גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אביר חופש הביטוי: מיהו שופט העליון הפורש אליעזר ריבלין?

את חותמו העיקרי בפסיקת העליון הותיר ריבלין בדיני הנזיקין וחופש הביטוי ■ אחת הפסיקות המהדהדות שלו היא פסק הדין שבו התקבל ערעורה של אילנה דיין בפרשת סרן ר' ■ "גלובס" מסכם את המורשת השיפוטית של המשנה לנשיא העליון

המאפיין הדומיננטי ביותר בקריירה השיפוטית של המשנה לנשיא בית המשפט העליון, השופט אליעזר ריבלין, שיפרוש לגמלאות בטקס חגיגי ביום שני בשבוע הבא, בתום 12 שנות כהונה בעליון, הוא צניעותו האישית והמקצועית.

אף שהיה ידוע כבר לפני שנים שמבחינת סדר הוותק הוא עתיד להיות השופט הוותיק ביותר במשך 3 חודשים לאחר פרישתה של הנשיאה הקודמת, דורית ביניש, הודיע ריבלין מזמן כי אין בדעתו להתמנות לנשיא לתקופה כה קצרה, וכי הוא מוותר על הכבוד - עוד לפני חקיקת חוק הקדנציות וביטולו באמצעות "חוק גרוניס".

וכך בילה ריבלין את 3 החודשים האחרונים לכהונתו השיפוטית (לא כולל 3 החודשים הנוספים להשלמת כתיבת פסקי דין, שיתחילו ביום שני הקרוב) תוך שהשופט אשר גרוניס, הצעיר ממנו ושמונה לעליון אחריו, עוקף אותו בסדר הבכירות ומתמנה לנשיאו.

"היום אני חותם לאחרונה על פסקי הדין שלי כמשנה לנשיאה", אמר ריבלין בטקס פרישתה של ביניש, "ומקבל עליי את משרת המשנה לנשיא".

"חופש הביטוי זקוק למרחב נשימה"

שני התחומים העיקריים שבהם הותיר השופט ריבלין את חותמו בפסיקת בית המשפט העליון הם דיני הנזיקין מחד גיסא, ותחום חופש הביטוי מאידך גיסא. זו מורשתו השיפוטית, ובתחומים אלה יתמקדו גם פסקי הדין האחרונים שהוא מפרסם בשלהי כהונתו.

אחד המהדהדים שבהם הוא פסק הדין שבו קיבל העליון את ערעורה של העיתונאית אילנה דיין בתביעת לשון הרע שהגיש נגדה סרן ר', על כתבה ששודרה בתוכניתה "עובדה" בפרשת "וידוא ההריגה" (ע"א 751/10).

שופטי העליון, בראשות ריבלין, הפכו את פסק דינו של השופט נעם סולברג מהמחוזי, וקבעו כי בעניינה של דיין התקיימה הגנת "אמת הפרסום", שכן העובדות שעליהן הושתתה הכתבה היו נכונות לשעתן. דיין הסתמכה על מקורות מהימנים ורציניים, נקטה אמצעים סבירים לשם אימות העובדות ואף האמינה בנכונותן.

לדברי ריבלין, לא די באי-דיוקים בפרטי לוואי כדי לשלול את ההגנה מהמפרסם, וכי יש לבחון אם הפרסום שונה באופן מהותי מהאמת. "בעניינים בעלי חשיבות ציבורית יש להתיר לפרסום שוליים עובדתיים, ויש לאפשר למפרסם ליישם שיקולי עריכה. חופש הביטוי זקוק למרחב נשימה".

