לכתבה הקודמתתקשורת ארגונית אפקטיבית לכתבה הבאהמיתוג חברות טכנולוגיה

בעל עסק, איזה מידע עליך לדרוש לפני שת"פ עם חברה אחרת?

עו"ד מיכל שחר, מומחית למשפט מסחרי, מסבירה: כיצד עסק קטן יכול להשתלב בעסקים עם עסקים אחרים? ממה הוא צריך להיזהר? אילו דוחות הוא צריך לבקש?

17/06/2012, 12:12
שירות גלובס
Cisco בפייבוק
ניהול, עסקים / צלם: thinkstock

"קיבלתי שיחה מאיימת ממי שהציג עצמו כנושה של חברה מסוימת שהפסיקה פעילות והודיע לי, כי אם לא אשלם את החוב יקרו דברים לא נעימים. לא הבנתי על מה הוא מדבר וניסיתי להסביר שאני הייתי בעבר יועץ של החברה ואפילו יועץ חיצוני ולא מנהל אך, אותו גורם טען כי הוא הוציא דו"ח BDI ושם רשום 'שחור על גבי לבן' שאני מנהל. רק לאחר שפניתי באיום בתביעה ל-BDI הורד שמי והבחור נעלם".

מקרה קיצוני זה שאירע לפני מספר שנים לאחר מלקוחותיי אינו מקרה מייצג כמובן, אומרת לנו עו"ד מיכל שחר, מומחית למשפט מסחרי שמשרדה מייצג חברות רבות בתחומים שונים. אך, קיימת בעיה של אינפורמציה שגויה המצויה בדוחות BDI ובדן אנד ברדסטריט הנובעת ככל הנראה מריבוי המידע, ריבוי מקורות המידע מהם הם ניזונים ומהעובדה שחברות לא דואגות לבדוק את הדוחות והמידע הנאסף עליהם ולהעמיד את הדברים על דיוקם.

כבר קרה, כי חברה שניהלנו עבורה הליך של ביטול הגבלה, שגם בוטל בפסק דין של בית המשפט גילתה לאחר מכן, כי ההגבלה עדיין רשומה בדו"ח על שמה בלי לציון העובדה , כי היא בוטלה. אגב, אותו מאיים על הלקוח נעלם כשהוצאנו מכתב התראה ל-BDI שאכן תיקנו את הדוח.

בעיית המידע השגוי שנמצאת בדוחות על חברות בכל החברות שאוספות מידע ידועה, אומר לנו איתן אמסטר, מנכ"ל אמיר תזרים מזומנים בע"מ ולא צריך להרחיק עד למקרים קיצוניים של איומים על אנשים שאינם קשורים בכלל לחברה באופן ישיר. קיימים מקרים רבים שבהם החברה רשומה כמי שהשם שלה היה בעבר שם שונה למרות שמדובר בחברה שהוקמה מלכתחילה בשם המקורי, מקרים שבהם רשומים על שם החברה הגבלות חשבון גם לאחר שאלו בוטלו בצווי בית משפט ועוד טעויות מטעויות שונות.

לכן כשעסק שאנו מייעצים לו בהשגת אשראי מהבנק ובונים לו צפי של תזרים מזומנים קדימה בתוכנת תזרים מזומנים אנו מייעצים לו בנוסף, ולפני פנייה אל הבנק, לבדוק את הדו"ח שנערך על החברה בחברות דן אנד בראדסטריט וב-BDI. דו"ח שנפלה בו טעות יכול להוות את ההבדל בין קבלת אשראי מהבנק או דחייתו.

הבעיה ידועה גם ובעיקר במידע שנאסף על חברות, אומרת לנו עו"ד מיכל שחר, מומחית למשפט מסחרי. כאן, בשונה מאדם פרטי, חוק נתוני אשראי אינו חל ואינו מגן על החברות ועל המידע שניתן לקבל עליהן וחברות כמו BDI ודן אנד ברדסטריט אוספות מידע על חברות מלקוחותיהן, ספקים, מידע מהבנקים ומי שחייב לעמוד על נכונות המידע - זאת החברה עצמה.

איך נאסף המידע?

