לכתבה הקודמתהבוס לא מונע עישון בעבודה? קבל פיצויי פיטורים או 25 אלף שקל לכתבה הבאההדרך לניצחון במכירות: פשטות

אחת ולתמיד: מה עונים בראיון לשאלה "מה השכר הרצוי"?

נראה כי אין דבר מלחיץ יותר בראיון עבודה מהשאלה: מה השכר שאתה רוצה לקבל? ■ מהן הטעויות הנפוצות ביותר של מועמדים, מהי הדרך האופטימלית להשיב עליה, ואיך נחלצים מתשובה שגויה?

03/06/2012, 09:29
ענת כהן
Cisco בפייבוק

אם תשאלו מועמדים המתכוננים לראיון עבודה מה הכי מלחיץ אותם באינטראקציה העתידית עם המראיינים, הם ישיבו שזו תהיה נקודת הזמן בראיון שבה יתבקשו "לדבר על הכסף". כלומר, לשטוח בפני המראיינים את גובה השכר שלו הם מצפים. זה לא שהם לא יודעים מהו הסכום אותו היו רוצים לראות בתלוש השכר החודשי שלהם, אלא בעיקר החשש מהרושם שתשובתם תותיר על המעסיק.

חשש מוצדק זה נובע מעובדה פשוטה אחת, שאלה טכנית זו מקפלת בתוכה שאלה רגשית עמוקה הרבה יותר - כמה אתה שווה בעיני עצמך? וכאשר המענה חורג קצת מהמקום המאוזן, עלולה להידבק למועמד תווית שלילית כבר בשלב קריטי זה.

מבחינת המעסיק זוהי שאלה לגיטימית והכרחית, המסייעת לו לקצר הליכים ולתאם ציפיות עם העובד הפוטנציאלי - ולו רק מפני שדרישה לשכר גבוה מדי עבורו יכולה לייעל את הליך המיון ולחסוך עלויות ואנרגיה מיותרת.

מהן הטעויות הנפוצות ביותר של מועמדים כשהם ניצבים מול שאלה זו בראיון העבודה, מדוע הם טועים, מהי הדרך האופטימלית להשיב עליה, ואיך ניתן לתקן רושם שלילי שנוצר לאחר מתן תשובה שגויה.

שגיאה 1

מבקשים שכר נמוך מדי

מדוע אנו טועים: רוית אורן, סמנכ"לית קבוצת מעוף: "מועמדים רבים חוששים להציג סכום שייתפס על-ידי המעסיק כגבוה מדי, ומעריכים כי נקיבת סכום נמוך יחסית תעניק להם עדיפות על פני מועמדים אחרים. לעתים, למרות שכישורי המרואיין אינם נופלים מדרישות התפקיד, הוא עדיין יבקש סכום נמוך בגלל גילו הצעיר או ביטחון עצמי נמוך".

כיצד נכון לפעול: "בשום מקרה לא מומלץ לנקוב בסכום הנמוך מהממוצע במשק עבור התפקיד. אין מעסיק שישפוט מועמד לרעה משום שביקש שכר ממוצע, אך ישנם מעסיקים שיהיו חשדניים כלפי מועמד המבקש פחות מכך: הצגת סכום נמוך עלולה לשדר למעסיק כי המועמד נואש, אינו מעריך את יכולותיו, או הינו בעל יכולות נמוכות ביחס לדרישות התפקיד. אם המועמד חושש שבקשתו תיראה מוגזמת, הוא יכול לציין את המשכורת שקיבל בתפקידו האחרון ואף לבקש כ-10% מעליה".

תיקון הטעות לאחר מעשה: "לאחר שהמועמד ביקש סכום נמוך יחסית, לרוב יהיה קשה מאוד להעלותו. מועמד אשר מתעקש לתקן את המספר כלפי מעלה, יוכל לציין כי הוא נקב בסכום המינימלי עבורו יהיה מוכן לעבוד או בסכום הנטו שיקבל, אך ישמח לקבל יותר בפועל".

שגיאה 2

מבקשים שכר גבוה מדי

מדוע אנו טועים: אורן: "מועמדים רבים נוטים לתת לחמדנות להשתלט עליהם. יש כאלה החושבים כי אם נשאלו לגבי ציפיות השכר שלהם, המעסיק בהכרח יתחשב בבקשתם. ישנם גם מועמדים הבטוחים כי הצגת דרישה לשכר גבוה תעיד על רמתם ואיכותם, כשלמעשה בקשת סכום גבוה באופן משמעותי עלולה להכשיל את הריאיון ולפסול אותם - אם משום שהיא תיצור אצל המעסיק רושם של חמדנות, שחצנות או יהירות; ואם משום שהיא תוביל אותו להעדיף מועמד אחר מפאת חוסר תקציב".

