרב ישראליים: "זה היה מודל אחר של חיים. כשבגין אמר משהו - אז בגין אמר. נקודה. הייתה דרך-ארץ, היה יחס אחר לדברים, גם כלפי פוליטיקאים וראשי מפלגות ובטח שכלפי ראש ממשלה", אומר העיתונאי והסופר שלמה נקדימון, מחבר הספר "תמוז בלהבות" שמגולל את סיפור התקיפה של הכור בעיראק.

"הרספקט הזה סייע לשמור את התוכנית לתקוף את הכור בסוד, אבל זה לא רק עניין של רספקט. הציבור התייחס לצבא כאל פרה קדושה. היה מקרה שבו הדברים הגיעו לידיעתם של שני עיתונאים, והם לא פרסמו אותם. באותה תקופה הייתי עיתונאי פעיל. ידעתי על התקיפה רק אחרי שהיא קרתה, כשהאזנתי לחדשות ברדיו. אם הייתי יודע עליה מראש, הייתי ניגש עם הסיפור הזה לעורכים שלי, ואני מעריך שהם לא היו מפרסמים אותו".

כשנה לפני התקיפה, נקדימון כיהן כיועץ התקשורת של בגין. בעת התקיפה, שימש כפרשן פוליטי בכיר ב"ידיעות אחרונות", שנהנה מקרבה רבה לבגין. לדבריו, הקרבה הזאת לא עזרה לו לדעת אודות השיח החשאי הסוער שהתנהל בחדרי-חדרים על אפשרות התקיפה של הכור, על ההתלבטויות הקשות, על המחלוקות בתוך הממשלה ועל המשברים.

"בתקופה שבה כיהנתי כיועץ התקשורת של ראש הממשלה, עבדנו על הדלפות מכוונות של ידיעות לעיתונים נחשבים בעולם, כדי להעביר לעיראק מסרים שלפיהם אנחנו יודעים מה קורה בכור הגרעיני שהם בונים.

"השיח על התקיפה עצמה התנהל בטונים נמוכים, ולא ידעתי בכלל שוועדת שרים לענייני ביטחון והממשלה קיימו דיונים שלמים בנושא הזה, עד לתקיפה עצמה. למרות שדיברו על זה במשך 5 שנים; למרות שהתיק הזה נפתח בשלהי הכהונה הראשונה של רבין ועבר לבגין כבר בחפיפה - שום דבר לא יצא החוצה. כל הנושא הזה נבלם בחדר של המזכיר הצבאי. סוד כמוס", סיפר.

האקלים הפוליטי והתקשורתי אחר

כיום נקדימון (75) עוסק בכתיבת הביוגרפיה הצבאית של הנשיא לשעבר חיים הרצוג, שומע את התבטאויות השרים ואת הסתייגויות הגנרלים לשעבר, ועוקב אחר דיווחים שמבוססים על חקר ביצועים ומגדיר את המצב כ"גרוע מאוד", הן מבחינת האיומים שמכוונים לעבר ישראל והן מבחינת הביקורת שמועברת על תהליך קבלת ההחלטות בידי הדרגים המתאימים: "זו ממשלה חוקית, שנבחרה בהליך דמוקרטי, יש קואליציה, והיא עושה את העבודה שלה", אומר נקדימון.

הוא נמנע מהסגרת עמדה אודות אלה שמרשים לעצמם להתבטא בסוגייה, כמו ראש המוסד לשעבר, מאיר דגן, כי "המציאות היום שונה, האקלים הפוליטי והתקשורתי אחר, וגם האיום עצמו הוא לא אותו איום כמו זה שהיה לפני 30 שנה".

לדברי נקדימון, "מה שהיה טוב אז - לאו דווקא טוב עכשיו, ואני לא יודע מה המצב באיראן כדי להשוות בצורה טובה בין המקרים ובין המצבים. איראן רחוקה יותר מעיראק, שיטות התקיפה - אם תהיה תקיפה - אולי יהיו שונות, יש הרבה מטרות שמוגנות במעמקי האדמה, ואינני יודע מה המודיעין אומר. למזלנו, יש לנו את אמריקה".

גם 30 שנה אחרי התקיפה, נקדימון לא מסגיר אם התאכזב מכך ששמע על התקיפה ההיסטורית בעיראק - היסטורית גם משום שזו הפעם הראשונה שבה הותקף והופצץ כור גרעיני - דרך מקלט הרדיו.

"מיד כששמעתי את זה, אמרתי שאכתוב ספר. כשניגשתי אל המלאכה, כבר היו לי קשרים טובים מהימים שבהם הייתי יועץ התקשורת של ראש הממשלה, וזה סייע לי להגיע לסטנוגרמות ולפרטים. עשיתי מחקר מקיף. הייתה לי נגישות מצוינת, אבל האיסוף נמשך זמן רב", אמר.