מידע על חברות ועסקים הנו יקר ערך וצורך המציאות וחברות רבות אוספות מידע על חברות עמן הן רוצות להתקשר בעסקאות, גדולות כקטנות. חברה שבוחנת התקשרות עם חברה אחרת מוציאה דו"ח על החברה ובודקת עליה את כל המידע שניתן, החל מרמת הבעלויות בחברה, חברות קשורות ועד "אורות אדומים" הכוללים הליכים משפטיים שמתנהלים נגד החברה, שיקים חוזרים ואף מידע מספקים ולקוחות של החברה.

ספקים ולקוחות נשאלים כל הזמן על מוסר התשלומים של חברה כזו או אחרת והם אף מתקשרים ומספרים מיוזמתם לחברות האוספות מידע זה ומדרגות לפי המידע שבידיהן את רמת הסיכון שבהתקשרות עם החברה. מובן שזה מידע שלא ניתן לבדוק במאה אחוזים אם בכלל, ופעמים רבות, מידע כזה עשוי להוות את ההבדל בין קבלת לקוח או לאבדו, ובין קבלת אשראי בבנק וגובה האשראי שהחברה תקבל.

דרכי הפעולה של החברות האוספות מידע הנן מורכבות והן מאמתות את המידע שלהן בדרך כלל, אך, תמיד עשויות ליפול טעויות ועוד יותר מכך, עשוי להיות מקרה שבו ניתן מידע על ידי ספק או לקוח לא מרוצה שעשוי לפגוע בחברה ורצוי לדעת זאת מבעוד מועד.

מדובר בתחום מאד מסוכן. מספיק לראות את ההבדלים שבין הדוחות של דן אנד ברדסטריט מול הדוחות של BDI על אותה חברה בדיוק כדי להבין את הבעייתיות בתחום. בהחלט יתכן, כי חברה שתופיע ב-BDI כבעלת סיכון נמוכה תופיע בדן אנד ברדסטריט ברמת סיכון בינונית או גבוהה וההיפך.

שוק המידע הזה כה פרוץ ומרוכז בידי חברות שבידן כוח בלתי מוגבל למעשה ואנו ממליצים למי שמתקשר עם חברה כזו או אחרת לערוך בדיקות יותר מדוקדקות מקריאת דו"ח שנערך על ידי גורם חיצוני שנזון מכל מיני מקורות מידע.

האבסורד הגדול הוא שמדינת ישראל שהכריזה על מתן קרנות מדינה לעסקים קטנים ובינוניים על ידי הבנקים העבירה לחברת BDI לבדוק את החברות לצורך בדיקת עמידתן בתנאים לקבלת הקרנות. הדבר דומה לתת לחתול רעב במיוחד לשמור על כוס שמנת עשירה, כמאמר הביטוי.

החברות נדרשות לצורך בדיקתן לתת מידע סודי מאין כמוהו על פעילותן. בשלב ראשון, וכחלק מתהליך קבלת ההלוואה, נדרש העסק לפנות לחברת BDI המשמשת כגוף מתאם מטעם הממשלה בקרן לצורך בדיקה ראשונית של בקשתו.

במסגרת זאת נדרש העסק למלא טפסים ובהם נדרש העסק לספק לגוף המתאם ולבנק נתונים, כבר בטופס הבקשה המקדמית של העסק בפנייתו לבקשת ההלוואה, המחזור העסקי של העסק; היקף הייצוא של העסק ב-3 השנים שקדמו לבקשה; חברות קשורות לתאגיד; פרטי חשבונות הבנק של החברה ובעליה; פירוט תביעות משפטיות תלויות כנגד החברה; בנוסף, נדרש העסק לחתום על ויתור על סודיות בנקאית!

משכך, בהמלצת חברת אמיר תזרים מזומנים שהסבה את תשומת ליבנו לכך, פניתי באמצעות לשכת היועצים העסקיים בישראל, שאני משמשת כיועצת המשפטית שלה כבר לפני כ-3 שנים לחשב הכללי והתרענו על ניגוד עניינים שעשוי לעלות כתוצאה מכך. החשכ"ל וBDI פעלו במהירות והוציאו התחייבות ברורה מצידם, כי המידע לא ישמש אותם לצורך הדוחות שלהם אך, הבעייתיות ברורה.

אנו ממליצים לחברות לבדוק תמיד מה כתוב עליהן, מה נאמר להן וכשיש צורך לעמוד על תיקון המידע. אני עורכת בדיקה שוטפת לחברות אותן אני מייצגת ובוודאי לחברות ועסקים העומדים בפני עסקה גדולה או בפני נטילת אשראי לצורך הגדלת העסק ודואגת, כי המידע הרשום על החברות יהיה שלם ומתאים למציאות ולא שגוי.