כמעט בכל סוגי ההליכים בעליון נגע ריבלין בתחום חופש הביטוי. הוא קבע כי קריאתו של אמנון דנקנר לפעיל הימין הקיצוני איתמר בן-גביר "נאצי" בתוכנית "פופוליטיקה" איננה מהווה לשון הרע (רע"א 10520/03); כי כתבה בעיתון "העיר" שתיארה את לוני הרציקוביץ, בעליה של מכבי תל-אביב בכדורגל, כעכבר, אינה מהווה לשון הרע בשל מעמדו של הרציקוביץ כדמות ציבורית (ע"א 4534/03); וכי אדם שפירסם כרזה בגנות שוטר בפתח תחנת משטרה איננו אשם בהעלבת עובד ציבור (דנ"פ 7383/08), מאחר שדברי הביקורת כוונו נגד תפקודו של עובד הציבור.

ריבלין קבע כי פרסומי החוצות, בדומה לכלי תקשורת המוניים, הופכים את הציבור ל"קהל שבוי", ועם זאת יש להיזהר מ"הגנת יתר על הבריות מפני מידע, בייחוד כשמדובר בביטוי פוליטי" (בג"ץ 6226/01); בהקשר זה צימצם ריבלין את פרשנות הסעיף בחוק יסוד: הכנסת, שבעטיו ביקשה ועדת הבחירות המרכזית למנוע את התמודדותו של אחמד טיבי בבחירות (א"ב 11280/02).

ענף מרכזי שריבלין עמל על פיתוחו בפסיקה היה משפט האינטרנט, ובפרט שאלות של לשון הרע וזכויות יוצרים. בפרשת רמי מור סירב בית המשפט להורות לספקית אינטרנט לחשוף את זהותו של טוקבקיסט שכתב דברי נאצה בחסות האנונימיות (רע"א 4447/07), וזאת בהיעדר הסמכה חקיקתית לכך. ריבלין סירב גם להורות לחברת גוגל לחשוף את פרטיו של בעל כתובת ג'ימייל, בהיעדר יריבות ישירה בין התובע לחברה (ע"א 1622/09).

באופן דומה פסק ריבלין בשבוע שעבר, בפרשת הפרמיירליג (ע"א 9183/09), כי בהתאם לחוק הקיים לא ניתן להורות לספקית אינטרנט לחשוף את פרטיו של מפעיל אתר המפר את זכויות היוצרים של הליגה האנגלית, בהעבירו את שידורי המשחקים חינם. ואולם, ריבלין הזהיר את המחוקק כי בהיעדר הסדרה חקיקתית, יפעל בית המשפט באמצעות פיתוח שיפוטי כדי לאפשר את אכיפת הזכויות.

ריבלין קבע גם כי ניתן להטיל אחריות בשל "הפרה תורמת" של זכויות יוצרים, על אוניברסיטה שבה סטודנט מכר עותקים מצולמים של ספרים (ע"א 5977/07); וכי ניתן להחשיך מסך של ערוץ טלוויזיה, ולאסור שידור המפר זכויות יוצרים, כשאלה נרכשו באופן בלעדי (דנ"א 6407/01).

על חשיבות חופש המידע עמד ריבלין בהחלטתו לחשוף דוח ביקורת פנימית בנושא תאונות אוויריות (עע"מ 6013/04).

"ליצורי הבר יש רגשות"

אולם תחום המומחיות העיקרי של ריבלין היה ונותר דיני נזיקין, על ענפי המשנה שלו. ההלכה המשמעותית ביותר שלו היא "הלכת השנים האבודות" (ע"א 140/00) מ-2004, שבה פסק ריבלין כי יש לפצות את משפחת הניזוק המנוח בגין אובדן השתכרות בשנים שקוצרו מתוחלת חייו. "שוב אין זה זול יותר להרוג אדם מאשר לפצוע אותו", קבע ריבלין.

בעקבות פסק הדין באו פסיקות עוקבות שהחילו את הזכאות לפיצוי גם רטרואקטיבית על תיקים תלויים ועומדים (רע"א 8925/04); על תביעות לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (ע"א 8022/00); וקבעו אמות-מידה לחישוב הפיצוי בראש הנזק החדש (ע"א 10990/05).

