גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ישראל 2012: שני אנשים "מתחרים" על כסא פנוי ברכבת

מחקרים בינלאומיים מגלים שאנשים מוכנים לשלם על נוחות ולא רק על מהירות

בכל העולם מקשים על חיי נהג הרכב הפרטי. אוסרים על כניסתו למרכזי ערים, מבטלים נתיבים, מצמצמים חניות וכל זאת בציפייה שיזנח את הרכב שלו לטובת התחבורה הציבורית. אלא שהירידה הנכספת בכוח המשיכה של המכונית, גורמת לצפיפות בתחבורה הציבורית. בפריז, למשל, ירד מספר הנוסעים ברכב פרטי ב-24% בין השנים 2000 ו-2007, לעומת 14% עליה ברכבת התחתית בעיר. ומשום שרשות התחבורה המטרופולינית לא נתנה מענה מספק לביקוש הגואה, גבר הדוחק בקרונות והפך את הנסיעה בשעות העומס לבלתי נסבלת.

הייאוש אצלנו לא יותר נוח. משאל שערכו לאחרונה פעילי "התנועה הירוקה" בקרב מאות נוסעים ברכבת ישראל העלה ש-60% מהם נתקלים בצפיפות מרגיזה בנסיעות. כאשר בקרב נוסעים אשר הגדירו עצמם כנוסעים בתדירות גבוהה, עולה אחוז המדווחים על צפיפות כבעיה נפוצה עד 90%.

באוטובוסים המצב אינו משופר; "אני נוסעת בקו 16 מתחנת רכבת ההגנה למשרד, ופשוט לא נעים לנסוע", אומרת תמר קינן, מנהלת ארגון "תחבורה היום ומחר". "אני חושבת שצפיפות סבירה היא חלק מרמת שירות שכל אדם זכאי לה. צפיפות בלתי נסבלת בתחבורה הציבורית פוגעת בנוסעים שזו האופציה היחידה מבחינתם ("נוסעים שבויים") ומרחיקה את בעלי חופש הבחירה".

ואכן, הספרות המחקרית קובעת שההחלטה אם להשתמש באמצעי תחבורה ציבורית כזה או אחר במקום ברכב מושפעת גם משיקולי איכותניים: צפיפות, האפשרות לנוח ולעבוד, והסיכוי לסבול מרעש בלתי נסבל, וגם מתדמית. בנוסף לשיקולים "כמותיים" כמו קרבת התחנה ליעד, מהירות הנסיעה ומחיר.

נכון, לכאורה, ניתן להשתמש בסמארטפונים, בטאבלטים ובמחשבים נישאים כדי לתכנן את היום, לעבור על דואר ולהתעדכן בענייני העבודה, תוך כדי נסיעה ברכבת. אבל היזכרו, למשל, בבוקר יום ראשון ברכבת - האם אפשר לדבר על ניצול זמן הנסיעה בתנאים כאלה?

האוסטרלי פחות ממהר

שני חוקרים מהסורבון בדקו לאחרונה כמה מוכנים הפריזאים לשלם - בזמנם ובכספם - תמורת שיפור נוחות הנסיעה ברכבת התחתית שלהם. המטרו הוא אמנם פנינה תחבורתית ששמה יוצא לפניה, אך הוא כאמור הופך ליותר ויותר צפוף. המשתנה הערטילאי 'נוחות' מבטא כאן את היחס בין מספר המושבים למספר הנוסעים בשעות העומס.

הם בחרו לבדוק את קו מספר 1 שנחנך בשנת 1900 - לכל הפחות 117 שנים לפני המקבילה התל-אביבית - ומסיע 725 אלף איש ואישה ביום בממוצע. הוא פופולרי מאוד בקרב התיירים הרבים שיורדים בתחנה שליד מוזיאון הלובר המפורסם. ונוסעים בו גם מאות אלפי מיוממים שעוברים מדי בוקר וערב בתחנה האחרונה שממוקמת בלב רובע העסקים הענק לה-דפאנס שמגורדי השחקים שלו פועלים מיטב התאגידים הצרפתים.