ולמרות השנים שחלפו מאז, את פרק הפתיחה בספרו, שהודפס לראשונה ב-1986 בהוצאת "ידיעות אחרונות", נקדימון היה כותב שוב, כמעט מילה במילה, גם בהקשר של האיום האיראני - עם שינויים הכרחיים של הדמויות ושל השחקנים המרכזיים בעלילה.

הפרק, דמיוני אך מצמית, ראוי להיות הסיוט העדכני של כל ראש ממשלה ושר ביטחון, גם של השניים שמכהנים כיום בתפקידים אלה וטורחים להבהיר בחצי חיוך שהם "לא בובליל ובשבקין"; שמוכנים להישבע שהם יודעים להחליט במסגרת של הליכים תקינים; שהם נוהגים באחריות; ששיקולים פסולים ודילים פוליטיים אפלים לא משתרבבים או מחלחלים בחסות המחשכים אל ההכרעות בעניין האיראני - שלא מן הנמנע שיהיו הגורליות מאז הקמת המדינה.

נקדימון מתאר באותו פרק דמיוני ישיבת ממשלה שגרתית שמתכנסת בירושלים בתחילת חודש נובמבר 1983; את הפתק שמקבל בגין מידיו של מזכיר הממשלה הצעיר והמבטיח, דן מרידור (כיום השר לענייני מודיעין והשירותים החשאיים); את הבשורה על פיצוץ רב-עוצמה בתל-אביב.

מקור הפיצוץ הוא מטען גרעיני שהושלך לעבר העיר ממטוס בואינג 707 שהתקרב מכיוון הים - צוותו סירב לתקשר עם מגדל הפיקוח ולהזדהות, וכשטייסי היירוט הישראליים ירו לעברו, כבר היה מאוחר מדי.

לפרק הזה נקדימון קרא "תל-אביב איננה קיימת עוד".

"הייתי כותב את אותו תרחיש דמיוני גם היום", הוא אומר. "עקרונית אני חושש מאיראן, מהאיום שהיא מהווה עלינו - אך חושש גם מחמאס ומחיזבאללה שיושבים כל הזמן ומתחבלים מזימות שנועדו למחוק אותנו".

עוד כתבות

עדי יופה / צילום: אריק סולטן, גלובס

"כמו סטורי שנעלם תוך 24 שעות, העבר לא רלוונטי לקביעת העתיד"

אנחנו חיים בעידן אקסטטי שבו העולם כולו הופך ל'סטורי': מה שהיה רלוונטי ל-24 השעות האחרונות, יכול להיעלם עד מחר ● עדי יופה משרטטת עבור 'ליידי גלובס' קווים למגמות העל שישלטו בשנה הקרובה

חיילי צה"ל על גבול רצועת עזה,/ צילום: רויטרס

בשל הפרת הפסקת האש: בעוטף עזה החליטו לא לקיים מחר לימודים

(עדכונים שוטפים): למרות שפיקוד העורף הודיע על חזרה לשגרה, ברשויות החליטו שלא לקיים לימודים, לאחר שרקטה נורתה לישראל ויורטה על ידי כיפת ברזל ● פלסטינים מפגינים בגבול עזה נגד הפסקת האש

וורן באפט, תלמידו של בנג'מין גרהאם / צילום: ריק ווילקינג, רויטרס

ההשקעה של וורן באפט בטבע: השווי עלה, אך ברקשייר הת'אוויי עדיין הפסידה מאות מילוני דולרים

פורסמו ההחזקות הרבעוניות של ברקשייר הת'אוויי (שבבעלות וורן באפט) בחברת טבע. אין שינוי מרבעונים קודמים, עדיין מחזיק בסוף הרבעון השלישי בכ-43.2 מיליון מניות טבע ● השוני המרכזי הוא שמחיר המניה עלה מ-6.88 דולר בסוף הרבעון ל-9.37 דולר נכון לאתמול, לכן שווי ההחזקה של באפט הוא כ-405 מיליון דולר

פסיכולוגיה / צילום: שאטרסטוק

להסתכל לחרדה בלבן של העיניים: כל מה שרצית לדעת על חרדה ודיכאון ולא העזת לשאול

חרדה ודיכאון: מה ההבדל בין השניים, איך עובד המנגנון, למה צריך לשים לב ובעיקר איך אפשר להיפטר מזה ● רויטל שוורץ מושיבה את החרדה על הכורסה

שאול שני / צילום: איל יצהר

שנה לאחר כישלון ההנפקה: ספינת הדגל לשעבר של ההייטק הישראלי ECI בדרך למיזוג עם חברה אמריקאית

