כתבות נוספות
לכתבה הקודמתהיכן אוכלים ההיפסטרים של ברוקלין? לכתבה הבאהלמבלים בניו יורק - ארוחת בוקר ולא רק בטיפאני

נושאים הקשורים לכתבה

סושי וברוקלין - זה מה שצריך לדעת

אם אתם מבקרים בני יורק ואוהבים סושי, כדאי מאוד שתשריינו ביקור ב- Sasabune ■ קבלו כמה מנות חובה, במסעדה בה השף לוקח את הדגים שלו ברצינות יתרה

27/05/2013, 12:37
רות לפין / אייר: גיל ג'יבלי

רות לפין/ Ruth Lapin Events

לכל ניו יורקי יש את מסעדת הסושי החביבה עליו: Masa, Yasuda,
GARI, Tomoe Sushi, במקרה שלי, מסעדת הסושי החביבה עליי היא הפנינה המקומית בברוקלין, מסעדת Sushi ki.

ביקרתי במרבית המסעדות המפורסמות. Masa Sushi ידועה כמקדש הסושי וכמסעדה הומה ושקטה בו זמנית. במסעדת Yasuda Sushi המופלאה, תהיה לרשותכם שעה וחצי בלבד לאכול... אחר כך יפנו את מקומכם ללקוח הבא Sushi of Gari. היתה נהדרת, אבל גארי עצמו כבר לא עובד כשף במסעדה, הוא מקדיש את זמנו לפתיחת סניפים חדשים. מסעדת Nobu היא כמובן מסעדה איכותית שלא תרצו לוותר עליה.

אחרי שהלכתי לסרט המדהים "ג'ירו חולם על סושי", נכנסתי לאובססיה. הייתי מוכרחה למצוא בניו יורק מקום שיעמוד ברמת השלמות של הסושי שראיתי בסרט.
אכלתי במסעדות סושי רבות ומצוינות, בניו יורק וביפן, ולכן הדרישות שלי היו גבוהות מאד.
חיפשתי וחיפשתי, ולבסוף מצאתי את האחת (!), מסעדת Sasabune.

בשל דירוג נמוך (שלא לומר משפיל) על עיצוב הפנים (12 בדירוג זגאט) ודירוג גבוה באופן יוצא דופן, שכמעט אף מסעדה לא מקבלת (29) על האוכל, לא היה לי מושג למה לצפות.

המקום פשוט, דומה מאד לבר הסושי של ג'ירו בתחנת הרכבת בטוקיו. המוטו של השף קנג'י טקהאשי, "בלי טונה חריפה, בלי לחמניה נוסח קליפורניה, תבטחו בי", נותן לסועד את הרמז הראשון שיש לו חוש הומור. אבל הוא לוקח את הדגים שלו ברצינות יתרה. ממש ברצינות! ועיצוב הפנים ממש לא משנה אחרי הנגיסה הראשונה בדג הכי טרי על פני כדור הארץ.

מנת החובה אומקאסה (שמשתנה כל יום), משאירה את כל ההכרעות בידיו של השף, אם כי לזכותו ייאמר שהוא מתחיל בשאלה אם יש משהו שהסועד לא אוכל. השף טקהאשי קונה את הדגים שלו ויוצר את הסושי שלו, עם האורז שלו (פעמיים ביום), רוטב הסויה שלו והגרסה שלו לווסאבי, טריאקי, פונזו ויוזו, שמשלימים ולא מסתירים את הדג הטרי.

הטעימה מתחילה עם סאשימי טונוס (סוג דג) בחמאה עם רוטב פונזו קל. אחריה בא Uni (קיפוד ים) מסנטה ברברה, שנמס בפה. האבלון (סוג שבלול), גם הוא מסנטה ברברה, נחתך דק מאד ומוגש באלגנטיות בקליפתו. המקרל היפני והפורטוגזי היו הטריים ביותר שטעמתי אי פעם. ניסינו את הסנאפר האדום והשחור (סוג רכיכה), את סנפיר הכריש פלוק אנד פלוק, את טונה הסנפיר הכחול (המנה הכי טובה שטעמתי, בהרבה), את הבאס המפוספס המקומי ואת הבקלה השחור המבושל שהוגש כסושי. הארוחה היתה מושלמת. זה המקום היחיד לאכול בו אחרי שהולכים לסרט "ג'ירו חולם על סושי".

Sasabune (ססאבון) שייכת לליגה העליונה של מסעדות הסושי בעולם. כל פירור אוכל בה עולה על כל הציפיות.

נ.ב, אני מתקשה מאד להתגבר על כל המסעדות החדשות באזור שלי בברוקלין. זה עתה ניסיתי פנינה קטנה חדשה שנקראת Ciro’s on Smith עם מחירים סבירים, אוכל נהדר (אכלתי רביולי בשעועית ירוקה) ושירות סופר-ידידותי של אמילי! בהחלט שווה את חציית הגשר ממנהטן!

רות לפין / צלם: יחצ

הכותבת, רות לפין, היא נשיאת Ruth Lapin Events, בוטיק ייעוץ לאירועים בניו יורק סיטי, שמציע תכנון אירועים ייחודי ושירותי VIP לעסקים וליחידים.

 

 
 
 
מיומנה של משקיעה - למה כדאי להשקיע?

תשואה גבוהה, מאפשרת להכפיל את ההון האישי שלנו תוך מספר ...

אורלי רובין

 
 
 
 
תערוכה מומלצת בניו-יורק: "פס הייצור של האושר" במוזיאון MOMA
התערוכת של כריסטופר ויליאמס ב-MOMA, העוסקת בצילום בעידן הצריכה, היא ...
ניו-יורק - דוכני הרחוב שכל תושב חייב להכיר
ניו-יורק מציע מגוון קולינרי עשיר, וזה לא בהכרח אומר שמדובר ...
 
 
שכונת אינווד במנהטן - תזכרו את השם
הזדמנויות צריך לדעת מתי והיכן לחפש ■ לכן כדאי למשקיעי ...