איפה האוצר ובנק ישראל?

מלחמת המטבעות בשיאה. עדיף לנקוט צעדי מנע, מאשר להגיב ולהיות מובל

השבוע הקרוב מוגדר בפי כל, כשבוע הקריטי של גוש האירו בפרט והמערכת הפיננסית בכלל. אין ספק כי הפסימיות חוגגת ועל מנת למצוא מישהו אופטימי נאלצת התקשורת לדלג על הכלכלנים הבכירים והאנליסטים המוכרים ולרדת לרצפת המסחר בניו יורק על מנת "לגרד" כמה סוחרים שיביעו אופטימיות לעתיד.

קשה לי להאמין שמדינות ה-G-20 יתנו יד לכאוס ויותר סביר שהן יעטפו שוב את הפצע המדמם בפלסטר כזה או אחר. שוקי המניות צמאים לקצת רגיעה וכל שמועה שמפיץ גורם עלום על הקלה כמותית בארה"ב או על התערבות מתואמת של הבנקים המרכזיים הופכת חיש מהר לידיעה מפי "מקור בכיר" שמרגיעה את השווקים למספר שעות. כפי שציינתי כבר בתחילת החודש , יוני יהיה חודש קריטי למשקיעים, אחד המעניינים והמאתגרים ביותר בשוקי ההון מאז ומעולם, ולטובת הפנסיה של כולנו הבה ונקווה שהפעם באמת יצאו הקברניטים הפוליטיים והפיננסיים עם פתרון אמין, כולל וישים.

מלחמת מטבעות

על שוק המט"ח העולמי עוברת סערה. פינג פונג של התבטאויות אינטרסנטיות עצר את הידרדרות האירו באופן זמני. בכלל חודש מאי היה החודש של הבריחה לדולר, כשרוב המטבעות נחלשו משמעותית לעומתו. מטבעות מזרח אירופה נחלשו בלמעלה מ-10%. הזלוטי הפולני והפלורין ההונגרי ב-12% והקרונה הצ'כית ב-11%. הפזו המקסיקני ב-9%. הניו זילנדי 8.5%, הדולר האוסטרלי והקרונה השוודית 7% וכמובן האירו והליש"ט.

רק הין היפני התחזק לעומת הדולר, אולם גם השקל שלנו לא אכזב את השחקנים. היחלשותו לעומת מטבעות אחרים הייתה שולית ומחצית ממנה כבר קוזזה בימים האחרונים על ידי הפעילים בעיקר בשעות הלילה וסופי השבוע. היכן בנק ישראל והאוצר? שאלה טובה.

שימו לב מה קורה בעולם: ברזיל שמובילה את המאבק במלחמת המטבעות כבר התערבה החודש שלוש פעמים בשוק המט"ח על מנת להרחיק עוד יותר את הספקולנטים ממגרשה. מלחמתם של הבנק המרכזי והאוצר הברזילאים בהון הספקולטיבי שזורם ומכביד על הכלכלה המקומית מעוררת הערצה.

הריאל כבר נחלש בלמעלה מ-20% לפני ההתערבויות, אולם בברזיל כנראה מבינים מה שאצלנו עדיין לא רוצים להבין - מלחמת המטבעות בשיאה ועדיף לנקוט צעדי מנע ולהוביל מאשר להגיב ולהיות מובל. גם הבנק המרכזי של שוויץ מאיים לקראת ועידת הפסגה כי ינקוט בצעדים דרמטיים על מנת למנוע את התחזקות הפרנק השוויצרי כתוצאה מבריחת משקיעים והתבצרותם במטבע זה, וגם הבנק המרכזי של יפן מבקש אור ירוק להתערבויות על מנת למנוע התחזקות נוספת בשער הין במידה ולא תהיה רגיעה בגוש האירו. כולם מקווים שוועידת הפסגה תניב תוצאות, אפילו לטווח הקצר, אולם נערכים מבעוד מועד לכל מצב אחר.

בישראל הנתונים מדאיגים עוד יותר ומדליקים נורה אדומה. השקל כבר מזמן היה צריך להיסחר ברמה של 4 שקלים לדולר ואף יותר, אולם "היד הנעלמה" דואגת לשמור על רמתו הגבוהה. מתחילת השנה ועד היום אין כל שינוי בסל המטבעות שאמור לשקף את תנועות המטבע מישראל ואליה.

איך יתכן כדבר הזה לנוכח הנתונים שפרסמו בנק ישראל והלמ"ס? ברבעון הראשון יש גירעון של 1.7 מיליארד דולר בחשבון השוטף. בעברית פשוטה זה אומר שיותר דולרים יצאו מישראל. המגמה הזו נמשכת ואף מתגברת ברבעון השני. נתוני הגירעון המסחרי השתפרו קצת בחודש מאי אולם עדיין מדובר על קצב שנתי של 77 מיליארד שקל - גבוה ב-30% מגירעון השיא שנרשם ב-2011.

השקעות זרים בישראל ממשיכות לקטון והשקעות ישראלים בחו"ל גדלות. גם זה אמור לתרום לפיחות השקל. היצואנים ממשיכים לנצל את רמת השערים הגבוהה יחסית ומוכרים את הכנסותיהם הצפויות למחצית השנייה של 2012 ואף ל 2013. גם עובדה זאת אמורה לייצר פיחות בהמשך הדרך.

מדד המחירים לצרכן הפתיע ומקצר את הדרך להפחתת ריבית. משמעות הדבר צמצום פער הריבית בין הדולר לשקל וגם נתון זה אמור לייצר פיחות של המטבע המקומי. אז כיצד ייתכן שסל המטבעות נותר ללא שינוי? הפתרונות לבנק ישראל ומן הראוי שייקח את ההתרחשויות לתשומת ליבו וייערך לשלב הבא במלחמת המטבעות, כי אם יימצא פיתרון ואפילו זמני למשבר הפיננסי, עלול סל המטבעות להתרסק לעומת השקל. היבואנים יחגגו, התעשייה המקומית והיצוא ידממו.

ולסיום, קשה לי להתאפק למרות שמדובר בנושא אחר לגמרי. הבטחתי לכם לפני חודש שגם אם ירדו מחירי הנפט בעולם ימצא הצמד ביבי-שטייניץ את הדרך לכך שההוזלה לא תגיע לכיסכם - הבטחתי, קיימתי.

יוסי פרנק הוא יועץ פיננסי ומנכ"ל אנרג'י פייננס

yf@energyfinance.co.il

אשמח להמשיך את הדיון עמכם במשך כל השבוע. בטור דעות תחת הכותרת "המדוברות ביותר" תוכלו בדרך-כלל להמשיך לתקשר עימי.

החומר הכלול בסקירה זו ואפשרויות הפעולה המתוארות בה מובאים לצורך מידע כללי בלבד, ואין לראות בהם משום המלצה ו/או ייעוץ לגבי כדאיות ההשקעה במניות/מט"ח ו/או מכשירים פיננסיים נשוא סקירה זו בפרט או בתחום הנגזרים בכלל. סקירה זו אינה מהווה תחליף לייעוץ ספציפי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם, וכל העושה בה שימוש עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד.