פסגות בסקירה מקיפה: באיזה שווקים כדאי להשקיע ב-2012?

בית ההשקעות בתחזיות ל-2012: קצב הצמיחה המקומי יהיה נמוך ויעמוד על 3%-2.5% ■ שיעור האבטלה יעלה ל-6.5% ■ הריבית תרד ל-2.25%

החיים רצופים הפתעות. אם לא תהינה הפתעות ב-2012, מאוד נופתע. נראה לנו שפוטנציאל הפתעות השנה גבוה במיוחד בעיקר על רקע העובדה שבפתח השנה עומדת הכלכלה האירופית בפרט והעולמית בכלל על סף משבר בקנה מידה היסטורי. יתרה מכך, היכולת למנוע את הצניחה לתהום נמצאת בידיהם של מקבלי ההחלטות האירופים אשר הוכיחו לנו במהלך 2011 כי קשה יהיה לסמוך עליהם לעשות את הנדרש. כך כותבים כלכלני פסגות בסקירה מיוחדת שפרסמו היום (ד') הכוללת תחזיות לשנת 2012.

למרות זאת, בפסגות מעריכים כי על אף הקשיים, התרחיש האלטרנטיבי בו מדינה בסדר הגודל של ספרד ובוודאי איטליה עומדות על סף פשיטת רגל חמור בהרבה מכדי שניתן יהיה לתת לו להתממש מבלי שיינקטו כל הצעדים האפשריים בניסיון למנוע אותו. לכן, "בתרחיש הסביר ביותר להערכתנו, יגבירו במהלך 2012 מקבלי ההחלטות באירופה את ניסיונותיהם להציל את הגוש ויעשו ככל הנדרש על מנת להשיג תוצאה זו, גם אם משמעות הדבר היא ויתור על כוחם הפוליטי".

ניסיונות אלו יכללו גם הסכמה של גרמניה והבנק האירופי להדפסת כסף בהיקפי ענק על מנת לרכוש אג"ח של המדינות הבעייתיות ולהוריד את התשואה עליהן בצורה מלאכותית. ניסיונות אלו של אירופה להימנע מקריסה של הגוש כולו עשויים אמנם להצליח ולהפיח אופטימיות בקרב השווקים הפיננסיים אך אל לנו לטעות. הצעדים שינקטו יעלו למשלמי המיסים באירופה כסף רב ובכך ייפגעו באופן משמעותי ביכולתן של מדינות הגוש לצמוח בקצבים מהירים בשנים הבאות. בנוסף, עשויים הצעדים להגביר גם את חוסר השקט החברתי, הן בשל צעדי הצנע החריפים והן בשל "השתלטות" גרמניה וצרפת על תפקיד קביעת המדיניות הכלכלית של חברות הגוש.

בארה"ב, תהליך הפחתת המינוף של הסקטור הפרטי ושל הממשלה ימשיך להעיב על יכולת הצמיחה במשק ולכן למרות שהחששות ממיתון חוזר התפוגגו, קשה לראות כיצד הצמיחה העתידית תחזור לקצב שאפיין אותה ערב המשבר. ההאטה במשקים המתעוררים, הנובעת הן מההאטה בעולם המערבי והן מצעדי המדיניות המרסנים בהם נקטו משקים אלו במהלך השנה, תפגע גם היא ביכולת הצמיחה הגלובאלית. מעבר לכך, כמו בשנה שעברה החששות מפני פיצוץ בועות האשראי והנדל"ן בסין שרירות וקיימות רק שבאופן טבעי, הסבירות להתממשות הפיצוץ גדלה כתוצאה מהמשך ניפוחה של הבועה בשנה האחרונה.

קצב הצמיחה יעמוד על 2.5%-3%

לגבי התרחבות המשק המקומי מעריכים כלכלני פסגות שב-2012, ההאטה בארה"ב ובאירופה, שתי שותפות הסחר העיקריות של ישראל, והירידה הכללית בסחר העולמי יובילו להאטה נוספת בקצב הגידול של הייצוא הישראלי. בנוסף, העובדה כי ההשקעות בנכסים קבועים (מלבד בנייה) צמחו בקצב מהיר מאוד בשנתיים האחרונות (חלק נכבד מכך בזכות בניית המפעל החדש של אינטל שהסתיימה השנה) הביאו את מלאי ההון לרמה גבוהה כך שפוטנציאל הצמיחה בשנה הבאה בסעיף זה נמוך במיוחד.

גם ההשקעות בבנייה למגורים צפויות להאט וזאת בשל הקיפאון בשוק הנדל"ן וקשיי המימון של הקבלנים. בהתאם לכך, מעריכים בפסגות שקצב הצמיחה ב-2012 יהיה נמוך מזה של השנתיים האחרונות ויעמוד על 3%-2.5%. ההאטה בצמיחת המשק והעובדה כי, נכון לסוף שנת 2011, שיעור האבטלה נמוך במיוחד וקרוב לרמה המלמדת על תעסוקה מלאה, יובילו לעלייה בשיעור האבטלה לרמה ממוצעת של 6.5%.

מדד דצמבר עדיין לא פורסם, אולם על בסיס הערכה שהוא יעלה ב-0.1%, שנת 2011 תסתיים באינפלציה של 2.3%. הכוחות העיקריים שדחפו את מדד המחירים כלפי מעלה היו העליות במחירי הדיור, במחירי התחבורה ובמחירי המזון. שלושת סעיפים אלו אחראים על 82% מהאינפלציה המצטברת ב-2011.

