גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מסתערים על הגראס: הצצה אל "הכספת" של משרד הבריאות

עפ"י ההערכות, עד 2018 יגיע מספר המשתמשים בקנאביס רפואי בישראל ל-40 אלף ■ מי זכאי לרישיון, מהו טווח המחירים, איך מזהים מתחזים, והאם קיים סיכוי שקנאביס לשימוש רפואי ייכלל בעתיד בסל התרופות?

איש הרזה והמזוקן היה נחוש בדעתו. "כפרה שלי!", הוא זינק מן התור הארוך לעבר הפסיכיאטר ד"ר יהודה ברוך, "אני חייב עוד עשרים גרם. אני מעשן כבד, יש לי אישה חולה בבית, לא מספיק לי שמונים בחודש". ברוך, האחראי מטעם משרד הבריאות על מתן אישורים לגידול, לאחזקה ולשימוש בקנאביס רפואי, נחוש לא פחות. "חולים מקבלים בממוצע 45 גרם בחודש, לך יש הרבה יותר וזה צריך להספיק", הוא אומר לאיש שלא מרפה ממנו ושמתבל את תחנוניו ב"דוקטור" וב"עיניים שלי" לסירוגין. יש עוד הרבה כמוהו כאן במרכז לחלוקת קנאביס רפואי באברבנאל. ד"ר ברוך מבקש ממנו שיגיש ערעור בכתב, אבל הוא מתעלם מהבקשה. הוא סובל ואין לו זמן לביורוקרטיה מתישה. רוצה את החומר כאן ועכשיו.

ברוך רגיל ללחצים מסוג זה. מאז 2004 הוא האיש שיושב על הברז של הקנאביס הרפואי בישראל, במקביל - וללא קשר - לתפקידו המרכזי כמנהל בית החולים הפסיכיאטרי אברבנאל בבת ים. רבים רואים במריחואנה הרפואית את המזור ב-ה"א הידיעה של המאה ה-21 ומוכנים לעשות הרבה מאוד כדי שברוך ישרבט את חתימתו על טופס הבקשה שלהם.

בכל רגע נתון מונחות על שולחנו של ד"ר ברוך עשרות בקשות חדשות, מלוות כמתחייב בהמלצת רופא - בדרך כלל מומחה לכאב או אונקולוג - וממתינות לגזר דינו. בהתאם, חלק מהמטופלים רואים בו סוג של מושיע; חלק אחר מאשים אותו באטימות ובשמרנות שפוגעות באיכות חייהם; ואחרים קובלים על התנהלות איטית הגורמת לצוואר בקבוק (פרק זמן של כחודש לאישור בקשה רגילה, פרק זמן של יומיים לדחופה) - עד כדי כך שאדם יכול להחזיר את נשמתו לבורא לפני שיונפק לו הרישיון המיוחל.

- עד לאן מגיעים הלחצים? אפילו עד הבית?

"בהחלט. יש כאלה, וזה לא אחוז בטל בשישים, שפתאום מגיעים לקליניקה הפרטית שלי. בטלפון הם אומרים שיש להם בעיה פסיכיאטרית כי אני לא מוכן לקבל באופן פרטי חולים שרוצים קנאביס, וכשהם מגיעים אני מגלה את זה מהר מאוד. הם אולי חושבים שאם הם ישלמו לי על ביקור פרטי אהיה מחויב אליהם. אז אני לא לוקח כסף ואומר להם, תודה רבה, לכו הביתה".

- יש גם איומים?

"יש לחצים שונים. יש חולים שפונים למנכ"ל משרד הבריאות, למבקר המשרד או למבקר המדינה וחושבים שככה הם יפעילו לחץ. יש כאלה שמתקשרים למשרד ומאיימים שיתאבדו אם לא יקבלו אישור, אז דרושה בדיקה פסיכיאטרית, אבל אני מודה שבדרך כלל אני לא חושב שמי שמאיים בהתאבדות צריך לקבל קנאביס. יש לחצים שאנשים מפעילים כי הם באמת סובלים מכאבים, אבל לא מאיימים אוטומטית באובדנות".

- התרגלת לכל זה במרוצת השנים?

"לא. לא התרגלתי. גם זכיתי לתואר הלא מחמיא של הרופא הכי מבוג"ץ בישראל. יש נגדי שמונה בג"צים בגלל בקשות שלא אישרתי".

- טוב, יש לך "בייבי" מאוד מיוחד.

"זה בדיוק מה שאני אומר כבר הרבה זמן: ילדים גדלים - וכשזה קורה צריך לתת להם עצמאות. הבייבי הזה לא סטטי, הוא גדל וגדל. כשקיבלתי אותו היו רק 64 חולים בישראל עם אישורים לקנאביס רפואי, היום יש 9,300. אני שמח על הקמת היחידה הממשלתית ואשמח להצטמצם בחזרה לכובעי באברבנאל".

בקרוב - ואחרי סחבת ביורוקרטית אופיינית - ייפרד ברוך מהעיסוק היומיומי בנושא ויעביר את האחריות ליחידת הקנאביס הרפואי במשרד הבריאות, שמוקמת בימים אלה בעקבות החלטת ממשלה מאוגוסט 2011 וצפויה להתחיל את פעילותה באוקטובר. הקמת היחידה היא צורך בוער בתחום המשווע להסדרה של המריחואנה הרפואית, הטומן בחובו סוגיות אתיות, חברתיות ורפואיות לצד ניהול מנגנון לוגיסטי מורכב של גידול, אספקה, פיקוח ואכיפה.