שאלות של נזיקין ושל שוויון התעוררו בפשרת רים-אבו-חנא, שבה דן בית המשפט בפערים בין הפסד השתכרות עתידית של ילדה מכפר ערבי, לעומת הממוצע במשק (ע"א 10064/02).

"השומה צריכה להיעשות לפי השכר הממוצע במשק, שהוא גבוה יותר מהשכר הממוצע הנסמך על נתונים מגדריים ומגזריים", קבע ריבלין, תוך הסתמכות על שאלות של צדק מתקן, צדק חלוקתי והרתעה יעילה בדיני הפיצויים. "יש לקחת בחשבון שבבוא העת היה הקטין מגיע לגדולות בתחום המקצועי. את תקרת הזכוכית ניתן לנפץ".

שיקול חברתי החורג מדיני הנזיקין עלה בפסק דינו של ריבלין, שקבע כי אין לפצות ניזוק שתפקודו המיני נפגע, בגין עלותן של נערות ליווי, וזאת בשל תקנת הציבור (ע"א 11152/04); ריבלין פסק פיצויים גם בגין אי-מניעת פשע, תוך אימוץ נוסחה לקביעת מידת הרשלנות המתחשבת באפשרות למנוע נזק למזיק עצמו (ע"א 3510/99); וקבע כי גננות וסייעות אחראיות לפעוטות בעת יציאה עמם לטיול (ע"א 10083/04).

בתחום הרשלנות הרפואית, הרחיב ריבלין את אחריות בית-החולים בשל מות עובר ברחם אמו (ע"א 754/05); בהרכב מורחב הוביל ריבלין את דעת הרוב שלפיה, ככלל, אין מקום לפצות על-פי שיעור הסתברות הנזק במצב של עמימות סיבתית (דנ"א 4693/05); אולם במקרה של עמימות סיבתית שהובילה לאובדן סיכויי החלמה של ניזוק, יינתן פיצוי המשקף את ההסתברות שקיים קשר סיבתי בין ההתרשלות לנזק (ע"א 10399/08); הגדיר כללים לקביעת "ריחוק הנזק" (רע"א 4394/09); וקבע כי תקרת הפיצוי בהתאם לחוק הפיצוי לנפגעי תאונות-דרכים אינה חלה כשהניזוק תובע על-פי תקודת הנזיקין (ע"א 2591/09).

בתחום הנזיקין היה ריבלין תלמידו המובהק של פרופ' אריאל פורת מאוניברסיטת תל-אביב. הוא שילב בפסיקה את דוקטרינת הנזק הראייתי, מבית-מדרשו של פורת (ע"א 8151/98); הגדיר את חובת הגילוי לחולה על טיפולים הניתנים ברפואה פרטית (ע"א 4960/04); והותיר, בתחום המשפט הבינלאומי הפרטי, שיקול-דעת לבתי המשפט לקבוע את מקום ביצוע העוולה במקרים חריגים. באותו תיק הורה לפצות עובדת פלסטינית שנפגעה בעבודתה במפעל ישראלי בהתנחלות, על-פי אמות-מידה של הדין הישראלי (ע"א 1324/03).

כמומחה לכלל תחומי המשפט האזרחי, הטביע ריבלין את חותמו הן בדיני נזיקין והן גם בדיני חוזים. הוא היה שותף לפסק הדין בפרשת ארגון מגדלי הירקות (ע"א 2553/01), שבו ניסה בית המשפט "לפוגג את המיתולוגיה של הלכת אפרופים", כפי שריבלין כינה זאת, ולאפיין את תפקידו של בית המשפט בפרשנות חוזים, בשונה מכפי שנתפסה הלכת אפרופים בציבור ובערכאות הנמוכות.