נמצא שבשעות העומס רמת הצפיפות הממוצעת בקרון, הלא גדול יש לציין, עומדת על 2.4 נוסעים למטר רבוע שזה פי 2.6 אנשים מכיסאות. בשעות רגועות יותר היא יורדת ל-1.3 נוסעים למ"ר. משום שאין שוק לרכישת מושבים שמורים במטרו, כדי לחלץ את ערכם אפשר להשתמש בסקר "העדפות מוצהרות". במסגרת הניסוי נשאלו הנוסעים בשעות העומס כמה זמן היו מחכים לרכבת שרמת הצפיפות בה דומה לזו אשר בשעות רגועות.

התוצאות חד משמעיות - שלושה מכל ארבעה הסכימו "לשלם" לכל הפחות חמש דקות מזמנם היקר כדי לא להצטופף. מדובר בהארכה של זמן הנסיעה ביחס לזה המקורי ב-30% עד 40%, כך שלמשל 21 דקות יהפכו לחצי שעה. אגב, בדיקה דומה באוסטרליה חשפה נכונות להאריך את זמן הנסיעה המקורי ב-35% כדי להימנע מנסיעה של עד עשר דקות בעמידה, וב-80% אם מדובר בעמידה של 20 דקות או יותר.

הזמן הסובייקטיבי

צפיפות, ועוד דברים שמקלקלים את חווית הנסיעה, מאריכים את זמן הנסיעה הסובייקטיבי. אם להשתמש במספרים מהדוגמא לעיל, אז גם אם נגיע ליעד תוך 21 דקות נרגיש כאילו נסענו חצי שעה. תפיסת הזמן שלנו כשזה מגיע לתחבורה ציבורית היא עניין גמיש ביותר (ראו הרחבה).

בשלב זה אפשר לתרגם את הנכונות "לשלם" בדקות נסיעה לנכונות לשלם כסף, כל אחד בהתאם לרמת ההכנסה שלו. בקו הפריזאי נמצאה נכונות ממוצעת לשלם עוד 1.5 אירו לנסיעה בתנאים פחות צפופים. אקסטרפולציה לכל קווי המטרו בשעות העומס גוזרת נכונות מצרפית של הנוסעים לשלם 660 מיליון אירו. הסכום הנכבד משקף את הפגיעה ברווחה בתנאים הנוכחיים בגלל ביקוש לא מסופק לנוחות.

הפגיעה הכלכלית חריפה למעשה אפילו יותר במצב בו אין מקומות ישיבה ובוודאי אם צריך לעמוד בצפיפות רבה במהלך הנסיעה. עקרונית ניתן להשתמש בסמארטפונים, בטאבלטים וכמובן במחשבים נישאים כדי לתכנן את היום, לעבור על דואר ולהתעדכן בענייני העבודה. אבל האם באמת אפשר בתנאי דוחק - היזכרו, למשל, בבוקר יום ראשון ברכבת - לדבר על ניצול זמן הנסיעה לשימושים יצרניים כלשהם?

ברכבת ישראל מבטיחים שבתוך שנתיים יוכפל צי הרכבות, וכך נעבור מ-30 אלף מקומות ישיבה ל-60 אלף.. הם מבטיחים שצפוי שיפור גם בזוויות אחרות של חווית הנסיעה - כבר השנה יתווסף אינטרנט אלחוטי בקרונות ובתחנות, שילוט אלקטרוני של זמני הגעה ויציאה בפועל, כרטיס נסיעה חכם ועוד.

בנוסף לאלה, יש הצעה שחיילים לא ייסעו ברכבת בימי א' כדי להקל על הצפיפות.

מחיר נסיעה משתנה לפי שעות היממה

ד"ר מרטין קונינג, אחד ממחברי המחקר הצרפתי, טוען שהמתכננים מזניחים את בדיקת ההשפעות של מדיניות האנטי כלפי הרכב הפרטי. אחת מהן, למשל, היא פגיעה באיכות הנסיעה בתחבורה הציבורית - למשל בהתגברות הצפיפות.