בביצה הירוקה הזאת משייטים שלל אינטרסים ומשכשכים רגליים גופים רבים: ממשרד הבריאות, המשרד לביטחון פנים ומשרד החקלאות, דרך ועדת העבודה, הרווחה והבריאות בכנסת לצד הוועדה למאבק בנגע הסמים והרשות הלאומית למלחמה בסמים - ועד לוביסטים, מגדלי קנאביס, עמותות חולים ועוד ועוד. הדילמות נעות על ציר שבקצה אחד שלו נמצא סם המוגדר כמסוכן וכאסור לשימוש על-פי חוק, ושבשום מדינה אחרת אינו מוגדר כתרופה, ובקצה השני תלויה שרשרת נוצצת למרחוק של השפעות רפואיות מוכחות.

במרבית השנים ניהל ברוך את התיק לבדו, עם תקן חלקי ומגוחך של מזכירה אחת. במרוצת הזמן הוסמכו עוד שמונה רופאים ממשלתיים לנפק אישורים והקלו מעט על העומס.

ברוך, לשעבר ראש מינהל שירותי בריאות במשרד הבריאות, לא ינתק לחלוטין את חבל הטבור. הוא יישאר בתפקיד יו"ר ועדת ההתוויות המאושרות לשימוש בקנאביס - זו שקובעת את המדיניות שלפיה יוחלט מי בפנים ומי בחוץ ברשימת הזכאים לסם הבלתי חוקי הנצרך ביותר בעולם.

הברז החוקי של הקנאביס הרפואי בישראל סיפק בהתחלה רק טפטוף קמצני ונדיר, שבתוך שני עשורים הפך לקילוח משמעותי. ב-1992 היה במדינה רק חולה אחד שאחז באישור, ואת הקרדיט לפתיחת הדלת הליברלית הזאת יש לזקוף לזכותו של ד"ר בועז לב, כיום משנה למנכ"ל משרד הבריאות.

שנתיים אחר כך הצטרפו לסירה עוד עשרה חולים; ב-2009 כבר עמד המספר על 1,800; ב-2011 - על 6,600 ועם סיומה של 2012, מעריך ברוך כי 9,600 איש יחזיקו ברישיונות. להערכתו, המספר יזנק ללא פחות מ-40 אלף חולים ב-2018. בהתאם, שיעור הישראלים המקבלים אישור לשימוש בקנאביס רפואי ביחס לגודל האוכלוסייה הוא מהגבוהים בעולם. "אנחנו בין המתקדמים בעולם בתחום ולשם שינוי, אין לנו כל-כך ממי ללמוד", מכריז ברוך.

למרות זאת, אין סיבה לרוץ ולתפוס מקום בתור. על הנפח הגדל והולך אחראיות מגמות בריאותיות כמו הפיכתו של הסרטן למחלה כרונית והעלייה בתוחלת החיים, ובמקביל, משרד הבריאות ממשיך להחזיק במדיניות שמרנית שמנסה לעמוד בפרץ הביקוש. הקנאביס הרפואי מוגדר בישראל כ"טיפול קו אחרון", כלומר כזה שניתן אחרי שמוצו טיפולים אחרים ונמצא כי לא סייעו לחולה.

וגם אז, לא תמיד החולה יקבל את מבוקשו: משרד הבריאות נותן כיום אישור - אם כי לא אוטומטי - על-פי רשימת התוויות ספציפית, הכוללת בעיקר את הסובלים מכאבים כרוניים, חולי סרטן, טרשת נפוצה, מחלות דלקתיות, גלאוקומה, קרוהן, איידס ומחלות יתומות מסוימות. עבור אלה, המריחואנה עשויה להפחית תופעות לוואי של טיפולים כימותרפיים, להקל על כאבים, לשפר את השינה ולהגביר את התיאבון. "רק כמאה מקרים אושרו מחוץ להתוויות בנוהל חריג", מציין ברוך. ביניהם, מספר חולים הסובלים מפוסט טראומה, מאפילפסיה ומאסטמה.

לדיון הזה יש גם גוון פוליטי ולא רק רפואי גרידה. בשלהי 2010 הנחה מנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' רוני גמזו, "להגביל את מספר המשתמשים גם על חשבון אי הכללת אבחנות נוספות, שיביאו בין השאר לפגיעה בחלק מהאנשים שיכולים להשתפר רפואית" - ועורר עליו זעם רב מצד חולים. "המכתב הזה עושה שכל", כך ברוך, "המנכ"ל התכוון שתהיה יותר הגבלה במחלות שכיחות. אבל כשאני מאשר לחולי ALS (מחלת ניוון שרירים) אני לא מתווכח אם זה בהתוויה או לא. זאת מחלה קשה, כואבת וחשוכת מרפא, אז אם חולה אומר שזה עוזר לו, למה אני צריך להתווכח איתו?".

המחקרים על אודות ההשפעה הרפואית של קנאביס הם מועטים ולמרות זאת, על-פי הכתובים, הסם נצרך על-ידי חולים כבר כ-5,000 שנה. הוא אף נחשב לבטיחותי ולכזה המעורר התמכרות קטנה יחסית. לכן גם מטופלים שאינם נופלים בהתוויות המאושרות ושסובלים מבעיות שונות, כמו מיגרנות קשות ואפילו הפרעת קשב וריכוז - דורשים את הקנאביס וטוענים שממילא הרופאים מלעיטים אותם בתרופות המכילות חומרים חזקים וממכרים יותר.