בתחום דיני המסים הכריע ריבלין בפרשת ורד פרי בעד הכרה בהוצאות מטפלת כהוצאה מוכרת (ע"א 4243/08); הכיר בנכסי קריירה לעניין הלכת השיתוף (בע"מ4623/04); קבע את מבחן יסודיות הטעם המסחרי כמבחן הראוי לסיווג עסקה כמלאכותית (ע"א 2965/08); והחליט שאין להתיר רכישת הפסדים של בעלי מניות אחרים בחברה בהיעדר טעם כלכלי זולת הפחתת מס (ע"א 7387/06); וקבע כי יש לראות מוניטין כקניין, וכיצד ניתן לחשבו לצורכי מס (ע"א 7493/98). באחרונה קבע ריבלין כי התיקון לחוק החוזים, שביקש לבטל את הלכת אפרופים, דווקא חיזק את שיטת הפרשנות שהלכה זו הנהיגה (רע"א 3961/10).

ריבלין היה שותף גם לכמה מהתיקים החוקתיים והמינהליים החשובים שהתנהלו בעשור האחרון בעליון. הוא הורה לתקצב קבוצות ספורט של נשים בהיקף שאיננו נופל מזה של ספורט הגברים (בג"ץ 5325/01); הוא היה שותף לדעת הרוב שאישרה הכרה ב"גיורי-קפיצה" לצורך חוק השבות (בג"ץ 2597/99); דחה את העתירה שביקשה לחייב את משרד הביטחון לפתוח קבר אחים לצורך זיהוי הגופות שבו (בג"ץ 4225/01); ופסל את פרקטיקת פיטום האווזים, שנקבעה כהתעללות בבעלי חיים, תוך שקבע כי "ליצורי הבר, כמו לחיות המחמד, יש רגשות" (בג"ץ 9232/01).

בשאלת מתחם ההתערבות בהחלטות היועץ המשפטי לממשלה בתחום הפלילי, הצטרף ריבלין לדעת הרוב שנמנעה מלפסול את עסקת הטיעון שכרת היועמ"ש עם הנשיא לשעבר משה קצב, אף שמתח ביקורת קשה על התנהלות היועץ, מני מזוז (בג"ץ 5699/07).

"דגל שחור מעל מעטפות מזומנים"

את פסק הדין החשוב ביותר שנתן ריבלין בתחום המאבק בשחיתות, הוא עצמו אינו מסווג ככזה, מאחר שמדובר בפסק דין בתחום הבג"צי ולא הפלילי. מדובר בעתירת התנועה לאיכות השלטון מ-2003 למנוע את מינויו של צחי הנגבי לשר לביטחון פנים, הממונה על המשטרה, בשל שלל החקירות שבהן היה מעורב, אף שאלה נסגרו בלא העמדה לדין (הדבר היה לפני תחילת החקירה בפרשת המינויים הפוליטיים).

התיק הגיע להרכב שבו היו חברים, לצד ריבלין, השופטים מישאל חשין ודורית ביניש; וריבלין שביקש לדחות את העתירה, מצא עצמו במיעוט. אלא שאז הוחלט להרחיב את ההרכב ל-7 שופטים, המאזן הפנימי התהפך, והעתירה נדחתה ברוב של 5 שופטים נגד שניים (בג"ץ 1993/03).

באותו פסק דין עמד ריבלין על "מתחם הכיבוד" בין הרשויות, ועל הצורך של בג"ץ "לשמר את משאביו" לצורך הגנה על זכויות האדם. זו לא הייתה הפעם היחידה שבה הכניס ריבלין לשיקוליו השיפוטיים את שאלת מעמדו של בית המשפט, באמצעות הגדרת אמון הציבור כמשאב שיש להישמר מבזבוזו. גישה מעוררת מחלוקת, שנמתחה עליה ביקורת מצד חלק מעמיתיו, הרואים בכך שיקול זר שבית המשפט אמור להיות עיוור לגביו.