קוניג מציע תעריף מחירים דיפרנציאלי: כרטיס יקר בשעות העומס, וזול בשעות הרגועות, דבר שיושם במערכת התחבורה הציבורית בלונדון. הוא מאמין שזה עדיף על פני שיטת המחלקה ראשונה והמחלקה שנייה (כמו הקרונות השמורים ברכבת ישראל). והוא מביא כדוגמא את מומביי בהודו, שבה כל המחלקות עמוסות באותה מידה, ומה שמשותף ליושבי כל מחלקה הוא רק הרמה הסוציו-אקונומית. הוא מדגיש כי בכל חלופה חשוב לדאוג גם לכלל הנוסעים.

"דימוי של נוסע יהיר, שחצן ולבוש יפה"

התועלת מפרויקט תחבורה נמדדת בעיקר בקיצור זמן השהייה בדרכים. ההנחה היא שחיסכון בזמן הוא גם חיסכון כלכלי למשק, שכן האזרח נמצא בעבודה במקום בדרכים. חישוב שעת נסיעה בענייני עבודה מתומחרת לפי 67 שקלים, לעבודה ובחזרה - 20 שקלים, ונסיעות אחרות - 13.4 שקלים.

לצד הכלכלה גם הפסיכולוגיה ממלאת כאן תפקיד חשוב. "לאדם עצמו יש חשבון אחר לגמרי לגבי הזמן שלו," מסביר ד"ר יצחק דיציאן, שחברת "תסקיר" שבראשה הוא עומד מבצעת סקרי תחבורה רבים, והוא גם משמש כיושב ראש האגודה הישראלית למחקר תחבורה.

דיציאן מביא כדוגמא סקר שנערך בבת ים ובפתח תקווה לגבי נכונות לנסוע ברכבת במקום באוטובוס, כהיערכות לקו הרכבת הקלה. הוא מספר כי הופתעו מכך שהנכונות של הנשים לשלם על חיסכון בזמן (באמצעות הרכבת) הייתה גבוהה מזו של הגברים. כשבדקו מדוע, גילו שרובן צריכות להביא את הילדים מהגן, ולכן היה להן חשוב מאוד להגיע בדיוק בזמן.

- אז אנחנו מצמידים מחיר לזמן שלנו?

"בוודאי. לכן שואלים כמה תהיו מוכנים לשלם, למשל, עבור קיצור ההמתנה בתחנה. אנחנו יודעים שערך הזמן בהמתנה לאוטובוס שווה בערך פי שניים מערכו בנסיעה עצמה. זהו, כמובן, עניין פסיכולוגי לגמרי.

"בסקר שנעשה לפני פתיחת תחנת הרכבת במודיעין ונועד לבדוק את נכונות נוסעי האוטובוס לעבור לרכבת, מצאנו שערך הזמן במודיעין הוא 18-17 שקלים לשעה, ואילו בבית שמש הוא 8-7 שקלים לשעה בלבד".

הזמן בעבודה פחות יקר לנו

- מה לגבי תחבורה לא ציבורית, כבישי אגרה ומנהרות?

"לגבי נהגי רכב פרטי ערך הזמן הסובייקטיבי הוא 30 עד 35 שקלים לשעה. זה בערך המחיר שאדם מוכן לשלם עבור חיסכון של שעה בזכות שימוש בכביש אגרה. זה עשוי להישמע מוזר אבל עבור רוב האנשים ערך הזמן בעת נסיעות עבודה נמוך יותר. אתה נוסע לפגישה באמצע יום עבודה, אז ייקח לך עוד חצי שעה, זה כנראה פחות 'יקר' מבחינתנו".

- מה לגבי הערך המשתנה כמו צפיפות?

"זה פרמטר שלא פשוט למדוד. אבל אפשר לשאול את נוסעי האוטובוסים - אם כל פעם שיעלו יהיה מקום ישיבה, או רק במחצית מהמקרים או אף פעם לא. יש פרמטרים יותר קשים למדידה בשיטת נכונות לשלם כמו ניקיון האוטובוס או אדיבות הנהג".

- מה לגבי התדמית בנסיעה בתחבורה ציבורית?