"היום יש יותר ויותר ציפייה של האוכלוסייה שהקנאביס יפתור להם כל מיני דברים", גורס ברוך. "יש פניות רבות על התוויות שמבחינת מידע רפואי אין הצדקה לתת. הרבה אנשים משתמשים בקנאביס ומרגישים עם זה טוב, אבל זה לא מסיבות רפואיות. היום גם בכל מרפאות הכאב בארץ משתמשים בקנאביס. יש כעס בקרב חלק מרופאי הכאב, שמספרים שבאים חולים ודורשים רק את הקנאביס. אז הם אומרים למטופל - אנחנו לא רופאי קנאביס; אתה בא אליי לקבל טיפול בכאב ואני אחליט מהו הטיפול. אם אתה רוצה קנאביס, אז לא אצלי'."

- אז ממה בעצם משרד הבריאות חושש?

"שבאיזשהו שלב יגיע מספר קסם של מטופלים, ואני לא יודע מהו, כך שבכל בית אב בישראל יהיה קנאביס חוקי וישתמשו בו גם אלה שלא צריכים. החשש הוא שזה יהיה הבסיס ללגליזציה של הקנאביס בדלת האחורית. אנחנו נמנעים מהבעת דעה; לגליזציה של קנאביס זה עניין של דיון חברתי בכנסת. עובדתית, יותר בני נוער מעשנים סיגריות מאשר קנאביס כי הן ממילא נמצאות בבית, אצל ההורים. אם הקנאביס יהיה זמין, השימוש יגדל".

- ויש בזה בהכרח רק רע, בהתחשב בחומרים הרבה יותר מסוכנים שבני נוער קונים ברחוב ובפיצוציות?

"אם זה רע או אם זה יותר טוב בחישוב החברתי הכולל - אני לא נכנס לזה. טענה מאוד מעניינת ששמעתי מאיש משטרה שלא אגיד את שמו, כיוון שהוא יכחיש בתוקף, היא שבכל התהליך אנחנו בעצם גורמים לבני הנוער להשתמש בכל פעם בסמים יותר מסוכנים. הוצאנו את הקנאביס, אז יצרו את המבסוטון ואת מיסטר נייס גאי, שחזקים פי חמישה. וכשהוציאו אותם מהחוק, נכנס משהו חדש. במעבדות השחורות ששם הם מיוצרים לא מקפידים על בטיחות ובסוף הן עלולות לייצר משהו רעיל. זאת סוגיה מעניינת; אתה דוחף כל פעם את הנוער, דווקא כי הוא רוצה להשתמש בחוקי, למוצרים חדשים שלא נבדקו".

- אתה סבור שהמדיניות צריכה להמשיך להיות "טיפול קו אחרון"?

"כן. קנאביס הוא לא תרופה, הוא צמח ואנחנו לא יודעים בדיוק מה המינונים של החומרים שיש בו. תחשבי שהרופא אומר לך לתת לילדה שלך אקמול, אבל הוא לא יודע מה יש בדיוק בכל כדור - באחד שני גרם חומר פעיל, בשני עשרים. אנחנו יודעים שיש הבדלים בין הצמחים ובין חודשי השנה שבהם קצרו אותם. גם אם נצליח להגיע לסטנדרטיזציה המקסימלית שיש בצמחים, זה עדיין צמח".

לא ממצים את הטיפול הרפואי

הקנאביס זכה להאדרה בישראל, אבל ברוך מזכיר שלא הכול ורוד. יש לו גם תופעות לוואי שליליות אפשריות ("לא מסוכנות, אבל לא נעימות") ולדבריו, כ-15% מבעלי הרישיון בוחרים להפסיק את השימוש בשל פסיכוזות, התקפי חרדה ועוד. אז כשמדובר בחולים מבוגרים מאוד, בוודאי בחולים גוססים, ידו של ברוך קלה יותר על ההדק. לא זה המצב כשהוא דן בגילאים צעירים יותר.

"החשש הגדול שלנו הוא מ- amotivation syndrome - מצב של המכור האולטימטיבי, שלא מעניין אותו שום דבר בחיים חוץ מאיפה הג'וינט הבא. אז כשנותנים קנאביס לגבר בן 80, אני לא כל-כך מוטרד ממה שיתפתח אצלו בעוד 20-15 שנה. הבעיה מתחילה בגבר בן 20 עם כאבי גב. כשאני נותן לו אישור, אז מה שנקרא, לשבעים השנים הבאות הוא יהיה על קנאביס".

מסביב למעגל החולים חגים כמה מעגלים קטנים יותר שמטרידים את הרשויות: ממתחזים שמטרתם היא להשיג את הסם ולמכור אותו בשוק השחור, דרך חולים שזקוקים למנה קטנה יותר מזו שהם דורשים והם סוחרים בחלק הנותר ועד "כאלה שמחלקים לחבר'ה וחושבים שזה נורא נחמד", כדברי ברוך. גם סיטואציות של בני משפחה של אדם שנפטר שממשיכים לרכוש את הקנאביס אחרי מותו, או מטופלים שהחלימו, אך עדיין שמחים להירגע בחסות החוק עד שיפוג תוקף האישור - הניתן בדרך כלל לחצי שנה עד שנה - מוכרות כמובן, אך אין כיום יכולות לשלוט עליהן.

- כמה מהפונים הם מתחזים, להערכתך?

"בין 10% ל-20%. הם לא ממש מתחזים, אבל הם פנו לקנאביס מוקדם יחסית. רובם נכנסים דרך הכאב הכרוני. כי כשבא חולה בטרשת נפוצה, אז או שיש לו טרשת או שלא וכך גם לגבי חולי סרטן. בכאב כרוני זה קשה. אני לא אומר שאין להם כאב, אבל הם לא תמיד מיצו צורה אחרת של טיפול. אגב, מבחינה ציבורית פחות אכפת לנו ממתחזה שמשתמש. הוא אחראי על עצמו. הגישה שלי אומרת שגם אם מתוך כ-9,000 מטופלים עזרתי ל-7,500, דרכי לגן עדן סלולה".