בנוגע לשוק הדיור מציינים בפסגות כי כאשר נוצר צפי לירידת מחירים בשוק הדירות, קיימת תחלופה בין דירות לרכישה ודירות להשכרה וזאת בשל העובדה שחלק ממשקי הבית שתכננו לרכוש דירה מקפיאים את תכניותיהם ומחדשים את חוזה השכירות על מנת לרכוש את הדירה במחיר זול במועד מאוחר יותר. לכן, ב-2012 ימשיכו מחירי השכירות שבמדד לעלות, אם כי בקצב איטי יותר מזה שנרשם בשנים האחרונות. בפסגות מניחים עלייה של 3% בסעיף, בקצב ההולך ופוחת במהלך השנה. תחת התחזית שהוצגה לגבי סעיף הדיור והנחה של יציבות במחירי הסחורות ובשער החליפין, האינפלציה במהלך שנת 2011 צפויה להערכתם להסתכם בכ-2.1%.

הריבית תמשיך לרדת; הבורסה תרשום שוב תשואת חסר

לגבי המדיניות המוניטארית מעריכים בפסגות כי הריבית במשק תמשיך לרדת במהלך השנה הקרובה אך בקצב איטי וזאת על מנת לאפשר לבנק ישראל לשמור "תחמושת מוניטארית" שתאפשר לו להגיב בחדות במקרה של החמרה משמעותית במשבר האירופאי. הריבית במשק תעמוד שנה מהיום על 2.25%.

בנוגע לבורסה מציינים בפסגות כי הסיכון העיקרי לשוקי המניות ב-2012 הוא כמובן המשך התדרדרות משבר החובות באירופה לכדי קריסה של המערכת הפיננסית ביבשת. "תרחיש שכזה, על אף שאינו התרחיש המרכזי שלנו, והשלכותיו העשויות לנוע בין מיתון עולמי חוזר לבין התפרקות של גוש האירו כולו יוביל את מדדי המניות בעולם לירידות חדות. גם במידה ותרחיש זה לא יתממש, הצל שהוא מטיל על השווקים יקשה על המשקיעים לצבור מספיק בטחון במהלך השנה על מנת לייצר מומנטום חיובי ארוך טווח".

יתרה מכך, כיוון שעיקרו של המשבר באירופה נובע מאי-האמון של המשקיעים בפוליטיקאים ופחות בנתונים הכלכליים, היכולת לחזות את ההסתברות להתממשותו של התרחיש המוצג מעלה נמוכה מאוד. לכן, תחת התרחיש המרכזי של פסגות, ההתפתחויות הפוליטיות באירופה הן שישפיעו בעוצמה הגבוהה ביותר על השווקים ב-2012 ויובילו להמשך התנודתיות החדה שנרשמה במהלך החודשים האחרונים.

מוקד סיכון עולמי נוסף נמצא בסין אשר סובלת מהאטה בצמיחה ומחששות לפיצוץ בועות הנדל"ן והאשראי שהתנפחו בה בשנים האחרונות. בפסגות מעריכים כי מחירי המניות כיום בשווקים המפותחים (בעיקר ארה"ב, בריטניה, גרמניה) הינם זולים באופן יחסי ומהווים השקעה עדיפה על פני השווקים המתעוררים. בדומה לשנת 2011, גם בשנה הקרובה צפויות להעיב על השוק המקומי מספר השפעות מבית, בנוסף להשפעות מחוץ. בין אלו ראוי לציין במיוחד את השפעות המחאות החברתיות על הפירמות, את הקטנת היקף האשראי ע"י הבנקים בשל הצורך להעלות את הלימות ההון העצמי ואת ההרעה הצפויה בשוק הנדל"ן. "שוק המניות הישראלי ישיא גם השנה תשואה נמוכה יותר מזה שבשווקים המפותחים".

ומה צפוי באג"ח הקונצרני?

לגבי שוק האג"ח הקונצרני מציינים בפסגות כי הדרמה בשוק האג"ח הקונצרני בחודשים האחרונים לא הורגשה בקרב סדרות האג"ח בסיכון הנמוך ביותר (בעיקר בנקים וחברות עם תזרימי מזומנים גבוהים) בהן מרווחי התשואה לא השתנו בצורה ניכרת בעוד בקרב חברות המאופיינות במינופים גבוהים נפתחו המרווחים באופן משמעותי. "לכן בבואינו לנסות ולחזות את התנהגות האפיק הקונצרני יש לדעתנו להבחין בין הקבוצות השונות. המתאם הגבוה של קבוצת האג"ח הראשונה (החברות הבטוחות יותר) עם האפיק הממשלתי צפוי להערכתנו להמשיך גם במהלך השנה הקרובה. כיוון שאנו מעריכים כי האפיק הממשלתי ייתן במהלך 2012 את התשואה השוטפת הגלומה בו, הערכה זו תקפה גם לקבוצה זו של האפיק הקונצרני".

כיוון שהאג"ח הקונצרניות מגלמות תשואה גבוהה יותר מאלו הממשלתיות בפסגות מעריכים שהן אטרקטיביות יותר וצריכות להוות חלק מהותי מהרכיב האג"חי בתיק. מנגד, מרווחי התשואה באג"ח אשר לא נהנות ממעמד ה"סיכון המינימלי" של האג"ח המוזכרות מעלה נפתחו באופן משמעותי במחצית השנייה של השנה ובאלו ייתכנו גם רווחי הון במהלך 2012. עם זאת, "חשוב לציין כי פתיחת המרווחים התלוותה גם בחלק לא מבוטל של המקרים בעלייה משמעותית בסיכון האשראי של הפירמות. השקעה באג"ח קונצרניות כאלו צריכה להיעשות תוך כדי פיזור רחב ובחירה ספציפית של אג"ח בעלות בהן הסיכוי גבוה מהסיכון תוך כדי שימוש באנליזה".