נוחי דנקנר מוכר את "מעריב" לשלמה בן-צבי ב-85 מיליון שקל

על המגעים בין דנקנר ומו"ל "מקור ראשון" דווח לראשונה אתמול ב"גלובס" ■ העסקה כוללת את העיתון לבדו, ללא החובות וללא בית הדפוס ■ "מעריב": "מקור ראשון" ימשיך את פעילות העיתון ויציע ל-300-400 עובדים להיקלט בתוכו

נוחי דנקנר, בעל השליטה בקבוצת IDB , מוכר את עיתון "מעריב " לשלמה בן-צבי, מו"ל העיתון "מקור ראשון", תמורת 85 מיליון שקל. על המגעים בין הצדדים דווח לראשונה אתמול ב"גלובס". העסקה כוללת את העיתון לבדו, ללא החובות וללא בית הדפוס.

"בכוונת הרוכשת להמשיך את פעילות העיתון לאחר השלמת העסקה", נכתב בהודעה של "מעריב" לבורסה. "מקור ראשון" יציע ל-300-400 עובדי "מעריב" להיקלט כעובדי העיתון הדתי. ב"מעריב" מועסקים היום כ-2,000 עובדים. העסקה תושלם עד חודש הבא.

בן-צבי הוא איש עסקים בעל אוריינטציה תקשורתית מובהקת. הוא מחזיק כיום בעיתון "מקור ראשון" ומעוניין לצקת את תכני העיתון בעל האוריינטציה הימנית-לאומית אל "מעריב". בעברו היה מבעלי ערוץ 10 והעיתון החינמי הראשון בישראל, "ישראלי". כמו כן החזיק בכבלים בערוץ שפנה לקהל הדתי לאומי "תכלת", וזכה במכרז להקמת ערוץ מורשת, אך בחר שלא לקחת את הרישיון.

את שלמה בן-צבי מייצגים בעסקה עורכי הדין דוני טולידאנו וליאור אורן ממשרד צלרמאיר, פילוסוף, רוזובסקי, צפריר, טולידאנו ושות'. את אידיבי מייצגת בעסקה עו"ד שרית לויתן ממשרד גרוס קליינהנדלר ושות'.

בתחילת 2011 נכנס דנקנר, באמצעות דסק"ש של IDB, להשקעה ב"מעריב". דסק"ש השקיעה 147 מיליון שקל תמורת רכישת השליטה בעיתון, ובהמשך השקיעה 200 מיליון שקל נוספים והעמידה ערבות בבנק הפועלים בסך 24 מיליון שקל.

לאור מצבו הקשה של העיתון החליט באחרונה דירקטוריון דסק"ש להזרים לו עוד 15 מיליון שקל. בסך-הכול הסתכמה ההשקעה של דנקנר ב"מעריב" ביותר מ-360 מיליון שקל.

השבוע הוגשה למחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל-אביב בקשה של בעלי מניות בדסק"ש להגיש תביעה נגזרת כנגד החברה, היו"ר דנקנר וחברי הדירקטוריון של החברה ונושאי משרה בה, בטענה כי עסקת הרכישה וההשקעה ב"מעריב" גרמה לחברה נזק כספי.

התובעים טוענים כי החלטות ההשקעה ב"מעריב" הן רשלניות ובלתי סבירות בעליל, אשר גרמו לחברה ולבעלי מניותיה נזק. לטענתם, אין כל היגיון כלכלי בהשקעה ב"מעריב", שהינה חברה כושלת לפי כל קנה-מידה, ושרושמת אך ורק הפסדים מזה שנים רבות.

נתונים אלה, נטען, היו ידועים לבעל השליטה ולדירקטורים כבר במועד קבלת ההחלטות - כבר אז היה ברור כי מדובר בעסקה בלתי סבירה כלכלית ונעדרת כל היגיון עסקי או כלכלי, שאינה לטובת החברה, שאינה משרתת את מטרת החברה, שאינה יוצרת כל סינרגיה עם עסקי החברה, ושצפויה לגרום לחברה נזקים משמעותיים ביותר.

"עסקת רכישת השליטה ב'מעריב' הונעה משיקולים תמוהים ולא ענייניים, שאינם לטובת החברה. לפי כל אמת-מידה כלכלית, אין כל היגיון עסקי או כלכלי בעסקה האמורה", נכתב בתביעה הנגזרת, וצוין כי "ייתכן בהחלט כי רכישת השליטה בעיתון נפוץ ובכלי תקשורת משפיע נועדה לקדם את ענייניהם של אחרים, שאינם החברה".