חולים טוענים שיוצאת להם הנשמה עד שהם מקבלים תרופות, רק משום שקודם עליהם לנסות תרופות אחרות, לעתים רעילות וממכרות בהרבה מהקנאביס.

"יש ויכוח מה זה מיצוי טיפול, אבל גם אני לא דורש למצות את כל מגוון האופייטים (תרופות נרקוטיות). מבחינתי, מי שניסה שני אופייטים, אז זה פחות או יותר מיצוי תרופתי. עכשיו השאלה כמה החולים מתעקשים וגם כמה הרופאים מתעקשים על החולים, כי אני מתנהל מול הרופאים בלבד".

עם השנים דיווחה המשטרה על מספר חולי סרטן שנתפסו סוחרים בחומר. ברוך לא שוכח שלקטגוריה הזאת שייך גם החולה הראשון שלו נתן אישור: "המחיר של גרם קנאביס רפואי הוא כשמונה שקלים לעומת 100 שקלים בשוק השחור. אז אם אדם מצליח לעבוד על הרופא באופן חלקי - כלומר הוא צריך רק 20 גרם, אבל מקבל 40 ומוכר חצי, יש לו הכנסה צדדית של 2,000 שקלים. יש חולים, בעיקר כאלה שחיים על 1,800 שקלים לחודש מביטוח לאומי, שיכולים להכפיל כך את ההכנסה שלהם וזה עלול להיות מפתה".

זליגה של הסם, לטענת המשטרה, לא מתבצעת רק מצד החולים אלא גם בשל פעילותם של שמונת מגדלי הקנאביס הרפואי בישראל, להם ניתן אישור לפעול בפיקוח המשטרה ומשרד הבריאות. "חלק מהטענה הזו", מפרט ברוך, "נובע מכך שלמגדלים יש אישורי שינוע של כמויות גדולות, אפילו עד 50 קילוגרם, למרכזי חלוקה שונים. אבל אין ברירה, אם 'תיקון עולם' (המגדל הגדול ביותר בשוק) צריכים להעביר את הגידולים מהצפון למרכז החלוקה שלהם בתל אביב, איך זה יגיע, על קצף? אז טוענים שיש זליגה. יכול להיות; אני לא אחראי על החלק הפלילי".

- מה עם ההצעה של המשרד לביטחון פנים, לעודד ייבוא של קנאביס במקום ייצור מקומי, במטרה להגדיל את השליטה?

"יש קושי לייבא, כי אף ממשלה לא מעוניינת שהמדינה שלה תייצא קנאביס. עם זאת, גידול מקומי במקביל לייבוא הוא אפשרות שנבחנת".

מגדילים את הפיקוח

אז איך יעבוד המנגנון החדש? על-פי התוכניות, היחידה הממשלתית, הכוללת חמישה תקנים, תקצר את תהליך מתן האישורים ותגדיל את מספר הרופאים המוסמכים לנפק רישיונות לכ-35 בפריסה ארצית. בנוסף, הקשר הישיר המתקיים כיום בין המגדלים למטופלים, הכולל מכירה והדרכה בבית הלקוח או במרכז החלוקה, ינותק לחלוטין ויועבר לידיה של חברת שראל (ראו מסגרת).

מעבר לכך, כל נושא ההדרכה למטופלים, הלוקה היום בחסר, יהיה מוסדר יותר: "לקחת קנאביס רפואי זו שיטה אחרת מלקחת קנאביס למטרות חברתיות", מסביר ברוך, "בעיקר כי המטופלים אומרים לנו שהם לא רוצים את הסוטול אלא פשוט לחזור לעבודה ולתפקד".

מטרה ארוכת טווח יותר היא רישום מדוקדק של הזן אותו קיבל המטופל, המחלה ממנה הוא סובל ומשוב על מידת ההשפעה עליו. כיום הרפואה אינה יודעת איזה זן הוא המסייע ביותר למחלה מסוימת, ולכן גם לא מתבצעת התאמה כזאת.

חלק אחר של החזון הוא להסדיר ולפקח על איזון בין שני החומרים הפעילים בקנאביס - ה-THC והקנבידיול (מתוך יותר מ-400 חומרים פעילים אחרים). הראשון אחראי על הפעילות הפסיכו-אקטיבית ואילו השני, בנוסף לתכונות הרפואיות שלו, מקטין השפעות לא רצויות מסוימות של ה-THC כגון חרדה ופגיעה בזיכרון בטווח הקצר. כיום משרד הבריאות אינו יודע מהם המינונים המדויקים אותם מנפק כל מגדל, וחלק מהחזון החדש הוא להסדיר ולפקח על איזון בין שני החומרים באמצעות מעבדות ייעודיות.

מעבר לכך, הקנאביס הרפואי צפוי להימכר בבתי מרקחת, מהלך שיגביר את הפיקוח ובעיקר את הזמינות לחולים. כיום קיימים חמישה מרכזי חלוקה בלבד בארץ, ונדידה אליהם פעם בחודש היא בבחינת כאב ראש לא קטן לחלק מהחולים. אגב, המרכזי שבהם נמצא באברבנאל, ללא קשר למהותו של המוסד, אלא פשוט כיוון שבתי חולים אחרים בסביבה לא קפצו על המציאה.

גם התפריט יהפוך מזמני לקבוע והוחלט כי מעתה יאושרו להפצה שלושה מוצרים: פרחים לעישון, שמנים ועוגיות. "עוגיות יבשות בלבד!", מנופף ברוך באצבעו. "חלק מהחברות התחילו לייצר כל מיני קרמים, שוקולד ודובדבן, למשל, בטענה שהחולים מעדיפים את זה ככה. אני יודע מה עושה השוקולד לחומר לעומת הווניל? יש גבול! אני מבין שהחולה רוצה שהתרופה תהיה זמינה, אבל זה לא חייב להיות קינוח".