ריבון קומיוניקיישנס הציבורית חתמה על הסכם למיזוג עם ECI של שאול שני תמורת 32.5 מיליון ממניותיה ועוד 355 מיליון דולר במזומן ● המיזוג מגיע לאחר כישלון הנפקתה של חברת ציוד התקשורת הישראלית הוותיקה בלונדון לפני כשנה ● בעלי המניות של ריבון פחות מרוצים מהמהלך ושווי השוק שלה נחתך ברבע בארה"ב

עיישה באו  / צילום: באדיבות השגרירות האמריקאית בישראל

הדרך משכונת מצוקה לנאס"א: "לא ידעתי שמהנדסת חלל זה משהו שאדם באמת יכול להיות"

עיישה בואו הייתה תלמידה בינונית, חובבת ספרי מדע בדיוני בשכונת מצוקה במישיגן, שרק רצתה עבודה יציבה כפקידה ● איך בכל זאת הפכה למהנדסת בנאס"א? בראיון ל"גלובס" היא מספרת על המורה ששינה את חייה ועל הרגע שהבינה שבו הנראות שלה חשובה יותר מהמדע שהיא עושה

שרה נתניהו, רעיית ראש הממשלה בבית המשפט לקראת הודאה / צילום: מרים צחי

המסרונים המפלילים של בעלי בזק ו-250 סמסים בין שרה נתניהו לאיריס אלוביץ': נחשפו תמלילי חקירת אשת רה"מ

בתוכנית המקור בערוץ 13 נחשפו הערב תמלילים מחקירתה של שרה נתניהו שאף מעומתת בחקירה עם תכתובות בין שאול אלוביץ ומנכ"ל וואלה דאז אילן ישועה ● אלוביץ קושר בתכתובות במפורש בין סיקור חיובי להטבות רגולטוריות ● נתניהו נדרשת להגיב על מעורבותה בענייני משרד התקשורת ובהפעלת לחץ לקבלת סיקור חיובי

שדרות ירושלים/צילום: מתן פורטנוי

מוקדם מהמתוכנן: תסתיים הטבת הצבירה המוגדלת ביפו בחסות העירייה באפליקציית Colu

בתחילת אוקטובר יצאה אפליקציית התשלומים במהלך שמטרתו לעודד את העסקים בשדרות ירושלים ביפו: הטבה של צבירת קאש-בק בשיעור של 30% ● המבצע, שאמור היה להימשך עד 1 בדצמבר, יסתיים כבר מחר בערב, היות שהתקציב נגמר

קנאביס / צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

התפתחות דרמטית בבג"ץ הקנאביס: משרד הבריאות חשף כי הנחיות בעניין ייצוא הקנאביס יפורסמו בשבוע הבא

משרד הבריאות מתכנן לפרסם הנחיות בעניין ייצוא קנאביס ביום שני הקרוב ● בהודעה לבג"צ אמר המשרד: "מבחינת משרד הבריאות, כל עסק אשר עומד בסטנדרט לייצור ושיווק מקומי – יוכל לשווק מוצריו לחו"ל" ● חשיפת תקנות מטעם משרד הבריאות עדיין אין פירושה שישנה הסכמה עם כל הגורמים הקשורים בעניין וכי הוסרו כל החסמים לייצוא, אולם היא לכל הפחות מעידה כי הדיון מתקדם ואיננו תקוע

פרוקטר אנ גמבל /צילום: רויטרס - John Sommers

P&G בשת"פ עם 8200EISP: "מחפשים את מותגי מיליארד הדולר הבאים"

החברה מחפשת מוצרים בתחום הבריאות, איכות החיים, איכות המגורים ומוצרים נגד "תשישות נשית"

אוהדי באיירן מינכן./ צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

כמה עולה כרטיס למשחק של ברצלונה? תלוי אם מסי ישחק

בעשור האחרון נמנעו מועדוני ספורט מלייקר כרטיסים כדי לא להכעיס אוהדים ● כעת הטכנולוגיה באה לעזרתם ומאפשרת למכור כרטיסים לפי היצע וביקוש, תוך התחשבות בפרמטרים כמו השתתפות כוכבים או מזג-האוויר

אוכלים בכלים חד פעמיים בחברת הפינטק "טיפלתי" / צילום: אורי פרל

להוציא את החד"פ: כך ההייטקיסטים שוב מקבעים נורמות בשוק התעסוקה

יוזמה של עובדי הייטק שקוראת למעסיקים להוציא מחדרי האוכל את הכלים החד-פעמיים ויוזמות סביבתיות אחרות מובילות את המעסיקים לדבר בשפה אקולוגית ● האם מדובר בטרנד חולף בגלל מחאת האקלים או בשינוי כיוון?

