עצובים? ישראל במקום ה-14 במידרג המדינות המאושרות

דנמרק, פינלנד, נורווגיה, הולנד וקנדה – החמישייה המובילה ■ מדינות באפריקה חותמות את הרשימה ■ "בעלי תואר שני ומעלה נוטים להיות מאושרים יותר"

ישראל היא אחת מהמדינות המאושרות ביותר בעולם, לפי סקר שערך מכון כדור הארץ (Earth Institute) של אוניברסיטת קולומביה לרגל ועידת או"ם לאושר, לפי מנדט של העצרת הכללית של או"ם. הוועידה נפתחה ב-2 באפריל.

ישראל, או, ליתר דיוק, תושביה, מדורגת במקום ה-14 מתוך 156 מדינות במידרג האושר של הסקר, לפני בלגיה (במקום ה-15), לוקסמבורג (16), האמירויות הערביות המאוחדות (17), בריטניה (18), צרפת (23), איטליה (28) וגרמניה (30).

הסקר מבוסס על שקלול נתונים של סקרים רבים, לרבות הסקר הגלובלי של גאלופ, סקר הערכים העולמי (WVS), סקר הערכים האירופיים (EVS) והסקר החברתי האירופי (ESS), שנערכו בין 2005 ל-2011. הסקר של גאלופ, למשל, נשען על סולם קאנטריל, כלי מחקר שמציג לפני נשאלים את השאלות הבאות: "חשוב על סולם בן 11 שלבים, כשהשלב התחתון נושא את הערך 0 והשלב העליון את הערך 10. השלב העליון מייצג את החיים הטובים ביותר שתוכל לחיות, ואילו השלב התחתון מייצג את החיים הגרועים ביותר, מבחינתך. באיזה שלב של הסולם אתה ניצב עתה? באיזה שלב של הסולם תימצא בעוד 5 שנים"? שאלון הסולם מלווה גם בשאלות על המצב הכלכלי והמשפחתי של הנשאלים.

במידה מסוימת, ממצאי הסקר של קולומביה הם אינטואיטיביים. 15 המדינות המובילות הן דנמרק, פינלנד, נורווגיה, הולנד, קנדה, שווייץ, שוודיה, ניו-זילנד, אוסטרליה, אירלנד, ארה"ב, קוסטה-ריקה, אוסטריה, ישראל ובלגיה.

המדינות שחותמות את הרשימה הן טוגו (המדינה האומללה ביותר), ואחריה, בסדר עולה, בנין, הרפובליקה המרכז-אפריקנית, סיירה ליאון, בורונדי, איי קומורוס, האיטי, טנזניה, קונגו-ברזאוויל ובולגריה.

ממוצע האושר של ארבע המדינות המובילות - כולן בצפון אירופה - הוא 7.6 בסולם קנטריל בן 11 השלבים. ממוצע האושר של חמש המדינות האומללות ביותר - כולן מדרום למדבר סהרה, באפריקה - הוא 3.4. אבל, מדגישים עורכי הסקר, עושר לבדו אינו המפתח לאושר. חירות פוליטית, רשתות חברתיות חזקות והעדר שחיתות - כל שלושת הגורמים יחדיו - חשובים יותר מההכנסה האישית כגורמים מחוללי אושר, כאשר משווים את נתוני המדינות המאושרות ביותר עם נתוני המדינות האומללות ביותר.

בין ממצאי הסקר:

■ מדינות מאושרות יותר נוטות להיות עשירות יותר, אך, כאמור, עוצמת התמיכה החברתית וחירות אישית חשובים יותר מהכנסה אישית. בחלוף הזמן, עם העליה ברמת המחיה, נרשם גם גידול באושר במדינות מסוימות, אך לא בכולן. הכלכלן ג'פרי סאקס, העורך הראשי של הסקר, גורס שרמת האושר של תושבי מדינה מסוימת אינה תלויה בהכרח בביצועיה הכלכליים של אותה מדינה, והראיה היא ארה"ב: התוצר לנפש בארה"ב צמח פי שלושה מאז 1989, אך מדד האושר כלל לא עלה.

אבטלה מחוללת אומללות באותה מידה כמו מות בן משפחה או גירושין. קביעות בעבודה ויחסים טובים במקום העבודה תורמים יותר למידת שביעות הרצון מהעבודה מאשר שכר גבוה או שעות עבודה נוחות.

■ התנהגות נאותה תורמת לאושרם של אנשים.

■ בריאות הנפש היא הגורם היחידי החשוב ביותר בקביעתה של רמת האושר במדינה נתונה. ובכל זאת, רק כ-25% מחולי הנפש זוכים בטיפול במדינות מתקדמות. במדינות נחשלות, שיעור המטופלים נמוך יותר.

■ לחיי משפחה יציבים ולנישואין מתמשכים יש חשיבות במידת אושרם של הורים וילדים. במדינות מתקדמות, הנשים מאושרות יותר מהגברים, בעוד שבמדינות נחשלות יותר, האבחנה הזו פחות בולטת.

■ יחד עם זאת מראה הסקר, ש"נוכחות ילדים במשק הבית אינה קשורה כנראה ברמת שביעות הרצון מהחיים". לפי הנתונים, הורים יחידנים עם ילדים רבים מאושרים פחות בהשוואה להורים יחידנים עם פחות ילדים. ובמילים אחרות: ילדים בבית, שמחה בבית? לאו דווקא.

■ מידת האושר נמוכה ביותר בגיל העמידה.

עוד מצא הסקר, שאנשים בעלי תואר שני ומעלה מאושרים יותר מאנשים עם רמות השכלה נמוכות יותר, והאנשים האומללים ביותר הם אלה שלא קיבלו השכלה פורמלית. ועם זאת, בעלי תואר ראשון בלבד, נוטים להיות פחות מאושרים מכל בעלי ההשכלה הפורמלית, וזה כולל גם בוגרי בית-ספר יסודי.

עורכי הסקר אומרים, שהממצאים מעלים כמה סוגיות: האם מדינות צריכות לשים דגש חזק כל כך על צמיחה כלכלית בעוד שהנתונים מראים שצמיחה כזו אינה תורמת בהכרח לרמת אושרה של האוכלוסיה? האם החברה צריכה לעודד שאיפה אישית בלתי מרוסנת לשכר גבוה יותר על חשבון אחווה ואמון בתוך הקהילה? האם צריכים לקבוע תחומים במדינה שיש להגן עליהם מפני התפשטות מוטיב הרווח? כך, למשל, ניתוח של מערכת החינוך בפינלנד, אחת מהמצוינות בעולם, מראה שהיא משעינה את הישגיה על טיפוח אחווה קהילתית ושיוויוניות בבתי-הספר, בניגוד מוחלט לנהוג בארה"ב, שבה מושם דגש חזק על מבחנים, מדידות וקביעת שכר המורים על פי מדדי הצלחת תלמידיהם בבחינות.