בתוך הכסף - כמה יעלה הקנאביס הרפואי

אז מה יעשו הידיים החדשות שיסדירו את השוק למחיר הקנאביס הרפואי? כרגע לא ממש ידוע. כיום משלם כל מטופל 370 שקלים לחודש עבור קנאביס רפואי - ללא קשר לכמות שנקבעה לו. המחיר לא נקבע לפי גרמים כיוון שישראל אינה מוכרת מריחואנה ונוח יותר לומר שהיא מוכרת את השירות הכולל. המחיר הזה הוא למי שאוסף את הסם בעצמו מנקודת חלוקה; משלוח הביתה יעלה עוד כסף וכך גם רכישת סיגריות שכבר גולגלו.

מי שיעסוק מחודש ינואר ברכישת הקנאביס מהמגדלים המקומיים ובהפצתם לחולים או לבתי המרקחת הוא חברת אספקת הציוד הרפואי שראל. ההתקשרות עם שראל נעשתה ללא מכרז, מה שגרר טענות בדבר מונופול שלה בשוק הקנאביס מצד המגדלים וחברות אחרות הפועלות בשוק הציוד הרפואי.

"אני מקווה שהכניסה של שראל לשוק לא תייקר את המחירים ואפילו תוזיל אותם", אומר ברוך, ובחברת שראל אומרים בתגובה: "חברת שראל, פועלת במסגרת הסכם עם מדינת ישראל המבטיח את הרכש ואספקת התרופות והציוד הרפואי בקניות מרוכזות למערכת הבריאות הממשלתית, במחירים הטובים והמוזלים ביותר לבתי החולים. החברה התבקשה על-ידי המדינה להסדיר את חלוקת הקנאביס הרפואי לחולים ונענתה לבקשה. היא איננה מחליפה בתפקידה לא את הספקים ולא את המגדלים. כל תפקידה הוא לוודא כי הנושא יופעל בצורה חוקית ושוויונית, שתבטיח אספקת קנאביס רפואי סדירה לחולים, באיכות ובתנאי אחסנה נאותים ותוך מניעה של זליגת קנאביס רפואי לשימוש גורמים שאינם מורשים על פי החוק להשתמש בו".

מחפשים פטנט - כמה עולה תרופה המבוססת על קנאביס והאם היא תיכנס לסל

למרות סגולותיה הרפואיות של המריחואנה, חברות התרופות לא ממהרות לעוט על המציאה. בין היתר, הן איבדו עניין כיוון שלא ניתן לרשום פטנט על הקנאביס הרפואי. "אני לא חושב שקנאביס זאת תרופת פלא", אומר ברוך. "אחרת, למה חברות הפארמה הגדולות לא מנסות לדחוף אותו? יש ויכוח על היעילות שלו. מצד שני, ארגון הבריאות העולמי החליט ב-1960 שאין לקנאביס שום תועלת רפואית והיום אנחנו טוענים שבכל זאת הם הגזימו".

מי שכן תפסה את הכדור היא חברת GW הבריטית, שפיתחה את תרופת הסטיבקס המבוססת על קנאביס. בישראל משווקת התרופה מאז תחילת 2012 על-ידי ניאופרם לחולי טרשת נפוצה. התרופה מופקת ממיצוי הצמח השלם ולא רק מחלקיו וניתנת בתרסיס המותז לחלל הפה. היא משווקת גם בקנדה, באנגליה, בספרד, בגרמניה, בצ'כיה, באוסטריה, בפורטוגל ובניו זילנד ולפי הערכות, כעשרת אלפים חולים מטופלים בה בעולם, לעומת חולים בודדים בישראל שהתנסו בה עד כה. התרופה מוגשת לסל התרופות לשנת 2013. כיום היא עולה כ-2,000 שקלים לחודש.

"אם התרופה תיכנס לסל", אומר ברוך, "המדיניות שלנו תהיה שלפני אישור קנאביס צריך לעשות ניסיון טיפולי מלא בסטיבקס, כיוון שבניגוד לקנאביס אנחנו יודעים את המינון המדויק של החומרים שיש בתרופה".

- יש סיכוי להערכתך שיום אחד הקנאביס הרפואי ייכנס לסל התרופות?

"אני לא רואה את זה קורה בעתיד הנראה לעין, אלא אם יעשו חקיקה נפרדת לקנאביס כדי להכניס אותו במעמד שאינו תרופה. זה לא יהיה בלתי סביר לחלוטין, כיוון ששתי קבוצות כבר מקבלות מימון לקנאביס רפואי - אגף השיקום של משרד הביטחון ונפגעי תאונות דרכים. כבר יש לזה תקדים".

קנאביס

בית הבושה

מרכז חלוקת הקנאביס מהווה רק חלק קטן מהפעילות באברבנאל. כתבת G הציצה אל החלקים האחרים של בית החולים הפסיכיאטרי, ונחרדה

לפני כמה ימים הודיע יו"ר הכנסת רובי ריבלין כי החליט להקפיא את יציאתה של משלחת חברי כנסת לגרמניה. המשלחת הייתה אמורה לטפל בסוגיה של פסיקת בית המשפט שם, שאסר על עריכת ברית מילה. מטעמים דיפלומטיים, הוחלט להמתין מעט ולתת צ'אנס לקנצלרית אנגלה מרקל להסדיר את העניין. אז כיוון שלחלק מנבחרי הציבור התפנה כעת מקום ביומן, הרשה לי, מר ריבלין, להציע לך לארגן טיול חלופי לח"כים. לא מגיעים אליו דרך הדיוטי פרי, וגם אין צורך לגהץ חליפה.