במיוחד כאשר יש לקוח או ספק מאוכזב בשל כעסו עשוי לתת עליכם מידע שאינו נכון - במקרה כזה ניתן להגיש תביעת לשון הרע כנגד מי שפרסם וגם כנגד החברה שאפשרה לו לפרסם זאת אצלה בלי לאמת את המידע.

חברות איסוף המידע העסקי גם מאפשרות לחברות עליהן הן אוספות את המידע להעביר אליהן מידע חיובי והן יעדכנו את רישומיהן כך שכשיש מידע כזה מומלץ לחברה לפנות ולעדכן באופן ישיר.

כשחברה ניגשת לקבלת קרן ועוד לפני העברת המידע ל-BDI תבדקו מה רשום עליכם בדו"ח לפני שמעבירים מידע כה סודי ותשוו למה שיה כתוב בדו"ח עליכם לאחר מכן. אין בכך חלילה כדי להטיל דופי ב-BDI שעושים עבודה נאמנה אך, טעויות קורות ותמיד כדאי למנוע אותן מבעוד מועד.

בעידן של זרימת מידע וזליגת מידע כדאי לדעת כיצד להגן על החברה שלכם.

** המאמר נכתב על ידי עו"ד מיכל שחר, המתמחה במשפט מסחרי

גלובס לחודש היכרות – כל הכתבות, המאמרים וטורי הדעה אצלך מדי ערב >>
 

 
 
 
מהפכה בטכנולוגיית המידע: צפו בסביבת העבודה החדשה
(The New Collaboration Workspace) ■ מהפכה זו מונעת ע"י מספר מגמות כגון גידול אדיר במספר הטלפונים החכמים, מחשבי לוח וטכנולוגיות רבות נהיות פשוטות יותר והמעבר לשירותים מבוססי ענן
טיפים לעסקים: כך תקימו את הרשת הנכונה לעסק שלכם
טיפים לבחירת הרשת הנכונה לעסק שלכם
מגמה חדשה: ליסינג גם לציוד תקשורת
מגמת רכישת הציוד בליסינג מעמיקה בשוק התקשורת בישראל
 
 
המדריך להישרדות בזמן מלחמה
4 טיפים לעסקים קטנים-בינוניים
שאלות ותשובות: זכויות העובדים באזור הלחימה בדרום
על רקע מבצע "עמוד ענן", משרד התמ"ת פרסם מקבץ שאלות ותשובות בנושא זכויות וחובות העובדים ■ האם עובד הנעדר מהעבודה בגלל המלחמה זכאי לפיצוי?
התמ"ת מפעיל מוקד לפניות הציבור בנוגע לזכויות עובדים במצב חירום
המוקד ייתן מידע בנושאים הנוגעים למערך מעונות היום, הנחיות לעובדים במפעלים חיוניים וחובת התייצבות במקומות עבודה, מידע וסיוע לעסקים קטנים ועוד
שלום שמחון חתם על צו לגיוס עובדים במפעלים חיוניים
עקב המצב בדרום, חתם שר התמ"ת על צו המאפשר גיוס עובדים במפעלים למתן שירותים קיומיים באזור שחלה עליו הכרזת שר הביטחון בדבר מצב מיוחד בעורף
 
 
דרושים עובדים בינוניים
" שהמנהלים אינם מבינים כי אתגר השירות אינו למצוא עובד נדיר באיכויותיו, אלא בניית מודל שירות המאפשר לעובד הממוצע לתת שירות מעולה באופן שגרתי"
מבחן המרשמלו של המנכ"ל והדירקטוריון
למרות שמנהלי חברות מבינים את חשיבות השירות ויצירת אמון עם הלקוח, הם אינם עומדים בפיתוי למקסם את הרווחים בטווח הקצר גם במחיר שבירת האמון עם הלקוחות
למי שייך הפטנט- לעובד או למעסיק?
עד לא מזמן התשובה לשאלה זו הייתה ברורה - למעסיק כמובן. אולם, לפני מספר שבועות דן בית המשפט העליון בסוגיה ומתברר כי התשובה לשאלה זו איננה כה ברורה.
תעודת ביטוח למפתחי אפליקציות
אילו אמצעים עומדים בפני מפתח התוכנה כדי להגן על יצירתו?
 
תוכן מקודם