נלי תגר ורועי אסף ב"בשורות טובות" / צילום: דניאל מילר

איפה הילד? כשטיפולי הפוריות מפרקים כמעט הכול

"בשורות טובות" עוסק בנושא חשוב מאוד - זוג צעיר שעובר טיפולי פוריות - אבל לפעמים מתנחמד מדי

שיגורי טילים מצפון רצועת עזה לעבר יישובי העוטף / צילום: רויטרס  Amir Cohen

צה"ל תקף שורת יעדי טרור של הג'יהאד האסלאמי בעזה

פיקוד העורף הודיע על חזרה לשגרה, אך מטח נורה ליישובים הסמוכים לגדר ● בעוטף, באשקלון, בנתיבות ובשדרות לא יתקיימו לימודים ● צה"ל הודיע כי תקף שורה של יעדים של הארגון ברצועת עזה

אושר בן חמו / צילום: תמונה פרטית

"זה עסק שביום נכנסים אליו 30-40 לקוחות, ובעת אירוע ביטחוני - כלום, רק זבובים"

אושר בן חמו (28) הוא בעלים שותף של בית הדפוס "המדפיסים בע"מ" בשדרות ● "יש לנו קירות משותפים עם המפעל שנשרף, וכשנכנס כיבוי האש, הם שפכו המון מים, וזה הרס לנו הרבה ציוד" ● עצמאים? "גלובס" רוצה לשמוע מכם מה מטריד אתכם. צרו קשר במייל ATZMAIM@globes.co.il   

תזונה /  צילום: Gettyimages ישראל

אלצהיימר, סוכרת, מחלות דם ולב: כמה אייג’ס אכלתם היום

חשבתם ששומן, סוכר וטיגון בעייתיים לתזונה שלנו? מתברר שגם לבישול ארוך, צלייה והשחמה יש השפעה, והם עלולים להאיץ תהליכים דלקתיים שיובילו למחלות כרוניות, כולל הזדקנות מוקדמת ● החוקרים מסבירים ל'ליידי גלובס' איך פועל מנגנון האייג'ס, למה זה מזיק לאכול מנת בשר מיד אחרי דג, ולמה חשוב לשתות קפה טורקי לפני הארוחה

גיל הפרישה / צילום: רמי זרנגר, יח"צ

הוויכוח על גיל הפרישה לנשים: להאריך או לא להאריך

העלייה בתוחלת החיים מדלדלת את קופות הפנסיה, וכבר לא מאפשרת להתעלם מהפתרון המתבקש: העלאת גיל הפרישה לנשים ● השאלה היא מה אמורות לעשות נשים שרוצות להמשיך לעבוד, אך לא מוצאות עבודה בגלל אפליה על בסיס גיל ● 'ליידי גלובס' פנה למנהלות הבכירות בישראל, כדי שיתפסו צד בוויכוח

קווין לאב / צילום: רויטרס

כושר עמידה: הספורטאים מוציאים מהארון את הדיכאון והחרדות

קשר השתיקה סביב קריסות נפשיות של ספורטאים הותר בשנים האחרונות, והם מספרים על דיכאונות וחרדות ● אבל גופי הספורט עדיין לא מעניקים תמיכה פסיכולוגית ● התוצאה: הפסדים

אוון שפיגל / צילום: JD Lasica

"הורי גידלו אותי בלי טכנולוגיה. הבן שלי רשאי לצפות בטלוויזיה שעה בשבוע"

אוון שפיגל, מייסד ומנכ"ל סנאפ, מספר בראיון ל"וול סטריט ג'ורנל" על האופן שבו הוא מגדל את הילדים שלו, על העיצוב המחודש שהיה שנוי במחלוקת ("הוא הצלחה") ועל פייסבוק: "התחרות איתנו גרמה להם להציע יותר ערך ללקוחות"

 מנכל IMC אורן שוסטר/ צילום:  איל יצהר

"כשמסתכלים על חברות קנדיות שמוכרות קנאביס בעשרות מיליוני דולרים ברבעון, קשה לדבר על יתרון של ניסיון בגידול. הן כבר עקפו אותנו"

בשבוע שעבר הצליחה חברת IMC מקיבוץ גליל ים לתקוע דגל ישראלי שני מעבר לים, כשהפכה לחברת גידול הקנאביס הראשונה להתחיל להיסחר בבורסה בקנדה ● בראיון ל"גלובס" מדבר המנכ"ל אורן שוסטר על הגאות של התחום והנפילה שבדרך, הקושי לגייס באקלים הנוכחי וכיצד רואים בחו"ל את ישראל: "כל הזמן קיבלנו פידבקים מהמשקיעים, שהדבר העיקרי שמטריד אותם לגבי חברות ישראליות הוא אי הוודאות"