על הכוונת ברשות המסים: ביטול הפטורים בחוק עידוד השקעות הון

חוק עידוד השקעות הון מעניק למפעלים הטבות מרחיקות לכת, בתנאי שהרווחים לא יחולקו כדיבידנד ■ אלא שבמקום לנתב את הכספים להשקעות מקומיות, עשרות מיליארדים מתגלגלים לחו"ל ■ רשות המסים "מתלבשת" על חברות הנהנות מהחוק

בשנתיים האחרונות מתנהל בבית המשפט המחוזי בתל-אביב ערר על דרישת תשלום מס, בהיקף-עתק של 1.4 מיליארד שקל, שרשות המסים מבקשת מחברת צ'ק פוינט. המחלוקת פרצה סביב שאלת מיסוי הכנסותיה של חברה-בת של צ'ק פוינט בסינגפור, בין השנים 2002 ל-2005, וזכאותה של החברה ליהנות מהטבות מס הניתנות לה במסגרת חוק עידוד השקעות הון.

בראשית 2008 הופתעה צ'ק פוינט לגלות כי רשות המסים רואה בכל הוצאת כספים של החברה החוצה לחברה סינגפורית, שהקימה לצורכי הטבות מס, כאילו היא בגדר חלוקת דיבידנד, ומשכך קבעה הרשות כי יש לבטל את הפטור ממס שניתן לחברה במסגרת חוק העידוד. צ'ק פוינט נלחמת בקביעה זו, ומ-2009 מתנהל דיון בתיק במחוזי.

כעת נכנסה גם ענקית התרופות טבע לאותה ביצה. באחרונה הוציא פקיד שומה ירושלים לקבוצת טבע שומת מס עם דרישה לתשלום-עתק בסך 2.7 מיליארד שקל, בעקבות מחלוקת ארוכת שנים על זכאות טבע לפטור ממס מכוח חוק עידוד השקעות הון.

כפי שפורסם ב"גלובס", הרקע לדרישה הוא עסקת הענק, במסגרתה רכשה טבע ב-2005 את החברה המתחרה אייווקס (IVAX) תמורת כ-7.4 מיליארד דולר. העסקה נקלטה ברדאר רשות המסים, ובדומה למקרה צ'ק פוינט - היה זה על רקע ההטבות שאותן קיבלה טבע בישראל מכוח חוק העידוד. לטענת פקיד השומה, רכישת אייווקס על-ידי טבע כמוה כתשלום דיבידנד לבעלי מניות, שחייב במס.

מתגובות החברה ברור כי גם טבע, בדומה לצ'ק פוינט, מתכוונת להילחם. "טענת מס הכנסה מתבססת על רעיון מופרך, שרכישת חברות על-ידי טבע דומה לתשלום דיבידנד החייב במס", נמסר מהחברה.

חוק העידוד מתברר כפספוס

נראה כי צ'ק פוינט וטבע אינן החברות היחידות שנמצאות על הכוונת של רשות המסים, לפחות לא לאורך זמן. ברשות סימנו לאחרונה מטרה חדשה: חשיפת תכנוני מס אגרסיביים וביטולי פטורים, שניתנו למפעלים במסגרת חוק העידוד. שם, חושבים ברשות, יושב הכסף הגדול שימלא את קופת המדינה.

חוק העידוד מעניק למפעלים ישראליים הטבות מרחיקות לכת, במסלול הנקרא ה"מסלול החלופי", בכפוף לכך שרווחי החברות לא יחולקו כדיבידנד, ושהסכומים לא יועברו לבעלי שליטה בחברה, או לקרוביהם או לתאגידים בשליטתם. אם הכספים מוצאים - רואים בכך חלוקת דיבידנד - והיא ממוסה בהתאם.

