העליון: מכשיר ה"ינשוף" של המשטרה לבדיקת שכרות - אמין

ה"ינשוף" מודד את רמת האלכוהול בגוף באמצעות נשימתו של הנהג ■ נקבע כי אופן כיולו של המכשיר תקין, ולפיכך תוצאותיו קבילות כראיה במשפטי תעבורה

אופן כיולו של מכשיר ה"ינשוף", שבו משתמשת המשטרה כדי לקבוע את רמת השכרות של נהגים, הוא תקין, ולפיכך התוצאות שהוא מפיק קבילות כראיה במשפטי תעבורה - כך קבע בית המשפט העליון, בפסק דין עקרוני שניתן בעקבות שורת מחלוקות שהתעוררו בנושא זה בבתי המשפט לתעבורה.

השופטים אליעזר ריבלין, סלים ג'ובראן ועוזי פוגלמן קבעו כי אין כל ראיה שכיולו של המכשיר, המודד את רמת האלכוהול בגוף באמצעות נשימתו של הנהג, איננו תקין; ולפיכך אין מניעה מלהסתמך על תוצאות מדידותיו לצורך הרשעה בעבירת נהיגה בשכרות.

מכשיר הבדיקה, ה"ינשוף", מראה את ריכוז האלכוהול בדמו של הנבדק, באמצעות ועל-פי דוגמה של נשיפה שסיפק הנבדק. בעבר המכשיר עצמו נמצא תקין במקרים אחדים שנדונו בבתי המשפט, לאחר שמיעת ראיות, כולל עדות מטעם היצרן - וקביעה זו אושרה בפסקי דין מחוזיים. הפעם תקפו המערערים את הקביעות בדבר תקינות הכיול של המכשיר.

שולי ביטחון

השופט ריבלין קבע כי "המשטרה נוטלת שולי ביטחון, הגבוהים מאלה שנדרשים על-ידי היצרן, עד שטעות וחריגה נוספת ממרווח הביטחון, שעולה על טעות בלתי מסתברת, אינה יכולה לבוא בחשבון המסקנות העובדתיות.

"בעקבות פסיקת בתי המשפט נקבע כי האפשרות - ותהא זו אפשרות זניחה ביותר - של טעות במדידה מחייבת כי על מנת לקבוע קיומם של 240 מק"ג אלכוהול אצל הנבדק, יש למדוד תוצאה של 290 מק"ג אלכוהול בליטר אוויר נשוף".

לדברי ריבלין, "האפשרות של סטיית בלוני הכיול מעבר לשיעור הסטייה הנקוב בהם (2%) מובאת היום גם היא בחשבון הפעלת המכשיר. בפועל, נקבעו שולי אי-הוודאות בשיעור של 7%".

מכאן, ש"האפשרות שנגרם עיוות דין למערערים אינה מתיישבת עם התשתית הראייתית בעניינם, ומסקנה זו נכונה אף בהתעלם ממאפייני השכרות שנמצאו בחלק מהמקרים" (רע"פ 3981/11).