עם זאת, בתחום הפלילי גרידא שם ריבלין דגש על מאבק בשחיתות השלטונית. כך, דחה הרכב בראשותו את ערעורו של שר האוצר לשעבר אברהם הירשזון (ע"פ 7641/09) על הרשעתו בפרשת הסתדרות העובדים הלאומית (הע"ל) ועל עונש של 5.5 שנות מאסר שנגזרו עליו.

באותה הזדמנות שיגר ריבלין מסר גם לשופטי המחוזי בירושלים העסוקים במשפטו של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, ובין היתר במעטפות המזומנים שקיבל ממוריס טלנסקי. לדבריו, "בעולם שבו מזומנים הולכים ונעלמים, מעל מעטפות מזומנים מתנוסס דגל שחור של אי-חוקיות".

ריבלין עמד על חשיבות המאבק בשחיתות גם במסגרת ערעורו של יורם קארשי בפרשת רשות המסים (ע"פ 8430/11), וכן גם בערעורו של חבר הכנסת לשעבר עופר חוגי מש"ס, על הרשעתו בפרשת העמותות הפיקטיביות (ע"פ 3031/07).

זכויות הנאשמים מתבטאות לשיטתו של ריבלין בחובת בית המשפט לבחון את שאלת חפותו אפילו בהליך של דיון נוסף. בפרשת זגורי (דנ"פ 4971/02) הוביל ריבלין את הגישה שלפיה יש לבחון את שאלת החפות על אף המגבלות הפרוצדורליות, וכי אין להותיר את ההרשעה על כנה כשהתעורר ספק סביר, אפילו בהליך זה.

בפרשת מרגלית הר-שפי, שהורשעה באי-מניעת רצח ראש הממשלה יצחק רבין (ע"פ 3417/99), קבע ריבלין כי אף שמדובר בעבירת מחדל, המכשולים מתגמדים ביחס לידיעה על עבירת רצח: "והיודע - לא יחריש. זוהי ההגנה על נשמת אפה של החברה".

בתחום הענישה, ריבלין נחשב מהמחמירים ומהדוגלים במיצוי הדין עם נאשמים שהורשעו. כך, הוא מתח ביקורת על נכונותן של ערכאות ערעור לקיים דיון מחודש בעונש, תוך התערבות מוגזמת בשיקולי הערכאה הדיונית (ע"פ 11560/05). לדבריו, ענישה מחמירה מאזנת בין זכויות הנאשמים לבין זכויותיו של "הציבור התמים".

לדבריו, "ניכרת בשנים האחרונות עלייה גדולה במעורבותם של בני נוער בפלילים. הם מעורבים, כמעשה של יום-יום, באלימות קשה. אל לה לערכאת הערעור לעצום עיניה מול המתרחש בחוצותינו. חובתנו לציבור התמים אינה פחותה מחובתנו כלפי ציבור המעוולים".

רזומה: חלק משבט ריבלין המורחב

את הקריירה השיפוטית שלו מסיים השופט אליעזר ריבלין בסגירת מעגל: השופט אשר גרוניס - שהיה מרצה שלו בלימודי התואר השני באוניברסיטה בקורס בנושא חופש הביטוי, ואחר-כך התמנה לשופט זוטר ממנו בבית המשפט המחוזי בבאר-שבע ובהמשך בבית המשפט העליון - מונה בחודשי כהונתו האחרונים של ריבלין לנשיא העליון - בכיר ממנו על אף יתרון הוותק של ריבלין. הוא כינה את גרוניס ביום השבעתו לנשיא: "קברניט ותיק שיוביל את בית המשפט העליון במים הסוערים".

ריבלין נולד בירושלים, דור שביעי לילידי הארץ וחלק משבט ריבלין המורחב, הכולל גם את יו"ר הכנסת ראובן ריבלין, קרוב משפחה רחוק. הוא למד לתואר ראשון בפקולטה למשפטים באוניבסיטה העברית, ובהמשך עסק בעריכת דין בבאר-שבע, ובייעוץ משפטי לרשויות ציבוריות, לרשויות מקומיות ולתאגידים שונים.