ומי נמצא על המוקד? כל חברות ההיי-טק הגדולות במשק הישראלי והרבה חברות תעשייתיות גדולות, בהן כיל, קומברס, אודיוקודס וטאואר - וזו רשימה חלקית בלבד - נהנות מתחולת חוק העידוד בהיקף זה או אחר. השווי המצטבר של הטבות המס לחברות הישראליות, בעקבות החוק, מגיע למיליארדי דולרים.

המקרים של צ'ק פוינט ושל טבע, העוסקים בשומות-עתק של מיליארדי שקלים - כסף שיכול היה להיכנס לקופה הציבורית - חושפים את חוק עידוד השקעות הון מערומיו.

לדברי עו"ד משה מזרחי, היועץ המשפטי לשעבר של רשות המסים, חוק העידוד מתברר כפספוס גדול: "3 הנחות יסוד של המחוקק עמדו בבסיס ההסדר בחוק: הראשונה - המחוקק הניח כי הוא נותן למפעל דחיית מס בלבד עד לחלוקה, ולא פטור מוחלט; השנייה - שקיימת סבירות גבוהה כי הרווחים שהפיק המפעל, כל עוד לא יחולקו לבעלי המניות, ישמשו את המפעל לצורך ביצוע השקעות חדשות; והשלישית - שההשקעות ישמשו דווקא בישראל".

הכסף עלול לצאת מחוץ למדינה

אולם, אומר מזרחי, "הנחות המוצא התבררו כשגויות במבחן המעשה. עוצמת השגיאה הלכה והחריפה עם השנים, כשהמציאות הכלכלית שהייתה אופיינית לשנות ה-80 ולתחילת שנות ה-90 כבר לא התאימה למציאות הכלכלית החדשה. התברר כי החברות נמנעות, כמעט בכל מחיר, מחלוקה לבעלי המניות, כדי שלא לאיין את פטור המס, גם כאשר מדובר בחברות שאינן מעוניינות להוסיף ולהשקיע במפעל, או שרווחיהן עולים במידה רבה על אפשרויות ההשקעה שלהן.

"התוצאה: עשרות מיליארדי שקלים הצבורים כעודפים בידי חברות, שאינם נוטלים חלק בפעילות הכלכלית במשק, ואף אינם מחולקים לבעלי המניות".

בפועל, הוליד חוק העידוד תכנוני מס או "תחמוני מס" יצירתיים. חברות רבות במשק, ובעיקר חברות ענק, הפועלות בתנאי תחרות גלובלית ושצברו עודפים פטורים ממס בהיקפים של מיליארדי שקלים, גיבשו מתווים עסקיים שונים, שיאפשרו להן לעשות שימוש בכספים אך - כך לפחות הן חשבו - ללא התגבשות חבות המס.

"חוק עידוד השקעות הון הוא חוק ישן, שלא התאים את עצמו לפעילות הגלובלית של החברות. החוק משבש את הפעילות הכלכלית של החברות. הן לא יכולות לעשות שיקול-דעת ניטרלי בהשקעת הכספים שלהן, אלא נדרשות לכל מיני מניפולציות כדי להיכנס לפטור של חוק העידוד ושלא יחייבו אותן במס", אומר מזרחי.

לדבריו, אחת הבעיות המרכזיות היא שהכסף שנצבר מהפטור, שאמור לעודד השקעות בארץ, עלול לצאת מחוץ לגבולות המדינה, ללא מפריע. "חברה ישראלית בעלת רווחים ממפעל מאושר יכולה לרכוש בכספי העודפים פעילות של מפעל אחר. זו הייתה הרי תכלית החוק. אולם עיון בלשון החוק איננו מעלה בעניין זה כל הבחנה בין רכישת מפעל בישראל לרכישת מפעל בחו"ל. בשני המצבים לא יצא כל סכום מהחברה בעלת המפעל לצד קשור, אלא נרכשו נכסים בידי המפעל", הוא מסביר.