"כדאי להפריד. תחבורה באוטובוסים נתפסת בישראל כתחבורה לעניים. לעומת זאת לתחבורה ברכבת יש תדמית יותר יוקרתית. הדימוי הוא הסיבה שבגללה איש עסקים נוסע ברכבת שעולה פי שניים מאוטובוס לבאר שבע, למרות שהנסיעה ברכבת צפופה ודחוקה, והאוטובוס אולי אפילו יותר מהיר בזכות כביש 6.

עשינו קבוצת מיקוד לרכבת קלה בחיפה (לפני שבחרו בפתרון BRT, אוטובוסים רבי קיבולת) והתגלה שאנשים דימו את הנוסע ברכבת הזו לאדם יהיר, שחצן ולבוש יפה. לגבי פתרון BRT שנבחר בסוף, הרי זה בסך הכול אוטובוס ארוך יותר וזמן הנסיעה בו די דומה כי הוא נוסע באותו נתיב, אבל בכל זאת אחד הפרמטרים במכרז היה שהוא צריך להיות דומה לרכבת כי רצו ליצור תדמית יוקרתית יותר".

- בפועל אנשים משלמים כפי שהם מצהירים?

"במחקרים שלנו מצאנו שבפרויקטים של כבישי אגרה הנכונות לשלם בדרך כלל גבוהה מאשר הנכונות שמתגלה בסקרים. יותר אנשים מוכנים לנסוע מכפי שהם אמרו שייסעו, אפשר לראות את המצב בכביש 6. יש מצבים שכבר עדיף לנסוע בכביש אחר, אבל נשארים בגלל ההרגל. בתחבורה ציבורית קורה בדיוק ההיפך: אנשים נוסעים פחות מכפי שהם מצהירים בסקרים.

תפוסת מושבים בנימינה אשקלון

תפוסת מושבים נהרייה באר שבע

הקווים העמוסים ביותר בישראל

עוד כתבות

קרן כהן חזון, מנכ''לית ובעלת השליטה בתורפז / צילום: ששון משה

תורפז רוכשת יצרני חומרי טעם בלגית-גרמנית תמורת 48 מיליון דולר

תורפז צפויה לרכוש את קבוצת קלאריס & ווילך באמצעות חברת הבת שלה - פיט ● החברה מייצרת חומרי הגלם היחודיים לתחום הבשר והאפייה ומחזור המכירות שלה הסתכם ב-35.1 מיליון דולר ב-2023

עינת גנון / צילום: בר שניר

פרויקט הענק מתעכב: עוד פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו

עינת גנון, סמנכ"לית הרשות להתחדשות עירונית, הודיעה על פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו, לאחר שלאחרונה גם צחי דוד, סגן הממונה על התקציבים באוצר לשעבר, הסיר את מועמדותו לתפקיד ● כעת נותר מועמד אחד לבחירה, והמכרז עומד בפני ביטול

קבינט המלחמה. ללא נשים במוקד קבלת ההחלטות / צילום: קובי גדעון-לע''מ

המלחמה חושפת את אוכלוסיית הנשים לסיכונים חריגים. איך אפשר להתמודד איתם?

מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות ● הפעם, בשיתוף שדולת הנשים, על האתגרים שמציבה המלחמה בפני נשים ● נשים סובלות יותר מהיעדר ביטחון אישי וכלכלי - ובכל זאת הן לא נמצאות במוקד קבלת ההחלטות

גל בר-דעה, מנכ''ל וואן זירו / צילום: איל יצהר

הבנק הדיגיטלי כבר שרף כ-800 מיליון שקל; המנכ"ל: "המשקיעים ימשיכו לתמוך"

לוואן זירו כבר יש כ-100 אלף לקוחות והמנכ"ל גל בר דעה מעריך כי "נהפוך לרווחיים כשנגיע ל-200 אלף לקוחות" ● את 2023 סיים הבנק של אמנון שעשוע עם הפסד של 357 מיליון שקל, אך בר דעה אופטימי:  "ההכנסה מלקוח יותר גבוהה ממה שחשבנו. אם נמשיך כך ונגביר פעילות אנחנו על דרך המלך"

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ירידות קלות בנעילת הבורסה; אופקו הלת' זינקה בכ-8%