שכור אוטובוס, מר ריבלין, ומלא אותו בחברי כנסת ככל יכולתך, מכל המינים ומכל הסוגים. בקש מהנהג לקחת אתכם לרחוב קרן קיימת לישראל 15 בבת ים, בית החולים הפסיכיאטרי אברבנאל. אל תחשוש; מלבד הנסיעה לא יהיו עלויות נוספות לסיור: חניה יש בשפע ואחריו אף אחד לא יהיה מסוגל לאכול ארוחת צהריים. בדוק. ואל תבנה על נשנוש קל בבית החולים; הגעתם למקום שבו משחררים יותר חולים הביתה בסופי שבוע רק כדי לחסוך במזון.

מה לגבי תיאום הביקור, אתה שואל? לא בדקתי, אבל ד"ר יהודה ברוך, מנהל בית החולים מאז 2004, בוודאי ישמח לעשות לכם סיור יסודי. לא ממש משנה אם תבחרו בביקור פתע או בכזה שמתואם מראש; ממילא שום דבר פה אי אפשר לשפר בתוך ימים או אפילו שבועות: אין מפות לבנות מקופלות בארון ואת ריח הצחנה העז שדבק בקירות, שום חומר ניקוי לא מצליח להעלים כבר שנים. אף אחד גם לא יתלבש לכבודכם; לכל חולה מוקצבת פיג'מה אחת ליום ואם היא מתלכלכת - באחת ממיני הדרכים שבהן מאושפז עשוי ללכלך את עצמו - יש רק פיג'מה עודפת אחת לכל המחלקה ליום, כך שכל הקודם זוכה.

התקדמו לעבר השער, תנו מבט בסטיקר המודבק עליו - "אתה קם בבוקר, ברוך השם, כל השאר בונוס" - הוא עוד יתגלגל אליכם בהמשך למחשבות. צעדו עם ד"ר ברוך בשבילי המוסד ואל תפסחו על אף בניין. כנסו למחלקת נוער, למחלקת אוטיסטים, לאגף החולים הכרוניים, למחלקה הסגורה לגברים, לנשים, למעורבת המינים, גם לפסיכו-גריאטרית. פתחו את חדרי המגורים, הציצו בתאי השירותים והמקלחות; הטריחו את עצמכם והתבוננו גם בחדרי הבידוד, בחדרי הקשירה למיטות, במטבח, במרצפות השבורות ובתקרות העבשות. כל אלה מגדירים מחדש - בוודאי בישראל מודל 2012 - את המילים עליבות, הזנחה, אומללות ומצוקה. שאלו את עצמכם אם מישהו בכלל יכול להחלים כאן ותנו, לשם שינוי, תשובה כנה.

ואז תיזכרו שמרוב תדהמה על תת התנאים, והמבט שהתביית מבלי משים על העכבר המתרוצץ, שכחתם להסתכל עליהם, על החולים. גם בעיניכם הם הפכו לרגע לשקופים. יש 300 כאלה באברבנאל, אף אחד מהם לא ממהר לשום מקום או עסוק במיוחד, כך שאם רק תרצו, תוכלו לפגוש את מבטה של האישה עם הפנים הנאות, שיושבת על קצה המיטה עם תיק קטן בידה, על אף שהיא לא הולכת בקרוב לשום מקום; כך גם הנער האוטיסט הישוב על הרצפה המלוכלכת, עסוק במשחק קופסה שילדתכם קיבלה ליום הולדתה השלישי; שרשרת הקשישים והקשישות הישובים צמוד על ספסל, כאילו מחכים לאוטובוס שייקח אותם לאן שהוא, לכל מקום שהוא, ומי יודע מה עבר עליהם בחיים והאם בסיוטים שלהם חלמו שכאן, מאחורי דלת כבדה ונעולה, יעבירו את סוף חייהם.

חלק מכם, שחשבו שראו כבר הכול במערכת הבריאות או בשירות בתי הסוהר, ייגשו לד"ר ברוך ויודו שהם טעו; הם לא חלמו שיכול להיות עד כדי כך רע. אתם פוליטיקאים, כך שבוודאי תשחררו לאוויר הטחוב צירופים כמו אובדן צלם אנוש, הפקרת החלשים, הזנחה פושעת, רמיסת כבוד האדם.

ד"ר ברוך יסכים ויבהיר שללא ספק, איכות הטיפול שניתנת לחולים נפגעת מדי יום בגלל מצבו הרעוע של בית החולים, שהממשלה החליטה לסגור אותו ב-2003 ומאז הוא ממשיך להתנהל מדי יום כרגיל. אלא שמאז הממשלה גם ייבשה אותו, בחריצות ובעקביות, ולא העבירה לו תקציבים, מותירה אותו לפרפר בין חיים ומוות. ב-2011, לאחר שכבר הוסכם שבית החולים צריך להמשיך ולהתקיים, כיוון ששום בית חולים אחר בסביבה לא יכול לקלוט את מטופליו, הובטחו לאברבנאל 40 מיליון שקלים המיועדים לבניית שלוש מחלקות חדשות: נוער, אוטיסטים והוסטל לאוטיסטים. עד שברוך לא יראה את הכסף, הוא שומר על אופטימיות זהירה מאוד לגביו ובכל מקרה, רק מעטים בבית החולים יזכו ליהנות ממנו.