הקריירה השיפוטית שלו החלה בשנת 1976, לפני 36 שנה, אז מונה לשופט תעבורה, והיה הראשון לעלות בסולם הדרגות השיפוטי מבית המשפט לתעבורה עד לבית המשפט העליון.

בדרך עבר בבית משפט השלום בקריית גת, באשקלון, באשדוד, בדימונה ובבאר-שבע. ב-1982 מונה לשופט מחוזי בבאר-שבע. ב-1999 הוזמן לכהונה זמנית בעליון, ומשנת 2000 כיהן בערכאת השיפוט הבכירה במינוי קבוע.

ריבלין למד לתואר שני באוניברסיטת טמפל בפילדלפיה, ושימש כמרצה בפקולטות למשפטים ובמכללות בישראל, בתחומי המשפט החוקתי, המסחרי ודיני נזיקין. הוא שימש גם כחוקר אורח באוניברסיטאות הרווארד בבוסטון ובאוניברסיטת מונאש במלבורן, אוסטרליה.

במהלך הקריירה שלו שימש ריבלין כיו"ר ועדת הבחירות המרכזית וכראש המועצה האקדמית של המכון להשתלמות שופטים.

עוד כתבות

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי / אילוסטרציה: Shutterstock

הטבת המס הגדולה שהבטיחה הממשלה נכנסה לתוקף. מה יקרה לנטו שלכם?

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי, אשר תגדיל להם את ההכנסה הפנויה ● ואולם, מומחים טוענים כי הטבת המס לא תשפיע על מי שבאמת זקוק לה

ראסל אלוונגר, מנכ''ל טאואר סמיקונדקטור / צילום: ענבל מרמרי

ראסל אלוואנגר: "אני חייב הרבה לישראל. היא אפשרה לטאואר להפוך למה שהיא"

טאואר הייתה האקזיט המדובר של 2022, אולם הצעת הרכישה החלומית של אינטל נפלה ● המנכ"ל ראסל אלוואנגר ניצל אותה כדי להכניס רגל בדלת למפעל של אינטל בניו מקסיקו: "זו לא הייתה סטירת לחי גדולה. יש לנו עכשיו קיבולת ייצור" ● את דעותיו על המצב בישראל הוא שומר לעצמו: "להעיר על הנושא זה כמו להתארח אצל מישהו לארוחת ערב ולהגיד לו שהבית מבולגן"

מבצע לתשלום חלקי על דירה על הנייר / צילום: דרור מרמור

מספר הדירות שנרכשות רק עולה, אז למה נתוני המשכנתאות נמוכים?

נתוני המשכנתאות החדשות שניטלו ממשיכים לדשדש כבר כמה חודשים, למרות העלייה ברכישת דירות ● האם מבצעי הקבלנים המאפשרים לשלם רק 10% בתשלום הראשון ואת היתר במסירה, יתבטאו במשכנתאות בעוד שנתיים־שלוש?

בורסת טוקיו / צילום: Associated Press, Eugene Hoshiko

עליות קלות באסיה. מחיר הזהב זינק במרץ ב-9.8%

היום חוגגים את יום שישי הטוב, ולכן לא יתקיים מסחר בבורסות באירופה ובוול סטריט ● אמש ננעלה וול סטריט בירוק, מדד ה-S&P 500 שבר שיא בפעם ה-23 מתחילת השנה ● מחיר הביטקוין עומד על 70.5 אלף דולר למטבע

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

כלל: רווח של 305 מיליון שקל ב-2023, השפעת רכישת מקס עוד קטנה

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: אימקו מסכמת את 2023 עם רווח כ-6.2 מיליון שקל לאחר שרשמה הפסד בתקופה המקבילה, כלל הציגה דוח רבעוני חזק, אך טרם רשמה רווח משמעותי מרכישת חברת כרטיסי האשראי מקס והרווח הנקי של מור השקעות זינק בכ-60% ● מדור חדש

