ביהמ"ש: תלמיד ישיבה חייב לצאת לעבודה כדי לפרוע חובות

ביהמ"ש: תלמיד ישיבה שנמצא במסלול "תורתו אומנותו" ונפתח נגדו תיק הוצאה לפועל, חייב לצאת לעבוד ■ "לימוד תורה אינו יכול לשמש עילה לאי-פירעון חובות"

לפני כ-3 חודשים ביטל בג"ץ את חוק טל, המסדיר את אי-גיוסם של תלמידי ישיבות לצה"ל, זאת בנימוק שהחוק מנציח את אי-השוויון בחלוקת הנטל על אזרחי המדינה. בפסק דין שניתן בשבוע שעבר, הלך בית משפט השלום עוד צעד בנוגע לפטורים הניתנים לתלמידי ישיבה חרדים.

שופט השלום בתל-אביב, עודד מאור, קבע כי תלמיד ישיבה שנמצא במסלול "תורתו אומנותו", ונפתח נגדו תיק הוצאה לפועל, חייב לצאת לעבודה כדי לפרוע את חובותיו.

"יכולת ההשתכרות של תלמיד הישיבה היא גבוהה. לימוד תורה אינו יכול לשמש עילה לאי-פירעון חובות, ומוטלת על חייב חובה לצאת ולעבוד על מנת שיפרע חובותיו, גם על חשבון הזמן שהוא מקדיש ללימוד תורה", כתב השופט בפסק הדין, וציין כי זוהי גם עמדת המשפט העברי.

בכך ביטל השופט את קביעתה של רשמת ההוצאה לפועל, מרים סגל, כי תלמיד הישיבה נ' הוא חייב מוגבל באמצעים שיכול לשלם רק 150 שקל בחודש לתיק ההוצאה לפועל, וקבע כי התיק יוחזר לרשמת ההוצאה לפועל כדי שתקבע את צו החיוב לאור יכולת השתכרות של החייב.

נ', צעיר בן 20, רווק, ללא ילדים, שאינו עובד, הוא תלמיד ישיבה המקדיש 14 שעות ביום ללימוד תורה. מתנהלים נגדו מספר תיקי הוצאה לפועל עקב חובות שצבר, בין היתר לבנק הבינלאומי. בתחילת השנה הגיש בקשה להכריז עליו כחייב מוגבל באמצעים ועתר לשלם את חובותיו בתשלומים חודשיים בסך 100 שקל כל אחד.

במארס 2012 התקיימה ל-נ' בדיקת יכולת לפני חוקר ההוצאה לפועל, בסיומה עתר הבנק הבינלאומי וביקש כי נ' ישלם תשלומים חודשיים בסך 5,000 שקל.

בהמשך, הכריזה רשמת ההוצאה לפועל על נ' כחייב מוגבל באמצעים והורתה לו לשלם את חובותיו בתשלומים חודשיים של 150 שקל. הרשמת ציינה בהחלטתה כי היא לקחה בחשבון את יכולת ההשתכרות של נ'.

הבנק הבינלאומי הגיש לבית משפט השלום בתל-אביב בקשת רשות ערעור על החלטת רשמת ההוצאה לפועל, וטען כי ל-נ' יכולת השתכרות המאפשרת לו לשלם סכום חודשי גבוה בהרבה כדי להחזיר את חובותיו.

השופט קיבל את בקשת הבנק וקבע, כאמור, כי "אין לקבל את הטענה כי עקב לימודיו לא יכול החייב לעבוד".

בפסיקתו בחן השופט גם את עמדת המשפט העברי ביחס לשילוב בין תורה ועבודה בהקשר של פירעון חובות, והגיע למסקנה כי גם על סמך המשפט העברי, מחויב תלמיד ישיבה לצאת לעבודה כדי לשלם את חובותיו.

"אין חולק על כך שמצוות לימוד תורה היא מצווה שערכה רב יותר משל כל יתר המצוות", כתב השופט. ואולם, לדבריו, על-פי המשפט העברי, גם הכלל של פריעת חוב הוא בבחינת מצווה, ולימוד תורה אינו יכול לשמש עילה לאי-פירעון חובות.