לכתבה הקודמתאף פעם לא מוקדם להרהר על פרישה; איך עושים זאת? לכתבה הבאהעובדים קשה וסובלים ממחסור בשינה? כך תתמודדו

נושאים הקשורים לכתבה

כמה אתם שווים - פרויקט מיוחד: מהנדסי היי-טק מרוויחים עד 39 אלף שקל בחודש, מנהלי השקעות עד 15 אלף, עו"ד יגרדו את ה-10,000 שקל אחרי 3 שנים

פרויקט מיוחד: טבלאות שכר מפורטות ומלאות - פיננסים, היי-טק, ביומד, שיווק, פרסום, מדיה ועריכת דין ■ וגם: מה הסיכוי שתקבלו השנה מייל פסימי מהמנכ"ל?

10/10/2012, 16:50
שי ניב
Cisco בפייבוק

כשהרופאים ניהלו בשנה שעברה קמפיין לשיפור תנאי העסקתם, הם ידעו תמיד לשנן מעל כל במה אפשרית כמה הם מרוויחים לשעה. "אפילו העוזרת שלי מרוויחה יותר", נהגו לומר אל מול הנהונה האמפתי של המנחה באולפן הטלוויזיה.

מה לעשות שתלוש השכר במגזר הציבורי בנוי כטלאי על גבי טלאי, תוספת על גבי תוספת, כך שרופא שמרוויח 26 שקל לשעה מסיים את החודש עם 18 אלף שקל ברוטו? גם זה כנראה מעט מדי, בטח ביחס להשכלה ולמומחיות, אבל זה גם לא בדיוק המקרה של עוזרת בית.

במגזר הפרטי זו אופרה אחרת. מי שיביט בטבלאות השכר שאנחנו מפרסמים כאן עשוי לחשוב שהכול די פנטסטי. בניכוי החרדים והערבים כמובן.

המשכורות מעל הממוצע, לעתים כפולות ומשולשות. אלא שבניגוד לרופא שעובד לרוב עד 15:30 במשרתו הציבורית (למעט במקרים של תורנויות המבוצעות בעיקר על-ידי מתמחים), הפרסומאי, עורך הדין או איש ההיי-טק יכולים להישאר במשרד עוד שעות ארוכות.

התלוש יישאר אותו תלוש, כי המעסיק הפרטי בוחר במקרים רבים מדי להתעלם מחוק שעות עבודה ומנוחה ובמקום לשלם שעות נוספות הוא משלם "שעות גלובליות" - מושג שלא קיים בספר החוקים. השיטה הגלובלית עובדת גם במקרה של מהנדס פיתוח בשכר של 24 אלף שקל בחודש, וגם במקרה של תקציבאית שמרוויחה בקושי 6,500 שקל עם 12 שעות עבודה בממוצע ליום.

גם כשבא המחוקק וביקש לתקן את חוק הגנת השכר כך שיחייב פירוט של השעות הנוספות בתלוש המשכורת, אותו מעסיק פרטי ויצירתי התחכם פעם נוספת: חילק באופן פיקטיבי בין שעות העבודה ה"רגילות" לבין השעות הנוספות. השורה התחתונה בתלוש, בטח ניחשתם, נותרה ללא שינוי.

סקר מיוחד שערך באחרונה מנהל מחקר וכלכלה במשרד התמ"ת גילה כי 81% מהעובדים החלשים ו-59% מהעובדים החזקים יותר דיווחו כי הם חוו הפרה של זכות אחת או יותר במקום עבודתם. 26% מהעובדים, חזקים וחלשים כאחד, דיווחו כי לא שילמו להם שעות נוספות כפי שדורש חוק שעות עבודה ומנוחה. כשבוחנים את מצבם של עובדי חברות כוח אדם ושירותים, אלה שנעדרים מהטבלאות שלנו, שיעור הדיווח על אי תשלום שעות נוספות נוסק ל-55%. בשנים האחרונות גדל מספר הפקחים שאמורים לאכוף את חוקי העבודה בעקבות הסכמים קואליציוניים עם מפלגת העבודה ולחץ מצד ההסתדרות, אולם עדיין מדובר במספר נמוך מאוד ביחס לגודלו של שוק העבודה ובעיקר ביחס לנורמות העברייניות שמאפיינות אותו.

אפשר לדמיין איך הייתה נראית האכיפה אם מספר פקחי העבודה היה מוצמד לזה של פקחי מס הכנסה. אבל בעוד שאלה האחרונים מכניסים כסף לקופת המדינה, הראשונים נתפסים לעתים כמקל בגלגליה של הכלכלה החופשית. עצם בגרונם של המעסיקים. הרבה רוק בולעים באגף התקציבים בכל פעם שמעלים את מספר הפקחים האלה.

השכיר הישראלי, לפי כל קנה מידה בינלאומי, עובד יותר שעות בחודש וגם פורש לגמלאות מאוחר יותר ממרבית המקבילים לו בעולם. אם לוקחים בחשבון את יוקר המחייה, בדגש על יוקר הדיור והמסגרות לילדים, הרי שהשכר בארץ נמוך. אפילו נמוך מאוד.

"אני מניח שקראתם עיתונים"

לצד הטבלאות שתראו בכתבות הבאות, כדאי להזכיר כמה מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה: 93 אלף העובדים בענף גיוס כוח האדם מרוויחים בממוצע 3,176 שקל בחודש; 125 אלף עובדי שמירה מרוויחים 4,375 שקל בחודש; 166 אלף עובדי רווחה מרוויחים 4,467 שקל בחודש; 174 אלף עובדים בענפי המלונאות והאוכל מרוויחים בממוצע 4,127 שקל בחודש. הרשימה הלא מרשימה הזו ארוכה. מאות אלפי עובדים שמרוויחים את מה שהם צריכים לשלם לדירה בכל חודש, עוד לפני חשבונות ותשלומים אחרים.