בסיום הסיור תגלו בבית החולים מבנה קטן עם ריח אחר, עז ומתקתק. זהו המרכז לחלוקת קנאביס רפואי שנמצא בשטח המוסד. ייתכן - רק ייתכן - שמצב רוחכם יהיה בשלב זה כה ירוד, עד שזיק של מחשבה סוררת יעלה בראשכם, ששאיפה קטנה מהסיגריה המגולגלת או ביס מעוגיית הקנאביס-חמאה - זה בדיוק מה שצריך עכשיו כדי לשכוח את מה שראיתם.

תשכחו מזה. לא הגעתם לפה כדי שתדחיקו וגם לא כדי שתוכלו להתהדר בסדר היום עתיר החמלה שלכם, אלא על מנת שתחשבו מה ביכולתכם לעשות בשביל אברבנאל ובשביל מוסדות אחרים לבריאות הנפש במצב דומה.

כדי לוודא את הנקודה הזאת, ריבלין יחלק לכם באוטובוס בדרך חזרה את "הבן באברבנאל - ואני חי-מת", מאמר מכמיר לב שכתב אב לבן 12 המאושפז במוסד, שפורסם ביולי האחרון ב-YNET. מה אמרתם? אתם נורא רוצים, אבל פשוט אין לכם זמן לקרוא מרוב מיילים דחופים ושיחות בהולות? לא נורא, תקראו בלילה. אין שום סיכוי שתצליחו להירדם במהירות. בדוק.

עוד כתבות

ינקי קוינט, מנכ''ל רמי ומ''מ מנהל רשות החברות / צילום: יוסי זמיר

מתחנות כוח ועד מוסכי רכבת: בענף התשתיות טוענים שרמ"י תוקעת מיזמים

בפנייה דחופה מבקשים במינהל התכנון מרשות מקרקעי ישראל לשחרר היתרים למיזמי תשתית לאומיים ● ברקע זה, גורמים בענף טוענים כי פרויקטים גדולים, בהם תחנות כוח ומוסכים של הרכבת הקלה, תקועים בגלל התנהלות הרשות ● רמ"י: "חלק מהפרויקטים יצאו לדרך"

משה ארבל, שר הפנים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בעקבות חשיפת גלובס: השר ארבל קורא לנתניהו לאפשר כניסת פועלי בניין פלסטינים לישראל

שר הפנים מציין במכתבו: "גוברות ההערכות כי אלפי פועלים פלסטיניים מיהודה ושומרון מועסקים שלא כדין בענף" ● הוא קורא לראש הממשלה לבחון הסדרה של הכנסת הפועלים לישראל, בין היתר על ידי בחינה פרטנית של כל פועל והגבלת גיל

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

הבית הלבן בהודעה רשמית אחרי קרב הגרסאות: נתניהו אישר שתצא משלחת לוושינגטון

דובר צה"ל: ""במסגרת האימונים יתורגלו תקיפות מאסיביות וארוכות טווח" • גבר בן 38 נהרג מפגיעת רקטה במפעל בקריית שמונה, כמה נוספים נפצעו קל • נתניהו לסנטור ריק סקוט: "החלטת ארה"ב עודדה את חמאס. שלא יסמכו על הלחץ הזה - זה לא יעבוד"  • עדכונים שוטפים

עובדי חברת הביומד גמידה סל / צילום: איל יצהר

חברת הביומד גמידה סל תהפוך לפרטית ותפטר 25% מהעובדים

קרן הייברידג' משתלטת על גמידה סל באמצעות המרת אג"ח ותהפוך אותה לחברה פרטית ● מנכ"ל החברה אבי ג'נקינס: "החיפוש שלנו אחר חלופה אסטרטגית לא הניב תוצאות" ● המניה צונחת ביותר מ-80%

מרכז תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בעל דירה סירב לחתום על פרויקט תמ"א וזכה ב־320 אלף שקל נוספים

בעל דירה בפרויקט תמ"א 38 בת"א, שהוא גם בעלים של חלק מהחצר, ביקש פיצוי של 1.2 מיליון שקל ● המפקחת על המקרקעין קבעה בהסכמת הצדדים כי אכן מגיע לו פיצוי תמורת חתימתו

הראלי בוול סטריט יימשך? זה מה שמלמדת ההיסטוריה

מדד המניות המוביל S&P 500 עשוי לסיים את הרבעון הראשון עם עלייה של 10% ● האם ניתן להסיק מכך שהמשך השנה יתאפיין בראלי? לפי מחקרים של כמה גופי השקעות, החדשות הרעות נוטות להגיע במחצית השנה השנייה

פרופ' דניאל כהנמן / צילום: יח''צ מטר

פרופ' דניאל כהנמן, זוכה פרס נובל לכלכלה, הלך לעולמו

כהנמן, בן 90 במותו, זכה בפרס נובל בכלכלה בשנת 2002 על מחקר בתחום של קבלת החלטות בתנאי אי-ודאות

חברת הסייבר הישראלית Coro (קורו) / צילום: CORO

המשבר בהייטק נגמר? סטארט-אפ ישראלי שני מודיע בתוך שבוע על גיוס של 100 מיליון דולר

חברת קורו (Coro) הישראלית, העוסקת במכירת מערכות סייבר לעסקים קטנים ובינוניים, הודיעה על גיוס של 100 מיליון דולר ● ככל שנודע, כספי הגיוס כולם הושקעו בחברה ולא בקניית מניות מיזמים או משקיעים קודמים ● כל הגיוס התבצע מקרנות הון סיכון זרות

מתחם חזית הים בחיפה / הדמיה: מן-שנער-יעד אדריכלים

נסגר המכרז הראשון של רמ"י בחזית הים בחיפה: כמה תשלם הזוכה?