מדד ת"א 35 ירד ב-0.3% ● הבורסה מסכמת את הרבעון הראשון: "מדדי ת"א-35 ות"א-90 רשמו תשואה חיובית של כ-5% וכ-11%, בהתאמה" ● זינוק של כ-50% בצבר ההזמנות של רפאל ● ביל אקמן: "מניית בורסת ת"א זמינה במחיר מציאה" ● דלק תחלק דיבידנד בסך של רבע מיליארד דולר ● בנק ישראל לא יאפשר לאחים נאוי לשלוט בישראכרט עם שיעור החזקות נמוך מ-30%

פרופ' דניאל כהנמן / צילום: יח''צ מטר

פרופ' דניאל כהנמן, זוכה פרס נובל לכלכלה, הלך לעולמו

כהנמן, בן 90 במותו, זכה בפרס נובל בכלכלה בשנת 2002 על מחקר בתחום של קבלת החלטות בתנאי אי-ודאות

ייצור השבבים / צילום: Shutterstock, Golubovy

חברות השבבים הישראליות שמשלמות על הקשחת הכללים

ביטול רכישת חברת שבבים ישראלים על ידי הענקית האמריקאית קוואלקום מתווספת לנסיגת אינטל מרכישת טאואר אשתקד ● לפי מומחים, מדובר במגמה מתעצמת של הקשחת העמדות מצד רגולטורים בעולם ● "חברות צריכות להתחיל לחשוב מראש על אלטרנטיבות", הם אומרים

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון / צילום: רונן חורש

האוצר על הצעת משרד הבינוי לעזור לקבלנים: "לא ישימה בעליל"

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון יהודה מורגנשטרן אמר כי יבוצע פיילוט לסיוע לקבלנים שיאחרו במסירת דירה בשל המלחמה, תחילה בשלוש ערים - בשדרות, בקריית שמונה ובשלומי • מנכ"ל האוצר הייזלר: "לא מכיר את ההצעה"

שר האנרגיה אלי כהן (משמאל) בפגישה עם שר האנרגיה של קפריסין ג'ורג' פפנסטאסיו / צילום: שלומי אמסלם, לע''מ

מתעלמת מטורקיה: ישראל מקדמת את חיבור רשת החשמל עם קפריסין ויוון

בפגישה עם שר האנרגיה של קפריסין, ג'ורג' פפנסטאסיו, דן שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן בנוגע לשיתוף פעולה בתחום האנרגיה ● השניים סיכמו כי פרויקט הכבל החשמלי התת-ימי שיחבר את רשת החשמל של ישראל לקפריסין וממנה ליוון, ואל רשת החשמל האירופית, יקודם בעדיפות גבוהה

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: שלומי יוסף

העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות

פסק דין שאישר פשרה עם סופרגז ואמישראגז קבע תקדימים בעניין שכר טרחת עורכי דין בתביעות ייצוגיות ● בין השאר נקבע כי שר הטרחה יוגבל לפי מדרגות מקסימליות, ודרך היישום לתשלום הובהרה ● בשוק יש שמברכים על ההסדרה, ואולם אחרים מזהירים: תפגע בתמריץ להשיג פיצוי מרבי

אולם הקונצרטים בו התרחש הפיגוע במוסקבה / צילום: Reuters

הפיגוע במוסקבה הביא את אירופה להגביר כוננות מפני מתקפת דאעש

צרפת ואיטליה פרסמו אזהרות מפיגועי דאעש בשטחן, כשהחשש עולה לקראת חג הפסחא ● המתקפה ברוסיה העלה גם לפני השטח את האזורים העניים ביותר במדינה, בהם צובר ארגון הטרור השפעה

ביתן אינטל בגרמניה / צילום: Shutterstock

אינטל תכננה להשקיע 86 מיליארד דולר באירופה. סטארט־אפ קטן מקשה עליה

קרב פטנטים שחברת שבבים קטנה מנהלת נגד אינטל בגרמניה עשוי לחבל בתוכניות של הענקית באירופה כולה ● ניצחון משמעותי לתביעה נרשם החודש, עם הוצאת צו מניעה זמני נגד מכירת כמה מעבדים של אינטל ● השאלה הגדולה: האם ייפתחו משפטים דומים ביבשת?

