בדיקת "גלובס": הבנקים ממשיכים להקטין חשיפה ל-PIIGS

בדיקת "גלובס": בסוף 2011 היו הבנקים חשופים ישירות לספרד, איטליה, אירלנד, יוון ופורטוגל ב-2.06 מיליארד שקל ■ הבנק החשוף ביותר - לאומי

בה בעת שהמשבר באירופה מתעצם, ונע מיוון ופורטוגל לספרד ואיטליה, המערכת הבנקאית בישראל המשיכה להקטין חשיפה למדינות הבעייתיות. בסוף 2011 היו הבנקים חשופים ישירות למדינות ה-PIIGS (פורטוגל, אירלנד, איטליה, יוון וספרד) בסכום של 2.06 מיליארד שקל, ירידה של 15% בהשוואה לסוף הרבעון השלישי של 2011, אז עמדה החשיפה על 2.4 מיליארד שקל.

1.56 מיליארד שקל הם אשראי מאזני והיתרה, 503 מיליון שקל, אשראי חוץ-מאזני. 38 מיליון שקל הוגדרו חוב בעייתי, בהשוואה ל-48 מיליון שקל ברבעון קודם. מחצית מאחזקות הבנקים הם באג"ח בנקים ומוסדות פיננסיים בהיקף של 936 מיליון שקל. כך עולה מבדיקת "גלובס" ומהדוחות הכספיים לסיכום 2011.

חשש ליציבות הכלכלה

מדינות ה-PIIGS מוגדרות בעייתיות, עקב היקפי הגירעון והחוב הממשלתי שלהן, המעלים חשש ליציבות הכלכלה. יוון ערכה בשבועות האחרונים הסדר חוב לנושיה. אירלנד ופורטוגל ביקשו וקיבלו סיוע מקרן המטבע העולמית והאיחוד האירופי, וההערכות הן כי גם פורטוגל תזדקק להסדר חוב. מצבן של ספרד ואיטליה מדאיג, ומתשואות האג"ח הממשלתיות עולה כי קיימת דאגה בשוקי ההון ליכולתן לעמוד בהתחייבויותיהן.

כתוצאה מכך, הבנקים בישראל צמצמו את חשיפתם ל-PIIGS בשנה וחצי האחרונות. בהשוואה לסוף 2010 (בנטרול איטליה, שבנק ישראל הגדירה בעייתית רק במשך 2011) ירדה החשיפה של הבנקים ב-24%. מחצית החשיפה למדינות ה- PIIGS במערכת הבנקאית היא לספרד.

האשראי לספרד עומד על 1.04 מיליארד שקל, לאיטליה חשופים הבנקים הישראליים (בעיקר לאומי) ב-665 מיליון שקל ולאירלנד ב-349 מיליון שקל (בעיקר בנק הפועלים). החשיפה ליוון (8 מיליון שקל) ולפורטוגל (מיליון שקל) זניחה. מעבר לכך מדווח הבינלאומי על חשיפה של 15 מיליון שקל לאיסלנד ו-2 מיליון שקל להונגריה, שמסתמנת כמדינה בעייתית נוספת.

הבנק עם החשיפה הגבוהה ביותר למדינות ה-PIIGS הוא לאומי, עם 996 מיליון שקל, 5 מיליון שקל מתוכם מוגדרים חוב בעייתי. לאומי חשוף לספרד בהיקף 510 מיליון שקל ולאיטליה בהיקף 472 מיליון שקל. רוב החשיפה לשתי המדינות היא באמצעות אג"ח בנקים, שבו ללאומי אחזקה של 801 מיליון שקל, עיקרה בספרד - 370 מיליון שקל, ובאיטליה - 359 מיליון שקל. בשתיהן מחזיק לאומי באג"ח של בנקים שנחשבים יציבים ומדורגים גבוה. בספרד רוב החשיפה היא לבנק סנטנדר, שעיקר פעילותו מחוץ למדינה, ובאיטליה 264 מיליון שקל בבנק אינטסה. החשיפה למדינות האחרות - אירלנד (8 מיליון ש') ויוון (6 מיליון ש') - זניחה.

לבנק הפועלים חשיפה של 642 מיליון שקל, לאחר ירידה של 24% ברבעון הרביעי. 55% מחשיפת הפועלים היא באשראי חוץ-מאזני, 6 מיליון שקל מתוכה מוגדרים חוב בעייתי. להפועלים חשיפה לאירלנד בסך 305 מיליון שקל, מתוכה 13 מיליון שקל לבנקים מקומיים ו-292 מיליון שקל ללקוחות.

בהפועלים מציינים כי 191 מיליון שקל הם גיבוי שניתן ל-SPE המאוגד באירלנד, אך העוסק באיגוח חייבים שאינם תושבי המדינה. לספרד חשוף הפועלים ב-253 מיליון שקל, מתוכם 208 מיליון שקל לבנקים מקומיים ועוד 12 מיליון שקל לממשלת ספרד. בבנק מציינים כי 129 מיליון שקל מהחשיפה לבנקים בספרד היא במכשירים נגזרים, שנעשו עם צדדים שעמם נחתמו הסכמי קיזוז (הסכמי CSA). נוסף על כך, לבנק חשיפה זניחה ליוון (2 מיליון שקל) ולפורטוגל (מיליון שקל).

חשיפת הבינוניים

הבנקים הבינוניים חשופים ל-PIIGS ב-422 מיליון שקל. הבינלאומי חשוף ל-PIIGS בהיקף של 271 מיליון שקל, מתוכם 166 מיליון שקל לספרד. 56 מיליון שקל מתוכם באג"ח בנקים ספרדיים, ו-67 מיליון שקל באג"ח ממשלת ספרד, כאשר 30 מיליון שקל נפרעו בשבועות האחרונים. בנוסף, לבינלאומי חשיפה של 98 מיליון שקל לאיטליה, מתוכה 81 מיליון שקל באג"ח ממשלתי ועוד 4 מיליון שקל באג"ח קונצרני, שדירוגה ירד באחרונה ל-BBB. יתרת החשיפה, 7 מיליון שקל, לאירלנד. לבינלאומי אין חוב שמוגדר בעייתי. מזרחי טפחות חשוף ל-PIIGS ב-91 מיליון שקל, מתוכם 77 מיליון שקל אשראי חוץ-מאזני לספרד ו-14 מיליון שקל באיטליה. בבנק מציינים כי החשיפה לספרד נסגרה במלואה לאחר תום הרבעון. לדיסקונט החשיפה הנמוכה ביותר ל-PIIGS, עם 60 מיליון שקל, בהשוואה ל-255 מיליון שקל בסוף 2010. חשיפת דיסקונט היא לספרד (31 מיליון ש') ועוד 29 מיליון ש' לאירלנד. 27 מיליון ש' מחוב זה מוגדרים חוב בעייתי.

חשיפה כוללת
 חשיפה כוללת