יורו ישראל זכתה במכרז של רמ"י על קרקע של 23 דונם, להקמת 500 יחידות דיור ושטחי מסחר באחד מהמתחמים המסקרנים בישראל ● החברה תשלם על הקרקע, הסמוכה לבית החולים רמב"ם בחיפה, כ-205 מיליון שקל כולל הוצאות פיתוח

ייצור השבבים / צילום: Shutterstock, Golubovy

חברות השבבים הישראליות שמשלמות על הקשחת הכללים

ביטול רכישת חברת שבבים ישראלים על ידי הענקית האמריקאית קוואלקום מתווספת לנסיגת אינטל מרכישת טאואר אשתקד ● לפי מומחים, מדובר במגמה מתעצמת של הקשחת העמדות מצד רגולטורים בעולם ● "חברות צריכות להתחיל לחשוב מראש על אלטרנטיבות", הם אומרים

שי אהרונוביץ׳, מנהל רשות המסים / צילום: ניב קנטור

מס דירה שלישית חוזר לשולחן: "המערכות כבר מוכנות"

לדברי מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', המדינה צריכה ליצור אחידות ולהפסיק לשנות את שיעורי מיסוי הנדל"ן בתדירות גבוהה ● עוד הוא הוסיף כי צריך לחשוב על מס דירה שלישית: "מבחינתנו זה צעד נכון שיעלה בתקציב 2025"

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

לאחר שלוש שנים של הפסד, אירופה עזרה לדוד פתאל לחזור להרוויח

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בעליות; אנבידיה צללה בכ-3%

הנאסד"ק עלה ב-0.5% ● מדד דאקס עלה ב-0.5%, הקאק ירד ב-0.3% ● גולדמן סאקס: לשוק המניות בארה"ב יש אפסייד מוגבל ● נובוקיור וסייברוואן מזנקות בטרום מסחר ● ערב הפסחא, מחירי הקקאו בשיא כל הזמנים, מה זה אומר לגבי יצרניות הממתקים הגדולות ומחירי השוקולד?

הכפר פטריצ'ה באיטליה. ראש העיר מנסה למכור בתים באירו / צילום: Shutterstock

באיטליה מנסים למכור בתים באירו אחד. אז למה זה לא עובד?

ראשי עיירות קטנות באיטליה, שהתרוקנו מתושבים בשל מגמת עיור ארוכת־שנים, מציעים בתים למכירה באירו אחד בלבד, כאשר עלות השיפוץ מוטלת על הקונה ● התקשורת האמריקאית רווייה בסיפורים על בתים עתיקים שעברו שיפוץ והפכו לבתי נופש משפחתיים, אך בפועל, עסקי "הבתים באירו" עומדים בפני חסמים רבים

הסכם אינו נדרש כתנאי עבור זוגות במערכות יחסים כאלה ואחרות / צילום: Shutterstock, Viacheslav Lopatin

זוג הקפיא עוברים ואז נפרד. האם האישה תוכל להשתמש בהם?

כשלושה עשורים לאחר פרשת נחמני, בתי המשפט עדיין נאלצים לדון בתביעות בלתי אפשריות לגבי גורלם של עוברים מוקפאים ● מן הראוי היה לחייב כל זוג שפונה לבצע הפריה חוץ-גופית, לחתום על הסכם שמתייחס לאפשרות הריאלית של פרידה במהלך הזמן שחולף בין יצירת העוברים המוקפאים לבין השימוש בהם

בורסת לונדון / צילום: Shutterstock

עליות קלות באירופה; אסתי לאודר מזנקת בטרום המסחר

החוזים העתידיים בארה"ב נסחרים בירידות קלות ● בריטניה נכנסה למיתון ● באופנהיימר צופים "רוח גבית לשוק המניות האמריקאי לפחות עד שנת 2025" ● טסלה ממשיכה במומנטום השלילי, לאחר שבמורגן סטנלי הורידו את תחזית המכירות של החברה

שר האנרגיה אלי כהן (משמאל) בפגישה עם שר האנרגיה של קפריסין ג'ורג' פפנסטאסיו / צילום: שלומי אמסלם, לע''מ

מתעלמת מטורקיה: ישראל מקדמת את חיבור רשת החשמל עם קפריסין ויוון

בפגישה עם שר האנרגיה של קפריסין, ג'ורג' פפנסטאסיו, דן שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן בנוגע לשיתוף פעולה בתחום האנרגיה ● השניים סיכמו כי פרויקט הכבל החשמלי התת-ימי שיחבר את רשת החשמל של ישראל לקפריסין וממנה ליוון, ואל רשת החשמל האירופית, יקודם בעדיפות גבוהה

תוכנית בת גלים / הדמיה: דרמן ורבקל אדריכלות

1,300 דירות במקום בסיס חיל הים בחיפה

תוכנית 'בת גלים' להקמת שכונה חדשה אושרה בוועדה המחוזית חיפה ● הרשויות שיכולות לקבל תמיכה מהרשות להתחדשות עירונית ● וגם: מאות יחידות דיור חדשות בגליל המערבי ● חדשות הנדל"ן

מירי רגב, ליכוד / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

ועדות חקירה ממלכתיות תמיד הטילו אחריות אישית על ראש הממשלה?

עד כמה חריפה הביקורת שנמתחה על נתניהו בדוח מירון בהשוואה היסטורית? בדקנו ● המשרוקית של גלובס

אולם הקונצרטים בו התרחש הפיגוע במוסקבה / צילום: Reuters

הפיגוע במוסקבה הביא את אירופה להגביר כוננות מפני מתקפת דאעש

צרפת ואיטליה פרסמו אזהרות מפיגועי דאעש בשטחן, כשהחשש עולה לקראת חג הפסחא ● המתקפה ברוסיה העלה גם לפני השטח את האזורים העניים ביותר במדינה, בהם צובר ארגון הטרור השפעה