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

כלל: רווח של 305 מיליון שקל ב-2023, השפעת רכישת מקס עוד קטנה

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: אימקו מסכמת את 2023 עם רווח כ-6.2 מיליון שקל לאחר שרשמה הפסד בתקופה המקבילה, כלל הציגה דוח רבעוני חזק, אך טרם רשמה רווח משמעותי מרכישת חברת כרטיסי האשראי מקס והרווח הנקי של מור השקעות זינק בכ-60% ● מדור חדש

מטולה בחודש האחרון / צילום: Reuters, Raphael Gotheil

הצפון בוער, היישובים ריקים - והממשלה "מנותקת קשר"

ראשי הרשויות בצפון דוחפים כבר זמן רב להקמת מנהלת מסודרת, בדומה למינהלת "תקומה" בעוטף עזה - אך גורמים המעורים בנושא אומרים: "זה לא על הפרק" ● בינתיים המלחמה נמשכת, והמציאות בצפון בלתי אפשרית

מירי רגב, ליכוד / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

ועדות חקירה ממלכתיות תמיד הטילו אחריות אישית על ראש הממשלה?

עד כמה חריפה הביקורת שנמתחה על נתניהו בדוח מירון בהשוואה היסטורית? בדקנו ● המשרוקית של גלובס

בנק ההשקעות ג'יי. פי מורגן / צילום: Reuters, Mike Segar

האסטרטג של הבנק הגדול בעולם: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו"

בבנק ג'יי פי מורגן שוב מזהירים מפני ירידות בשווקים, למרות שהתחזיות שלהם לא פוגעות כבר שנתיים וחצי ● האם הפעם התחזיות שלהם יתממשו? ומה הם ממליצים למשקיעים?

מנכ''ל האוצר שלומי הייזלר בוועידת מרכז הנדל''ן באילת / צילום: נאו מדיה

מנכ"ל האוצר נגד מנהל רשות המסים: "מס דירה שלישית ירחיק משקיעים משוק הנדל"ן"

לפי מנכ"ל האוצר, שלומי הייזלר, החזרת "מס דירה שלישית" כבר בתקציב הקרוב לא נמצאת על הפרק ● על הביקורת שהעביר ינקי קוינט בכנס התשתיות של גלובס בשבוע שעבר, הוא עונה: "אמירות חמורות ואין בהן דבר וחצי דבר. באוצר יש אנשים מופלאים" ● וזו התוכנית שלו למלא את קופת המדינה, נוכח הגירעון המחמיר

אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס

במשרד האנרגיה בוחנים: הקמת מתקן להנזלת גז בהשקעה של 7 מיליארד דולר

חלק משמעותי מיצוא הגז של ישראל תלוי היום במצרים, ומתקן הנזלה יאפשר יצוא לרחבי העולם כדי לבזר את הסיכונים ● מי יממן את עלויות ההקמה האדירות?

מבצע לתשלום חלקי על דירה על הנייר / צילום: דרור מרמור

מספר הדירות שנרכשות רק עולה, אז למה נתוני המשכנתאות נמוכים?

נתוני המשכנתאות החדשות שניטלו ממשיכים לדשדש כבר כמה חודשים, למרות העלייה ברכישת דירות ● האם מבצעי הקבלנים המאפשרים לשלם רק 10% בתשלום הראשון ואת היתר במסירה, יתבטאו במשכנתאות בעוד שנתיים־שלוש?

הסכם אינו נדרש כתנאי עבור זוגות במערכות יחסים כאלה ואחרות / צילום: Shutterstock, Viacheslav Lopatin

זוג הקפיא עוברים ואז נפרד. האם האישה תוכל להשתמש בהם?

כשלושה עשורים לאחר פרשת נחמני, בתי המשפט עדיין נאלצים לדון בתביעות בלתי אפשריות לגבי גורלם של עוברים מוקפאים ● מן הראוי היה לחייב כל זוג שפונה לבצע הפריה חוץ-גופית, לחתום על הסכם שמתייחס לאפשרות הריאלית של פרידה במהלך הזמן שחולף בין יצירת העוברים המוקפאים לבין השימוש בהם