הדיבורים על מיתון ועל גלי פיטורים לא מסייעים לאופטימיות. במידה רבה, הם מבטאים לא מעט חוסר אחריות, שכן כלכלה מונעת הרבה מפסיכולוגיה והדבר ודאי נכון בנוגע לשוק העבודה. גם כשדוחות הלמ"ס מצביעים דווקא על יציבות, צריך להיות אמיץ כדי לגייס עובדים נוספים כשהכותרות בעיתונים מנבאות שחורות. אלה שלא לוקחים סיכונים מיותרים, מעדיפים אפילו לפטר גם כשהמצב סביר ומעלה. ומה כל זה עושה לרמות השכר? שוחק אותן עוד יותר, אלא מה.

במרבית המקרים, העובדים לא טורחים אפילו לבקש תוספת שכר במצב של אי-ודאות, ועבור חלק מהמעסיקים זה אפקט לא רע בכלל. המנכ"ל יוכל לשלוח דואר אלקטרוני בנוסח: "אני מניח שקראתם עיתונים בתקופה האחרונה ואתם ודאי ערים לחוסר הוודאות הכלכלית במשק, שעשויה להשפיע גם על התוצאות העסקיות שלנו".

ובתרגום לעברית: השנה תקבלו שי לחג צנוע יותר, אל תתפלאו אם לא נקיים שיחות שכר בדצמבר, אבל אם תקראו בקרוב על הדיבידנד שמשכה ההנהלה הבכירה - זה רק בגלל התוצאות המעולות של השנה שעברה.

ואם גם אתם יושבים עכשיו בסוכה וקוראים אימייל כזה, לפחות תדעו שאתם לא לבד.

להלן ריכוזי טבלאות השכר:

השכר בפיננסים: ולפעמים החגיגה נגמרת

השכר בהיי-טק: עד 39 אלף שקל בחודש למנהל תוכנה מנוסה

השכר בביומד: הביקוש לעובדים גדל, העלאות המשכר מתונות

השכר בעריכת דין: הצעירים נפגעו, הוותיקים הרוויחו

השכר במדיה: אז כמה מרוויחים העיתונאים?

השכר בפרסום: למרות החששות, המשכורות טרם נפגעו

השכר בשיווק: אחרי נחשול הפיטורים - 2013 תהיה טובה יותר?

גלובס לחודש היכרות – כל הכתבות, המאמרים וטורי הדעה אצלך מדי ערב >>
 

 
 
 
מהפכה בטכנולוגיית המידע: צפו בסביבת העבודה החדשה
(The New Collaboration Workspace) ■ מהפכה זו מונעת ע"י מספר מגמות כגון גידול אדיר במספר הטלפונים החכמים, מחשבי לוח וטכנולוגיות רבות נהיות פשוטות יותר והמעבר לשירותים מבוססי ענן
טיפים לעסקים: כך תקימו את הרשת הנכונה לעסק שלכם
טיפים לבחירת הרשת הנכונה לעסק שלכם
מגמה חדשה: ליסינג גם לציוד תקשורת
מגמת רכישת הציוד בליסינג מעמיקה בשוק התקשורת בישראל
 
 
המדריך להישרדות בזמן מלחמה
4 טיפים לעסקים קטנים-בינוניים
שאלות ותשובות: זכויות העובדים באזור הלחימה בדרום
על רקע מבצע "עמוד ענן", משרד התמ"ת פרסם מקבץ שאלות ותשובות בנושא זכויות וחובות העובדים ■ האם עובד הנעדר מהעבודה בגלל המלחמה זכאי לפיצוי?
התמ"ת מפעיל מוקד לפניות הציבור בנוגע לזכויות עובדים במצב חירום
המוקד ייתן מידע בנושאים הנוגעים למערך מעונות היום, הנחיות לעובדים במפעלים חיוניים וחובת התייצבות במקומות עבודה, מידע וסיוע לעסקים קטנים ועוד
שלום שמחון חתם על צו לגיוס עובדים במפעלים חיוניים
עקב המצב בדרום, חתם שר התמ"ת על צו המאפשר גיוס עובדים במפעלים למתן שירותים קיומיים באזור שחלה עליו הכרזת שר הביטחון בדבר מצב מיוחד בעורף
 
 
דרושים עובדים בינוניים
" שהמנהלים אינם מבינים כי אתגר השירות אינו למצוא עובד נדיר באיכויותיו, אלא בניית מודל שירות המאפשר לעובד הממוצע לתת שירות מעולה באופן שגרתי"
מבחן המרשמלו של המנכ"ל והדירקטוריון
למרות שמנהלי חברות מבינים את חשיבות השירות ויצירת אמון עם הלקוח, הם אינם עומדים בפיתוי למקסם את הרווחים בטווח הקצר גם במחיר שבירת האמון עם הלקוחות
למי שייך הפטנט- לעובד או למעסיק?
עד לא מזמן התשובה לשאלה זו הייתה ברורה - למעסיק כמובן. אולם, לפני מספר שבועות דן בית המשפט העליון בסוגיה ומתברר כי התשובה לשאלה זו איננה כה ברורה.
תעודת ביטוח למפתחי אפליקציות
אילו אמצעים עומדים בפני מפתח התוכנה כדי להגן על יצירתו?
 
תוכן מקודם