הראלי בוול סטריט יימשך? זה מה שמלמדת ההיסטוריה

מדד המניות המוביל S&P 500 עשוי לסיים את הרבעון הראשון עם עלייה של 10% ● האם ניתן להסיק מכך שהמשך השנה יתאפיין בראלי? לפי מחקרים של כמה גופי השקעות, החדשות הרעות נוטות להגיע במחצית השנה השנייה

איציק וייץ, מנכ''ל קבוצת קרסו מוטורס / צילום: אלעד גוטמן

המספרים חושפים: כך הפך מותג בנזין סיני אלמוני למכרה הזהב של קבוצת קרסו

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מהדוח השנתי של יבואנית הרכב עולה כי המותג צ'רי, שמכירותיו זינקו ב-2023, הקפיץ את נתח השוק שלה וסייע לה להציג רווח מכובד בתקופה קשה ● אבל ל"אסטרטגיה הסינית" הזו, שמשנה בצורה משמעותית את הפוקוס העסקי של הקבוצה, יש מחיר - ובראשו דריסת מותגים ותיקים

צילומים: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת, אייל רדושיצקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

כועסים על היציאה לפגרה, אבל הבעיה עמוקה מזה

הבנקים כביכול תחת אש, אבל לא צפויים לספוג ריקושטים כבדים ● פגרת הכנסת מעוררת ביקורת, אבל לא היא הבעיה ● והטעם לפגם בפרס על צילום העיתונות ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

הסכם אינו נדרש כתנאי עבור זוגות במערכות יחסים כאלה ואחרות / צילום: Shutterstock, Viacheslav Lopatin

זוג הקפיא עוברים ואז נפרד. האם האישה תוכל להשתמש בהם?

כשלושה עשורים לאחר פרשת נחמני, בתי המשפט עדיין נאלצים לדון בתביעות בלתי אפשריות לגבי גורלם של עוברים מוקפאים ● מן הראוי היה לחייב כל זוג שפונה לבצע הפריה חוץ-גופית, לחתום על הסכם שמתייחס לאפשרות הריאלית של פרידה במהלך הזמן שחולף בין יצירת העוברים המוקפאים לבין השימוש בהם

ייצור השבבים / צילום: Shutterstock, Golubovy

חברות השבבים הישראליות שמשלמות על הקשחת הכללים

ביטול רכישת חברת שבבים ישראלים על ידי הענקית האמריקאית קוואלקום מתווספת לנסיגת אינטל מרכישת טאואר אשתקד ● לפי מומחים, מדובר במגמה מתעצמת של הקשחת העמדות מצד רגולטורים בעולם ● "חברות צריכות להתחיל לחשוב מראש על אלטרנטיבות", הם אומרים

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר

סם בנקמן-פריד / צילום: ap, Bebeto Matthews

סם בנקמן-פריד, מייסד בורסת הקריפטו FTX, נידון ל-25 שנות מאסר

בנובמבר האחרון חבר מושבעים בארה"ב מצא את סם בנקמן-פריד אשם ● היום, השופט בתיק קבע כי הוא ירצה 25 שנות מאסר ● "אני הייתי המנכ"ל ולכן האחריות היא עלי", אמר בנקמן-פריד עם מתן גזר הדין

בנימין נתניהו ואריה דרעי / צילום: עמוס בן גרשום, לע''מ

דרעי: "בג"ץ מתעמר בלומדי התורה, אות קין", גנץ: "בג"ץ פסק את המובן מאליו" | התגובות הפוליטיות על צו הביניים

הפוליטיקאים הגיבו על החלטת בג"ץ שקיבל את עמדת היועמ"שית ● גולדקנופף: "אות קלון וביזיון, ניאבק בכל דרך על זכותו של כל יהודי ללמוד תורה ולא נתפשר" ● דרעי: "מבין את הלוחמים שלא רוצים לשרת עכשיו בצבא" ● גנץ: "הגיעה העת שהממשלה תעשה את המובן מאליו"