גם כאשר חברה רוכשת בעודפים הפטורים מניות של חברה מתחרה, עלולה להתעורר שאלת המיסוי. לדברי מזרחי, "בעוד שרכישת חברה בעלת מפעל בישראל מקדמת את מטרות החוק, הרי שלגבי רכישת חברה הפועלת בחו"ל ואשר העובדים בה ופסי הייצור מצויים מחוץ לישראל, מעלה שאלות, כלכליות בעיקרן.

"האם הרכישה עולה בקנה אחד עם תכלית החוק והפטור שניתן, כאשר מצד אחד, אין ברכישת פעילות בחו"ל כדי לקדם את התעשייה בישראל ולהביא לצמיחה כלכלית ולהעסקת עובדים נוספים - המטרות הישירות של החוק - ומצד שני, רכישות אלה מעצימות את החברות הרוכשות, ומאפשרות התרחבות לשווקים נוספים, ופוטנציאל להשקעות עתידיות נוספות בישראל".

הבעיה מחריפה כשרכישת המפעל לא נעשית בדרך של רכישת מניות מצד שאינו קשור, אלא כשמדובר בהשקעה של הון מניות של חברה-בת שפעילותה בחו"ל, או במתן הלוואת בעלים.

לדברי מזרחי, "מצבים אלה עלולים להתפרש כ'נופלים' ברשתו הלשונית של החוק - כסכום שנתן בעל מפעל לקרובו או לתאגיד בשליטתו - אולם לא ניתן לבסס כל הבחנה מהותית בינם לבין המצבים שאינם מבססים עילת מיסוי".

וכאן טמונה הבעיה המרכזית של החוק: עסקאות מסוג זה התבצעו בשנים האחרונות על-ידי רבות מחברות הענק במשק הישראלי, בעיקר חברות הפועלות בשווקים גלובליים, בהיקפים של מיליארדי שקלים.

"לסיכום, יש חוסר בהירות לשוני בחוק וחוסר ההתאמה בין לשון החוק למטרות שאותן ביקש לקדם פעלה רשות המסים", אומר מזרחי.

תכנוני מס אגרסיביים

על הרקע הזה, לדברי מזרחי, הוחלט ברשות המסים לטפל בנושא ב"טיפול עדין". "היה חשוב לתת לחברות להמשיך ולנהל את ההון הצבור באופן אוטונומי ללא מעורבות חיצונית פיסקלית, תוך שמירה על הוראות החוק. על בסיס תפיסה זו נקבעו החלטות מיסוי ליברליות, שיישמו את מדיניות ההקלה", הוא מסביר.

לדבריו, "בתיקים ספציפיים הנוגעים לרכישת מניות של חברות זרות, בכספים שמקורם מעודפים פטורים, התגבשה ברשות עמדה, שלפיה, ככלל, לא ניתן לבסס טענה משפטית בדבר חבות מס, אלא בנסיבות שבהן ניתן להצביע על עסקה מלאכותית; מנגד, ניתנו החלטות מיסוי, שאיפשרו שחרור מבוקר וזהיר של כספים שנצברו במסגרת של הלוואות בקבוצה, ובלבד שהכספים ייוחודו לשימוש עתידי בחברה בעלת הרווחים".

אולם כעת משנה הרשות את גישתה - ומבקשת לחשוף את הכספים הפטורים שנעשה בהם שימוש שאינו עונה, מנקודת מבטה, למטרות חקיקת חוק עידוד השקעות הון.

הכשלים בחוק עידוד השקעות הון

- עשרות מיליארדי שקלים שנצברים אינם נוטלים חלק בפעילות הכלכלית במשק או מחולקים לבעלי המניות.

- חוק העידוד הוליד "תחמוני מס" יצירתיים לשימוש בכסף שנצבר ללא תשלום מסים.

- בשל אי-התאמת החוק למציאות הגלובלית, הכסף שנצבר יוצא מחוץ לישראל בלי שנגבה עליו מס.