"עו"ד אייבי נאמן גבה שכר-טרחה גבוה פי 14 מהמותר"

ביהמ"ש דחה את בקשת הדיירים לאשר הגשת תביעה ייצוגית נגד עו"ד אייבי נאמן בגין התנהלותו, וקבע כי עליהם לנהל את התביעה נגדו כתביעה אישית

בית משפט השלום בתל-אביב קבע כי עו"ד אייבי נאמן הפר לכאורה את צווי הפיקוח על מחיר מוצרים ושירותים, כשגבה מדיירי בניין ברחוב רבין 4 בקריית-אונו שכר-טרחה העולה פי 14 משכר-הטרחה המותר על-פי צו הפיקוח.

השופט יעקב שקד דחה עם זאת את בקשתם של הדיירים לאשר הגשת תביעה ייצוגית נגד עו"ד נאמן בגין התנהלותו, וקבע כי עליהם לנהל את התביעה נגדו כתביעה אישית. לדברי השופט, נאמן ייצג ב-20-30 מקרים בלבד, ולכן התביעה לא מתאימה להתברר כייצוגית.

בבקשה לאישור התביעה כייצוגית, שהגישו טל וליאת פרלמוטר, שניים מדיירי הבניין ברחוב רבין בקריית-אונו (באמצעות עו"ד דור חזקיה), נגד נאמן, נטען כי נאמן, שייצג אותם ברכישת דירותיהם, גבה שכר-טרחה בסך 4,983 שקל כל אחד, השווה ל-0.3% מסכום עסקת רכישת הדירה, העולה פי 14 משכר-הטרחה המותר על-פי צו הפיקוח, שהוא 351 שקל.

לטענת הדיירים, צו הפיקוח הקובע מחיר מרבי של שכר-טרחה בהיעדר רישום זכויות בפנקסי המקרקעין, חל על עניינם, הואיל ומדובר היה ברכישת זכויות "יד שנייה".

לטענתם, נאמן התנה את רישום העברת הזכויות בתשלום שכר-טרחה, והם נאלצו לשלמו תחת מחאה; וכעת דורשים הדיירים את הסכומים שנגבו מהם ביתר.

מנגד, נאמן טען כי במקרה זה לא מדובר ברכישת זכויות "יד שנייה" על-ידי הדיירים, שכן מדובר בקבוצת רכישה של עשרות אנשים, שהלכה למעשה היו בעצמם יזמי הפרויקט. כיוון שכך, טען נאמן, אין תחולה לצווי הפיקוח על עניינם של הדיירים, ושכר-הטרחה המקובל שעליהם לשלם לעורך דין הוא בסך 1%-2%.

השופט דחה את טענתו של נאמן, קבע כי צו הפיקוח צריך לחול, והסביר: "בענייננו, אין חולק כי חברי קבוצת הרכישה (הדיירים) כבר שילמו בחולייה הראשונה למשרד עורכי הדין כ-3,000 דולר לדירה. על תשלום זה לא חלים צווי הפיקוח. אין כל היגיון מסחרי או אחר, להחריג את תחולת צווי הפיקוח מהחוליה הנוספת, השנייה, כפי שבענייננו. זאת, במיוחד על רקע העובדה שהשירות שקיבלו המבקשים (מנאמן) הוא של העברת הרישום בלבד".

מטעם עו"ד אייבי נאמן נמסר בתגובה: "עיקר החלטתו של בית המשפט הנכבד הינו דחייתה של הבקשה לאישור תובענה כייצוגית כנגד עו"ד אייבי נאמן, וכל יתר דברי בית המשפט הנכבד נאמרו כאמרת אגב תוך דחיית הבקשה. השאלה המשפטית בקשר לתחולת צו הפיקוח על המקרה הנדון תידון ממילא בהרחבה עת תתברר התביעה לגופה, וקדם משפט ראשון בעניין נקבע ליום 23.10.2012.

"קביעתו האגבית של בית המשפט אף עומדת בסתירה לקביעתו של כבוד השופט בני שגיא, גם הוא מבית משפט השלום בתל-אביב, אשר קבע במקרה אחר וביחס לאותו הפרויקט, כי אין תחולה לצו הפיקוח. מהחלטת בית המשפט אף עולה כי צו הפיקוח לא היה חל מקום בו אותו תשלום בדיוק היה משולם על-ידי מוכר הדירה ולא על-ידי קונה הדירה, אלא שצו הפיקוח עצמו אינו עושה אבחנה זו".