כיצד נכון לפעול: "מועמדים המרגישים כי ניסיונם, השכלתם ויכולותיהם מאפשרים להם לבקש יותר, צריכים לציין הסבר מפורט לסיבה שהביאה אותם לנקוב בסכום הגבוה. חשוב לקחת בחשבון את השלב בו מתקיים הריאיון בתהליך בחירת המועמד - ככל שהשאלה עולה בשלב מאוחר יותר של המיון, ייתכן שהמעסיק יהיה מוכן להתגמש יותר בנוגע לדרישות השכר שיציג המועמד. ההמלצה שלי היא לנקוב בשכר מבוקש הגבוה בכ-10%-20% מהשכר המקובל, ולא יותר מכך".

תיקון הטעות לאחר מעשה:

"במקרה בו המעסיק אומר כי הסכום שננקב גבוה משמעותית עבורו, מומלץ למועמד לעשות חושבים, להגדיר לעצמו את קו המינימום שממנו הוא לא יורד, ולהחליט שוב האם התפקיד והמשכורת המוצעת מתאימים עבורו. אם המועמד החליט כי הוא מוכן להתפשר על השכר, מומלץ לו - כבר בשלב זה - להגדיר מראש עם המעסיק את תקופת ההתאקלמות וההיכרות עם הארגון, שבמהלכה יידרש להוכיח עצמו ובסופה המעסיק יבחן שוב את בקשת השכר".

שגיאה 3

נוקבים בשכר אבסולוטי

מדוע אנו טועים: איריס איינשטיין, יועצת קריירה: "מועמדים נוטים לציין סכום מדויק אותו הם דורשים - במקום להציג טווח של שכר - מתוך חשש שבסופו של דבר המעסיק יעדיף את ברירת המחדל וילך על הרף התחתון של הטווח. ולמרות זאת, הצגת טווח עבור השכר המבוקש תמיד עדיפה כי היא פחות 'סוגרת' והיא משדרת גמישות מחשבתית ויכולת ללכת לקראת הארגון במידת הצורך".

כיצד נכון לפעול: "הטווח המומלץ הוא כזה שהסכום התחתון יהיה 10%-20% מעל הממוצע הנהוג לקבל עבור התפקיד. זאת, כדי שאם המעסיק יחליט שגובה השכר יהיה הטווח התחתון, המועמד עדיין יצא מרוויח. מועמד שבודק לפני ראיון העבודה את אופי הארגון, את ההנהלה, את גובה המשכורות, את היכולת הפיננסית של החברה ועוד, יכול להתאים את גובה השכר לנתונים שהגיעו לידיו".

תיקון הטעות לאחר מעשה: "אם המועמד מבקש לתקן את הסכום האבסולוטי שהציג בפני המעסיק לטווח שכר, כדאי שיציג את הסכום האבסולוטי כטווח הנמוך".

שגיאה 4

נוקבים בסכום השכר נטו

מדוע אנו טועים: איינשטיין: "זהו מהלך טבעי שמשקף את רצון המועמד לדעת כמה בסופו של דבר ייכנס לחשבון הבנק שלו בכל חודש. הוא מגיע לראיון עם שכר הנטו שהוא רוצה לקבל, ומשאיר למעסיק לחשב בעצמו את עלויותיו ואת שכר הברוטו. ממש לא מומלץ".

כיצד נכון לפעול: "בדרך-כלל מראיינים לא יודעים לחשב את סכום הברוטו באופן מיידי ובקשה כזו בעצם שולחת את המעסיקים לעשות 'שיעורי בית'. חלק מהפגנת הרצינות מצד המועמד ומההתכוננות שלו מראש לראיון, דורשת ממנו לבדוק את סכום הברוטו שעליו לקבל כך שיתאים לסכום הנטו בו הוא מעוניין בשורה התחתונה".

תיקון הטעות לאחר מעשה: "זוהי טעות זניחה יחסית בראיונות עבודה. סביר להניח שהמעסיק יבקש בתגובה לדעת מהו סכום הברוטו, ואז מומלץ לתת לו הערכה גסה או לבקש לברר את הסכום ולחזור אליו עם תשובה מדויקת".

