משרד התמ"ת בודק: האם בישראל עובדים יותר מדי?

ועדה שהקים משרד התמ"ת אמורה לבחון בתקופה הקרובה שינוי בחוק שעות עבודה ומנוחה. הנחת היסוד שעמדה כבסיס להקמתה היא ששוק העבודה התקדם מאוד מאז שחוקק החוק ב-1951, ולכן החוק צריך להתקדם יחד עם השוק.

לכאורה, הוועדה הזו הייתה צריכה לקום מזמן. לא בגלל שהחוק קיים כבר 61 שנים, אלא מפני שבמשך 39 שנים מוצמד לחוק המקורי שאמור היה להיות זמני בלבד. מדובר על היתר להעסקה בשעות נוספות, מעבר ליום ולשבוע העבודה הפורמלי, שנחתם לאחר מלחמת יום הכיפורים. מכיוון שהמשק שותק במידה ניכרת במהלך המלחמה ההיא, היה צורך בתגבור שעות העבודה וזאת מבלי שהדבר יהווה עבירה על החוק. אז התכנסו להם נציגי הממשלה, המעסיקים וההסתדרות, והסכימו למכסת שעות נוספות בהיתר מיוחד. ובישראל כמו בישראל, כל מה שזמני הופך לקבוע.

מבחינת מצדדי הוועדה, או לפחות חלק ממי שמזוהים עם משרד התמ"ת, עצם העובדה שהמשק ממשיך להתנהל על פי היתר מיוחד שניתן למעשה בשעת חירום, היא סיבה מספיק טובה להסדיר מחדש את החוק. "אם מישהו היה פונה בעניין לבג"ץ, השופטים היו מוותרים אפילו על הדיון ושולחים את נציגי המדינה להסדיר את המצב המשפטי", אומר אחד הגורמים.

עבריינים בחסות החוק

אלא שספק רב אם ההיבט המשפטי הוא שעמד מאחורי הקמת הוועדה. במשך מספר שנים מנסים ארגוני המעסיקים, ובראשם ראשי ענף ההיי-טק, להוביל שינוי בחוק בטענה כי החוק הקיים מאלץ אותם להיות עבריינים. הם קובלים על כך שלא ניתן להעסיק עובד מעל 12 שעות ביום, ודורשים כי התשלום בגין שעות נוספות ייעשה על בסיס חודשי ולא יומי או שבועי. כיום, כל שעה נוספת מעל 9 שעות עבודה מחויבת בתשלום שעות נוספות. ארגוני המעסיקים, לעומת זאת, מבקשים לאפשר להם להעסיק עובד 12 שעות ביום מסוים ו-6 שעות ביום אחר, ורק לאחר מכסה של 186 שעות עבודה "רגילות" תחויב כל שעה נוספת בתשלום מוגדל.

עבור חלק מהעובדים במשק, מציאות כזו יכולה להיות אידיליה. יום אחד חוזרים מהעבודה רק למקלחות של הילדים, במקרה הטוב, ואילו ביום אחר אפשר לאסוף את הילדים מהגן ואפילו לקפוץ קודם אל הסופר. אבל האידיליה הזו רחוקה מהמציאות. המעסיק הישראלי הרגיל את העובדים שלו לחשוב שככל שיעבדו יותר שעות ככה יעריכו אותם יותר.

"אצלנו לא מפילים את העט ב-17:00", משפט שהפך למנטרה בפי מי שמתיימר להציג מודל ניהולי מודרני וראוי. אז העטים לא הופלו ב-17:00, אבל הן גם לא ממש היו בשימוש בחלק לא מבוטל מהיום. יש הפסקת צהריים ארוכה, שיחות מסדרון, בדיחה מול מכונת הקפה ושיטוט באתרי האינטרנט. מי שצריך להתגמש הוא המעסיק הישראלי ולא העובד שלו, ואם משרד התמ"ת ישנה את חוק שעות עבודה ומנוחה ייתכן מאוד שנהיה עדים להגמשה פיקטיבית בלבד של שעות העבודה - השעות אותן שעות, רק בלי החובה לשלם שעות נוספות.

עבודה בעיניים

כבר היום הטריק הזה מוכר: מסבירים לעובדים שיום העבודה הרשמי שלהם הוא עד 17:00, ומי שיישאר מאוחר יותר "עושה זאת על אחריותו". מנגד, ממשיכים לעודד את העובדים "לא להפיל את העט". במילים אחרות, אם פקח של משרד התמ"ת יבקר את משרדנו ביום מן הימים, והסיכוי שזה יקרה הרי שואף לאפס לפי הסטטיסטיקה, נאמר לו שעובדים שנשארו אחרי הזמן עשו זאת בניגוד להוראות ונדרוש ממנהלת משאבי האנוש לחדד את הנהלים.

כך קורה שמאות אלפי עובדים מועסקים היום במה שמכונה "חוזה גלובלי", אף שההגדרה הזו אינה מקובלת כלל לפי החוק. אמנם בענף ההיי-טק משלמים שכר יפה, אבל לא כך בענפים האחרים. החוזים הגלובליים נהוגים היום גם בענפי הפרסום, יחסי הציבור, התקשורת, הביטוח, משאבי האנוש ובעצם איפה לא. השכר נמוך, אבל השעות מרובות. בחלק מהמקרים הרבה יותר מבהיי-טק.

ישראל נחשבת לאחת השיאניות בעולם בכל הקשור למספר שעות העבודה בפועל, אבל אף על פי כן פריון העבודה נמוך ביחס לכמה מדינות מערביות שבהן דווקא עובדים פחות.

הוועדה שהוקמה מורכבת משני נציגים של משרד האוצר, שלושה נציגים של משרד התמ"ת, נציג ממשרד המשפטים, נציג של המעסיקים הפרטיים ונציג מההסתדרות הכללית (הארגון עדיין לא אישר את השתתפותו). אם לוקחים בחשבון שנציגי המדינה הם לא רק רגולטורים אלא גם המעסיקים הגדולים במשק, הרי שבוועדה חברים 7 נציגי מעסיקים ונציג עובדים אחד ויחיד. זה אומר שהעובדים בישראל צריכים לקוות שיו"ר הוועדה, אלי פז, יעשה הכול כדי לזהות את האינטרסים השונים ולקרוא נכון את המציאות. פז, לשעבר סמנכ"ל במשרד התמ"ת הנחשב למוערך מאוד, יצטרך לחפש את הגמישות לא רק למעסיק - אלא גם ואולי קודם לעובד.

מי יודע, פז עוד עשוי להפתיע את אלה שדחפו להקמת הוועדה, ולהמליץ דווקא להגביל את מכסת השעות הנוספות הקיימת. אחת ההצדקות לכך עשויה להיות מאבק בגידול הצפוי בשיעור האבטלה, מתוך הנחה כי הפחתת שעות העבודה של העובדים הקיימים תגדיל את הצורך בעובדים נוספים שמצויים מחוץ למעגל העבודה.

מי שמכיר את פז יודע שהנושא קרוב ללבו, וכך גם הרצון לעודד חיי משפחה מאוזנים בצד הקריירה. עכשיו נותר לראות אם פז באמת יהיה זה שישנה חוק בן 61 שנים, וגם אם כן - האם ההמלצות שיגבש יחד עם חבריו לא ייקברו בוועדת העבודה של הכנסת, לאחר שחברת הוועדה, שלי יחימוביץ', כבר תקפה השבוע בשיחה עם "גלובס" את עצם ההרכב של ועדת פז ואת המטרות הסמויות שלה לכאורה.