משה ארבל, שר הפנים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בעקבות חשיפת גלובס: השר ארבל קורא לנתניהו לאפשר כניסת פועלי בניין פלסטינים לישראל

שר הפנים מציין במכתבו: "גוברות ההערכות כי אלפי פועלים פלסטיניים מיהודה ושומרון מועסקים שלא כדין בענף" ● הוא קורא לראש הממשלה לבחון הסדרה של הכנסת הפועלים לישראל, בין היתר על ידי בחינה פרטנית של כל פועל והגבלת גיל

מתחם חזית הים בחיפה / הדמיה: מן-שנער-יעד אדריכלים

נסגר המכרז הראשון של רמ"י בחזית הים בחיפה: כמה תשלם הזוכה?

יורו ישראל זכתה במכרז של רמ"י על קרקע של 23 דונם, להקמת 500 יחידות דיור ושטחי מסחר באחד מהמתחמים המסקרנים בישראל ● החברה תשלם על הקרקע, הסמוכה לבית החולים רמב"ם בחיפה, כ-205 מיליון שקל כולל הוצאות פיתוח

מערכת ReDrone של אלביט / צילום: אלביט מערכות

הנקמה של פוטין בהודו, ומערכת יירוט הרחפנים החדשה של אלביט

אלביט הציגה ללקוחות אירופאיים את מערכת היירוט המתקדמת שלה, אלג'יריה מצאה מענה בסין מול עוצמת המל"טים מתוצרת ישראל, ארה"ב שמה את מבטחה בלייזר, והנקמה של פוטין בראש ממשלת הודו • השבוע בתעשיות הביטחוניות

איל וולדמן / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

שר החינוך התקפל ולאיל וולדמן יוענק פרס ישראל

לפני מספר שבועות הודיע שר החינוך יואב קיש כי הוא מבטל את טקס פרס ישראל, זאת בין היתר על רקע הפרסומים כי אחד מן הזוכים הוא היזם איל וולדמן ● כעת, חזר בו קיש מעמדתו והוא מכריז כי הטקס יתקיים כסדרו בשדרות ● ומי עוד בין הזוכים?

חרדים בלשכת הגיוס / צילום: מיטב ודובר צה''ל

בג"ץ: לעצור תשלומים לישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים החל מה-1 באפריל

בג"ץ הוציא את צו הביניים בשל היעדר מקור חוקי להעברת התשלומים ● וכעת, מיום שני הקרוב יופסק התקצוב לתלמידי ישיבות שחייבים בגיוס ● השופטים אימצו עמדה מחמירה מזו של היועמ"שית ● התנועה לאיכות השלטון: "צו הביניים הזה מהווה צעד תקדימי בדרך לשוויון, וציבור המשרתים מודה לבית המשפט על החלטתו החשובה"

עינת גנון / צילום: בר שניר

פרויקט הענק מתעכב: עוד פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו

עינת גנון, סמנכ"לית הרשות להתחדשות עירונית, הודיעה על פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו, לאחר שלאחרונה גם צחי דוד, סגן הממונה על התקציבים באוצר לשעבר, הסיר את מועמדותו לתפקיד ● כעת נותר מועמד אחד לבחירה, והמכרז עומד בפני ביטול

דם אברמוב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך

בלי אסקפיזם ועם לוחם בשיקום, הפרסומת של בנק הפועלים היא הזכורה ביותר

פרסומת הבנק, שבה מככב הלוחם הפצוע אדם אברמוב, היא גם המושקעת ביותר עם כ–1.6 מיליון שקל ● מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה עולה כי השבוע התברגו שתי פרסומות חדשות: מנורה מבטחים וטאצ' ● הפרסומת של ביטוח 9 היא האהודה ביותר גם השבוע