שגיאה 5

לא מתייחסים לתנאים הסוציאליים

מדוע אנו טועים: אורן: "טעות נפוצה וחשובה מאוד שבה נופלים מועמדים בראיון העבודה, היא התעלמות ממרכיבים סוציאליים שונים כמו תשלום עבור שעות נוספות, ארוחות, ביטוח מנהלים/פנסיה, גמול השתלמות, ימי חופשה/הבראה, הוצאות רכב/החזרי נסיעות. מועמדים רבים מתעלמים ממרכיבים אלו כאשר הם מציגים את ציפיות השכר, כאשר בפועל מדובר במרכיבים משמעותיים מאוד שיכולים לבוא לידי ביטוי בעלויות שמסתכמות בכ-2,000 שקל".

כיצד נכון לפעול: "רצוי לצאת מנקודת הנחה שלכל ארגון יש את הנהלים הנהוגים בו, אך במקרים רבים ניתן להתגמש ולהתאימם לבקשות המועמד. בעת השיחה על ציפיות השכר, הצפת התנאים הנלווים מצד המועמד היא מהלך נבון ורצוי, שגם משדר התייחסות רצינית לתהליך".

תיקון הטעות לאחר מעשה: "אם המועמד לא לקח בחשבון את התנאים הסוציאליים כאשר אמר למעסיק מהי המשכורת לה הוא מצפה, כדאי שיעלה את הנושא לשיחה לפני שהוא חותם על החוזה. עוד לא נתקלתי במקרה שבו מעסיק החליט להעדיף עובד אחד על פני אחר משום שדרישתו לתנאים סוציאליים חרגה מעט מן המקובל בארגון".

22

גלובס לחודש היכרות – כל הכתבות, המאמרים וטורי הדעה אצלך מדי ערב >>
 

 
 
 
מהפכה בטכנולוגיית המידע: צפו בסביבת העבודה החדשה
(The New Collaboration Workspace) ■ מהפכה זו מונעת ע"י מספר מגמות כגון גידול אדיר במספר הטלפונים החכמים, מחשבי לוח וטכנולוגיות רבות נהיות פשוטות יותר והמעבר לשירותים מבוססי ענן
טיפים לעסקים: כך תקימו את הרשת הנכונה לעסק שלכם
טיפים לבחירת הרשת הנכונה לעסק שלכם
מגמה חדשה: ליסינג גם לציוד תקשורת
מגמת רכישת הציוד בליסינג מעמיקה בשוק התקשורת בישראל
 
 
המדריך להישרדות בזמן מלחמה
4 טיפים לעסקים קטנים-בינוניים
שאלות ותשובות: זכויות העובדים באזור הלחימה בדרום
על רקע מבצע "עמוד ענן", משרד התמ"ת פרסם מקבץ שאלות ותשובות בנושא זכויות וחובות העובדים ■ האם עובד הנעדר מהעבודה בגלל המלחמה זכאי לפיצוי?
התמ"ת מפעיל מוקד לפניות הציבור בנוגע לזכויות עובדים במצב חירום
המוקד ייתן מידע בנושאים הנוגעים למערך מעונות היום, הנחיות לעובדים במפעלים חיוניים וחובת התייצבות במקומות עבודה, מידע וסיוע לעסקים קטנים ועוד
שלום שמחון חתם על צו לגיוס עובדים במפעלים חיוניים
עקב המצב בדרום, חתם שר התמ"ת על צו המאפשר גיוס עובדים במפעלים למתן שירותים קיומיים באזור שחלה עליו הכרזת שר הביטחון בדבר מצב מיוחד בעורף
 
 
דרושים עובדים בינוניים
" שהמנהלים אינם מבינים כי אתגר השירות אינו למצוא עובד נדיר באיכויותיו, אלא בניית מודל שירות המאפשר לעובד הממוצע לתת שירות מעולה באופן שגרתי"
מבחן המרשמלו של המנכ"ל והדירקטוריון
למרות שמנהלי חברות מבינים את חשיבות השירות ויצירת אמון עם הלקוח, הם אינם עומדים בפיתוי למקסם את הרווחים בטווח הקצר גם במחיר שבירת האמון עם הלקוחות
למי שייך הפטנט- לעובד או למעסיק?
עד לא מזמן התשובה לשאלה זו הייתה ברורה - למעסיק כמובן. אולם, לפני מספר שבועות דן בית המשפט העליון בסוגיה ומתברר כי התשובה לשאלה זו איננה כה ברורה.
תעודת ביטוח למפתחי אפליקציות
אילו אמצעים עומדים בפני מפתח התוכנה כדי להגן על יצירתו?
 
תוכן מקודם